צָרְפַת וַאֲרָגוֹן, רוֹזֶנֶת,
הִכְרִיזוּ כְּבָר עַל מִלְחַמְתָּם.
הַגִּידִי מַה יְּהֵא חֶלְקִי בָּהּ,
חֶלְקוֹ שֶׁל אִישׁ זָקֵן חוֹטֵא?
כְּלוּם לֹא נִבְקַע לִבֵּךְ מִצַּעַר
בְּדַעְתֵּךְ כִּי מֵרַחְמֵךְ
שֶׁבַע בָּנוֹת יָצְאוּ בְּלִי תֵּת לִי
אֲפִלּוּ בֵּן זָכָר אֶחָד?
אָמְרָה הַבַּת אֲשֶׁר עוֹדֶנָּה
רַכָּה בַּשָּׁנִים, אַךְ זְקֵנָה בְּחָכְמָה:
אַל נָא בְּזַעַם עַל אִמֵּנוּ,
לְהִלָּחֵם אֵלֵךְ אֲנִי!
תְּנָה לִי סוּסְךָ מְהִיר־הַצַּעַד,
אֶת שִׁרְיוֹנְךָ וְחַרְבְּךָ.
הֵם יַכִּירוּךְ עַל פִּי שָׁדַיךְ,
הַנִּבְלָטִים מֵחֻלְצָתֵךְ.
אֲנִי אֶדְחֹס אוֹתָם בְּכֹחַ
וְאַגְבִּיהֵם עַד לְבָבִי.
– יָדַיִךְ לְבָנוֹת כְּשֶׁלֶג,
וְלֹא נֻקְשׁוֹת כְּשֶׁל לוֹחֵם.
– אֶת הַכְּסָיוֹת מֵהֶן אַפְשִׁיטָה,
שֶׁחֹם הַשֶּׁמֶשׁ יִשְׁזְפֵן.
– הֵם יַכִּירוּךְ עַל פִּי עֵינַיִךְ,
שֶׁבְּיָפְיָן עוֹד לֹא הָיָה.
– אֲגַלְגְּלֵן, אָבִי, כְּאִלּוּ
הָיוּ עֵינַיִם שֶׁל בּוֹגֵד.
מִבְּנֵי בֵּיתָהּ הִיא כְּבָר נִפְרֶדֶת,
אַךְ הָעִקָּר נִשְׁכַּח מִלֵּב:
אֱמֹר, אָבִי, מַה תִּתֵּן לִי?
– שִׁמְךָ דּוֹן מַרְטִין אִישׁ אֲרָגוֹן.
בְּהִתְיַצְּבִי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ,
אֱמֹר לִי מֶה עָלַי לוֹמַר?
– מַלְכִּי, נוֹשֵׁק אֲנִי יָדֶיךָ,
יִנְצוֹר הָאֵל אֶת מַלְכוּתְךָ.
בִּשְׂדוֹת הַקְּרָב לָחֲמָה שְׁנָתַיִם
וְעַל טִיבָהּ אִישׁ לֹא עָמַד,
חוּץ מֵאֶחָד, הוּא בֶּן הַמֶּלֶךְ,
שֶׁבְּעֵינֶיהָ הִתְאַהֵב.
אִמִּי, חוֹזֵר אֲנִי פָּצוּעַ,
לִבִּי נִשְׂרָף מֵאַהֲבָה.
לְדוֹן מַרְטִין זֶה הָעֵינַיִם,
לֹא כְּשֶׁל גֶּבֶר, כִּי אִשָּׁה!
אֶל הַיָּרִיד, בְּנִי, הֲבִיאֵהוּ
לָשׁוּט בֵּין אָהֳלֵי רוֹכְלִים.
אִם דּוֹן מַרְטִין אִשָּׁה הִנֵּהוּ
בָּעֲדָיִים הוּא יִסְתַּכֵּל.
אֶל דּוּכָנִים שֶׁל כְּלֵי הַנֶּשֶׁק
הֵרִיץ עֵינַיִם דּוֹן מַרְטִין.
– פִּגְיוֹן נִפְלָא זֶה טוֹב לִתְקֹעַ
בְּלֵב אוֹיֵב לְעֵת תִּגְרָה.
– אִמִּי, אֲנִי חוֹזֵר פָּצוּעַ,
לִבִּי נִשְׂרָף מֵאַהֲבָה.
כִּי דּוֹן מַרְטִין כְּשֶׁמַּבִּיט בִּי
טוֹרֵף הַנֶּפֶשׁ בְּעֵינָיו.
קָחֵהוּ בְּנִי, אִתְּךָ לָשׂוּחַ
בִּשְׂדֵרוֹתָיו שֶׁל גַּן הַפְּרִי.
אִם דּוֹן מַרְטִין אִשָּׁה הִנֵּהוּ
אֶל עֵץ שְׁקֵדִים וַדַּאי יִקְרַב.
לֹא אֶל פְּרָחִים נִמְשָׁךְ לִבֵּהוּ
עָנָף כָּרַת לוֹ דּוֹן מַרְטִין.
– מַה טּוֹב עָנָף שֶׁל עֲרָבָה זוֹ!
אֲנִי אַצְלִיף בּוֹ עַל סוּסִי.
– טַבְּעוֹתֶיךָ, בְּנִי, הַשְׁלֵךְ נָא
אֶל בֵּין רַגְלָיו לְעֵת מִשְׂחָק.
אִם דּוֹן מַרְטִין הִנֵּהוֹ גֶּבֶר,
וַדַּאי הוּא יְצַמְצֵם בִּרְכָּיו,
אִם יְפַשְּׂקֵן, הֲרֵי סִימָן הוּא
שֶׁדּוֹן מַרְטִין הִנּוֹ אִשָּׁה.
אַךְ דּוֹן מַרְטִין כְּאִישׁ בַּר־דַּעַת
צִמְצֵם בִּרְכָּיו, וְלֹא פִּשְּׂקָן.
אִמִּי, אֲנִי חוֹזֵר פָּצוּעַ,
לִבִּי נִשְׂרָף מֵאַהֲבָה.
עֵינָיו שֶׁל דּוֹן מַרְטִין, אֲבוֹי לִי,
לִשְׁכֹּחַ לֹא אוּכַל לָעַד.
אֶל הַבְּרֵכָה, בְּנִי, הוֹלִיכֵהוּ,
אֶל הַבְּרֵכָה לִשְׂחוֹת אִתְּךָ.
הַכֹּל אֶת בִּגְדֵיהֶם הִפְשִׁיטוּ,
רַק דּוֹן מַרְטִין עָטוּף יָגוֹן:
קִבַּלְתִּי מִבַּיִת אִגֶּרֶת,
אִגֶּרֶת עִם בְּשׂוֹרוֹת רָעוֹת.
עַל עֶרֶשׂ דְּוַי אָבִי שָׂרוּעַ
אָבִי הַטּוֹב נוֹטֶה לָמוּת.
רְשׁוּת אֶדְרשׁ מֵעִם הַמֶּלֶךְ
לִנְסֹעַ וְלִרְאוֹת פָּנָיו.
סַע לְשָׁלוֹם, אוֹמֵר הַמֶּלֶךְ,
הֲלֹא זְכוּתְךָ הִיא, דּוֹן מַרְטִין.
הִיא סוּס לְבֶן־פַּרְוָה חוֹבֶשֶׁת.
עוֹלָה קַלַּת קְפִיצָה עָלָיו:
"הֱיֵה שָׁלוֹם מַלְכִּי רַב חֶסֶד,
אַתָּה מַלְכִּי וּמַלְכוּתְךָ!
עַלְמָה אַחַת יָמִים שְׁנָתַיִם
עָבְדָה אוֹתְךָ בְּאֹמֶן רַב".
בִּמְרוֹם הָעֲרָבָה דּוֹהֶרֶת,
שׁוֹטֶפֶת מְהִירָה כְּנֵץ.
שְׁמַע דְּבָרֶיהָ בֶּן הַמֶּלֶךְ
וְאַחֲרֶיהָ הוּא רוֹדֵף.
דְּהַר, דְּהַר נָא, בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ,
לְהַדְבִּיקֵנִי לֹא תּוּכַל,
אֶלָּא אִם כֵּן אֶהְיֶה בַּבַּיִת,
שָׁם תִּמְצָאֵנִי אִם תִּרְצֶה.
פַּעֲמוֹנִים קְטַנִּים שָׁמַעְתִּי,
פַּעֲמוֹנֵי בֵּית הַתְּפִלָּה.
גִּשְׁרוֹן יָקָר, גִּשְׁרוֹן יָקָר
שֶׁעַל־פְּנֵי נַחַל מוֹלַדְתִּי,
בְּתוּלָה עָבַרְתִּי מֵעָלֶיךָ
וּמֵעָלֶיךָ שׁוּב אֲנִי בְּתוּלָה.
פְּתַח לִי, אָבִי, פְּתַח לִי הַשַּׁעַר
הַשַּׁעַר פְּתַח נָא לָרְוָחָה!
אִמִּי, חַפְּשִי לִי אֶת הַפֶּלֶךְ,
כִּי חֵשֶׁק לִי לִטְווֹת, אִמִּי,
עַל כִּי סוּסִי כְּלִי הַנֶּשֶק
נָהַגְתִּי בָּם כַּהֲלָכָה.
בָּא בֶּן הַמֶּלֶךְ אַחֲרֶיהָ,
הִנֵּה, בַּשַּׁעַר הוּא הוֹלֵם.