הַתּוֹר הַזֶּה מִטּוּרְיָה שֶׁמִּכָּאן אֲנִי שׁוֹלֵחַ
אֵלֶיךָ, יוֹן כְּלִיל־לֹבֶן שֶׁעֵינָיו זַכּוֹת מִזַּךְ,
עַל זֵר־דַּפְנִים הֵלֵנִי הוּא נוֹסֵךְ וְהוּא קוֹלֵחַ
שַׁלְהֶבֶת־אַהֲבָה אִטִּית שֶׁבָּהּ לִבִּי נִתָּךְ.
תֻּמּוֹ שֶׁאֵין כָּל מוּם בּוֹ, צַוָּארוֹ הָרַךְ, שׁוֹשַׁן
כָּפוּל וָחַם שֶׁל קֶצֶף, צַוָּארוֹ הַנֶּאְדָּר,
בְּרֶטֶט שֶׁל כְּפוֹרִים וְשֶׁל פְּנִינִים וְשֶׁל עָשָׁן,
מַזְכִּיר לִי שֶׁאֵינְךָ אִתִּי וּפִיךְ נֶעְדָּר.
הַחֲלֵק אֶת כַּף־יָדְךָ עַל פְּנֵי הַלֹבֶן הַמֻּשְׁלָם,
וּרְאֵה אֵיךְ מַנְגִּינָה שְׁמֵימִית שֶׁל שֶׁלֶג מְטִיחָה
בְּלִי הֶגֶה אֶת פְּתִיתֶיהָ הַצְּחֹרִים עַל יָפְיְךָ.
וְכָךְ גַּם לְבָבִי שֶׁבְּשִׁבְיוֹ נָתוּן יוֹמָם
וְלֵיל, וּבְצִינוֹק הָאַהֲבָה הַחֲשׁוּכָה
בּוֹכֶה בְּלֹא לִרְאוֹת אוֹתְךָ וּמְקוֹנֵן דּוּמָם.
- גוֹנְגוֹרה הוא מגדולי משוררי הבארוק הספרדים. טוּרְיה הוא הנהר הזורם בעיר ולנסיה, שם שהה לורקה בעת שכתב את השיר. ↩︎