עִתּוֹת מַחְמַדִּים, שַבְתֶּן אֵלַי?
צִיצִים וּוְרָדִים פְּזַרְתֶּן בַּגַּי?
מַשַּק הַנָּהָר, מִשְׂחֲקֵי קָו,
לַחַשׁ הַיַּעַר, הַלְמוּת הַשְּׂלָו?
כְּחֹל־הַשָּׁמַיִם, צַחוּת הָאֲוִיר;
שִׁפְעַת הַחַיִּים בְּכָל כַּר וָנִיר?
מַחְזוֹת נֶהְדָרִים, יָמִין וּשְּׂמֹאל,
וְזִמְרַת צִפֳּרִים שׁוֹלְטָה עַל כֹּל!
תּוֹךְ יַמֵּי אוֹרָהּ, מִכָּל צִיץ – צוּף,
יוֹנְקָה שָׁם דְּבוֹרָה, יָנֹק וָעוּף.
פֹּה פִּרְחֵי־בֶשֶׂם לוֹחֲשִׁים לִי דֹם,
וַאֲחוּז קֶסֶם אֶשְׁקַע בַּחֲלוֹם…
עוֹד אַקְשִׁיב תּוֹכִי הֵד צִלְצוּל רָז,
אַךְ נָמָה רוּחִי, הַכֹּל כְּבָר גָּז…
פֶּתַע אֶתְעוֹרֵר, אֶשְׁמַע בִּי קוֹל:
הָבָה אֲשׁוֹרֵר, אֶחְיֶה עִם כֹּל
תַּמָּה צָרָתִי, אָפֵס כָּל רָע;
זַמְרִי שִׁירָתִי: אָבִיב כְּבָר בָּא!
מלחין פליקס מהדלסון