אֲנִי הַזַּמָּר, הַזּוֹנָה, רוּחַ-הָר.

נַעֲמֹד עַל-יַד מוֹט הַפָּנָס בִּשְׁחוֹר-לַיִל,

וְנִרְמֹז בְּמוֹ אֹדֶם מִטְפַּחַת: שָׁלוֹם,

שְׁלִים-מַזָּל, וְשָׁלוֹם, הַכּוֹכָב בַּשָּׁמַיִם!

וְנֵצֵאָה לָנֶצַח מִפֹּה וְאֵינֶנּוּ,

עוֹד לִפְנֵי שֶׁגָּמַל הַשִּׁפּוֹן לַמַּגָּל

וְלִפְנֵי שֶׁקָּמְלוּ הַפְּרָחִים בְּגַנֵּנוּ.

אֲנִי הַזַּמָּר, הַזּוֹנָה, רוּחַ-הָר.

וַאֲנַחְנוּ הַיֹּפִי בָּאֹפֶל יָלַדְנוּ.

עַתָּה נַעֲמֹד נִשְׁעָנִים אֶל הַקִּיר,

עֲיֵפִים מִן הַגּוּף, מִכּוֹכָב וּמִשִּׁיר;

לַשְּׁעָרִים הָאֲפֵלִים שֶׁבַּשֶּׁקֶט נָדַדְנוּ,

עוֹד לִפְנֵי שֶׁגָּמַל הַשִּׁפּוֹן לַמַּגָּל

וּבָשְׁלוּ שִׁבֳּלֵי-הַשּׁוּעָל לַקָּצִיר.

וְאוּלַי כִּדְמֻיּוֹת אִיקוֹנִין שֶׁהֶחְוִירוּ

בְּלֵילוֹת לְבָנִים שֶׁל סֶפְּטֶמְבֶּר נַעֲמֹד

בְּפִנּוֹת בָּתֵּיכֶם, לֹא-נִרְאִים וּבַבְּדוֹד;

בְּפֵרוּק אֶצְבָּעוֹת עֲצוּבוֹת רַק נַזְכִּירָה,

כִּי חַיֵּינוּ חָלְפוּ וְיָבְשׁוּ כְּחָצִיר

עוֹד לִפְנֵי שֶׁגָּמַל הַשִּׁפּוֹן לַמַּגָּל

וּבָשְׁלוּ שִׁבֳּלֵי-הַשּׁוּעָל לַקָּצִיר.

וְאַתֶּם לַשְּׁקֵטָה בַּמִּלִּים תְּצַיֵּתוּ

וְתֵשְׁבוּ מוּעָבִים, בְּהִרְהוּר, בְּלֹא נוֹעַ,

וּמֵעַל רָאשֵׁיכֶם כּוֹכָבִים יִתְלַהֵטוּ;

וּבְפַחַד תִּפְּלוּ עַל הַבֶּרֶךְ לִכְרֹעַ —

לִפְנֵי אֵלֶּה, כָּל אֵלֶּה, לִפְנֵי כָּל הַלָּלוּ,

שֶׁחָלְפוּ חַיֵּיהֶם וְיָבְשׁוּ כְּחָצִיר

עוֹד לִפְנֵי שֶׁגָּמַל הַשִּׁפּוֹן לַמַּגָּל

וּבָשְׁלוּ שִׁבֳּלֵי-הַשּׁוּעָל לַקָּצִיר.