במקור: Euere eigenen Mӓrchen. על פי פקסימיליה שנתפרסמה בספר:T. Nussenblatt. Theodor Herzl Jahrbuch. Wien. 1934., עמ' 19. בא"ה קיימים שתי נוסחאות לא גמורות של שיר זה. נכתב כנראה בשנת 1894.

יְלָדִים! תַּחְשְׁבוּ בְּיָמִים שֶׁיַגִיעוּ,

אָנֹכִי אֶת אַגָדוֹתֵיכֶם כִּי חִבַּרְתִּי.

עַל מָרַת בְּרִבְּרִי, בַּרְבּוּרִים שֶׁהֵבִיאוּ

תִּינוֹקוֹת מְעוֹפְפִים מִנִי אֶרֶץ־בַּרְבַּרְתִי,

עַל בֻּבּוֹן הַשִׁכּוֹר, בִּבְּדִבּוֹב אִישׁ־קִרְקָס,

עַל חוֹטֵב־הָעֵצִים שֶׁקוֹלוֹ כָּל־כָּךְ גַס,

זְאֵבִים, חֲמוֹרִים וּמִינֵי חַיוֹת־פֶּלֶא,

הַפּוֹגְשִׁים יְלָדִים עֵת תָּעֹה תָּעוּ אֵלֶה,

וּשְׁאָר מִינֵי צְחוֹק וּמוֹרָא גַם בְּיַחַד,

וּפֵיוֹת טוֹבוֹת־לֵב, דְרָקוֹנִים רַבֵּי־פַחַד,

יְעָרוֹת שְׁלֵמִים שֶׁל עֲצֵי־אַגָדָה,

אַרְמוֹנוֹת בַּעֲנָנִים, טִירוֹת־חוֹל בַּגָדָה,

בּוּעוֹת קֶצֶף סַסְגוֹן, חַיָלֵי כְּרֵתִי־פְלֵתִי –

יְלָדִים, תַּחְשְׁבוּ כִּי אֲנִי זֹאת הִמְצֵאתִי!…

הֶאֱמַנְתִּי כָּךְ גַם אָנֹכִי בַּתְּחִלָה,

וָאֶרְאֶה מִשְׁתּוֹמֵם – כִּנְשִׁימָה מַהְבִּילָה

לְעֵת־חֹרֶף מִבֵּין שִׂפְתוֹתֵינוּ פּוֹרֶצֶת –

כָּל אוֹתָהּ הֲמֻלָה צְהוּלָה וְעוֹלֶצֶת,

לֹא שִׁעַרְתִּי מִיָד מַה טִיבָהּ בֶּאֱמֶת…

וְעַתָּה!.. בִּתִּי טְרוּדֶל בָּאָה בִּשְׁנַת בֵּי"ת

וְדוֹרֶשֶׁת כִּמְעַט בְּאִיוּם בְּכָל עֶרֶב

אַגָדַת הַבְּרִבְּרִי… אַךְ אַתֶּם כְּבָר בְּסֶרֶב

תִּשְׁמְעוּ אוֹדוֹתָיו, הוּא אִבֵּד אֶת חִנוֹ.

אַתְּ, פַּאוּלִינָה, גָדַלְתְּ, וְגַם הַאנְס גֵא הִנוֹ,

בִּשְׁבִילְכֶם מְחַטֵב אָנֹכִי בֻּבּוֹת־עֵץ

וּבְשַׂלְמוֹת־צִבְעוֹנִין אָנֹכִי 'תָם נוֹעֵץ…

…וְעַתָּה סוֹף כָּל סוֹף בִּשְׁעַת־אשֶׁר מָצָאתִי

מַשְׁמָעוּת כָּל־אַגָדוֹתֵיכֶם וְיָדַעְתִּי.

מִשְׂחָקִים רַק בִּקַשְׁתִּי, תַּכְלִית לִי גִלִיתִי.

יְלָדִים! מַה יָפֶה הָיָה מַה שֶׁעָשִׂיתִי.

כִּי הַתֹּכֶן אֲשֶׁר לְמִלַי הוּא חָסַר,

זֶה הַזֹהַר מִתּוֹךְ עֵינֵיכֶם לִי מָסַר.