הַבְּעֵרָה /פרידריך שילר בתרגום: יהודה ליב גורדון

Fragment aus dem Liede von der Glocke

רַבַּת תּוֹעֶלֶת

הִיא אֵשׁ אוֹכֶלֶת

כָּל עוֹד מֹשֶלֶת

בָּהּ יַד הָאָדָם,

כִּי כָל תּוּשִׁיָּה

יַעֲשׂוּ עַל פִּיהָ

הִיא הָעֲלִילִיָּה

אֶל כָּל מַעְבָּדָם;

אַךְ שֹׁד וָקָרֶץ

אֶל כָּל הָאָרֶץ

עֵת כִּי תִּתְפָּרֶץ

מִתַּחַת יָדָם

וּבַחֲמַת כָּעַשׂ

בִּשְׁאוֹן הַר גָּעַשׁ

דֶּרֶךְ לָהּ תָּעַשׂ

עֲקֻבָּה מִדָּם.

אוֹי עֵת בִּמְהֵרָה

תֵּצֵא הַבְּעֵרָה

תַּעֲלֶה אֵת נֵרָהּ

עַד לֶב-הַשָּׁמָיִם

וּבִמְרוּצָתָהּ

חִישׁ תָּשִׁית בָּתָה

כָּל אֲשֶׁר נֶעֱשָׂתָה

בְּזֵעַת אַפָּיִם;

כִּי הָאֵיתָנִים

לֹא יִשְּׂאוּ פָנִים

אֶל כָּל קִנְיָנִים

וִיגִיעַ כַּפָּיִם.

הִנֵּה כֵּן זָבִים

מֵעֲטִינֵי הֶעָבִים

מָטָר וּרְבִיבִים

לַצְמִיחַ הָאֲדָמָה,

וּמִשָּׁם בַּזָּעַם

יִנַּח גַּם הָרָעַם

וּתְנוּבַת כָּל נֹעַם

יַהֲפֹךְ לִשְׁמָמָה!

הַס, פַּעֲמֹנִים הָמוּ

וּלְבָבוֹת נִפְעָמוּ!

הַשְּׁחָקִים אָדָמוּ

לֹא מֵאוֹר הַחַמָּה,

וּכְמוֹ יוֹם בָּהִיר

הַלַּיְלָה יָאִיר,

וּבְחוּצוֹת הָעִיר

רַבָּה הַמְּהוּמָה:

לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת

בָּרְחֹבוֹת סוֹבֶבֶת

וּבְרוּחַ נוֹשֶׁבֶת

תִּמְרוֹת עָשָׁן עָלוּ

וּכְכִבְשָׁן תַּרְתִּיחַ

בַּיִת וּצְרִיחַ

וּלְדֶשֶׁן וָפִיחַ

קִירֹתָם אֻכָּלוּ;

גַּגָּם יֵחָרֶה

יִמַּךְ הַמְּקָרֶה

וִיסֹדָם יֵעָרֶה

חַלּוֹנִים יִצְלָלוּ

אִמּוֹת כִּבְרָקִים

רָצוֹת בַּשְּׁוָקִים

וִילָדִים נֶאֱנָקִים

מִתַּחַת הַגַּלִּים;

זֶה יַצִּיל קִנְיָנָיו

זֶה יִשָּׂא אֶת בָּנָיו

זֶה יָשִׂים אֶת פָּנָיו

חַלּוֹת אֵל אֵלִים.

וַהֲמוֹן רַב יָדַיִם

לֹא בַעֲצַלְתַּיִם

תָּבֵאנָה חִישׁ מַיִם

תּוֹבַשְׁנָה הַנְּחָלִים,

וּבְמֵרוּץ פֶּלִאי

יָעוּף הַדֶּלִי,

אַחֲרָיו כָּל כֶּלִי

יוֹרְדִים גַּם עוֹלִים.

וּבְזִרְמַת שֶׁצֶף

זֹרַק וַיָּצֶף

יַם מַיִם וָקֶצֶף

כִּמְטַחֲוֵי הַקֶּשֶׁת.

פִּתְאֹם רוּחַ יָם

יִשָּׂא הָאֵשׁ בַּעְיָם

וּלְתוֹךְ הַגֹּרֶן שָׁם

הִיא הוֹלְכָה נִגֶּשֶׁת,

שָׁם גָּדִישׁ עִם קָמָה

תֹּאכַל בִּמְהוּמָה;

וּכְאִלוּ הָאֲדָמָה

מִמְּקוֹמָהּ נוֹתֶשֶׁת,

תִּנָּשֵׂא לִשְׁחָקִים

עֲצוּמָה כַּעֲנָקִים,

וּמוּלָהּ הַבְּרָקִים

יֵבֹשוּ בֹּשֶת.

אוֹ אָז כָּל הָאָדָם

יַשְׁפִּילוּ אֶת יָדָם

כִּי אֵין עוֹד בִּמְאֹדָם

הָסֵר יַד אֱלֹהִים;

יִרְאוּ בְּמַר נַפְשָׁם

אַדְמָתָם תֵּשָׁם,

כָּל הוֹנָם וּרְכוּשָׁם

תַּמִּים נִבְלָעִים. –

שָׁמִיר וָשַׁיִת

בַּכֶּרֶם וָזַיִת,

וּבְקִירוֹת הַבַּיִת

רְסִיסִים וּבְקִיעִים,

הַבָּתִּים נֶחְרָבִים,

וּמִבַּעַד הַנְּקָבִים

יַבִּיטוּ הָעָבִים

אֶל קִרְבָּם מִגְּבוֹהִים.

עוֹד אֶל קִבְרוֹת הוֹנוֹ

וּלְחָרְבוֹת מִשְׁכָּנוֹ

יִשְׁלַח הָאִישׁ עֵינוֹ

טֶרֶם יִשְׂבַּע רִישׁ,

אָז יִתְמוֹךְ פֶּלֶךְ

וּכְלֵי גוֹלָה וָהֵלֶךְ

יִלְבַּשׁ וַיֵּלֶךְ

אֶל אַדְמַת נוֹד חִישׁ,

וּבְמִסְכֵּנֻתוֹ

רַק זֹאת נֶחָמָתוֹ:

כִּי יִשָּׂא רֹאשׁ בְּנֵי בֵיתוֹ

וְלֹא נִפְקַד מֵהֶם אִישׁ.