מאת צבי שץ (1890-1921).
חֲלוֹמִי – חֲנָנֵךְ בַּחֲלוֹם…
אךְ יֶצַּת אוּר-נֵרוֹ לְרַגְלֵךְ –
וְנָזֹרוּ הִפּוֹג וְהִדֹּם
צֶאֱלֵי פְחָדִים מִדַּרְכֵּך.
אךְ יֶצַּת אוּר-נֵרוֹ לְרַגְלֵךְ –
וְנָזֹרוּ הִפּוֹג וְהִדֹּם
צֶאֱלֵי פְחָדִים מִדַּרְכֵּך.
וּבִזְרֹחַ כְּנָפָיו לְשִׁכְמֵךְ,
וְנִשֵּׂאת, נְהִירָה, מֵאָבָק –
וְכוֹנַנְתְּ וְיִשַּׁרְתְּ צַעֲדֵךְ
לַחֲזוֹן הָרֵי-תְכֹל בַּמֶּרְחָק.
שְׁטוּף-חֶדְוָה הָעוֹלָם אָז יֵעוֹר;
שׁכוּר חֲלוֹם אָז אַשְׁכִּים לִקְרָאתֵךְ
בְּהוֹחִיל, כִּי אָקִיץ וְאֵעוֹר
עַל יָדֵךְ… בְּסֻכָּת חֲלוֹמֵךְ.
תרע"ט, רָפָה
[לקריאה נוספת מכתבי שץ, לחץ כאן.]
אנחנו מעוניינים לפרסם יצירות אשר אתם מעוניינים לקרוא. כתבו לנו על אודות יצירה שאהבתם, צרפו כמה מלים משלכם (מה מעניין ביצירה, מה אהבתם, וכו') ואנו נפרסמה כאן.