א    🔗

לַמִּתפַּלֵּשׁ תָּמִיד בָּרֶפֶשׁ,

לַמִּתפַּתֵּל בְּחִיל-כְּאֵב,

רַק אֱמוּנָה אַחַת בַּנֶפֶשׁ,

רַק שְׁאִיפָה אַחַת בַּלֵּב.

שְׁכַח הַכֹּל! הָיָה? אֵינֶנּוּ!

הַכֹּל כָּלָה וָמֵת אֶתמוֹל.

שְׁכַח הַכֹּל וּבוֹא אֵלֵינוּ

לִחיוֹת, לִלחֹם, לִבנוֹת, לִגאֹל.

לִחיוֹת: לִהיוֹת אֶחָד מֵאֵלֶּה

הַחַיָּלִים הָאַלמוֹנִים,

שֶׁבְּחָזִית, מַחתֶּרֶת, כֶּלֶא

עִיֵּי עַמָּם מְכוֹנְנִים.

לִלחֹם: לִשׂטֹם, לִנקֹם, לִפרֹעַ

וְלִצמִיתוּת מֵץ לְהַצמִית,

כִּי לַכּוֹבֵשׁ צִוָּה אֱלוֹהַּ

זְכוּת לָמוּת וּלְהָמִית.

לִבנוֹת מִלִּבנֵי-גוּפֵנוּ

בְּמֶלֶט שַׁחַק עֲצָמוֹת,

הַמְעֹרָב בְּדַם לִבֵּנוּ,

מַלכוּת הַכֹּחַ וְהַהוֹד.

לִגאֹל גֵּר, בֵּן חוֹרֵג לַיּשָּׁר,

וַאֲסוּפִי אֻמּוֹת-עוֹלָם,

לָתֵת לוֹ פַּת, פְּדוּת וָעֹשֶׁר,

מוֹלֶדֶת וְחַיֵּי-הָעָם.

מִיוֵן-גָּלוּת, מִשְּׁחִין בֵּית-סֹהַר,

מִדֹּמֶן חֲזִירֵי-גוֹיִים,

לְטַהֲרוֹ, לָתֵת לוֹ תֹּאַר-

אָדָם בְּצֶלֶם-אֱלֹהִים.

בָּאִשׁ, בַּמַּיִם – זֶה אַלפַּיִם

שָׁנָה בְּשַׁחַת-הַגָּלוּת.

אֶלַת-הָאֵל. מֵאוֹר-שָׁמַיִם

וּמֵחַיִּים תִּמתַּק חֵרוּת.

לַשַּׁח. תּוֹרַת חֵרוּת בְּחֶרֶט-

בַּרזֶל עַל לֵב גּוֹרָל חָרַת.

בַּחֲרָבוֹת נַחצֹב מַחתֶּרֶת

בְּצוּר-הַמְּכוֹרָה. יִירַט

הַדֶּרֶך וְתִכשַׁל הַבֶּרֶך,

עֱזוּז רָצוֹן – כְּדִינָמִיט.

יִמעַל עָמִית – הַלֵּב אַל יֵרַך;

“מוּת שַׂט בַּסַּיִף” דִּין-עַמִּי.

 

ב    🔗

יֵשׁ גְּבוּרָה שֶׁבְּמִלחֶמֶת-

שִׁחרוּר. הִיא קֹדֶשׁ-קֳדָשִׁים.

נֶעֱלָמָה וְנֶאֱלָמֶת

כְּרַחַשׁ שֶׂבֶר חֲרִישִׁי.

צוֹרֶרֶת לְמִרזַח-תִּפאֶרֶת.

בְּדוּמִיָּה, בְּאֵין-רוֹאִים,

כְּאֵשׁ-הַמֶּרֶד בַּמַּחתֶּרֶת,

זוֹהֶרֶת נֹכַח אֱלֹהִים.

גַּם בַּצִּינֹק לֹא יְכַבּוּהָ

בְּדָם וָדֶמַע תַּליָנִים.

הִיא צוּר-מָעֹז לַדַּך, מַבּוּעַ-

הַתְּשׁוּעָה לְאֵין-אוֹנִים.

וְיוֹם יָבוֹא בִּירוּשָׁלַיֶם,

עִיר-נְבִיאִים וּבִריוֹנִים,

אֵשׁ – כְּכוֹכָב מִן הַשָּׁמַיִם, -

תִּגַּהּ עַל קֶבֶר-אַלמוֹנִים.

 

ג    🔗

לֹא זֶה אָחִי, אֲשֶׁר מֵרֶחֶם-

אִמִּי יָצָא, שַׁדָּהּ יָנַק.

בֶּן-בְּרִיתִי שְׁכֶם אֶל שְׁכֶם

בְּאוֹן עִם צַר לִי נֶאֱבַק

וּמִתפַּלֵּל בִּסחִי-הַכֶּלֶא

לְבוֹא גוֹאֵל, וּמְיַחֵל

בְּלֵיל אוֹר-אֵל לְיוֹם-הַפֶּלֶא

וְחַי וָמֵת עַל יִשׂרָאֵל.

 

ד    🔗

לְקָרבְּנוֹת-חִנָּם אֵין חֵקֶר,

הָעָם כֻּלּוֹ עַל הַגַּרדֹּם.

שָׁוא יְשַׁוַּע נְבִיא-הַשֶּׁקֶר:

“שָׁלוֹם, שָׁלוֹם”. וְאֵין שָׁלוֹם.

יָבוֹא שָׁלוֹם. מִי יְשׁוּרֶנוּ?

כְּתֹם מִלחֶמֶת-הַמִּצוָה.

בָּה נְפַלֵּל: “וֵתֶחֱזֶינָה”

בְּרֹן רִמּוֹן, בִּצבֹא צָבָא.

וּנְבָרֵך “שֶׁהֶחֱיָנוּ”

בְּיוֹם קְרָב בּוֹ לֹא נָחֹן.

כִּי אָנוּ עַד עוֹלָם נִשׁבַּענוּ:

“הַמָּוֶת אוֹ הַנִּצָּחוֹן!”

וְנִצָּחוֹן יָבוֹא. יִשַּׁח עָר,

יִבלָה עָרפּוֹ בְּעֹל-עַבדוּת,

בְּדָם וָאֵשׁ עֲלוֹת הַשַּׁחַר,

תָּנֵץ כַּשֶּׁמֶשׁ הַפְּדוּת.