לֹא יִפֹּל לְעוֹלָם הַכּוֹכָב הָאָדֹם.

שֶׁמֶשׁ, יָרֵחַ, נֹגַהּ נָפְלוּ זֶה כְּבָר,

וְהוּא בִשְׁמֵי הַמִּזְרָח יִתְהַדָּר.

כּוֹכָב נוֹפֵל לְעוֹלָם אֵינוֹ אָדֹם:

וָרֹד. תָּכֹל, יָרֹק, חִוֵּר אוֹ צָהֹב,

זֶהוּ שִׁגְיוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֵין-הַסּוֹף.

כּוֹכָב נוֹפֵל – נְפֹל, נְפֹל עַד עָפָר,

בְּאֶלֶף נְפִילוֹת, בְּאֶלֶף הִי-וּנְהִי,

גַּם כּוֹכָב אֶחָד אֶת הַשַּׁחַר יָבִיא.

כּוֹכָב אָדֹם, הַבְהֵק נָא וּמְלֹךְ,

מֵאָז מַבִּיט הָאָדָם אֶל שְׁמֵי-מָרוֹם,

תִּקְוָתוֹ הָיְתָה: הכּוֹכָב הָאָדֹם.