°, רִצְיוֹן, ש"ז, — כמו רְצִיָּה, רָצוֹן, הִתְרַצּוּת: הקרשת מעזיבת בנינים הבדל עליונים מתחתונים, ולא אבו ברציונים, לפיכך נקראו זידונים (אמתי, אשיחה, יוצר שבת ד אחה"פ). רצון מיום השמיני עולת בקר וצאן ועוף לרציון (רסע"ג, תרי"ג מצות, קבץ מע"י גאו' ב, 31; סדור רסע"ג, קסא). אהודנו בשיר הגיון זמר וניצוח בריציון (נחמיה בן שלמה, אנאים גבורות, עבודת יוה"כ, ידיעות מכון שוקן ד, רכ). נקמה וחמה ורציון (פרוש יצירה לר"י ברצלוני). אולי ירחם וירא בעני עמו ויקשב וישמע הצגים לעמו וכו' ועיניהם תולים למצוא רציון (מלאכי רחמים, סליח' ליום ב). היום אם בקולו תשמעו יחישנה ברציון (אל אל, יוצ' שבת נחמו). אזמרך עליון בשובי ברציון, גליתי גליון שיבת ציון (יוה"כ, תימנ'). הלא האלקים ברחמיו מאריך אפו ברציונים (בנימין בר אברהם, שערי עץ חיים, 73). הכעס והרציון, בזולתם יהיה האדם בעל רפיון (ר"ז אלצ'אהרי, ספר המוסר ו, כ"י תימנ').