הַקְשִׁיבוּ גֶּרְמָנִים, גְּבָרִים, עֲלָמוֹת, נָשִׁים

לְלֹא לֵאוּת תּוֹרְמִים יֵשׁ לְהַרְבּוֹת!

בְּנֵי פְרַנְקְפוּרְט הִתְחַבְּרוּ לָעֵת הַזֹּאת

מַצֶּבֶת-זִכָּרוֹן לְגֵתֶה לְהָקִים.

“לְעֵת יָרִיד, יַאֲמִין הַזָּר, אִישׁ הָעֲסָקִים” –

לָהֶם נִדְמֶה – "כִּי לָנוּ עִמּוֹ קִרְבַת-הַלְּבָבוֹת,

כִּי מֵאַדְמָתֵנוּ אָנוּ הוּא שִׂגְשֵׂג בִּפְאֵר-פְּרִיחוֹת,

וּבָנוּ לְלֹא-נִיד, יִתְּנוּ אֵמוּן קוֹנִים".

אָנָּא הַנִיחוּ לַמְשׁוֹרֵר זֵר-הַדַּפְנָה וְהַיְקָר,

אַתֶּם הַסּוֹחֲרִים! אֶת כַּסְפְּכֶם שִׁמְרוּ לְעַצְמְכֶם.

כִּי גֵּתֶה כְּבַר הִצִּיב לוֹ בְּעַצְמוֹ מַצֶּבֶת-זִכָּרוֹן.

בְּעֵת-יַנְקוּת הָיָה סָמוּךְ לָכֶם אַךְ בְּעִדָּן-אַחֲרוֹן

בֵּין גֵּתֶה וּבֵינֵיכֶם מַפְרִיד עוֹלָם שָׁלֵם,

אַתֶּם שֶׁבֵּינֵיכֶם לַזַקְסֶנְהָאוּזֶר מַפְרִיד רַק נַחַל צַר.

הערת המתרגם: גיתה נולד בפרנקפורט. זקסנהאוזן הוא רובע

בפרנקפורט, מדרום לנהר מיין. זקסנהאוזר – איש זקסנהאוזן, והכונה כאן לגיתה.

יש עניין מיוחד בשיר על האנדרטה לגיתה, הן מבחינת יחסי גיתה-היינה בתקופת כתיבת

“ספר השירים” והן מתוך ראית-העתיד.

היינה העריץ את גיתה הגדול, שהיה באותן שנים כבר מונומנט-בחייו ובעת סיורו בהרי הַארְץ,

שהוליד את "מסע בהרי הַארְץ הנודע, ביקר אצל גיתה בוויימר. בפגישה בין

השניים ניכר פער-הדורות הגדול ביניהם: גיתה לא “קיבל” את היינה, אך היינה לא חדל

להעריצו.

אך גם מראיית-העתיד יש ענין בשיר, שהרי בתקופה מאוחרת היה היינה קרבן של

דחייה- עד-שנאה, כאשר ניסו להקים אנדרטה לזכרו-הוא. שנים ארוכות אחרי מותו

נמשכו המאבקים בין חובבי-היינה לבין שולליו, ואנדרטה לזכרו – לא הוקמה בגרמניה.

ואחת שפוסלה – ״נקלטה״ בחינת פליט, במקרה זה רצוי, על ידי הקיסרית האוסטרית

אליזבט, מעריצת היינה בארמונה שבאי קורפו.

כמו מעין-נבואה על גורל האנדרטאות שלו, יש בשירו של היינה על אנדרטת-גיתה.