הַנִּמְשָׁל מוּכָן מִכְּבָר –

קוּם לִבְדּוֹת אֶת הַמָּשָׁל

אֶת סִפּוּר־הַמַּעֲשֶׂה

כִּי הוּא הָעִקָּר

הִנֵּה הַצְּבָעִים בְּמִנְיָן כִּבְתוֹךְ קָטָלוֹג

אַךְ הַצֶּבַע הַהוּא אֵינֶנּוּ

הַטּוֹן מְחַפֵּשׂ אֶת גְּרוֹנוֹ בְּאַחַד עוֹלְמוֹתֵינוּ

לֹא יוֹעִיל הַסֻּלָּם הַדּוֹדֵקָפוֹנִי

הוּא נֶחְבָּא בֵּין כֵּלִים

מִי יִשְׁלֹף אוֹתוֹ מִגְּנִיזָה

כִּשְׁלֹף הַפִּגְיוֹן מִן הַתַּעַר?

מֵעֵבֶר לְמֵם־טֵית פַּרְגּוֹדִים

רָדוּם סִפּוּר־מַעֲשֶׂה

בְּנוֹף שֶׁעֵין הַזּוּלַת לֹא שְׁזָפַתּוּ

בְּאַחַת חֲצוֹתוֹת הָעוֹלָם

תְּהֵא רוּחַ צְפוֹנִית מְנַסֶּרֶת

בְּנִקְבֵי מַגְרֵפָה עֲלוּמָה –

סִפּוּר־מַעֲשֶׂה יִתְעוֹרֵר

הַסִּפּוּר הַבָּדוּי שֶׁל בְּטֶרֶם –

אֶת עַצְמוֹ הוּא שׁוֹמֵעַ

הָֹיה הָיָה מַעֲשֶׂה

הַמַּעֲשֶׂה אֵינֶנּוּ שָׂמֵחַ

תֵּבֵל

תֵּבֵל בּוֹרַחַת

מֵרֶדֶף יוֹמָהּ וְשִׁמְשָׁהּ

אֶל לַיְלָה רָחוֹק מִפַּחַד

רָחוֹק מִשִּׁלְטוֹן הַנִּמְשָׁל