וִיהִי בְטוּלָה מֶלֶךְ,

שֶׁאָהַב לָרִיק כּוֹס,

וַתַּנְחֶל לוֹ זוּגָתוֹ

כּוֹס זָהָב בָּה לִשְׁתּוֹת.

וַתְּהִי הַכּוֹס שַׁעֲשׁוּעָיו,

וַיַהְפוֹךְ בָּהּ יוֹם יוֹם,

וַיֵּשְׁתְּ וְיִמֶץ יֵינָהּ,

עַד שָׁכַר שָׁכַב דֹּם.

וַיְהִי כִּי קָרְבוּ יָמָיו,

וַיְצַו לִקְרֹא אֶת בְּנוֹ,

וַיַנְחֶל לוֹ מַמְלַכְתּוֹ, –

רַק כּוֹסוֹ הִשְׁאִיר לוֹ.

הוּא יָשַׁב אָז לַלֶּחֶם

עַל חֹף יָם בְּאֹהֶל שֵׁשׁ

בְּמֵסֶב שָׂרִים שָׂרוֹת

וִיחִידוֹ יוֹרֵשׁ כֵּס.

וַיֵּשְׁתְּ הַמֶּלֶךְ יֵינוֹ,

וּבְדִמְמַת־שַׁלְוָה קָם,

וְאֶת כּוֹסוֹ מַחְמָד לִבּוֹ

חִישׁ הִשְׁלִיךְ אֶל הַיָּם.

הַמֶּלֶךְ הִבִּיט דּוּמָם,

עֵת צָלְלָה שָׁם הַכּוֹס,

וְיוֹרֵד עֵינָיו מַטָּה,

לֹא הוֹסִיף עוֹד לִשְׁתּוֹת.

מלחין: רוברט שומאן

פרנץ שוברט