זְמַן רַב כָּבַשׁ זֹאת בִּרְאִיָּה.

כּוֹכָבִים כָּרְעוּ בֶרֶךְ

תַּחַת מַאֲבַק מֶבָּטוֹ.

אוֹ שֶׁהִסְתַּכֵּל כּוֹרֵעַ,

וְנִיחוֹחַ הֶפְצֵרוֹ

יִגַּע הַאֱלֹהִי

עַד כִּי חִיֵּךְ לוֹ בִּשְׁנָתוֹ.

מִגְדָּלִים חָזָה כָּךְ

שֶׁהָיוּ נִבְהָלִים,

וּבוּנָם מֵחָדָשׁ, הָלְאָה, פִּתְאֹם, בְּבַת אַחַת!

אֲבָל מַה תְּכוּפוֹת הַנּוֹף

הַגָּדוּשׁ מִנִּי יוֹם

נָח, בָּעֶרֶב, בְּחוּשָׁיו הַשְּׁקֵטִים.

בָּאוּ חַיוֹת בּוֹטְחוֹת

אֶל פִּתְחַת מֶבָּטוֹ, רוֹעוֹת,

וְהַלְּבִיאִים הַשְּׁבוּיִים

הִסְתַּכְּלוּ לְתוֹכוֹ כְּאֶל חֵרוּת לֹא נִתְפֶּשֶׂת;

עוֹפוֹת פָּרְחוּ הַיְשֵׁר דֶּרֶךְ

הַמּוּעָז; הַפְּרָחִים

נִשְׁקְפוּ בְתוֹכוֹ

גְדוֹלִים כְּמוֹ בִילָדִים.

וְהַשְּׁמוּעָה כִּי יֵשׁ רוֹאֶה

פָּגְעָה בְשֶׁפָּחוֹת,

בִּמְפֻקְפָּק, נִכָּרִים,

פָּגְעָה בַנָּשִׁים.

רוֹאֶה עַד מָתַי?

מֵאֵימָתַי כְּבָר רָעֵב בִּלְבָבוֹ,

מִתְחַנֵּן בְּשֹׁרֶשׁ מֶבָּטוֹ?

בְּשִׁבְתּוֹ מַמְתִּין בַּנֵּכָר; סְבִיבוֹ

חֲדַר הַפֻּנְדַּק, מְפֻזָּר, פּוֹנֶה עֹרֶף

בְּרֶטֶן, וּבָרְאִי הַנֶּחְמָק

שׁוּב הַחֶדֶר,

וְאַחַר, מִן הַמִּטָּה הַמְּצִיקָה,

עוֹד פַּעַם:

אָז נוֹעֲצוּ בָאֲוִיר,

פְּלָאִים נוֹעֲצוּ

עַל לִבּוֹ הַמּוּחָשׁ,

עַל לִבּוֹ שֶׁבְּעַד גֵּווֹ הַקָּבוּר בִּדְוַי

הוּא מוּחָשׁ בְּכָל זֹאת,

נוֹעֲצוּ וּפָסְקוּ:

כִּי חָסֵר אַהֲבָה הוּא.

(וְנֶאֱסָר עָלָיו לְהוֹסִיף לְהִתְקַדֵּשׁ.)

כִּי, רְאֵה, תְּחוּם יֵשׁ לָרְאִיָּה.

וְעוֹלָם מֻבָּט יֶתֶר

רוֹצֶה לָנוּב בְּאַהֲבָה.

תַּמָּה עֲבוֹדַת הָרְאִיָּה,

עַתָּה עֲבֹד עֲבוֹדַת לֵב

בַּמַּרְאוֹת שֶׁבְּקִרְבְּךָ, בְּאוֹתָם הַכְּלוּאִים, כִּי

אֲנַסְתָּם: אֲבָל הֵן עֲדַיִן אֵינְךָ יוֹדְעָם.

רְאֵה, גֶּבֶר פְּנִים, אֶת נַעֲרַת פְּנִימְךָ,

זוֹ הַכְּבוּשָׁה מִתּוֹךְ

אֶלֶף יְסוֹדוֹת, בְּרִיָּה זוֹ

שֶׁאַךְ כְּבַשְׁתָּהּ, שֶׁמֵּעוֹלָם

עוֹד לֹא אַהֲבְתָּ אוֹתָהּ.

פריס 20 ביוני 1914