¹

בִּדְרֹךְ הָאֵל, בַּצַּר לוֹ בְּגוּפוֹ

שֶׁל הַבַּרְבּוּר, יָפְיוֹ כִמְעַט סִמְּאָהוּ.

בִּמְבוּכָתוֹ חִישׁ בְּתוֹכוֹ נִבְלַע הוּא,

אַךְ כְּבָר כָּזְבּוֹ לְמַעֲשֶׂה דְחָפוֹ,

בְּלִי שֶׁבָּחַן אֶת רֶגֶשׁ הֱיוֹתוֹ,

שֶׁלֹּא נֻסָּה בּוֹ. וְהִיא, שֶׁכְּבָר הִסְכִּינָה,

אֶת הַקָּרֵב שֶׁבַּבַּרְבּוּר הִבְחִינָה

וּכְבָר יָדְעָה כִּי כָל חֶפְצוֹ

רַק מַה שֶּׁהִיא, נְבוֹכָה וּמְסָרֶבֶת,

הַסְתֵּר לֹא עוֹד תּוּכַל. הִנֵּה יָרַד.

וּמַחֲבִיק בַּיָּד הַמִּתְרוֹפֶפֶת

אֱלֵי אֲהוּבָתוֹ הָאֵל פָּרַץ.

רַק אָז שָֹשׂ בִּכְנָפָיו וּבַפְּלוּמָה

וּלְבַרְבּוּר הָיָה בְתוֹךְ רַחְמָהּ.

פריס סתיו 1907

או

קפרי, אביב 1908