כָּל לֵיל וָלֵיל בִּדְמִי חֲלוֹם

תְּמוּנָתֵךְ אַךְ אֶחֱזָיָה;

אַתְּ רֹאשֵׁךְ לִי תַרְכִּינִי דֹּם,

וַאֲנִי בִּמְרִי אֶבְכָּיָה.

אוֹשִׁיטָה יָד בְּתַאֲוַת לֵּב,

לְחַבֵּק הוֹד גִּזְרָתֵךְ;

וְעוֹמְדָה אַתְּ בְּלִי הָנֵד גֵּו,

נוֹזֶלֶת רַק דִּמְעָתֵךְ.

אָז חֶרֶשׁ תִּלְחֲשִׁי לִי רָז,

תַּגִּישִׁי לִי כַף תְּמָרִים.

וְאִיקַץ: צַלְמֵךְ חָלַף, גָּז,

שָׁכַחְתִּי גַם הַדְּבָרִים.

מלחין: פליקס מנדלסון