המשורר צבי שץ (כתביו; ערך בויקיפדיה), שנרצח יחד עם הסופרים יוסף חיים ברנר (כתביו; ערך בויקיפדיה) ויוסף לואידור (כתביו; ערך בויקיפדיה) בשכונת אבו-כביר מחוץ לתל-אביב, בתחילת מאורעות תרפ"א (1921), הותיר אחריו מספר חיבורים בכתובים, אך לא זכה לחזות ביצירתו רואה אור בחייו.  בכרך על גבול הדממה, שערך מנחם פוזננסקי, מצויים גם מכתבי ופרקי יומן שחיבר…

מאת צבי שץ (1890-1921). חֲלוֹמִי – חֲנָנֵךְ בַּחֲלוֹם… אךְ יֶצַּת אוּר-נֵרוֹ לְרַגְלֵךְ – וְנָזֹרוּ הִפּוֹג וְהִדֹּם צֶאֱלֵי פְחָדִים מִדַּרְכֵּך. וּבִזְרֹחַ כְּנָפָיו לְשִׁכְמֵךְ, וְנִשֵּׂאת, נְהִירָה, מֵאָבָק – וְכוֹנַנְתְּ ­­­וְיִשַּׁרְתְּ צַעֲדֵךְ לַחֲזוֹן הָרֵי-תְכֹל בַּמֶּרְחָק. שְׁטוּף-חֶדְוָה הָעוֹלָם אָז יֵעוֹר; שׁכוּר חֲלוֹם אָז אַשְׁכִּים לִקְרָאתֵךְ בְּהוֹחִיל, כִּי אָקִיץ וְאֵעוֹר עַל יָדֵךְ… בְּסֻכָּת חֲלוֹמֵךְ. תרע"ט, רָפָה [לקריאה נוספת מכתבי שץ,…