לוגו
מטה אהרון
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

א. מטה אהרון ומטות החרטומים.    🔗

“ואמרת אל אהרֹן: קח את מטך והשלך לפני פרעה, יהי לתנין”1 – ר' חִיָא שאל את ר' יוסי:

הרי גלוי לפני הקדוש ברוך הוא, שהחרטומים הם מכשפים ועושים תנינים, ומה היא הגבורה לעשות לפני פרעה תנין?

אמר לו:

מן התנין היתה ראשית שליטתו של פרעה2 ובתנין התחיל להיות לוקה3. ראו המכשפים שמשה מתחיל לעשות את מעשיו בתנין, ושמחו כלם, שהרי ראשית החכמה של הנחש, שהיא שלהם, היא כך, והפכו גם הם את מטותיהם לתנינים. מיד חזר אותו תנין של אהרן והיה לעץ יבש ובלע את התנינים שלהם. ועל זאת תמהו וידעו, שיש שלטון עליון בארץ, כי הם חשבו, שלמטה, בארץ, חוץ מהם, אין שום שלטון, שיעשה איזה דבר. ובזה אהרן עשה שני נסים: נס אחד למעלה ונס אחד למטה. אחד למעלה, – שהתנין העליון4 שלט על כל התנינים שלהם, “ואחד למטה, – שעץ שלט על התנינים שלהם. ופרעה חכם היה מכל המכשפים שלו וראה, שהשלטון העליון שולט על הארץ, שולט למעלה ושולט גם למטה”.


(וארא כח ע"א).


ב. מטה אהרן ראיה לתחית המתים.    🔗

ר' חִיָא היה יושב יום אחד ליד דלת שער אַוְשָׁא. ראה את ר' אלעזר ועוף אחד פורח אחריו. אמר לו לר' אלעזר:

– מַשׁמָע5, שאפילו בלכתך בדרך הכל משתוקקים לילך אחריך.

החזיר ר' אלעזר ראשו לאחוריו וראה את העוף.

אמר:

– ודאי שליחות יש לו6, שהרי הקדוש ברוך הוא בכל עושה שליחותו וכמה שליחים יש לו. ולא תאמר שרק דברים שיש בהם רוח־חיים לבדם, אלא אפילו אותם שאין בהם רוח הם שליחיו.

פתח ואמר:

“כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה”7 – כמה יש לו לבר נש להזהר מחטאים, שלא יחטא לפני הקדוש ברוך הוא. ואם יאמר, מי יעיד בו? – הרי אבני ביתו ועצי ביתו יעידו בו, ולפעמים הקדוש ברוך הוא עושה בהם שליחות.

תא חזי:

מטה אהרן, שהיה עץ יבש, הקדוש ברוך הוא התחלה של נסים עשה בו ושתי שליחות נעשו בו. שליחות אחת, – שהוא היה עץ יבש ובלע אותם תנינים של החרטומים, שליחות שניה, – שלפי שעה נתלבש ברוח ונעשה בריה.

אמר ר' אלעזר:

– תפח רוחם של אותם האומרים, שאין הקדוש ברוך הוא עתיד להחיות מתים, כי איך תהיינה נעשות מהם בריות חדשות? – יבאו ויראו אותם הטפשים הרשעים, הרחוקים מן התורה ורחוקים מהקדוש ברוך הוא: בידו של אהרן היה מטה של עץ יבש והקדוש ברוך הוא הפך אותו לפי שעה לבריה משונה ברוח וגוף; אותם גופים, שהיו בהם רוחות ונשמות קדושות ושמרו מצוות התורה ועסקו יומם ולילה, והקדוש ברוך הוא צפן אותם באדמה, – אחר כך, בשעה שישַׂמח את העולם, על אחת כמה וכמה שיעשה אותם בריות חדשות. –

אמר ר' חִיָא:

– ולא עוד, אלא שאותו גוף שהיה, הוא יקום, דכתיב: “יחיו מתיך”8, ולא כתיב “יברא” – משמע שהם כבר נבראים, אבל “יחיו”, שהרי עצם אחת תשָׁאֵר מן הגוף תחת האדמה וזו אינה נרקבת ואינה בלה באדמה לעולם, ובאותה שעה ירַכֵך9 אותה הקדוש ויעשה אותה כשאור בעיסה והיא תעלה ותתפשט לארבע רוחות וממנה ישתכלל הגוף עם כל אבריו, והקדוש ברוך הוא יתן בו רוח.


(וארא כח ע“א וע”ב).



  1. שמות ז, ט.  ↩

  2. פרעה נקרא בשם “תנין”: “הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים הגדול” (יחזקאל כט, ג) ושליטתו באה משורש תנין, שהוא נחש, שורש הרע.  ↩

  3. לוקה – מכה.  ↩

  4. התנין העליון – התנין של הקדושה שנעשה על ידי מצות הקב"ה.  ↩

  5. מַשמָע – מזה נשמע, נלמד.  ↩

  6. שליחות יש לו – נשלח אלי לאיזה צורך.  ↩

  7. חבקוק ב, יא.  ↩

  8. ישעיה כו, יט.  ↩

  9. ירַכֵךְ – יעשה אותה רכה.  ↩