לוּ הַלְּבָנָה הָיְתָה מַחְלִיטָה

לָרֶדֶת אֵלֵינוּ לְמַטָּה,

מָה הִיא הָיְתָה אוֹמֶרֶת בְּקוֹל,

הַאִם הָיְתָה מְסַפֶּרֶת הַכֹּל?

“מְאוֹת נִפְלָאוֹת רָאִיתִי,” תַּגִּיד,

עַל מֵאָה שְׂמָחוֹת בָּעוֹלָם הִיא תָּעִיד,

"אַךְ חִשְׁבוּ: רַק בַּלַּיְלָה אֲנִי מְצִיצָה,

בַּיּוֹם שׁוּם דָּבָר בִּשְׁבִילִי לֹא נִמְצָא!"