ש"נ, סמי' חַטַּאת1, כנ' חַטָּאתִי, חַטָּאתְךָ, חַטַּאתְכֶם, חַטָּאתָם, מ"ר חַטָּאוֹת, סמי' חַטֹּאת, חַטֹּאות, חַטֹּאתַי, חַטֹּאתֵינוּ, חַטֹּאתֶיךָ, חַטֹּאתֵיכֶם, — א) כמו חֵטְא, חֲטָאָה: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וְחַטָּאָה (שמות לד ז).  הוי משכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חַטָּאָה (ישע' ה יח). ותהי חַטַּאת הנערים גדולה מאד את פני יי' כי נאצו האנשים את מנחת יי' (ש"א ב יז). כי חַטַּאת קסם מרי (שם יה כג).  חַטַּאת יהודה כתובה בעט ברזל בצפרן שמיר (ירמ' יז א). זאת תהיה חַטַּאת מצרים וְחַטַּאת כל הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הסכות (זכר' יד יט). וסלחת לְחַטַּאת עמך ישראל (מ"א ח לד). ויגדל עון בת עמי מֵחַטַּאת סדם ההפוכה כמו רגע (איכ' ד ו). מה פשעי מה חַטָּאתִי כי דלקת אחרי (בראש' לא לו). חַטָּאתִי ליי' אלהיכם ולכם ועתה שא נא חַטָּאתִי אך הפעם (שמות י יו-יז). כי תבקש לעוני וּלְחַטָּאתִי תדרוש (איוב י ו). הרבה כבסני מעוני וּמֵחַטָּאתִי טהרני (תהל' נא ד).  גם יי' העביר חַטָּאתְךָ לא תמות (ש"ב יב יג). וסר עונך וְחַטָּאתְךָ תכפר (ישע' ו ז). והקריב על חַטָּאתוֹ אשר חטא פר בן בקר (ויקר' ד ג). צרור עון אפרים צפונה חַטָּאתוֹ (הוש' יג יב). להגיד ליעקב פשעו ולישראל חַטָּאתוֹ (מיכ' ג ח). ומה עוננו ומה חַטָּאתֵנוּ אשר חטאנו ליי' אלהינו (ירמ' יו י). אעלה אל יי' אולי אכפרה בעד חַטַּאתְכֶם (שמות לב ל). זעקת סדם ועמרה כי רבה וְחַטָּאתָם כי כבדה מאד (בראש' יח כ). שא נא פשע אחיך וְחַטָּאתָם (שם נ יז). וביום פקדי ופקדתי עליהם חַטָּאתָם (שמות לב לד). והתודו את חַטָּאתָם אשר עשו (במד' ה ז). כי אסלח לעונם וּלְחַטָּאתָם לא אזכר עוד (ירמ' לא לד). כמה לי עונות וְחַטָּאוֹת (איוב יג כג). איש או אשה כי יעשו מכל חַטֹּאת האדם למעל מעל ביי' (במד' ה ו). בגלל חַטֹּאת ירבעם אשר חטא (מ"א יד יו). בימים ההם ובעת ההיא נאם יי' יבקש את עון ישראל ואיננו ואת חַטֹּאת יהודה ולא תמצאינה (ירמ' נ כ). חַטֹּאת מנעורי ופשעי אל תזכר (תהל' כה ז). ראה עניי ועמלי ושא לכל חַטֹּאותָי (שם יח). מחיתי כעב פשעיך וכענן חַטֹּאתֶיךָ2 (ישע' מד כב). על רב עונך עצמו חַטֹּאתַיִךְ עשיתי אלה לך (ירמ' ל יה).על חַטֹּאתָיו2 אשר חטא (מ"א יו יט). כי לקחה מיד יי' כפלים בכל חַטֹּאתֶיהָ (ישע' מ ב). כי יספנו על כל חַטֹּאתֵינוּ רעה (ש"א יב יט). והצילנו וכפר על חַטֹּאתֵינוּ למען שמך (תהל' עט ט). כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חַטֹּאתֵיכֶם (ויקר' יו ל). ויספתי ליסרה אתכם שבע על חַטֹּאתֵיכֶם (שם כו יח). כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חַטֹּאתֵיכֶם (עמו' ה יב).  עונותיכם הטו אלה וְחַטֹּאותֵיכֶם מנעו הטוב מכם (ירמ' ה כה). לא ישא לפשעכם וּלְחַטֹּאותֵיכֶם (יהוש' כד יט). וכפר על הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חַטֹּאתָם (ויקר' יו יו). עתה יזכר עונם ויפקד חַטֹּאתָם2 (הוש' ח יג). ויעמדו ויתודו על חַטֹּאתֵיהֶם ועונות אבתיהם (נחמ' ט ב). — ב) הדבר שחטא אדם בו: ואת חַטַּאתְכֶם אשר עשיתם את העגל לקחתי ואשרף אתו באש (דבר' ט כא). — ג) הענש של העון: הנה חטאתם ליי' ודעו חַטַּאתְכֶם אשר תמצא אתכם (במד' לב כג).