★ 1
הוֹ, אֶת רוֹמָה רְחוֹקָה, פּוֹרַעַת:
כְּמוֹ עִם שְׁאָר כֵּלִים הָרֹמַח
בְּבֵית אִמִּי הָיִיתִי. זֶה הָרֹן בָּךְ
זְרָקַנִי הָלְאָה. לְאָן אֵינִי יוֹדַעַת.
אִישׁ לֹא יוּכַל עַתָּה לַהֲשִׁיבֵנִי.
אַחְיוֹתַי עוֹדָן טוֹווֹת בַּפֶּלֶךְ
וּבַבַּיִת לִי מֻכָּר כָּל צַעַד.
רֵק אֲנִי זָרָה כָּאן כְּמוֹ הֵלֶךְ,
וּבְגוּפִי עוֹבֵר כִּתְחִנָּה רַעַד;
כִּי אֵלָה יְפַת הָגוּת וְיַעַד
אֶת חַיַּי חַיָּה וְגַם מַגְחֶלֶת.
-
סַפּפוֹ – משוררת דגולה במאה הששית לפני הספירה בלֶסבּוֹס, ביוון הקדומה. אֶרַנָּה – אהובתהּ. ↩