לוגו
הפְּלָדָה וַחַלָּמִיש
תרגום: יהודה גור
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

בימים הקדמונים ההם, והאנשים לא ידעו עוד לעשות גפריתיות להבעיר אש והוציאו את האש מפלדה וחלמיש.

את החלמיש ימצאו על פי רוב בין אבני הסיר בכדורי קטנים בקלפת סידית, ונפצו את הכדורים האלה לרסיסים. ואומן מהיר יכין ביום אחד עד אלף אבני חלמיש, והחלמיש הקשה הזה גם הוא ימס מעט מעט במים, ואם ירתיחו את המים, אשר המסו את החלמיש, ושקע החלמיש.

ובמים נמצאים חיים דקים וצמחים קטנים ודקים מאד אשר העין לא תראם, ואך במַגְדֶלֶת יכולים לראותם והברואים הקטנים האלה שותים יחד את המים גם את חלקי החלמיש הנמס, ומהחלקים האלה היה יהיה על החיים ועל הצמחים הדקים שריון קשה ומבריק, יפה ושקוף כזכוכית, ובמות החיים הדקים והצמחים הקטנים האלה, ונשארו שריוניהם, והתאחדו יחד והיו לחמר אחד קשה והוא החלמיש, וגונו כמעט תמיד אדמדם, ורצועות לבנות עוברות בו, ואם נתבונן אל החלמיש דרך המגדחת וראינו כי הוא כלו שריונות החיים והצמחים הדקים, אשר מתו מכבר הימים.

והחלמיש קשה מפלדה, ברזל הפלדה לא תשוט בחלמיש ולא תחוקק בו, והחלמיש יחוקק בברזל העשות וישרט בו, ואם יכו את קצה החלמיש החד בפלדה ונתזו מהברזל רסיסים קטנים ודקים ונצרבו הרסיסים האלה מהמכה והיו לנצוצי אש.

אם ירב החרש להכות בפטישו בברזל הקר והתחמם הברזל, בקדח הנגר במקדחו בעץ והתחמם המקדח, וגם ירך תחם אם תכה עליה בידךָ השניה אחת ושתים ושלש.

גם רסיסי הברזל, אשר נתזו ממכת החלמיש החד התחממו כל כך עד כי נצרבו והיו לנצוצים, גם מהחלמיש נתזו רסיסים קטנים אך הם לא נצרבו, ואם נכה בחלמיש בברזל העשות, ומתחת להם נתן גליון ניר, וראינו על הניר כדורים קטנים שחורים מאד, הם הם רסיסי הברזל ואם נקרב אליהם את המגנית ונמשכו אליו.

בימים הקדמונים במצא איש חפץ באש ונתן על הברזל ציתית והכה בחלמיש על הברזל ונתז הרסיס הנצרב והיה לנציץ ונגע בצתית ואחז בה. ונפח האיש בפיו עד כי התלה לחרור ולבער מעט מעט, והדליק את הנר. ועתה בימינו מה נקל לאיש להוציא אש, אך יקח בידו גפרית אחת ומרח אותה בקיר או ברצפה או בסול נעלו או ביד בגדו והנה אש מאירה ובהירה לעיניו.