בְּשָׁעָה שֶׁהָאָב

הַקַּדְמוֹן, הַקָּדוֹשׁ

בְּיָּד

רְגוּעָה

זוֹרֵעַ עֲלֵי אֲדָמוֹת

מִתּוֹךְ הָעֲנָנִים הָרָצִים

אֶת בְּרָקָיו הַבְּרוּכִים;

אֲנַשֵּׁק אֶת קְצוֹת

שׁוּלֵי אַדַּרְתּוֹ

בְּחֶרְדַת יַלְדוּת,

בִּמְלֹֹא הַנְּשָׁמָה.

כִּי אַל לוֹ לְאָדָם

לִמְדֹּד אֶת עַצְמוֹ

בְּמִדּוֹת הָאֵלִים.

שֶׁכֵּן אִם יֵרוֹם

וְיִגַּע בִּפְאָתוֹ

בַּכּוֹכָבִים,

אֵין אֲחִיזָה בְּשׁוּם מָקוֹם

לְכַפּוֹת־הָרַגְלָיִם בְּלִימָה

וְעִמּו מִשְׁתַּעְשְׁעִים

עֲנָנִים וְרוּחוֹת.

וְאִם יַעֲמֹד בְּרַגְלַיִם

חֲזָקוֹת, אֵיתָנוֹת,

עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

הַמּוּצָקָה, הַנִּצְחִית,

הָאֵין הוּא מִתְעַלֶּה

אַךְ לְדַמּוֹת אֶת עַצְמוֹ

אֶל הָאַלּוֹן

אוֹ אֶל הַגֶּפֶן.

מַה מַּבְדִּיל בֵּין

אֵלִים וּבְנֵי אֱנוֹשׁ?

שֶׁגַּלִּים רַבִּים

לִפְנֵיהֶם מִשְׁתַּבְּרִים

זֶרֶם אֵין סוֹף:

וְאוֹתָנוּ מֵנִיף הַגַּל,

בּוֹלֵעַ הַגַּל

וְאָנוּ טוֹבְעִים.

מַעְגָּל קָטָן

מַגְבִּיל אֶת חַיֵּינוּ,

וְדוֹרוֹת רַבִּים

צוֹעֲדִים בְּלִי הֶרֶף

בְּשַׁרְשֶׁרֶת אֵין־קֵץ

שֶׁל הֲוָיָתָם.