רוּסִיָה – צְלִיל־אֵימִים מֻפְלָא.

נִצַּת שִׁלְגִּית, לַבְנוּת צַמֶּרֶת.

וְאֵי־מִזֶּה הֲלוֹם נִקְלַע

זֶה שֶׁהִטִּיל בָּךְ אֶת הַמֶּרֶד?

גָּאוֹן מַחְמִיר! לֹא בְּהָדָר

הוּא אֶת לִבִּי צָלַח לָקַחַת,

רָכוּב עַל סוּס הוּא לֹא דָהַר

אֶל מוּל סוּפָה הַמִּתְלַקַּחַת.

בְּהֶנֶף־יָד הוּא לֹא עָרַף,

וְלֹא הֵנִיס רַגְלִים בְּסַעַר.

מִכָּל הַהֶרֶג לֹא אָהַב

אֶלָּא אֶת צֵיד הַשְּׂלָו בַּיַּעַר.

יֵשׁ דְּמוּת מֻסְכֶּמֶת שֶׁל גִּבּוֹר:

אֲפֵר שָׁחוֹר וּמַאֲכֶלֶת.

וְהוּא גָלַשׁ בְּיוֹם־שֶׁל־כְּפוֹר

עִם טַף זְבַלְגָּן עַל גַּב מִזְחֶלֶת.

וְלֹא גִדֵּל לוֹ שְׂעַר־בְּלֹרִית,

אֵלָיו נָשִׁים תִּתְמוֹגְגֶנָּה,

הוּא בְּקָרְחָה זַהֲרוּרִית

לָקַח תִּשְׁעָה קַבִּין שֶׁל צֶנַע.

בַּיְּשָׁן, פָּשׁוּט, רָצוּי וְנוֹחַ,

כִּסְפִינְכְּס נִצָּב מוּלִי הָאִישׁ,

וְלֹא אָבִין: בְּאֵיזֶה כֹּחַ

הוּא עַמּוּדֵי תֵּבֵל הִרְעִישׁ?

אַךְ הוּא הִרְעִישׁ…

הַצְלֵף הָרוּחַ, צְלוֹף וּבְעוֹט!

זַלְעֵף, הַסַּעַר הַמַּרְתִּיחַ!

מֵחֵלְכָּאֵי־הָעָם הָדִיחַ

חֶרְפַּת צִינוֹק וּכְנֵסִיוֹת.

*

הָיוּ יָמֵינוּ אַכְזָרִים.

אִלְּפוּנוּ מַר כַּפּוֹת־הָרֶשַׁע.

בִּשְׂדֵה־בָּכוּת שֶׁל אִכָּרִים

הַטַּפְסָרִים דֻּשְּׁנוּ בְּדֶשֶׁן.

*

הָהּ, צַחֲנָה! מִמְשַׁל הַצַּאר!

מִשְׁתִּים הָמוּ בְּאֶפֶס־בֹּשֶׁת,

וְשִׁלְטוֹנוֹ אָצִיל מָכַר

לְאֵיל הַהוֹן וְהַחֲרֹשֶׁת.

הָעָם נָמֵק. הָעָם יִחֵל

לְבִיאָתוֹ שֶׁל הַגּוֹאֵל. –

וְהוּא הוֹפִיעַ.

*

…עַכְשָׁיו הוּא מֵת.

אַל נִתְיַפֵּחַ!

בְּנוֹת־שִׁיר תִּמְאַסְנָה קוֹל־בָּכוּת.

מִגּוּשׁ הַנְּחשֶׁת הַנּוֹבֵחַ

סִלּוּד אַחְרוֹן הַדְּמִי פּוֹלֵחַ.

זֶה הַגּוֹאֵל כָּרַע לָמוּת.

כָּרַע לָמוּת. וְהַחַיִּים עוֹד,

שֶׁאַחֲרָיו נוֹתְרוּ לִחְיוֹת,

צְרִיכִים, עֵת שִׁטְפוֹנוֹת יָהִימוּ,

חַשֵּׁל הָאָרֶץ בִּפְלָדוֹת.

כִּי לֶנִין מֵת –

לָהֶם אַל תֹּאמֶר!

לִבָּם מִמָּוֶת לֹא יִפּוֹל.

*

בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר חֹמֶר

הֵם פְּעָלָיו יֵדְעוּ לִפְעוֹל.