לֹא הָיָה אַף אֶחָד מִלְּבַד הַגַּנָּב –

וְאִם הוּא יְכַזֵּב, מָה אוּכַל דַּבֵּר?

רַק הָאֲנָפָה עָמְדָה אָז לְיַד הַנָּהָר

עַל רַגְלֶיהָ הַצָּרוֹת,

הַצְּהֻבּוֹת כִּקְנֵה הַדֹּחַן,

וְשָׁלְתָה צְלוֹפָח מֵהַזֶּרֶם הָעוֹבֵר,

כַּאֲשֶׁר

        אוֹתִי אָהַב.

קוּרוּנְטוֹגַאי 25