א.    🔗

הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר זָכַר הַיֶּלֶד הָיָה דְבַר הַשְׁקִיפוֹ בְּעַד הַחַלּוֹן וּרְאוֹתוֹ לְמַטָּה מַיִם יְרַקְרַקִּים זוֹרְמִים, וְעַל פְּנֵיהֶם שָׁטוֹת גּוֹנְדוֹלוֹת וְדוּגוֹת בַּעֲלוֹת מִפְרְשֵׂי־צִבְעוֹנִין, – וְיוֹשְׁבֵיהֶן דְּמוּת יְלָדִים דְּמוּתָם; כִּי יְלִיד הַגֶּטוֹ בְּוֶנֶצְיָה הָיָה, וּבַקּוֹמָה הַשְּׁבִיעִית שֶׁל בַּיִת עַתִּיק אֶחָד יָשַׁב. בְּבַיִת זֶה הָיוּ עוֹד שְׁתֵּי קוֹמוֹת אֲשֶׁר אֲלֵיהֶן לֹא עָלָה מֵעוֹדוֹ. מַדְרֵגוֹת אַפְלוּלִיּוֹת וְקִירוֹת דַּקִּים מְסֻיָּדִים הוֹבִילוּ מַטָּה־מַטָּה – עַל פְּנֵי דְלָתוֹת אֲשֶׁר “מְזוּזוֹת” קְבוּעוֹת בָּהֶן – אֶל הֶחָצֵר הַצָּרָה שֶׁל הַגֶּטוֹ, הָעַתִּיק בְּיוֹתֵר שֶׁבְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

בְּמֶרְחַק אַמּוֹת אֲחָדוֹת עָמַד בִּנְיַן־עַמּוּדִים הַמּוֹלִיךְ אֶל שְׂפַת יְאוֹר, אֶלָּא שֶׁשַּׁעַר־בַּרְזֶל חָסַם אֶת הַדֶּרֶךְ. מֵי יְאוֹר שֵׁנִי הִגִּיעוּ גַם הֵם עַד לְצַד אַחֵר שֶׁל הַגֶּטוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא הָיָה מוֹצָא גַם מִשָּׁם. גַּם בְּבִנְיְנֵי־הָעַמּוּדִים הָאֲחֵרִים הַמּוֹלִיכִים לְעוֹלַם־הַחוּץ נִקְבְּעוּ שְׁעָרִים, וַעֲלֵיהֶם הָפְקְדוּ שׁוֹמְרִים מִבְּנֵי וֶנֶצְיָה. שְׁעָרִים אֵלֶּה נִסְגְּרוּ בַּחֲצוֹת לַיִל וּבַבֹּקֶר נִפְתְּחוּ, חוּץ מִשַּׁבָּתוֹת וִימֵי־חַג נוֹצְרִיִּים, אֲשֶׁר בָּהֶם הָיוּ הַיְּהוּדִים, יוֹשְׁבֵי הַגֶּטוֹ, כְּלוּאִים בְּתוֹךְ הֶחָצֵר, הָרְחוֹב, הַכִּכָּר הַקְּטַנָּה וְהַגְּדוֹלָה וְהַסִּמְטָאוֹת הַמְּעַטּוֹת, שֶׁהִוּוּ אֶת הַגֶּטוֹ כֻּלּוֹ, לְמַעַן לֹא יוּכַל אִישׁ מֵהֶם לָצֵאת וְלָבוֹא. בַּלַּיְלָה הָיוּ הַשּׁוֹמְרִים חוֹתְרִים בְּגוֹנְדוֹלוֹת גְּדוֹלוֹת אָנָה

וָאָנָה עַל פְּנֵי כָּל הַיְאוֹרִים, כְּדֵי לְפַקֵּחַ עַל שַׁעֲרֵי הַגֶּטוֹ הַנְּעוּלִים, וְעַל הַיְּהוּדִים הָיָה לְשַׁלֵּם אֶת שְׂכָרָם.

הַיֶּלֶד לֹא הִרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ כְּאָסִיר. הוּא לֹא הִשְׁתּוֹקֵק לָצֵאת אֶת שַׁעֲרֵי הַגֶּטוֹ, וְלָכֵן לֹא חָשׁ בַּכְּבָלִים אֲשֶׁר מְשָׁכוּהוּ חֲזָרָה, כְּכֶלֶב לִמְאוּרָתוֹ. וְאִם כִּי כָּל אִישׁ וְאִשָׁה מִמַּכָּרָיו הָיוּ חוֹבְשִׁים כּוֹבָעִים צְהֻבִּים לְרָאשֵׁיהֶם וּטְלָאִים צְהֻבִּים גְּדוֹלִים לָהֶם עַל חָזָם בְּצֵאתָם מִחוּץ לְשַׁעֲרֵי הַגֶּטוֹ אֶל מֶרְחַב הָעוֹלָם, לֹא יָדַע הַיֶּלֶד כְּלָל, בְּמֶשֶׁךְ זְמַן רַב, כִּי יֵשׁ בָּעוֹלָם אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם בְּנֵי־בְרִית. וְעוֹד פָּחוֹת מִזֶּה הֵבִין, כִּי כּוֹבָעִים וּטְלָאִים צְהֻבִּים אֵלֶּה אוֹתוֹת קָלוֹן הֵם, לְמַעַן הַפְלוֹת בֵּין יְהוּדִי לְשֶׁאֵינוֹ יְהוּדִי. הוּא גַם לֹא יָדַע, כִּי לֹא כָּל יֶלֶד קָטָן לוֹבֵשׁ מִתַּחַת לְמָתְנִיָּתוֹ “אַרְבַּע כְּנָפוֹת” עִם כְּתֵפוֹת צִבְעוֹנִין, וּבְכָל כָּנָף – רִבּוּעַ־אָרִיג וְצִיצִיּוֹת לְבָנוֹת בּוֹ, וְכִי לֹא כָּל יֶלֶד מְנַשֵּׁק לַצִּיצִיּוֹת וְקוֹרֵא: “שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד”.

לֹא. הַגֶּטוֹ הָיָה כָּל עוֹלָמוֹ, וְעוֹלָם כַּבִּיר הָיָה זֶה, מָלֵא כָּל אֲשֶׁר יוּכַל לְבַב יֶלֶד לַחֲמֹד לוֹ. מָה רַב הַקָּהָל בַּכִּכָּר הַגְּדוֹלָה הַבְּהִירָה, מָקוֹם שָׁם הִתְנַשֵּׂא הַתֹּרֶן הַוֶּנֶצְיָנִי אֶל מוּל פְּנֵי הַשְּׁחָקִים, וְיוֹנִים צָעֲדוּ בְּגַאֲוָה בְּתוֹךְ הַקָּהָל אֲשֶׁר רָחַשׁ וְעָבַר עַל פְּנֵי הַחֲנֻיּוֹת הָרַבּוֹת וְהַצְּפוּפוֹת: בָּתֵּי־מַשְׁכּוֹנוֹת, חֲנֻיּוֹת לִבְגָדִים יְשָׁנִים, אִטְלִיזִים, אֲשֶׁר בְּנֵי־אָדָם שְׁחוֹרֵי־זָקָן וּצְהֻבֵּי־תַרְבּוּשׁ עָמְדוּ בָּהֶם עַל הַמִּקָּח בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ! מַה מַּקְסִימִים הָיוּ הַבָּתִּים הַגְּבֹהִים, מְרֻבֵּי הַחַלּוֹנוֹת, אֲשֶׁר סִיד־קִירוֹתֵיהֶם נִקְלַף וּטְלָאֵי לְבֵנִים אֲדֻמּוֹת נִרְאוּ בָּהֶם, בָּתִּים אֵלֶּה בַּעֲלֵי הַתְּרִיסִים הַיְרֻקִּים וְהַחוּמִים!

וּמַה טּוֹב וּמַה נָּעִים הָיָה לִרְאוֹת אֶת הַנָּשִׁים בְּבֹאָן עֶרֶב וָבֹקֶר אֶל הַמַּעְיָן הַגָּדוּר – בְּהִפָּתְחוֹ, וּבְמָשְׁכָן אֶת הַשַּׁלְשֶׁלֶת שֶׁמִּסָּבִיב לַסֶּרֶן! וּמַה מְלַבֵּב הָיָה לַעֲמֹד עַל הַגֶּשֶׁר הַמּוֹבִיל מֵהַגֶּטוֹ הָעַתִּיק לַגֶּטוֹ הֶחָדָשׁ, מְקוֹם שָׁם נֶעְלַם הַיְאוֹר מֵאֲחוֹרֵי שְׁתֵּי פִּנּוֹת רְחוֹב בְּמֶרְחָק לֹא רַב;

מַה מְלַבֵּב הָיָה לַעֲמֹד כֹּה וּלְנַחֵשׁ מַה יָּבוֹא וְיֵרָאֶה מֵאֲחוֹרֵי אַחַת הַפִּנּוֹת וּמֵאֵיזוֹ פִּנָּה יֵרָאֶה מַשֶּׁהוּ תְחִלָּה! אוּלַי תָּבוֹא סִירָה קְטַנָּה וְאָדָם חוֹתֵר בָּהּ; אוּלַי תָּצוּף רַפְסוֹדָה וּנְעָרִים יְחֵפִים יַעַמְדוּ עָלֶיהָ; וְאוּלַי גּוֹנְדוֹלָה חֲתוּרָה בְּמוֹטוֹת אֲרֻכִּים הַנְּתוּנִים בִּידֵי אֲנָשִׁים לְבוּשִׁים חֻלְצוֹת כְּחֻלּוֹת, אֶחָד בַּקָּצֶה מִזֶּה וּשְׁנַיִם לְעֻמָּתוֹ, וּמִטְעַן שַׁחַת־פָּז בָּהּ אוֹ מִטְעָן שֶׁל צָרְכֵי הַגֶּטוֹ – פֵּרוֹת מַבְהִיקִים וִירָקוֹת בְּהִירִים, אוֹ כְּבָשִׂים פּוֹעִים וּפָרִים גּוֹעִים מוּבָלִים לִשְׁחִיטָה.

הַיְאוֹר, זֶה גְבוּל הַגֶּטוֹ מֵאֲחוֹרָיו, מַרְאֵהוּ הָיָה רָחָב הַרְבֵּה יוֹתֵר, וְאוּלָם אִישׁ לֹא הֵעֵז כִּמְעַט לַעֲמֹד עַל שְׂפָתוֹ, כִּי עַל כֵּן הָיָה הַחוֹף הַשֵּׁנִי חוֹף זָר, וְהָעָם הַזָּר, הַנִּקְרָא “וֶנֶצָאִים”, יָשַׁב שָׁם, וְאֶפְשָׁר מְאֹד כִּי פּוֹחֲזִים אֵלֶּה יְיַדּוּ אֲבָנִים בְּךָ, כַּאֲשֶׁר יִרְאוּךָ מַבִּיט אֲלֵיהֶם. וּבְכָל זֹאת אֶפְשָׁר הָיָה לָבוֹא שָׁם בַּלֵּילוֹת בַּחֲשָׁאי וּלְהַבִּיט בַּמַּיִם הַמּוּאָרִים בְּקַרְנֵי הַיָּרֵחַ וְאֶל הַכּוֹכָבִים.

עַל הָעוֹלָם אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לַמַּיִם יָדַע הַיֶּלֶד רַק אַחַת: כִּי גָדוֹל הוּא וְשׂוֹנֵא הוּא וְאַכְזָרִי הוּא, אִם כִּי מִמְּרוֹמֵי חַלּוֹנוֹ אָהַב לְהַשְׁקִיף אֶל מֶרְחָבָיו הַגְּדוֹלִים הַפֶּלְאִיִּים, נְסוּכֵי־הַמִּסְתּוֹרִין, עַל כִּפּוֹת הַבִּנְיָנִים הַכַּבִּירִים וְרָאשֵׁי הַמִּגְדָּלִים הַנֶּאְדָּרִים הַנִּרְאִים בָּהֶם, אוֹ אֶל עֵבֶר הֶהָרִים הַמּוּזָרִים הָהֵם, אֲשֶׁר הִתְנַשְּׂאוּ אֶל מוּל פְּנֵי הַיָּם, וְהֵם נְסוּכֵי לֹבֶן וַעֲטוּפֵי עֲרָפֶל, כְּהַר סִינַי אֲשֶׁר בּוֹ דִבֶּר ה' אֶל משֶׁה. מֵעוֹלָם לֹא עָלָה עַל דַּעְתּוֹ, כִּי בֶּהָרִים שׁוֹכְנִים פֵיוֹת אוֹ שֵׁדִים, מִפְּנֵי שֶׁמִּיָּמָיו לֹא שָׁמַע עַל כְּגוֹן אֵלֶּה. אָמְנָם רוּחוֹת טוֹבוֹת וְגַם רָעוֹת קַיָּמוֹת הָיוּ בָּעוֹלָם, אֶלָּא שֶׁהֵן רִחֲפוּ בָּאֲוִיר וְאַחַת מַטְּרָתָם: לַהֲפֹךְ יְלָדִים קְטַנִּים לְטוֹבִים אוֹ לְרָעִים

וְחַטָּאִים. בְּלִי הֶרֶף הָיוּ נִלְחָמוֹת אֵלֶּה בְּאֵלֶּה עַל נַפְשׁוֹת הַיְּלָדִים. רַק בְּיוֹם הַשַּׁבָּת לֹא הָיְתָה לַמַּלְאָךְ הָרַע כָּל שְׁלִיטָה, וּמַלְאַךְ הַשַּׁבָּת הָיָה מְרַחֵף כִּמְנַצֵּחַ לְכָאן וּלְכָאן, עוֹזֵר לַמַּלְאָךְ הַטּוֹב שֶׁל יְמוֹת הַחוֹל, כְּפִי שֶׁאֶפְשָׁר לִרְאוֹת נְכֹחָה בְּהָטִיל הַיֶּלֶד שְׁנֵי צְלָלִים בִּמְקוֹם הָאֶחָד בִּשְׁעַת הַדְלָקַת נֵרוֹת הַשַּׁבָּת.

מַה נִּפְלָאִים הָיוּ אוֹתָם עַרְבֵי שַׁבָּתוֹת, עֵת עֵין הַשֶּׁלֶג לַמַּפָּה הַלְּבָנָה, וְטַעַם עָרֵב לְכָל הַמַּאֲכָלִים, וְשַׁלְוָה בַּכֹּל! שַׁלְוָה נְעִימָה כָּל־כָּךְ לְאַבָּא וּלְאִמָּא אַחֲרֵי עֲמַל כָּל הַשָּׁבוּעַ כֻּלּוֹ.

“גּוֹיַת הַשַּׁבָּת”, זוֹ הַמַּצִּיתָה אֵשׁ בְּבֵיתָם בְּשַׁבָּתוֹת, הִיא הִיא שֶׁעוֹרְרָה בְּלֵב הַיֶּלֶד אֶת הָרַעְיוֹן, כִּי לֹא כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל הֵם יְהוּדִים; וְרַק לְאַחַר זְמַן רַב הֻבְרַר לוֹ לְאַט לְאַט, כִּי הַיּוֹשְׁבִים לִפְנִים מִן הַשְּׁעָרִים בְּנֵי עַם סְגֻלָּה הֵם, שֶׁהֻטַּל עֲלֵיהֶם לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הוֹצִיאָם מֵעַבְדוּת מִצְרַיִם וַיְשִׂימֵם עֲבָדִים לוֹ לְעַצְמוֹ, וְאִלּוּ הַיּוֹשְׁבִים מִחוּץ לַשְּׁעָרִים אֵינָם חַיָּבִים לִשְׁמֹר אֶת תּוֹרַת משֶׁה; לוֹ, לְמָשָׁל, אָסוּר הָיָה לִנְגֹעַ בְּאֵשׁ – וְאַף בְּפָמוֹטִים אֲשֶׁר בָּהֶם נָגְעָה הָאֵשׁ – מִלֵּיל שִׁשִּׁי וְעַד מוֹצָאֵי הַשַּׁבָּת, וְזוֹ הַגּוֹיָה רַשָּׁאִית לַהֲפֹךְ וְלַהֲפֹךְ בְּגִזְרֵי הָעֵצִים כְּאַוַּת נַפְשָׁהּ, לְמִן הַקּוֹמָה הַתַּחְתּוֹנָה וְעַד לַקּוֹמָה הַשְּׁבִיעִית.

וְעוֹד זְכֻיּוֹת לְאִשָּׁה זְקֵנָה וּקְטַנָּה זוֹ, הַחֲבוּשָׁה סוּדָר לְרֹאשָׁהּ, כְּפִי שֶׁהָלַךְ וְנִתְחַוֵּר לַיֶּלֶד.

מֻתָּר הָיָה לָה לֶאֱכֹל בְּשַׂר חֲזִיר וּבְשַׂר עוֹפוֹת וּבָקָר שֶׁנִּשְׁחֲטוּ שֶׁלֹּא כַּדָּת וְכַדִּין; וּמִיָּד אַחֲרֵי אָכְלָהּ בָּשָׂר, בְּלִי לְחַכּוֹת שֵׁשׁ שָׁעוֹת, הִיא רַשָּׁאִית לֶאֱכֹל חֶמְאָה; יֶתֶר עַל כֵּן: הִיא רַשָּׁאִית לֶאֱכֹל חֶמְאָה וּבָשָׂר יַחַד, אֲפִלּוּ עַל צַלַּחַת אַחַת; וְאִלּוּ לְאֵם הַיֶּלֶד – מַעֲרֶכֶת מְיֻחֶדֶת שֶׁל צַלָּחוֹת וְסִירִים לְמַאַכְלֵי חָלָב לְחוּד וּלְמַאַכְלֵי בָּשָׂר לְחוּד. אָכֵן, בִּרְיָה שְׁפָלָה הָיְתָה זוֹ “גּוֹיַת הַשַּׁבָּת”, שֶׁלֹּא הָיְתָה קַיֶּמֶת אֶלָּא לְמַעַן הָחֵם בְּשַׁבָּת אֶת קֻמְקוּמֵי הַגֶּטוֹ עַד כְּדֵי רְתִיחָה וּלְמַעַן כַּבּוֹת אֶת נֵרוֹתָיו, וְהִיא בָּאָה עַל שְׂכָרָה בְּאָסְפָהּ אֶל כִּיסָהּ אֶת פְּרוּטוֹת הַנְּחשֶׁת מֵעַל הָאָח, מִיָּד לְאַחַר שֶׁמֻּתָּר הָיָה לִנְגֹּעַ בְּכֶסֶף. וּבְהֵרָאוֹת שְׁלשָׁה כּוֹכָבִים רִאשׁוֹנִים בִּשְׁמֵי הָעֶרֶב בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת, חָזְרָה “גוֹיַת הַשַּׁבָּת” וְשָׁקְעָה בְּאַפְסוּתָהּ הָרִאשׁוֹנָה, וַאֲבִי הַיֶּלֶד הוֹדָה לַה' וְהִבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וּבֵין אוֹר לַחשֶׁךְ. עַל כּוֹס יַיִן מְלֵאָה בֵּרַךְ, הִסְתַּכֵּל בְּצִפָּרְנָיו לְאוֹר נֵר שַׁעֲוָה קָטָן, לְמַעַן הַרְאוֹת כִּי אוֹר וְצֵל קַיָּמִים, וּמִקֻּפְסַת־בְּשָׂמִים הֵרִיחַ. כְּתֹם הַשִּׁירָה וְהַבְּרָכָה הֻגְּשָׁה הַכּוֹס גַּם לְשִׂפְתֵי הַיֶּלֶד לִלְגִימָה.

בְּמֹחוֹ קְשׁוּרוֹת כַּמָּה וְכַמָּה לְגִימוֹת־יַיִן בְּטִכְסֵי דָת: בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת וּרְגָלִים, וְגַם בְּבֵית הוֹרָיו, וּבְיִחוּד בְּחַג הַפֶּסַח, בִּשְׁנֵי לֵילוֹת “הַסֵּדֶר”. כּוֹסוֹ הַקְּטַנָּה נִמְלְאָה אָז אַרְבַּע פְּעָמִים בַּנּוֹזֵל הַמָּתוֹק, וְכוֹס גְּדוֹלָה אַחַת עָמְדָה מוּכָנָה לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, וְהָאוֹרֵחַ הַבִּלְתִּי־נִרְאֶה שָׁתָה מִמֶּנָּה, אִם כִּי הַיַּיִן אֲשֶׁר בָּהּ לֹא נִתְמַעֵט מֵעוֹלָם.

בִּכְלָל הָיָה חַג הַפֶּסַח חַג נָעִים, לְמִן עֶרֶב הַחַג, שָׁעָה שֶׁנִּשְׂרְפוּ חֲגִיגִית פֵּרוּרֵי חָמֵץ אַחֲרוֹנִים, עַד הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שֶׁל הַחַג, שָׁעָה שֶׁהַלֶּחֶם הָאָסוּר זֶה מִכְּבָר הָיָה עָרֵב וּמוּזָר בְּטַעְמוֹ.

עֶצַם חִלּוּפֵי הַכֵּלִים בַּמִּטְבָּח הָיָה מַקְסִים וְרַב־חֵן: מַרְחָשׁוֹת חֲדָשׁוֹת, צַלָּחוֹת חֲדָשׁוֹת, כַּפּוֹת חֲדָשׁוֹת – הַכֹּל חָדָשׁ בִּמְקוֹם יָשָׁן – וְעַל הַכֹּל מַצּוֹת הַפֶּסַח בִּמְקוֹם הַלֶּחֶם, אֵלּוּ הָעוּגוֹת הַגְּדוֹלוֹת, הַדַּקּוֹת, הָאֲפוּיוֹת בְּלֹא שְׁמָרִים וְהָעֲשׂוּיוֹת נְקָבִים. וּבְהֵעָרֵךְ הַשֻּׁלְחָן לַ“סֵּדֶר”, וְהַכֹּל עָלָיו מֵאִיר עֵינַיִם וּמְשֻׁנֶּה וְזָר כָּל־כָּךְ: כּוֹסוֹת־יַיִן וְצַלָּחוֹת מוּזָרוֹת, עֶצֶם־שׁוֹק צְלוּיָה שֶׁל כֶּבֶשׂ, מָרוֹר וַחֲרֹסֶת מְתוּקָה, וְכֻלָּם מְסֻבִּים עַל כָּרִים לְבָנִים – אָז מָלְאָה נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד שִׂמְחָה נְעִימָה, שֶׁהִגִּיעָה לְשִׂיאָהּ בְּשָׁאֳלוֹ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ: “מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת? שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִים חָמֵץ וּמַצָּה – הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה?!…”

מִתּוֹךְ סֵפֶר גָּדוֹל וְדַק שָׁאַל אֶת הַקֻּשְׁיוֹת, סֵפֶר מֵאִיר אֶת הָעֵינַיִם בִּתְמוּנוֹת עֶשֶׂר הַמַּכּוֹת שֶׁבָּאוּ עַל מִצְרַיִם וְעַל פַּרְעֹה הָאַכְזָר אֲשֶׁר הִקְשָׁה אֶת לְבָבוֹ. וּתְשׁוּבַת אָבִיו, גַּם הִיא בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, אָרְכָה שְׁתַּיִם־שָׁלשׁ שָׁעוֹת, וּבְאֶמְצַע הַתְּשׁוּבָה הִפְסִיקוּ וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ אֶת כָּל הַמַּאֲכָלִים הַטּוֹבִים וְהַמְשֻׁנִּים – זֶה הַחֵלֶק הַיָּחִיד בְּכָל הַתְּשׁוּבָה שֶׁהָיָה מוּבָן לַיֶּלֶד, כִּי הָעִבְרִית קָשְׁתָה עָלָיו מְאֹד.

אָמְנָם בְּדֶרֶךְ כְּלָל יָדַע מַה פֵּשֶׁר הַחַג, וּשְׁאֵלָתוֹ לֹא הָיְתָה אֶלָּא מִדֶּרֶךְ הַטֶּכֶס, כִּי הֵן גָּדַל וְהוֹסִיף לְשָׁאֳלָהּ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, וְאוֹתָהּ הַבָּעַת־תִּמָּהוֹן בְּפָנָיו בִּשְׁעַת שְׁאֵלָה. בֵּינָתַיִם הִסְפִּיק לִלְמֹד עִבְרִית יָפֶה־יָפֶה וְיָדַע לְתַרְגֵּם אֶת תְּפִלּוֹתָיו יוֹם־יוֹם לְאִיטַלְקִית מְשֻׁבֶּשֶׁת – כִּי הַמִּבְטָא הַוֶּנֶצְיָנִי הַמְסֹרָס חָדַר אֶל הַגֶּטוֹ בְּאֶמְצָעוּת הָאֲנָשִׁים הַנּוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים עִם הָעוֹלָם שֶׁמִּחוּץ לַגֶּטוֹ – אַף עַל פִּי כֵן לֹא חָשַׁב בֶּאֱמֶת עַל תֹּכֶן תְּפִלּוֹתָיו בְּמַלְמְלוֹ אוֹתָן חֲטוּפוֹת עֶרֶב וּבֹקֶר וְצָהֳרַיִם. כָּל כָּךְ אֲרֻכּוֹת הָיוּ תְפִלּוֹת אֵלֶּה – סְפָרִים שְׁלֵמִים! וּמַה גָּדוֹל הָיָה הַיֵּצֶר לְדַלֵּג עַל הָעַמּוּדִים הַמְשַׁעַמְמִים בְּיוֹתֵר, אַךְ הוּא לֹא נִשְׁמַע לוֹ מֵעוֹלָם, וְלֹא פָּסַח אֲפִלּוּ עַל פְּנֵי הָעַמּוּדִים, הַמֻּדְפָּסִים בְּאוֹתִיּוֹת זְעִירוֹת, אֲשֶׁר הָרוּחַ הַנְּסוּכָה עַל פְּנֵיהֶם יָכְלָה לְקַחַת רַק אֶת לֵב הַמְבֻגָּרִים.

מִקְצָת מִשִּׂמְחַת הַשַּׁבָּתוֹת וְהַחַגִּים הָיָה בְּשִׁנּוּי סֵדֶר הַתְּפִלּוֹת. אֲפִלּוּ בְּבִרְכַּת־הַמָּזוֹן הָיוּ שִׁנּוּיִים קַלִּים מְשִׁיבֵי־נֶפֶשׁ. כְּשֵׁם שֶׁהוּא עַצְמוֹ לָבַשׁ לִכְבוֹד הַחַג אֶת בְּגָדָיו הַיָּפִים בְּיוֹתֵר, כֵּן לָבְשׁוּ תְפִלּוֹתָיו גַּם הֵן מִלִּים נָאוֹת יוֹתֵר, וְנִקְרְאוּ מִתּוֹךְ סְפָרִים יָפִים יוֹתֵר וּבְמַנְגִּינוֹת עֲרֵבוֹת יוֹתֵר. הַזֶּמֶר הָיָה חֵלֶק חָשׁוּב מֵעֲבוֹדַת ה' בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׂם לֵב לְתֹכֶן תְּפִלּוֹתָיו, הִנֵּה הָיוּ בְּזִכְרוֹנוֹ כַּחֲטִיבוֹת־זִמְרָה וּבַשָּׁנִים שֶׁלְאַחַר כָּךְ הָיוּ עוֹלוֹת מֵאֲלֵיהֶן בְּלִבּוֹ, בֵּין הָעֲגוּמוּת וּבֵין הָעַלִּיזוֹת. בִּימוֹת חַג הָיָה מִסְפַּר הַתְּפִלּוֹת כָּפוּל, בְּכָל זֹאת לֹא הִכְבִּידוּ עָלָיו, כִּי בְּתוֹך הַקְטָעִים הַשְּׁגוּרִים דָּמוּ הַקְּטָעִים הַנּוֹסָפִים כְּהָרִים אוֹ כִּפְרָחִים שֶׁעָלוּ וְצָצוּ בִּמְקוֹמוֹת אֲשֶׁר לֹא צִפּוּ לָהֶם, לְמַעַן הָפֵר אֶת הַחַדְגּוֹנִיּוּת שֶׁבַּדֶּרֶךְ הַסְּלוּלָה הַיְדוּעָה. וְנוֹסָף לְכָךְ הָיוּ תְפִלּוֹת־חַג אֵלּוּ מֻדְפָּסוֹת בְּאוֹתִיּוֹת יָפוֹת, וּמְקֻשָּׁטוֹת בַּחֲרוּזִים בְּיָד רְחָבָה וּנְדִיבָה, וְרַבּוֹת מֵהֶן עֲרוּכוֹת עַל פִּי סֵדֶר הָאָלֶף־בֵּית.

שִׁירִים אֵלֶּה, שֶׁנִּכְתְּבוּ בִּידֵי רַבָּנִים אֲדוּקִים בִּימֵי הַבֵּינַיִם, מִלְאוּ אֶת הַ“מַּחֲזוֹרִים” לְשָׁלשׁ רְגָלִים, וַאֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה עַל הַיֶּלֶד לְהִתְוַדּוֹת עַל חֲטָאָיו – אוֹ עַל חֶטְאֵי הָעֵדָה כֻּלָּהּ, שֶׁהֲרֵי כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה לָזֶה – פֵּרַט אֶת הַחֲטָאִים עַל פִּי הָאָלֶף־בֵּית.

וּבְשָׁעָה שֶׁלַּתְּפִלָּה הָיָה חֲרוּז, כַּמָּה הָיָה מַרְנִין אֶת הַלֵּב לְהַדְגִּישׁ אֶת הַחֲרוּז וּלְקָרְאוֹ בְּהִתְלַהֲבוּת וָרֶגֶשׁ!

וְיֵשׁ שֶׁהַבַּיִת נִגְמַר בְּפָסוּק חוֹזֵר, כַּחֲרוּז הַחוֹזֵר בְּבַלַדָה, אוֹ כְּפִזְמוֹן הַחוֹזֵר בְּשִׁיר, וְאַחֲרֵי זֶה

מַה יִרְוַח, מַה יִרְוַח לָצֵאת שׁוּב, אַחֲרֵי הֲמֻלָּה וְחִפָּזוֹן וּמִתּוֹךְ קֹצֶר נְשִׁימָה עַל פְּנֵי בַּיִת זָר וּמוּזָר, לְחֶלְקָה יְדוּעָה וּשְׁגוּרָה, וְלִקְרֹא בְּשִׂמְחָה: “בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד!” אוֹ “מַרְאֵה כֹּהֵן!” וְיֵשׁ שֶׁקֶּטַע הַבֵּינַיִם הָיָה קָצָר – רַק שׁוּרָה אַחַת בִּלְבַד – וְזוֹ נִגְמְרָה בְּמִלָּה אַחַת: “מַיִם” אוֹ “אֵשׁ”, וּמַה גָּדְלָה בְּלֵב הַיֶּלֶד הַשִּׂמְחָה הַדָּתִית בְּעָבְרוֹ עַל הַכֹּל, עַד בּוֹאוֹ “בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם!” כִּידִידִים פְּשׁוּטִים וּגְלוּיִים בָּלְטוּ מִלִּים אֵלֶּה, וְכָל הַשְּׁאָר הָיָה כָּתוּב לִפְעָמִים בְּעִבְרִית מְשֻׁנָּה וּמְסֻבָּכָה כָּל־כָּךְ, שֶׁהַיֶּלֶד הֵעֵז לְפַקְפֵּק אִם אֲפִלּוּ אָבִיו מֵבִין אֶת הַכֹּל, אַף עַל פִּי שֶׁבָּכָה תַמְרוּרִים וּלְלֹא הֲפוּגוֹת בְּקָרְאוֹ פִּזְמוֹנִים יְדוּעִים, וּבִפְרָט בַּ“יָּמִים הַנּוֹרָאִים”. פַּחַד נָפַל עַל הַיֶּלֶד בְּחָשְׁבוֹ, כִּי הַמַּלְאָכִים בַּשָּׁמַיִם מַקְשִׁיבִים לַתְּפִלּוֹת וּמְבִינִים לְכָל מִלָּה הַיּוֹצֵאת מִפִּי הַמִּתְפַּלְּלִים. נוֹטֶה הָיָה לְהַאֲמִין כִּי הַחַזָּן מֵבִין אֶת הַדְּבָרִים. הוּא הֲרֵי שָׁר וְהִנְעִים אֶת הַתְּפִלּוֹת בְּרֶגֶשׁ רַב כָּל־כָּךְ. הוּא זִמֵּר בְּמַנְגִּינָה מְלֵאָה הִתְלַהֲבוּת, וְכָל הָעֵדָה כֻּלָּהּ הִקְשִׁיבָה בְּהִתְפָּעֲלוּת וּבִדְמָמָה.

רַק בַּשַּׁבָּתוֹת הָיָה הַיֶּלֶד מִשְׁתַּעְמֵם, בְּשָׁעָה שֶׁקָּרְאוּ אֶת פַּרְשַׁת הַשָּׁבוּעַ עַל פִּי טַעֲמֵי־הַזִּמְרָה שֶׁמֵעַל לַמִּלִּים אוֹ מִתַּחְתֵּיהֶן, וְאוֹתוֹ “טַעַם”, הַיָּפֶה בְּכֻלָּם, זֶה הַמַּטְעִים אֶת הַמִּלִּים בְּסִלְסוּלִים מְמֻשָּׁכִים, כְּזֶמֶר הַצִּפּוֹר, בָּא רַק פְּעָמִים אֲחָדוֹת בְּכָל חֲמֵשֶׁת חֻמְשֵׁי תוֹרָה. בְּהַקְשֵׁב הַיֶּלֶד לַקְּרִיאָה הַחַדְגּוֹנִית, חָשַׁב כִּי הוּא הָיָה זוֹרֶה מִזְמוֹרֵי־צִפֳּרִים כָּאֵלֶּה עַל פְּנֵי הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. אַךְ יָדוֹעַ יָדַע כִּי לֹא יִתָּכֵן כַּדָּבָר הַזֶּה, כִּי עַל כֵּן קָשָׁה הָיְתָה הַתּוֹרָה, וַחֲמוּרָה וַאֲצִילִית, מַמָּשׁ כְּרָאשֵׁי הָעֵדָה אֲשֶׁר עַל כַּפַּיִם נְשָׂאוּהָ, אוֹ שֶׁגּוֹלְלוּהָ וְהִלְבִּישׁוּהָ אֶת מְעִילָהּ וּפַעֲמוֹנֵי־הַכֶּסֶף הַמְצַלְצְלִים. אַךְ טַעֲמֵי הַזִּמְרָה הַפְּשׁוּטִים בְּיוֹתֵר לֹא צֻיְּנוּ בָּהּ. יֶתֶר עַל כֵּן: חֲסֵרָה הָיְתָה כָּל סִמָּנֵי הֶפְסֵק, וַאֲפִלּוּ נִקּוּד לֹא הָיָה בָּהּ. רַק הָאוֹתִיּוֹת נִרְאוּ עַל גַּבֵּי הַקְּלָף הַקָּדוֹשׁ, וְאִלּוּ כְּתוּבוֹת הָיוּ בַּיָּד וְלֹא מֻדְפָּסוֹת, כִּי לֹא הֲרֵי מַכְבֵּשׁ הַדְּפוּס כַּהֲרֵי יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַסּוֹפֵר סְתָ"ם.

בְּעֵינֵי הַיֶּלֶד הָיְתָה הַקְּרִיאָה בַּתּוֹרָה מַעֲשֶׂה רַב וְנִפְלָא, וְהַקְּרִיאָה עַל פִּי הַטְּעָמִים – לֹא כָּל שֶׁכֵּן. שִׁבְעָה הֵם שֶׁנִּקְרְאוּ לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה וְלַעֲמֹד בִּשְׁעַת הַקְּרִיאָה: הָרִאשׁוֹן הָיָה מִזֶּרַע אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, וְאַחֲרָיו לֵוִי, וְאַחֲרָיו חֲמִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִים – וַעֲלִיָּתָם וִירִידָתָם הֵפֵרוּ מְעַט אֶת חַדְגּוֹנִיּוּת הַזִּמְרָה. וְאַחֲרֵי פַּרְשַׁת הַשָּׁבוּעַ בָּאָה הַקְּרִיאָה בַּנְּבִיאִים, קְרִיאַת הַהַפְטָרָה, זוֹ אֲשֶׁר חִדְּשָׁה אֶת הִתְעַנְיְנוּתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, כִּי מַנְגִּינָה אַחֶרֶת, נוּגָה וְזָרָה לָהּ, מְלֵאָה חֲצָאֵי צְלִילִים וְעַגְמוּמִית עֲרֵבָה שֶׁנִּסְתַּיְמָה בִּתְרוּעוֹת שָׂשׂוֹן; כִּי הַנְּבִיאִים, לַמְרוֹת הַרְעִימָם קוֹלָם נֶגֶד פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְנַבְּאָם נְבוּאוֹת זַעַם, בִּשְּׂרוּ גַם בְּשׂוֹרוֹת נֶחָמָה וִישׁוּעָה כְּתֹם שְׁעַת הַשְּׁבִי וְהַצָּרָה, נִבְּאוּ כִּי בּוֹא יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ וִיקַבֵּץ אֶת נִדְּחֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ יִבָּנֶה בְּעִיר הַקֹּדֶשׁ, וּבָאוּ כָּל הַגּוֹיִים לְהִשְׁתַּחֲווֹת לַה' אֲשֶׁר נָתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי. אַךְ עַד אָז חַיָּבִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹר כָּל תָּג וְקוֹץ שֶׁבַּתּוֹרָה, כִּי רַק הֵם קִבְּלוּ עַל עַצְמָם וְעַל בְּנֵיהֶם לַעֲשׂוֹת כֵּן תּוֹךְ קוֹלוֹת וּבְרָקִים בְּסִינַי.

גַּם נִשְׁמָתוֹ הוּא, אֲשֶׁר טֶרֶם בָּאָה בּוֹ אָז, הָיְתָה נוֹכַחַת בְּמַעֲמַד הַר סִינַי וְקִבְּלָה עֹל תּוֹרָה. יֵשׁ שֶׁהוּא הִשְׁתַּדֵּל לְהַעֲלוֹת אֶת הַמְאֹרָע עַל לִבּוֹ, אַךְ לַמְרוֹת צַיְּרוֹ לְעַצְמוֹ אֶת כָּל הַתְּמוּנָה וּרְאוֹתוֹ אֶת הַנְּשָׁמוֹת מִתְגַּלְגְּלוֹת עַל פְּנֵי הֶהָרִים כַּעֲנָנִים לְבָנִים, לֹא יָכֹל לְהִזָּכֵר, כִּי גַם נִשְׁמָתוֹ נִמְצְאָה בֵּין נְשָׁמוֹת אֵלֶּה. אֵין זֹאת כִּי אִם שָׁכַח אֶת הַדָּבָר, יַחַד עִם כָּל הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ לִפְנֵי הַלֵּדָה – כְּמוֹ לְמָשָׁל אֶת שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר לִמְּדוּהוּ תוֹרָה וְהֶרְאוּהוּ אֶת הָעֵדֶן בַּבֹּקֶר וְאֶת הַגֵּיהִנּוֹם בָּעֶרֶב – בְּעֵת שֶׁסְּטָרוֹ הַמַּלְאָךְ עַל פִּיו בְּאֶצְבָּעוֹ בְּהִוָּלְדוֹ וְהוֹצִיאָהוּ לַאֲוִיר הָעוֹלָם בִּבְכִי־כְּאֵב, וּמִכָּאן הַגּוּמָה שֶׁמִּתַּחַת לְחָטְמוֹ, הַמְשַׁמֶּשֶׁת בִּפְנֵי כָּל אָדָם אוֹת לְשִׁכְחַת הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים.

בְּיוֹם מַתַּן הַתּוֹרָה, בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת, הָיָה בֵּית־הַכְּנֶסֶת טוֹבֵעַ כֻּלּוֹ בִּפְרָחִים. לֹא בְּנָקֵל אֶפְשָׁר הָיָה לְהַשִּׂיג פְּרָחִים בְּוֶנֶצְיָה, עִיר הָאֲבָנִים וְהַיָּם, וּבְכָל זֹאת הָיָה כָּל עַמּוּד וְכָל יָצִיעַ בְּשִׁבְעַת בָּתֵּי־הַכְּנֶסֶת שֶׁבַּגֶּטוֹ מְקֻשָּׁט שׁוֹשַׁנִּים, נַרְקִיסִים וַחֲבַצָּלֹות.

מִנְהֲגֵי חַג הַסֻּכּוֹת הָיוּ יָפִים עוֹד יוֹתֵר. בְּכָל הַחֲצֵרוֹת הוּקְמוּ סֻכּוֹת, לְזֵכֶר הַיָּמִים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בַּמִּדְבָּר. אֲבִי הַיֶּלֶד הָיָה אָדוּק מְאֹד, וְהֵקִים לְעַצְמוֹ סֻכָּה מְיֻחֶדֶת. מֵעַל לָהּ סְכָךְ יָרֹק, וּבָהּ שֻׁלְחָן וְכִסְאוֹת אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם יָשַׁב גַּם הַיֶּלֶד.

שְׁמֵי־הַתְּכֵלֶת נִרְאוּ מִבֵּין הֶעָלִים, וְקַרְנֵי־שֶׁמֶשׁ רִתְּתוּ על גַּבֵּי הַמַּפָּה הַלְּבָנָה. בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל הַחַג אָכַל הַיֶּלֶד קִמְעָה־קִמְעָה מִן הַגַּג – מִן הַתַּפּוּחִים, תַּפּוּחֵי־הַזָּהָב וְאַשְׁכְּלוֹת הָעֲנָבִים הַתְּלוּיִים וְיוֹרְדִים מִן הַתִּקְרָה.

בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי הַחַג הַנֶּהְדָּר הַזֶּה הָיָה בֵּית־הַכְּנֶסֶת מָלֵא אִוְשַׁת לוּלָבִים, הַקְּשׁוּרִים בְּלוּלְאוֹת עַרְבֵי נַחַל וְעַנְפֵי עֵצִים אֲחֵרִים, כַּמְצֻוֶּה בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, וְכָל הַקָּהָל נִעֲנַע אוֹתָם לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, וּלְמַטָּה וּלְמַעְלָה; וְרֵיחַ אֶתְרוֹגִים, הַנְּתוּנִים בְּקֻפְסָאוֹת מְרֻפָּדוֹת בְּצֶמֶר לָבָן, מִלֵּא אֶת כָּל הֶחָלָל. הוֹאִיל וְאָסוּר לִיהוּדִי לֶאֱכֹל לִפְנֵי בָּרְכוֹ עַל הַלּוּלָב וְהָאֶתְרוֹג הָיָה הַשַּׁמָּשׁ נוֹשְׂאָם מִבַּיִת לְבַיִת וּמְבִיאָם לַנָּשִׁים, אֲשֶׁר עֲבוֹדוֹת הַבַּיִת עִכְּבוּן מִצֵּאת הַחוּצָה; כִּי הַבַּיִת הָיָה מְקוֹמָהּ הָעִקָּרִי שֶׁל הָאִשָּׁה, וְהַדְלָקַת נֵרוֹת הַשַּׁבָּת – חוֹבָתָהּ הָרָאשִׁית וְהָרִאשׁוֹנָה. בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת הָיָה מוֹשָׁבָהּ בַּעֲזָרָה מְיֻחֶדֶת, הַרְחֵק מִן הַגְּבָרִים שֶׁיָּשְׁבוּ לְמַטָּה.

בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת הָיְתָה בְּיַד הַיֶּלֶד חֲבִילַת “הוֹשַׁעְנוֹת”, וְהוּא חֲבָטָן עַל סַפְסַל בֵּית־הַכְּנֶסֶת, וַחֲטָאָיו נָשְׁרוּ יַחַד עִם הֶעָלִים הַצּוֹנְחִים אַרְצָה, לְקוֹל קְרִיאוֹת: “הוֹשַׁע נָא! הוֹשַׁע נָא!” אָבִיו הָיָה עוֹמֵד בִּתְפִלָּה בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת כָּל הַלַּיְלָה שֶׁלִּפְנֵי כֵן, אַךְ הַיֶּלֶד הָלַךְ הַבַּיְתָה לִישֹׁן, אַחֲרֵי מִלְחָמָה כַּבִּירָה שֶׁנִּלְחַם בְּעַפְעַפָּיו הַנֶּעֱצָמִים, וְלִבּוֹ מָלֵא תִקְוָה, כִּי לֹא יִרְאֶה בַּדֶּרֶךְ אֶת צִלּוֹ כְּרוּת־רֹאשׁ – כִּי זֶה סִמָּן לְמָוֶת.

הַיּוֹם הַתְּשִׁיעִי שֶׁל הַחַג הָיָה טוֹב מִכָּל הַיָּמִים. אוֹתוֹ יוֹם – יוֹם “שִׂמְחַת תּוֹרָה” הָיָה, בּוֹ סִיְּמוּ אֶת קְרִיאַת הַפַּרְשָׁה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל חֲמֵשֶת חֻמְשֵׁי תוֹרָה, וּמִיָּד הִתְחִילוּ שׁוּב בַּפַּרְשָׁה הָרִאשׁוֹנָה, לְאוֹת כִּי אֵין הַשִּׂמְחָה בָּאָה עַל שֶׁנִּפְטְרָה הָעֵדָה מִקְּרִיאָה בַּתּוֹרָה! הָאִישׁ אֲשֶׁר עָלָה לַתּוֹרָה לַפַּרְשָׁה הָאַחֲרוֹנָה נִקְרָא “חֲתַן תּוֹרָה”, וְזֶה שֶׁעָלָה אַחֲרָיו לַפַּרְשָׁה הָרִאשׁוֹנָה – “חֲתַן בְּרֵאשִׁית”. שֶׁבַע הַקָּפוֹת הֻקְּפָה הַבָּמָה עִם סִפְרֵי הַתּוֹרָה בַּיָּד. הַנְּעָרִים הָלְכוּ בַּסָּךְ וּדְגָלִים בִּידֵיהֶם, וְנֵרוֹת־שַׁעֲוָה קְטַנִּים תְּקוּעִים בְּפָמוֹטֵי גֶזֶר נָבוּב בְּרָאשֵׁי הַדְּגָלִים, וְכֻלָּם – הַקְּטַנִּים וְהַגְּדוֹלִים – נוֹתְנִים קוֹלָם הָעַלִּיז בַּשִּׁיר הַחוֹזֵר: “אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָא, אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָא!” וְיוֹצְאִים בְּרִקּוּדִים.

לֹא הָיְתָה עוֹד שְׁעַת שִׂמְחָה כַּשָּׁעָה הַזֹּאת, לְהוֹצִיא אֶת יוֹם הַפּוּרִים, שֶׁהוּחַג לְזֵכֶר הַצָּלַת יִשְׂרָאֵל מִידֵי הָמָן הָרָשָׁע. בְּיוֹם זֶה נָהֲגוּ לִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וְהָיוּ מִתְחַפְּשִׂים וּמַצִּיגִים מַחֲזוֹת קְטַנִּים. חֹטֶם מְזֻיָּף גָּדוֹל הָיָה לַיֶּלֶד בְּאוֹתוֹ יוֹם, וּבְהִשָּׁמַע שֵׁם הָמָן בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַ“מְּגִלָּה”, שֶׁנִּקְרְאָה בְּהַטְעָמָה מְלַבֶּבֶת, הָיָה רוֹקֵעַ בְּרַגְלָיו לְאוֹת נְקָמָה אוֹ רוֹעֵשׁ בְּרַעֲשָׁנוֹ.

הַחַג הַשֵּׁנִי שֶׁהוּחַג לְזֵכֶר יְשׁוּעָה גְדוֹלָה שֶׁנּוֹשַׁע יִשְׂרָאֵל – חַג הַחֲנֻכָּה – גַם הוּא הִשְׁאִיר רִשּׁוּמוֹ בְּלֵב הַיֶּלֶד. לְזֵכֶר הַנֵּס שֶׁאֵרַע בְּפַךְ הַשֶּׁמֶן הַקָּטָן, שֶׁהִסְפִּיק לִמְאוֹר נֵר הַתָּמִיד בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנָה יָמִים, לְאַחַר שֶׁיְּהוּדָה הַמַּכַּבִּי גֵרַשׁ אֶת הַיְּוָנִים מִירוּשָׁלַיִם, הָיָה הַגֶּטוֹ מַדְלִיק נֵרוֹת – אֶחָד בְּלֵיל רִאשׁוֹן שֶׁל חֲנֻכָּה, שְׁנַיִם בְּיוֹם שֵׁנִי, וְכֵן הָלְאָה עַד שֶׁבַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן דָּלְקוּ שְׁמוֹנָה נֵרוֹת בְּשׁוּרָה אַחַת, מִלְּבַד הַנֵּר הַ“שַּׁמָּשׁ”, אֲשֶׁר תְּעוּדָתוֹ הָיְתָה לְהַדְלִיק אֶת כֻּלָּם. וְאָז הָיָה הַיֶּלֶד מִתְבּוֹנֵן בַּלֶּהָבוֹת הַצְּפוּפוֹת וְשָׁר שִׁירֵי שֶׁבַח לְמָעוֹז צוּר הַיְשׁוּעָה.

כָּכָה חַי וְגָדַל הַיֶּלֶד בְּתוֹךְ עוֹלָם־חֲלוֹמוֹת פְּנִימִי זֶה. דִּמְיוֹנוֹ הָיָה מַחֲזִירוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָעַתִּיקָה, וְכֵן גַּם צִפָּה לִגְאֻלָּה וּתְחִיָּה מִסְתּוֹרִיּוֹת, וְיָמָיו הָיוּ מְלֵאִים תְּפִלָּה וַעֲבוֹדַת קֹדֶשׁ.

 

ב    🔗

שְׁנֵי דְבָרִים הָיוּ בַּגֶּטוֹ, אֲשֶׁר מָשְׁכוּ אֶת לֵב הַיֶּלֶד בְּיִחוּד. הָאֶחָד הָיָה לוּחַ שַׁיִשׁ גָּדוֹל שֶׁעַל פְּנֵי הַכֹּתֶל הַסָּמוּךְ לְבֵיתוֹ, אֲשֶׁר לְאַט לְאַט הִצְלִיחַ לִקְרוֹא בּוֹ עַל גְּזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה עֶל כָּל יְהוּדִי, שֶׁהֵמִיר אֶת דָּתוֹ, לְבִלְתִּי שׁוּב עוֹד אֶל הַגֶּטוֹ אוֹ לְבִלְתִּי הִתְחַתֵּן בְּיוֹשְׁבָיו וְהָעוֹבֵר עַל הַגְּזֵרָה אַחַת דָּתוֹ לְהִתָּלוֹת, לְהֵאָסֵר, לְהִלָּקוֹת, לְהִקָּשֵׁר לְעַמּוּד הַקָּלוֹן. וְהַדָּבָר הַשֵּׁנִי הָיָה פֶּסֶל שַׁיִשׁ שֶׁל נַעֲרָה יְפַת־תֹּאַר, וְסִרְחֵי עֹדֶף שֶׁל אֲרִיגִים לוֹ; הַפֶּסֶל הָיָה נָתוּן בַּכֹּתֶל הַחִיצוֹנִי שֶׁל הַגֶּטוֹ וְעֵינָיו נְשׂוּאוֹת אֶל עֵבֶר הַגֶּטוֹ.

הַפֶּסֶל, שְׂרִיד תְּקוּפָה קְדוּמָה וְסִמְלָהּ, יַחַד עִם לוּחַ הַשַּׁיִשׁ הֶעֱלָה עַל לֵב הַיֶּלֶד אֶת הָעוֹלָם הַזָּר וְהַמְעֻרְפָּל אֲשֶׁר מִחוּץ לְשַׁעֲרֵי הַגֶּטוֹ, מְקוֹם שָׁם פִּסְּלוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי דָת אֲסוּרָה צוּרוֹת וּפְסָלִים אֲסוּרִים. וְאוּלָם הוּא לֹא יָצָא מֵעוֹדוֹ אֶת הַשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה אֶלָּא לְמֶרְחַק רחוֹבוֹת מִסְפָּר. כִּי מַה לּוֹ בְְּוֶנֶצְיָה? לְאַחַר שֶׁגָּדַל קְצָת, עָבַד בְּבֵית־הַמַּשְׁכּוֹנוֹת שֶׁל אָבִיו, וּבִשְׁעוֹת הַפְּנָאי הָיָה יוֹשֵׁב תָּמִיד בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת, וְהוֹגֶה בַּתְּנָ“ךְ וּפֵרוּשָׁיו וּבַשַּׁ”ס הַגָּדוֹל וְהָרָחָב. וּבְהִתְקָרְבוֹ לְגִיל הַשְּׁלשׁ־עֶשְׂרֵה, הִתְחִיל לְהִתְכּוֹנֵן לִהְיוֹת לְ“בַר־מִצְוָה”, כִּי בְּגִיל זֶה הֵחֵל לְהֵחָשֵׁב לְבֶן־אָדָם מְבֻגָּר. חֲטָאָיו, אֲשֶׁר עַד כֹּה הָיָה אָבִיו אַחֲרַאי לָהֶם וְהוּא שֶׁנְּשָׂאָם, יַכְבִּידוּ מֵעַתָּה עָלָיו. עַד כֹּה לֹא נֶחְשַׁב בָּעֵדָה אֶלָּא כְּאִשָּׁה,אַךְ מֵעַתָּה יוּכַל לְהִצְטָרֵף לְ“מִנְיָן”, אֲשֶׁר בִּלְעָדָיו אֲסוּרָה כָּל תְּפִלָּה בְּצִבּוּר. לְפִיכָךְ נִתְּנָה לוֹ טַלִּית, שֶׁפַּסֵי־תְכֵלֶת לָהּ; הוּא גַם הִתְחִיל להַנִּיחַ תְּפִילִין, כָּרַךְ אֶת רְצוּעַת־הָעוֹר הָאַחַת עַל זְרוֹעַ־שְׂמֹאלוֹ וְעַל אֶצְבְּעוֹתָיו, וְאֶת הָרְצוּעָה הַשְּׁנִיָּה עַל מִצְחוֹ. בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה הָיָה חוֹשֵׁב עַל אַחְדּוּת אֱלֹהִים וְעַל יְצִיאַת מִצְרַיִם כַּכָּתוּב: “וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה… לְאוֹת עַל יָדְךָ וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ” (דברים ו' ו־ח).

כְּמוֹ כֵן הִתְחִיל לִלְמֹד אֶת פְּסוּקָיו לְשֵׁם עֲלִיָּה לַתּוֹרָה, כִּי בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה לִשְׁנָתוֹ הַשְּׁלשׁ־עֶשְׂרֵה יִקָּרֵא לַתּוֹרָה, כְּבֶן־אָדָם גָּדוֹל מַמָּשׁ, וְעָלָיו יִהְיֶה לִקְרֹא בְּעַצְמוֹ פַּרְשָׁה מִן הַתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל גַּבֵּי קְלָף חָלָק, בְּלִי נִקּוּד וְטַעֲמֵי־זִמְרָה. צָנוּעַ וּבַיְשָׁן הָיָה הַיֶּלֶד, וְעֶצֶם הָרַעְיוֹן שֶׁל הוֹפָעָה עַל הַבָּמָה בִּפְנֵי כָּל הַקָּהָל הִלֵּךְ עָלָיו מוֹרָא! מִלְּבַד זֶה חָרַד פֶּן יִטְעֶה בַּמִּלִּים אוֹ בַּטְּעָמִים. עֵת דְּאָגָה הָיוּ לוֹ הַיָּמִים הָאֵלֶּה. יֵשׁ שֶׁהָיָה נֵעוֹר בַּחֲצוֹת הַלַּיִל וְזֵעָה קָרָה שְׁטָפַתּוּ. בַּחֲלוֹמוֹ וְהִנֵּה הוּא עוֹמֵד עַל הַבָּמָה בְּאֵלֶם שֶׁל שִׁכְחָה, וְכָל הָעֵינַיִם תְּלוּיוֹת בּוֹ. וְאָז הָיָה שָׁר לְעַצְמוֹ אֶת הַפְּסוּקִים, שֶׁיִּהְיֶה עָלָיו לִקְרֹא בִּשְׁעַת הָ“עֲלִיָּה לַתּוֹרָה, לְמַעַן חַדֵּשׁ בִּטְחוֹנוֹ בְּעַצְמוֹ. וּמוּזָר הַדָּבָר כִּי הַפַּרְשָׁה אַף הִיא פָּתְחָה בַּמִּלִּים:”וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה…" לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר יָדַע פַּרְשָׁה זוֹ עַל בֻּרְיָהּ, כִּי הִשְׁקִיעַ בָּהּ הַרְבֵּה עָמָל וָטֹרַח. וַאֲשֶׁר לָעִבְרִית בְּלִי נִקּוּד – דָּבָר זֶה חָדַל מִזְּמַן לְהַפְחִידוֹ! הַנִּקּוּד לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל שׁוֹטִים וּקְטַנִּים, וְאִלּוּ הוּא הֲרֵי בָּקִי כְּבָר בַּתַּלְמוּד, וְחָרִיף בְּוִכּוּחַ הֲלָכָה – רַב קָטָן כִּמְעַט, כְּפִי שֶׁאָמְרוּ עָלָיו בָּגֶּטוֹ! וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ וּבָא הָרֶגַע הַגָּדוֹל, רִחֵף קוֹלוֹ מִתּוֹךְ נִצָּחוֹן, אַחֲרֵי נַפְתּוּלֵי חֲרָדָה מְעַטִּים, וְעוֹרֵר אֶת תְּשׂוּמֶת־לִבּוֹ שֶׁל כָּל הַקָּהָל הַמַּקְשִׁיב. וּבְגָמְרוֹ רַבּוּ הַמְבָרְכִים אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ לְהַצְלָחַת בְּנָם בַּ“קְּרִיאָה”.

כְּשֶׁנִּתְבַּגֵּר וְהָיָה לְאִישׁ תָפְשׂוּ מָקוֹם חָשׁוּב בְּחַיָּיו עִנְיָנִים אֲחֵרִים שֶׁבַּיַּהֲדוּת. הוּא הָיָה לְחָבֵר בְּ“חֶבְרָא קַדִּישָׁא”, אֲשֶׁר טִהֲרָָה וְשָׁמְרָה אֶת גּוּפוֹת הַמֵּתִים לִפְנֵי שֶׁהוּבְאוּ לִקְבוּרָה בְּבֵית־הָעָלְמִין הַקָּטָן, שֶׁנִּקְרָא “בֵּית־הַחַיִּים”, שֶׁהֲרֵי מָוֶת אֵינוֹ קַיָּם כְּלָל בָּעוֹלָם! וְכֵן הָיָה שָׁר בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת: “מְחַיֶּה מֵתִים בְּמַאֲמָרוֹ…” מֵעַתָּה תָפַס מָקוֹם בְּתוֹךְ הַמִּתְפַּלְּלִים בְּבֵית הָאֲבֵלִים שֶׁיָּשְׁבוּ “שִׁבְעָה” וְהִתְפַּלְּלוּ עַל נִשְׁמוֹת מֵתֵיהֶם. הַנַּעַר הָיָה תָמֵהַּ מֶה הָיָה לִנְשָׁמוֹת אֵלּוּ; הוּא חָשַׁשׁ שֶׁחֵלֶק מֵהֶן הָלְכוּ לַאֲבַדּוֹן, כִּי יָדַע שֶׁבַּעֲלֵיהֶן עָבְרוּ עֲבֵרוֹת וְאָכְלוּ מַאֲכָלִים אֲסוּרִים. וּמַה נָּעִים הָיָה לַחְשֹׁב, כִּי אֲפִלּוּ בְּגֵיהִנּוֹם לֹא הָיְתָה הָאֵשׁ בּוֹעֶרֶת בְּשַׁבָּת, וְכֵן לֹא הָיְתָה שָׁם “גּוֹיַת שַׁבָּת”. וּבְבוֹא הַמָּשִׁיחַ אוּלַי יִסָּלַח לְכֻלָּם. הַאִם לֹא אָמְרוּ חֲזַ"ל, כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל – לְרַבּוֹת חֲסִידֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם – יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא?

 

ג    🔗

הַרְבֵּה יְמֵי צוֹם הָיוּ קְבוּעִים בְּלוּחַ הַגֶּטוֹ, רֻבָּם נִמְשְׁכוּ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת וּמִקְצָתָם – יְמָמָה שְׁלֵמָה. מִשְׁקִיעַת יוֹם אֶחָד עַד רֶדֶת לֵיל־מָחֳרָתוֹ אָסוּר הָיָה לִטְעֹם אֲפִלּוּ פֵּרוּר־לֶחֶם קָטָן אוֹ לִלְגֹּם טִפַּת־מַיִם. וְאוּלָם לַיֶּלֶד מֻתָּר הָיָה לֶאֱכֹל בְּרֹב יְמֵי הַצּוֹם. וְגַם בָּאֲחֵרִים לֹא הָיְתָה אֲסוּרָה עָלָיו הָאֲכִילָה אֶלָּא בְּחֵלֶק מִן הַשָּׁעוֹת הַקְּבוּעוֹת.

הַצּוֹם הֶחָמוּר בְּיוֹתֵר לֹא הָיָה תִּשְׁעָה בְּאָב, שֶׁבּוֹ יָשְׁבוּ כָּל בְּנֵי הַקָּהָל חֲלוּצֵי־נַעַל לָאָרֶץ, וְקוֹנְנוּ עַל חֻרְבַּן יְרוּשָׁלַיִם, כִּי אִם יוֹם הַכִּפּוּרִים. קָדַם לוֹ חֹדֶשׁ אָרֹךְ שֶׁל תְּפִלּוֹת, וְאַחֲרָיו בָּאוּ הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים.

רִאשׁוֹנִים לְיָמִים אֵלֶּה הָיוּ יְמֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁבָּהֶם הִתְפַּלְּלוּ עַד חֲצִי־הַיּוֹם וְתָקְעוּ בַּשּׁוֹפָר.

שְׁלשֶׁת מִינֵי הַתְּקִיעוֹת: תְּקִיעָה פְּשׁוּטָה, שְׁבָרִים וּתְרוּעָה יָצְאוּ מֵהַשּׁוֹפָר בְּצֵרוּפֵי־קוֹלוֹת מְשֻׁנִּים וּמִסְתּוֹרִיִּים, וּבֵין תְּקִיעָה לִתְקִיעָה בָּאוּ הִתְפָּרְצֻיּוֹת־תְּפִלָּה רַגְשָׁנִיּוֹת. כֻּלָּם הִשְׁתַּדְּלוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, כִּי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא יוֹם הַדִּין. בְּיוֹם זֶה יִשְׁפֹּט אֱלֹהִים כָּל חַי וְיַחְתֹּךְ גּוֹרָלוֹ לַשָּׁנָה הַבָּאָה – מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת, מִי יֵעָשֵׁר וּמִי יֵעָנִי, מִי בְּמַגֵּפָה וּמִי לֹא בְּמַגֵּפָה, וְעִם נְעִילַת הַיּוֹם הָעֲשִׂירִי, יוֹם הַצּוֹם, נִסְגָּרִים סִפְרֵי הַדִּין לְמֶשֶׁךְ שָׁנָה שְׁלֵמָה. עַד שְׁעַת הַדִּמְדּוּמִים הָיְתָה עוֹד שָׁהוּת לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים, אַךְ עִם עֶרֶב נֶחְתַּם גְּזַר הַדִּין, וּמִי שֶׁלֹּא שָׁב אֶל ה' בְּכָל לִבּוֹ אִבֵּד אֶת שְׁעַת הַכּשֶׁר הָאַחֲרוֹנָה לְקַבָּלַת סְלִיחָה. וּמַה פֶּלֶא, אֵפוֹא, אִם עוֹד בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נָהֲרוּ כָּל תּוֹשָׁבֵי הַגֶּטוֹ אֶל גֶּשֶׁר הַיְאוֹר לְהִתְפַּלֵּל, שֶׁכָּל עֲווֹנוֹתֵיהֶם יֻשְׁלְכוּ לִמְצוּלוֹת הַיָּם!

וּבְהַגִּיעַ הַיּוֹם הָעֲשִׂירִי מִלֵּא רֶגֶשׁ קְדֻשָּׁה אֶת הַגֶּטוֹ כֻּלּוֹ. בְּכָל בַּיִת דָּלַק נֵר־שַׁעֲוָה גָדוֹל וְלָבָן בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַלַּיְלָה. בְּשֵׁשׁ הִתְחִילָה הַתְּפִלָּה וְנִמְשְׁכָה עַד שֶׁבַע בָּעֶרֶב, בְּלִי הַפְסָקָה כָּלְשֶׁהִי. רַבִּים מִן הַמִּתְפַּלְּלִים לָבְשׁוּ תַכְרִיכִים לְבָנִים, וְהָאֲדוּקִים בְּיוֹתֵר עָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם. כֻּלָּם הִתְנוֹעֲעוּ אָנֶה וָאָנָה, וְטָפְחוּ עַל חָזָם מִתּוֹךְ וִדּוּיֵי “עַל חֵטְא”. גַּם הַנַּעַר רָצָה לַעֲמֹד עַל רַגְלָיו, אַךְ מֻכְרָח הָיָה לָשֶׁבֶת מֵרֹב חֻלְשָׁה. אַף עַל פִּי כֵן הֶחְלִיט לָצוּם עַד הָעֶרֶב. עַד כֹּה הָלַךְ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה לְבֵית אָבִיו בְּאֶמְצַע הַתְּפִלָּה, וְשָׁבַר רַעֲבוֹנוֹ בְּחַלָּה עֲרֵבָה וּבְדָגִים. בְּגִיל שֶׁבַע אוֹ שְׁמוֹנֶה אָכַל אֲרֻחָה זוֹ בְּאֶמְצַע הַיּוֹם. אַךְ כְּכָל אֲשֶׁר גָּדַל בַּשָּׁנִים הָלַךְ גַּם צוֹמוֹ וְגָדַל, וְהוּא רָאָה חוֹבַת כָּבוֹד לְעַצְמוֹ לְהַאֲרִיךְ אֶת שְׁעוֹת צוֹמוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר. אֶשְׁתַּקֵּד לֹא אָכַל עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם, וְהַשָּׁנָה לֹא יִסָּלַח לוֹ, אִם לֹא יוּכַל לַעֲמֹד בַּצּוֹם עַד הָעֶרֶב.

בִּשְׁעַת תְּפִלַּת “הַמִּנְחָה” חָוְרוּ פִּתְאֹם פָּנָיו, וְאָבִיו הִתְחַנֵּן לְפָנָיו שֶׁיֵּלֵךְ הַבַּיְתָה וְיִסְעַד אֶת לִבּוֹ. אַךְ הַנַּעַר אַחַת גָּמַר בְּלִבּוֹ: לָצּוּם צוֹם שָׁלֵם.

וּמִזְּמַן לִזְמַן שָׁכַח אֶת מֵחוּשׁ־רֹאשׁוֹ וְאֶת רַעֲבוֹנוֹ בְּהִשְׁתַּקְּעוֹ בַּתְּפִלָּה יַחַד עִם הַדְּמֻיּוֹת הַחִוְרוֹת הַבּוֹכוֹת וְהַמְיַלְּלוֹת בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת הָעַגְמוּמִי. פַּעַם רָאָה בְּדִמְיוֹנוֹ בְּהִבָּקַע הַשְּׁחָקִים וְהִנֵּה אֱלֹהִים יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִּין, וּמִסָּבִיב לוֹ הַכְּרוּבִים בְּנֵי שֵׁשׁ כְּנָפַיִם וְאוֹפַנֵּי הָאֵשׁ וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: “קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת! מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ!”

פַּחַד רַב רָבַץ עַל פְּנֵי כָּל בֵּית־הַכְּנֶסֶת אוֹתָהּ שָׁעָה, כְּאִלּוּ הָיָה כָּל הָעוֹלָם אָחוּז חֲרָדָה שֶׁל צִפִּיָּה לִגְזַר הַדִּין הָאָיֹם. וְאָז חָשׁ רֵיחַ קָרִיר וְעָרֵב עַל מִצְחוֹ, וְקוֹל אָבִיו הִגִּיעַ אֵלָיו כְּאִלּוּ מִמֶּרְחַקִּים וּשְׁאֵלוֹ, אִם הוּא מַרְגִּישׁ עַצְמוֹ יוֹתֵר טוֹב.

הוּא פָּקַח אֶת עֵינָיו, בַּת־צְחוֹק חֲלוּשָׁה עַל פָּנָיו, וְאָמַר כִּי הוּא בְּסֵדֶר גָּמוּר; אַךְ הַפַּעַם עָמַד אָבִיו עַל כָּךְ כִּי עָלָיו לָלֶכֶת הַבַּיְתָה לֶאֱכֹל. הוּא עָבַר, כְּשָׁקוּעַ עֲדַיִן בַּחֲלוֹם, בֵּין הַמִּתְפַּלְּלִים הַמִּתְנוֹעֲעִים וְהַבּוֹכִים, עַד שֶׁיָּצָא לְבַסּוֹף אֶל הַכִּכָּר הַקְּטַנָּה, שָׁאַף מְלֹא־רֵאָתוֹ אֲוִיר צַח, וְעֵינָיו מְמַצְמְצוֹת בְּזִיו־הַחַמָּה הַפִּתְאוֹמִי. רֶגֶשׁ הַפַּחַד הַגָּדוֹל טֶרֶם פָּג מִלִּבּוֹ, כִּי הַגֶּטוֹ הָיָה עָזוּב כֻּלּוֹ, הַחֲנֻיּוֹת סְגוּרוֹת וּמְסֻגָּרוֹת, וְעַל פְּנֵי הָאֲבָנִים וְהַבָּתִּים נְסוּכָה הָיְתָה דְמָמָה, אֲשֶׁר הֻבְלְטָה בְּיוֹתֵר בְּהִשָּׁמַע שְׁאוֹן הַתְּפִלּוֹת הַבִּלְתִּי־פּוֹסְקוֹת, הַמִּתְגַּלְגְּלוֹת וּבָאוֹת מִתּוֹךְ בָּתֵּי־הַכְּנֶסֶת. הוּא שָׂם פָּנָיו לַבַּיִת הַגָּדוֹל בַּעַל תֵּשַׁע הַקּוֹמוֹת, וְרֶגֶשׁ בּוּשָׁה רַבָּה תְקָפָהוּ. אָכֵן, הוּא נִכְנַע מַהֵר. אַךְ הִנֵּה כְּבָר שָׁבָה אֵלָיו רוּחוֹ קְצָת בָּאֲוִיר הַצַּח.

לֹא, הוּא לֹא יֹאכַל. הוּא יְטַיֵּל שָׁעָה קַלָּה, וְאַחַר יַחֲזֹר לְבֵית־הַכְּנֶסֶת. כָּךְ. טִיּוּל מָהִיר יָשִׁיב אֵלָיו אֶת רוּחוֹ בִּכְלָל. הִנֵּה אֵין שׁוֹמֵר בְּשַּׁעַר הַפָּתוּחַ; שׁוֹמְרֵי הַגֵּטוֹ גַּם לָהֶם חַג, בְּהַאֲמִינָם כִּי בְּיוֹם זֶה אֵין צֹרֶךְ בִּשְׁמִירָה.

סִירַת הַשּׁוֹמֵר קְשׁוּרָה לָעַמּוּד לְלֹא שְׁמִירָה. הַכֹּל הִתְאִים לְרֶגֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבְּלֵב הַנַּעַר!

וְאוּלָם בְּטַיְּלוֹ כָּכָה וּבְעָבְרוֹ עַל פְּנֵי בֵּית הַבַּנְק קַנָּרִיגִ’יוֹ, הִרְחִיק לָלֶכֶת אֶל תּוֹךְ הָעִיר הַבִּלְתִּי־יְדוּעָה לוֹ, וְעַל נַפְשׁוֹ קָפְצָה רֻגְזָה מְשֻׁנָּה וְתִמָּהוֹן. בַּכֹּל, בַּכֹּל הָיוּ פְּתוּחוֹת חֲנֻיּוֹת, לַמְרוֹת הַמּוֹרָא הָרַב שֶׁרָבַץ עַל פְּנֵי הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּבְנֵי אָדָם הִתְהַלְּכוּ בַּסִּמְטָאוֹת הָעַתִּיקוֹת בְּלֹא דְאָגָה; תִּינוֹקוֹת צָחֲקוּ בִּזְרוֹעוֹת אוֹמְנוֹתֵיהֶם; בַּעֲלֵי הַגּוֹנְדוֹלוֹת יָשְׁבוּ, כְּדַרְכָּם תָּמִיד, בְּסִירוֹתֵיהֶם הַיָּפוֹת וְהַשְּׁחוֹרוֹת, וְחָתְרוּ מִתּוֹךְ שַׁלְוָה וּמְתִינוּת. הַמַּיִם הִתְנוֹצְצוּ בְּאוֹר שֶׁמֶש־הַצָּהֳרָיִם. בְּכִּכָּר הַשּׁוּק הֶחֱלִיפוּ הַזְּקֵנוֹת הַשְּׁזוּפוֹת בְּחִפָּזוֹן דְּבָרִים עִם קוֹנֵיהֶן.

וְהוּא הָלַךְ לְלֹא מַטָּרָה הָלְאָה הָלְאָה, אֲחוּז תִּמָּהוֹן וְאִי־מְנוּחָה. אַךְ לְפֶתַע בָּא הַסּוֹף לְרֻגְזָתוֹ. קוֹל שִׁירָה הִגִּיעַ לְאָזְנָיו, שִׁירָה עַלִּיזָה שֶׁפָּרְצָה מִפִּי כַּמָּה וְכַמָּה אֲנָשִׁים, וְלִבּוֹ נָמֵס מֵרֹב שִׂמְחָה. הוּא הִתְחִיל לַעֲקֹב אַחֲרֵי הַצְּלִילִים הַזָּרִים הַלָּלוּ וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, עַד שֶׁיָּצָא לְפֶתַע לְכִכָּר גְּדוֹלָה, אֲשֶׁר בִּנְיְנֵי עַמּוּדִים עַל גְּבוּלוֹתֶיהָ, וּבְצִלָּם יָשְׁבוּ גְבָרִים וְנָשִׁים לְבוּשֵׁי־הָדָר לְיַד שֻׁלְחָנוֹת קְטַנִּים, שָׁתוּ וְהִקְשִׁיבוּ לַאֲנָשִׁים לְבוּשֵׁי־אֲדֻמִּים וְנוֹצוֹת שְׁחוֹרוֹת וּגְדוֹלוֹת בְּכוֹבְעֵיהֶם, שֶׁעָמְדוּ בְּשׁוּרָה אַחַת עַל בָּמָה וְתָקְעוּ בְּשׁוֹפָרוֹת גְּדוֹלִים וּמְנַצְנְצִים. הַכִּכָּר רַחֲבַת־הַיָּדַיִם הָיְתָה מְלֵאָה אֲנָשִׁים עַלִּיזִים מַרְבֵּי לַהַג וּפִטְפּוּט, וְיוֹנִים הִתְעוֹפְפוּ לְכָאן וּלְכָאן. מַרְֶאה זֶה הִכָּה אֶת הַיֶּלֶד בְּתִמָּהוֹן, וְהוּא נִשְׁאַר עוֹמֵד עַל עָמְדוֹ, בְּמַצְמְצוֹ בְּעֵינָיו.

וְאָז, בְּנָשְׂאוֹ עֵינָיו, רָאָה דָבָר אֲשֶׁר עָצַר אֶת נְשִׁימָתוֹ מַמָּשׁ – בִּנְיָן מְפֹאָר וְנֶהְדָּר כַּבִּנְיָן אֲשֶׁר חָזָה בְּדִמְיוֹנוֹ עַל הַמִּקְדָּשׁ בְּצִיּוֹן, מַזְהִיר כֻלּוֹ בִּזְהָבוֹ וּמִתְנַשֵּׂא בְּכִפּוֹתָיו וּבְמִגְדָּלָיו הַנִּפְלָאִים, וּבְרֹאשׁוֹ עֲטָרָה שֶׁל אַרְבַּע חַיּוֹת נְחשֶׁת, הַדּוֹמוֹת לְסוּסֵי פַּרְעֹה בְּרָדְפוֹ אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְתוֹךְ יַם־סוּף.

וְסָמוּךְ לְבִנְיָן זֶה הִתְנַשֵּׂא מִגְדָּל עֲנָקִי אַחֵר, כְּמִגְדַּל בָּבֶל מַמָּשׁ, אֲשֶׁר מָשַׁךְ אֶת הָעַיִן אֶל עָל.

לִבּוֹ נִתְמַלֵּא עֹנֶג מוּזָר, דּוֹמֶה כֵּמְעַט לִכְאֵב. הַהֵיכָל מְשָׁכוּ בְּחַבְלֵי קֶסֶם. הוּא רָאָה אִשָּׁה גְלוּיַת־רֹאשׁ נִכְנֶסֶת לְשָׁם וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ. בְּלִבּוֹ נִתְעוֹרְרָה עַגְמוּמִית נִפְלָאָה לְמַרְאֵה הָעַמּוּדִים, הַכְּתָלִים הָעֲקֻמִּים וּתְמוֹנוֹת־הַצִּבְעוֹנִין. הָאִשָּׁה הָעֲנִיָּה גְלוּיַת־הָרֹאשׁ כָּרְעָה עַל בִּרְכֶּיהָ, וּכְהֶרֶף עַיִן הֵבִין כִּי הִיא מִתְפַּלֶלֶת – כֵּן, מִתְפַּלֶלֶת בְּעֶזְרַת הַגְּבָרִים!

בַּיִת זֶה אֵינֶנּוּ אֵפוֹא הֵיכָל, אֶלָּא אֶחָד מֵאוֹתָם הַמְּקוֹמוֹת הָאֲסוּרִים הַנִּקְרָאִים בָּתֵּי תִפְלָה, אֲשֶׁר לְשָׁם הָלְכוּ הַכּוֹפְרִים הַבְּזוּיִים הַנִּזְכָּרִים בְּאוֹתוֹ לוּחַ־הַשַּׁיִשׁ שֶׁבַּגֶּטוֹ. בְּרִגְעֵי הֵאָבְקוּת וּמְבוּכָה אֵלֶּה, בָּאָה לִקְרָאתוֹ דְמוּת נֶהְדֶּרֶת, חֲבוּשָׁה כֹּובַע־נוֹצוֹת וַחֲגוּרָה חֶרֶב, בִּצְעָדִים זוֹעֲפִים, וּבְקוֹל סַר וְזָעֵף בִּקְשַׁתּוּ לְגַלּוֹת רֹאשׁוֹ. בְּפַחַד גָדוֹל יָצָא בִּמְרוּצָה אֶת הַבִּנְיָן הַנֶּהְדָּר, נִדְחַף וְנֶהְדַּף אֶל בִּנְיְנֵי־הָעַמּוּדִים הַמְרֻבִּים שֶׁבַּכִּכָּר וְלֹא עָמַד מֵרוּץ עַד שֶׁקּוֹל הַזִּמְרָה הָעַלִּיזָה נָדַם מֵאֲחוֹרָיו. וְגַם אָז מִהֵר לָלֶכֶת כְּנִרְדָּף עַל יְדֵי הָעוֹלָם הַגָּדוֹל, הָרָחָב וְהַמּוּזָר, עוֹלָם אֲשֶׁר חָדַר אֵלָיו זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה.

לְפֶתַע מָצָא עַצְמוֹ עוֹמֵד בְּסִמְטָה אֲפֵלָה וְיָדַע, כִּי אֵין הוּא יָכוֹל לִמְצוֹא אֶת דַּרְכּוֹ חֲזָרָה אֶל הַגֶּטוֹ. כְּבָר מוּכָן הָיָה לִשְׁאֹל פִּי אִשָּׁה אַחַת, שֶׁפָּנֶיָה עָנוּ בָּהּ כִּי טוֹבָה הִיא, אַךְ מִיָּד נִזְכַּר בִּרְעָדָה, כִּי הַטְּלַאי הַצָּהֹב, שֶׁכָּל יְהוּדִי חַיָּב לְשֵׂאתוֹ, אֵינֶנּוּ עַל בִּגְדוֹ. לְרֶגַע אֶחָד תְּקָפָהוּ יֵאוּשׁ וְנִדְמָה לוֹ, כִּי שׁוּב לֹא יִמְצָא דַרְכּוֹ אֶל הַגֶּטוֹ; לְבַסּוֹף נִמְלַךְ בְּדַעְתּוֹ וְהֶחְלִיט לִשְׁאֹל לְבַנְק קַנָּרִיגִ’יוֹ, וְכָכָה, לְאַט לְאַט, בְּלֵב קוֹפֵא וּמַרְעִיד, הִגִּיעַ לְשַׁעַר־הַבַּרְזֶל הַיָּדוּעַ לוֹ וְהִתְחַמֵּק לְתוֹךְ הַגֵּטוֹ.

כָּאן הָיָה הַכֹּל כְּשֶׁהָיָה. דִּמְמַת הַקֹּדֶשׁ הֻבְלְטָה בְּיוֹתֵר עַל יְדֵי הֶמְיַת־הַתְּפִלּוֹת הָעוֹלָה מִבָּתֵּי־הַתְּפִלָּה, וְהָאַפְלוּלִית הַהוֹלֶכֶת וְגוֹבֶרֶת הוֹסִיפָה קְדֻשָּׁה וּרְצִינוּת לַכֹּל.

– וּבְכֵן, אָכַלְתָּ? – שְׁאֵלוֹ הָאָב בְּשׁוּבוֹ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת. הַנַּעַר הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ: – כֵּן! – גַּל שִׂמְחָה עֲבָרוֹ וְלֶחְיוֹ הַחִוֶּרֶת הִסְמִיקָה: הִנֵּה בְּכָל זֹאת יַעֲמֹד בַּצּוֹם עַד תֻּמּוֹ. הַגְּבָרִים טָפְחוּ עַל חָזָם בְּ“עַל חֵטְא”. “עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּכַחַשׁ וּבְכָזָב” – הִשְׁמִיעַ גַּם הַנַּעַר אֶת קוֹלוֹ עִמָּהֶם. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׂם כִּמְעַט לֵב לְכַוָּנַת הַדְּבָרִים הָיָה בְּקוֹלוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הָאֵשׁ וְהַהִתְלַהֲבוּת הַקּוֹדְמוֹת.

דִּמְדּוּמֵי הָעֶרֶב יָרְדוּ. הַצְּלָלִים הֶעֱמִיקוּ. הַדְּמֻוּיֹות הַלְּבָנוֹת, הַמְקוֹנְנוֹת וְהַבּוֹכִיּוֹת, לָבְשׁוּ מִסְתּוֹרִין. הִנֵּה קָרְבָה שְׁעַת חֲתִימַת סִפְרֵי הַדִּין.

הַדְּמֻיּוֹת הִשְׁתַּחֲווּ אַפַּיִם אַרְצָה, וּבְקוֹל מָלֵא הִתְרַגְּשׁוּת קָרְאוּ וְחָזְרוּ וְקָרְאוּ: ה' הוּא הָאֱלֹהִים! ה' הוּא הָאֱלֹהִים!

זוֹ הָיְתָה הַשָּׁעָה אֲשֶׁר תָּמִיד הִרְגִּישׁ בָּהּ הַנַּעַר אֶת הָאֵימָה בְּכָל כָּבְדָּהּ. אַךְ הַפַּעַם לֹא יָכֹל לְהִשְׁתַּחְרֵר מִזֵּכֶר הַכִּכָּר הָעַלִּיזָה וּבֵית־הַתְּפִלָּה הַנֶּהְדָּר, מְקוֹם שָׁם הִתְפַּלְּלוּ אֲנָשִׁים אֲחֵרִים תְּפִלּוֹת אֲחֵרוֹת. מַשֶּׁהוּ גָדוֹל בָּא אֶל תּוֹךְ חַיָּיו, רֶגֶשׁ שֶׁל עוֹלַם־חוּץ רָחָב, אֲשֶׁר רַחֲבוּתוֹ וְזָרוּתוֹ הִדְרִיכוּ אֶת מְנוּחַת נַפְשׁוֹ וְגָרְמוּ לוֹ דְאָגָה שֶׁלֹּא יָדַע לְכַנּוֹתָהּ בְּשֵׁם וְטִרְדָה עֲמוּמָה. מֵעַתָּה לֹא הָיָה עוֹד בֶּן־הַגֵּטוֹ!