בספר מכונסים מבחר השירים המקוריים, שנדפסו במאספים ובכתב־יד שונים, וכן כמה שירים חדשים, שלא ראו עדיין אור. כולם כתובים על־פי המבטא הנכון, ואף אלה, שנכתבו לכתחילה במבטא האשכנזי, מצאו בו את תיקונם. השירים שנחלקו לשלושה מדורים (ליריים, בלדות, פואמות) מסודרים לפי זמן כתיבתם. “דוינות בסרביה” אף הן מקוריות. המחבר נתבסם מהעצבות המתוקה, הנגינתית של הדוֹינה (שיר עממי־רומני) וכתב כמתכונתה. הוא יצר בצורה שירית זו וַריאַציוֹת של אהבה, בדידות ונכר. מובן, שהשתמש בה לכתחילה לשם כיסוי חוויות מסוימות, אלא שהפנטסיה הקפּריסית הביאתו לידי יצירת דוינות “בסרביות” בעצם, כמו “טרף־ירק רוזמרין” או “טרף־ירק לאספרג” וכדומה.
צ’וֹבּן – רועה־צאן ברומנית.
פוּרניאלה – שיר־רועים מולדבני־בסרבאי.