עָלֶיהָ נָח הַכֹּל וְהָיָה עוֹלָם,
עָמַד עָלֶיהָ בְּאֵימָה וָחֶסֶד,
כְּעֵץ צוֹמֵחַ מֵישָׁרִין, כְּקֶשֶׁת,
וְכַאֲרוֹן הַבְּרִית, אַךְ דְּמוּת בְּלִי גֶשֶׁם,
וַחֲגִיגִי כְּמוֹ הֻצַּב עַל עַם.
וְהִיא נָשְׂאָה אֶת כָּל זֶה לְבַדָּהּ,
אֶת הָרָחוֹק, הַנָּס, פּוֹחֵז כַּמַּיִם,
אֶת הַנּוֹרָא, הַלֹא-מֻכָּר עֲדַיִן,
נָשְׂאָה אֶל עַל בְּנַחַת, כְּאֶת כַּדָּהּ
מִן הַבְּאֵר. עַד שֶׁתּוֹךְ מִשְׂחָקָהּ
צָעִיף לָבָן רִאשׁוֹן אֶל מוּל פָנֶיהָ
הַקַּשּׁוּבוֹת גָּלַשׁ לְאַט מִמַּעַל,
שִׁנּוּי וְרֵאשִׁית לְדֶרֶךְ מֻפְלָגָה,
אָטוּם כִּמְעַט, וְהוּא שְׁמוּרָה עָלֶיהָ
לָעַד. וְגַם בִּגְאוֹת מְאֹד לִבָּהּ
סְתוּמוֹת תָּמִיד לִתְמִיהוֹתֶיהָ יַעַן:
רַק בָּךְ, יַלְדָּה לְשֶׁעָבַר, רַק בָּךְ.
פריס, 19 ביולי 1907