מה שמחים, מה חפשים ומה נעימים חיי הצפור המהירה ביער! היא תישן במנוחה על אחד העצים, ומאז הבקר ועד בוא השמש תתעופף ותרקד מענף לענף. מהבקר ועד הערב תשמיע את שירתה המלאה גיל ונֹעם, בנחל השוטף לאט תשבר במאונה, וכל היער הגדול הוא שלחנה הערוך לפניה לסעד את לבה כי תרעב, פה תמצא לה גרעין או זרעון אחד, ושם רמש קטן או תולעת זוחלת, וגם פרי שיחים שונים תמצא לה ביער.

אך הצפור התמה הזאת לא תדע להבחין בין הזרעונים אשר הכין לה הטבע בידה הרחבה והנדיבה, ובין הזרעונים אשר יכין לה הציד הערום המבקש למשכה ברשתו ולגזל חפשתה ממנה.

וישמע הציד את שירת הצפור ותמצא חן בעיניו ויתאוה לצודה, ויקח לו כלוב ויחלקהו לשני חדרים, ויושב באחת צפור בית, ויסגרהו היטב ובחדר השני הוא הפח, נתן זרעונים ויבֵא את הכלוב אל היער, ויתנהו על יד הנחל, אשר הצפור המרננת תבוא שמה לשתות, והוא נחבא תחת אחד השיחים אשר על שפת הנחל.

ותבא הצפור המרננת אל הנחל, ותרא מרחוק בבריה ועל ידה זרעונים רבים, ןמה רבו הזרעונים האלה, והיא לא ראתה מימיה זרעונים במספר רב כזה במקום אחד. ומבלי בקש חשבונות רבים, תפרש כנף וכנשר יטוש אלי אֹכל, תעוף אל הזרעונים והיא לא תשים לבה אל המוקש אשר בפח, כי הזרעונים עִוְּרוּ את עיניה, ובקול צפצוף תבוא אל הכלוב פנימה, והנה — חטף! — הדלת נסגרה ברעש, והצפור נלכדה.

אמנם זרעונים רבים לפניה, אך היא שבויה, ולא תוכל עוד להתעופף לרצונה ביער מענף אל ענף ולשיר שירתה באזני גרי היער.