שְׁחַרְתִּיךָ בְּכָל‑שַׁחְרִי
שְׁחַרְתִּיךָ בְּכָל‑שַׁחְרִי
וְנִשְׁפִּי
וּפָרַשְׂתִי לְךָ כַּפַּי
וְאַפִי.
לְךָ אֶהְמֶה בְּלֵב
צָמֵא, וְאֶדְמֶה
לְדַל שׁוֹאֵל עֲלֵי
פִתְחִי וְסִפִּי.
מְרוֹמוֹת לֹא יְכִילוּךָ
לְשִׁבְתָּךְ –
וְאוּלָם יֵשׁ מְקוֹמְךָ
תּוֹךְ סְעִפִּי!
הֲלֹא אצְפֹּן בְּלִבִּי
שֵׁם כְּבוֹדְךָ
וְגָבַר חִשְקְךָ עַד
יַעֲבָר‑פִּי:
אֲנִי עַל כֵּן אֲהוֹדֶה
שֵׁם אֲדֹנָי
בְּעוֹד נִשְׁמַת אֱלֹהִים
חַי בְּאַפִּי.