סִתְוָנִית מְנַשֵּׁף הַיַּנְשׁוּף

עַל הֶשְׁכֵּם מֶרְחָבָיו שֶׁלַּדֶּרֶךְ.

קָדְקֳדִי – הַשַּׁלֶַּכֶת תָּשׁוּף,

וּמוּעָם הַזָּהָב בַּצַּמֶּרֶת.

קוֹל קוּ־הוּ עֲרָבוֹת מַעֲגִים,

עֶרֶב טוֹב, רְטִיטִית שֶׁהִכְחִילָה!

עוֹד מְעַט סַהַר נָח בַּשְּׁלָגִים

יִטָּמֵן בַּקְּוֻצּוֹת שֶׁהִדְלִילוּ.

עוֹד מְעַט בִּסְמַרְמֹרֶת אַשִּׁיר,

וְבְאָזְנַי כּוֹכְבֵי־לַחַן יָרֹנּוּ.

בִּלְעָדַי הַתִּשְׁחֹרֶת תָּשִׁיר,

לֹא שִׁירַי הַזְּקֵנִים יֶאֱזוֹנוּ.

שִׁיר חָדָשׁ מִשָּׂדוֹת יִשְׁתּוֹרֵר,

שְׁרוֹק חָדָשׁ בַּיְּעָרוֹת יְרַחֵשׁ עוֹד.

סִתְוָנִית רוּחַ בָּא וּמְנַשֵּׁר.

סִתְוָנִית הָעַלְוָה מְלַחֶשֶׁת.