כִּי הַכְּרַכִּים, אֵלִי, הִנָּם

מְבֻלָּקִים וְסָרֵי-טַעַם,

וּפוֹחֲדִים מֵאֵשׁ כֻּלָּהַם,

וְנֹחַם אֵין לָהֶם מִזַּעַם,

וּבְדֵי רִיק כָּלֶה זְמַנָּם.

חַיִים שֵׁם בְּנֵי-אָדָם קְשֵׁי יוֹם וָלֵב,

אֲטוּמֵי-רוּחַ, חֶדֶר בְּתוֹךְ חֶדֶר,

מְבֹהָלִים כַּצֹּאן אֲשֶׁר בָּעֵדֶר,

וְלֹא יִרְאוּ: מֵאֲחוֹרֵי הַגֶּדֶר

נוֹשֶׁמֶת אַדְמָתְךָ, נִיר מְלַבְלֵב.

שָׁם יְלָדִים עַל סַף בָּתִּים יִגְדָּלוּ,

אֲשֶׁר תָּמִיד שָׁרוּי בְּצֵל פִּתְחָם;

וְלֹא יֵדְעוּ אֵיךְ הַפְּרָחִים יִצְהָלוּ,

יָפֵז הָרוּחַ וְגַנִּים יִטְלָלוּ,

וְהֵם יְלָדִים בְּעֶצֶב, בְּעַל כָּרְחָם.

שָׁם בְּתוּלוֹת פּוֹרְחוֹת לָאוֹר, לְמַעְלָה,

וְאֶל שַׁלְוַת נְּעוּרֵיהֶן כְּמֵהוּת.

אֲבָל הַפֶּלֶא הוּא מֵהֶן וָהָלְאָה,

וּבִרְעָדָה הֵן נִסְגָּרוֹת, לֵאוֹת.

וְאִמָּהוּת בָּאָה לָהֶן כְּדֶחִי,

כְּמוֹ חֻלִּין, כִּצְרוֹר שֶׁל אַכְזָבוֹת:

לֵילוֹת שֶׁל אֶפֶס-כֹּחַ, עֹצֶר-בֶּכִי,

וּשְׁנוֹת-עָמָל נִקְשׁוֹת וְדוֹאֲבוֹת.

וּבְאַחְרִית עַרְשֵׂי הַדְּוַי יַמְתִּינוּ,

וַאֲלֵיהֶן הֵן נִמְשָׁכוֹת לְאַט.

וּבְגַלְמוּד נוֹפְחוֹת נַפְשָׁן, כְּאִלּוּ

בַּאֲזִיקִּים הֵן אוֹ קוֹבְצֵי-עַל-יָד.