אֲזַמֵּר, אֲזַמֵּר, אֲזַמֵּר,
לֹא אַרְנֶבֶת, לֹא עֵז אֲקַפֵּחַ.
אִם יֵשׁ מָה, שֶׁהַלֵּב יְצַעֵר,
אִם יֵשׁ מָה, שֶׁהַלֵּב יְשַׂמֵּחַ.
תַּפּוּחֵי־הַשִּׂמְחָה הֶאֱדִימוּ.
וּשְׁרֵקַת הַלִּסְטִים מַה נֹאהַב.
אַךְ הַסְּתָו, שֶׁחֲכַם־הַגַּנִים הוּא,
יְגַזֵּם אֶת רֹאשִׁי שֶׁצָּהַב.
שְׁבִיל אֶחָד בֹּאֲכָה גַן־הַשַּׁחַר,
שֵׁן אוֹקְטוֹבֶּר תִּנְגּוֹס בַּחֹרְשׁוֹת.
לְהָבִין אֶת הַכֹּל, לֹא לָקַחַת,
בָּא פַּיְּטָן אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת.
הוּא בָּא הֵנָּה נַשֵּׁק הַפָּרוֹת,
קוֹל חָצִיר הַנִּלְעָס לוּא יִשְׁמַע!
קְצוֹר לָעֹמֶק, חֶרְמֵשׁ הַזְּמִירוֹת!
שְׁפוֹךְ הַסֹּמֶק, עֻזְרַד הַחַמָּה.