עוֹלָל־עָנָן
מֵחִתּוּלֵי־הָרִים
מֵגִיחַ.
חוֹלֵץ גֵּווֹ
וּמִתְפָּרֵשׂ,
אַשְׁדוֹת הָרִים מֵרִיחַ.
אַךְ פֶּתַע – רְאֵה: וְהוּא צִפּוֹר,
או – דְּהָרָה!
וְטָס – אָרֹךְ כְּמִנְהָרָה –
אֶל־עָל!
בִּיעָף! –
שָׁם אֶת הָהָר דּוֹחֵס אַב־עָב
כָּחֹל, אַכְזָר, בּוֹרֵק מִזַּעַם.