חַיִּים שָׁם בְּנֵי-אָדָם חִוְרִים מִיֶּזַע

וּמֵאֵימַת עוֹלָם קָשֶׁה מֵתִים.

וְאֵין רוֹאֶה, כֵּיצַד פְּנֵי זֶה הַגֶּזַע,

אֲנִין-הַדַעַת, הַמְּחַיֵּךְ, לְשֶׁסַע

פַּרְצוּף שֶׁל בּוּז בַּלַּיְלָה מִתְעַוְּתִים.

מְהַלְּכִים הֵם חֲרוּפִים מִנַּסּוֹתָם

שָׁרֵתְּ בְּלִי עֹז דְּבָרִים חַסְרֵי כָּל שַׁחַר.

וּבִגְדֵיהֶם נוֹבְלִים עַל עַצְמוֹתָם,

וְשָׁוא בָּלֶה יְפִי יְדֵיהֶם מִסַּחַר.

וְהֶהָמוֹן דּוֹחֵק בְּלִי-חוּס, בְּשֶׁכֶם,

אִם כִּי הֵם מְהַסְּסִים וּקְצָת רָפִים.

רַק כְּלָבִים הַמְבַקְשִׁים פַּת לֶחֶם

אֶל נְדוּדָם דּוּמָם קְצָת מִתְלַוִּים.

וְהֵם מְסוּרִים בִידֵי מְעַנִּים אֶלֶף

וּנְזוּפִים מֵהֶלֶם כָּל שָׁעָה.

בָּתֵּי-חוֹלִים הֵם מַקִּיפִים בְּלִי-הֶרֶף

וּמְחַכִּים שֶׁיַּכְנִיסוּם לְשָׁם.

כִּי שָׁם הַמָּוֶת. לֹא אוֹתוֹ שֶׁאשֶׁר

מֻפְלָא לָהֶם בִּשֵּׂר בְּיַלְדוּתָם.

זוֹטוֹ שֶׁל מָוֶת, כְּפִי שֶׁכָּאן יוּבַן.

אֲבָל מוֹתָם תָּלוּי בִּלְבָבָם

כִּפְרִי יָרֹק אֲשֶׁר עוֹדֶנּוּ בֹסֶר.