★

טַלְטֵלָה הִנֵּה אָבִיא עָלַיִךְ.

כְּלוּלָב בְּחַג כֵּן אֲנִיפֵךְ.

כְּמִיתָתֵךְ אָבוֹא בְעַצְמוֹתַיִךְ

וְלַדְּבָרִים הַלָּלוּ, לְכָל סְבִיבַיִךְ,

אֲחַלֵּק אוֹתָךְ, כְּמוֹ קִבְרֵךָ.

מדון, חורף 1905 – 1906