גם בין הכלבים יש מלֻמדים ובוּרים, חרוצים ועצקים, מהירים ונרפים, בֵיתים ובָרים, יש כלבים מלֻמדים ומהירים עד להפליא, יש אשר ינהנו עגלת חרף, יש אשר ירעו צאן, יש אשר ישמרו את הבית, יש אשר יצילו אנשים רבים ממות ויש אשר לא יצלחו לכל מעשה.
בערי אירופה ינקו את הרחובות יום יום, אך לא כן בערי ארצות הקדם, שמה לא הסכינו לזאת, יושבי הארצות ההן לא ירגישו גם צרך בדבר כזה, אשר אין בן לדעתם כל תועלת, הרחובות בערי אזה צרים ומלאים בוץ. חלונות הבתים נשקפים אל החצר או אל הגן אשר מאחרי הבית, וכל הזבל והמדנה והשופכים ישפכו אל הרחוב, וברחובות הצרים והמזבלים האלה, יגורו כלבים רבים אשר אין להם אדונים. והכלבים האלה נולדו ברחוב, שם שכבו אחרי הולדם עורים ארבעה עשר יום, שם ינקו את חלב אמם, שם גדלו ויולידו גם הם, הם הם, “כלבי הרחוב”, וסבבו הכלבים האלה על פתחי בתי הרחוב וחפרו בזבל ובמדמנה למצא אכלם, ומראיהם נורא מאד כי רֻבם מְקֹרָחים ומספָּחים.
ואם יתעה אחד הכלבים האלה ובא אל רחוב אחר, אשר לא נולד בו, והתנפלו עליו כלבי הרחוב ההוא. ונבחו ונשכוהו עד שפך דם.
ובאסיה וגם באמריקה הדרומית יש גם כלבים ברים הגרים עדרים עדרים יחד, רחוק ממעון האנשים. וחסרו להם מאורות לשבתם באדמת חול. ולאור הירח יתאספו יחד והלכו לטרף טרף ולמס חמס. הכלב הזקן ירוץ לפניהם להורות הדרך לבני חברתו, את ראשו יוריד לארץ ובאפו יריח אולי עבר פה שפן או צבי, וכל העדר רעבים מאד, שעות אחדות רצו בדרכים ובשדות, וכל עמלם לשוא, פתאם עמד מורה הדרך, הוא חש קרבת עדר כבשים.
הכבשים והטלאים ישנים במנוחה. בלילה הצח והבהיר ינוחו מחם היום הלוהט. והכלבים הברים חפצים לטרף את הכבשים הישנים, לשעסם ולאכלם, הנה הם מתגנבים אל העדר. הם הולכים וקרובים אל הכבשים, ומורה הדרך לפניהם. עיניו השואפות לדם מבריקות בלילה, הנה הם מתנפלים על העדר, ופתאם —פף — חץ אחד עבר, ואחריו שני ואחריו שלישי ואחריו רביעי וארבעה כלבים ברים נפלו מתים לארץ.
הרועים יושבים במארב זה זמן רב, כלביהם חשו מכבר כי אחיהם הברים הולכים וקרובים אל העדר, ויודיעו בנהמתם את הדבר לאדוניהם הרועים, הרועים שולחים חצים רבים אל עדר הכלבים הרבים והם נסים כל עוד נפשם בם, ורבים מהם נשארו מתים על יד הכבשים, והפשיטו הרועים את עורם מעליהם.
גם הכבשים התמימים התעוררו מתרדמתם מקול הרעש ונביחת הכלבים, ויבהלו מאד, ויתקרבו יחד האחד אל השני, וכל עצמותיהם רחפו, אך הפחד עבר, ודממה תשורר עוד פעם כמקדם.