א. בשׁעה שׁה' הכה כל בכור.    🔗

ר' אבא אמר:

זכאים הם ישראל, שהקדוש ברוך הוא נתן להם את התורה הקדושה ולִמד אותם ארחותיו, להתדבק בו ולשמור מצות התורה, בכדי שיזכו בהם לחיי העולם הבא וקֵרב אותם בשעה שיצאו ממצרים, שאז הוציא אותם מרשות אחרים ונקראו “בני חורין”¹, שלא ישבו תחת רשות אחרים, והעלה אותם להתאחד בשמו, השולט על העליונים והתחתונים; ומתוך אהבתו אליהם קרא עליהם “בני בכורי ישראל”², ועל כן הכה כל בכור של מעלה ושל מטה, והתיר קשרים ואסורים של עליונים ותחתונים, בכדי להוציא את בני ישראל מבית עבדים; ולפיכך לא שלח הקדוש ברוך הוא לא מלאך ולא שרף, אלא הוא לבדו הִכָּה, כי הוא יודע להבחין ולדעת כל ולהתיר אסורים, הדברים האלה אינם ברשותו של שום שליח, אלא בידו.

תא חזי:

באותו הלילה שבו רצה הקדוש ברוך הוא להרוג אותם בכורים, באו המשוררים של מעלה לשורר לפניו. אמר להם: לא עת עתה לכם לשורר, שהרי שירה אחרת משוררים בני בארץ.

בשעה שהלילה נחצה³ נתעורר רוח צפון והקדוש ברוך הוא עשה אז נקמות וישראל היו מזמרים ואומרים הלל בקול רם, ואז עשה אותם הקדוש ברוך הוא בני חורין, ומלאכים עליונים, וכל המחנות העליונים היו מקשיבים לקולם של ישראל.

(בהעלותך קמח ע“ב, קמט ע”א).

ב. שׁלשׁ מיתות.    🔗

“ויהי בשלח פרעה את העם”⁴ – מה כתיב למעלה? – “ויקם פרעה לילה, הוא וכל עבדיו”⁵ – תא חזי, הנקמה העליונה, שעשה הקדוש ברוך הוא במצרים – שלש מיתות היו שם: האחת שנעשה בבכורים במצרים, שנהרגו כל אותם שנמצאו בארץ. השנית שעשה הקדוש ברוך הוא, שהרג במצרים בחצות הלילה. והשלישית שכאשר ראה פרעה את המות בביתו, בבניו ובעבדיו, קם וזרז את עצמו והרג שרים ופקידים וכל אותם שיעצוהו לסרב⁶ לעמו, אשר דרשו ממנו לשלח את ישראל, עד שהתורה העידה עליו, שקם בלילה ממש. כמו שהקדוש ברוך הוא הרג בחצי הלילה בכורים ועשה נקמות, כך קם פרעה בארץ מצרים והרג ועשה נקמות בשריו ופקידיו ובכל גדוליו, הדא הוא דכתיב “ויקם פרעה בלילה”, שקם להרוג ולאבד. דרכו של הכלב הוא, שמכים אותו באבן, הוא בא ונושך את חברו. כך פרעה: כשהֻכה וראה את המות בביתו, הרג הוא את שריו ופקידיו וגדוליו. אחר כך היה מהלך בשוק ומכריז ואומר: “קומו צאו מתוך עמי!”⁷ – אתם הרגתם את כל בני המקום, אתם הרגתם את שׂרַי ופקידַי וכל בני ביתי, כי הכל בידכם היה. "וברכתם גם אותי⁸ – שלא תהרגוני. –אחר כך הוא בעצמו לִוה אותם והוציא אותם מן הארץ. הדא הוא דכתיב: “ויהי בשלח⁹ פרעה את העם”.