עֶרֶב־עֶרֶב

אָנוּ נִפְגָּשִׁים בְּמַבָּטֵינוּ.

עֶרֶב־עֶרֶב

חַי אַתָּה אֶת מִשְׂחָקְךָ.

עוֹלָמוֹת נִבְנִים מֵעֵבֶר לְבֵיתֵנוּ,

עוֹלָמוֹת בְּרֶשֶׁת הַקְּסָמִים שֶׁנִּתְלַקְּחָה.

זֶלֶף הַחַיִּים הָרַעֲנָן בּוֹלֵעַ

צֵל מִשְׂחָק וּמְעֻשִּׂיּוּת.

מִישֶׁהוּ אֶת דֶּמַע אֲמִתְּךָ גּוֹמֵעַ

וּמָשְׁבָּר מִכְּאֵבְךָ־עַל־קֹטֶב־הַסִּיּוּט.

מִישֶׁהוּ רוֹנֵן אֶת רִנּוּנֶיךָ –

כִּי אַתָּה הַחַי

וֶאֱמֶת חַיִּים בְּמִשְׂחָקְךָ

מִשְׁתַּלְהֶבֶת מֵעֵינֶיךָ.

וְיוֹמָם

אֲנַחְנוּ נִפְגָּשִׁים בְּמַבָּטֵינוּ

וְאַתָּה חַיֶּיךָ מְשַׂחֵק.

זִיּוּפְךָ מַלְחִית אֶל זָוִיּוֹת בֵּיתֵנוּ.

עֶלְבּוֹנְךָ מַכְבִּיד כַּחֲתוּלָה בַּחֵיק.