שְׂדוֹת וִיעָרוֹת מוֹרִיקִים כְּבָר

מְצַיֵץ עֶפְרוֹנִי גָבֹהַּ

הָאָבִיב הִנֵּה כְּבָר הוֹפִיעַ

בְּאוֹרוֹת וּצְבָעִים וְנִיחוֹחַ.

שִׁירַת עֶפְרוֹנִי מְרַכֶּכֶת

אֶת רוּחִי הַחָרְפִּית־הַקְּפוּאָה.

וּמִתּוֹךְ לִבִּי עוֹלָה פֶּתַע

נְעִימַת קִינָה עֲצוּבָה.

מְצַיֵּץ עֶפְרוֹנִי לִי בְּרֶגֶשׁ:

“מָה הַשִּׁיר הֶעָצוּב שֶׁתַּבִּיעַ?”

זֶהוּ שִׁיר, צִפּוֹרִי, כָּךְ עָנִיתִי

שֶׁאוֹתוֹ כְּבָר שָׁנִים אַשְׁמִיעַ.

בַּחֻרְשָׁה הַיְרֻקָּה אַשְׁמִיעֶנּוּ,

הַלֵּב כָּבֵד מִתּוּגָה,

כְּבָר סַבְתָּא שֶׁלָּךְ, צִפּוֹרִי הַקְּטַנָּה,

שָׁמְעָה אוֹתָהּ מַנְגִּינָה!"