אֲנִי הוּא מֶלֶךְ, לֹא – קֵיסָר,
וְיֵשׁ לִי כֶּתֶר מְעֻטָּר,
וּמוֹט מֻזְהָב שֶׁהוּא שַׁרְבִיט,
אוֹתוֹ אֶשָּׂא אִם רַק אַחְלִיט,
וְאִירוּס־דֶּגֶל יֵשׁ, סָגֹל,
בּוֹ לְנוֹפֵף אֲנִי יָכוֹל.
יֵשׁ סָב־סַבְיוֹן שֶׁלִּי יוֹעֵץ,
לְצַד אַלּוֹן, לֹא יֶלֶד – עֵץ,
וּבֶן־חַרְדָּל שֶׁלֹּא חָדֵל,
לוֹמַר לִי “דַּי!”, אוֹ לְהַלֵּל.
הִנֵּה גַּם בָּא אֲדֹם־חָזֶה,
בַּשַּׁעַר קַד וְכָךְ עוֹזֵר.