Posts Tagged ‘לבנזון’

הדיג / מיכ"ל

יום חמישי, יוני 26th, 2008
בִּשְׂפַת יוּבַל מַיִם
יָשַׁב דַּיָּג לָנוּחַ,
עָיֵף וּרְפֵה יָדַיִם
עֵת הַיּוֹם יָפוּחַ.

הַמַּיִם אַט יָשֹׁקּוּ
סָבִיב לוֹ יָרוּצוּ,
אַף רַגְלָיו יָלֹקּוּ
גַּלִּים כִּי יָפוּצוּ.

לְבָבוֹ רָחַב וּפָחַד
נַפְשׁוֹ הִתְעַטָּפָה,
מִגִּיל וָרַעַד יַחַד
רוּחַ עֲדָנִים שָׁאָפָה.

פֶּתַע מִתְּהוֹם תַּחְתִּיָּה
עַלְמָה לִמְאֹד נָאוָה,
כַּשַּׁחַר יְפֵה-פִיָּה
לְפָנָיו הִתְיַצָּבָה.

וּמֵחֵן שִׂפְתּוֹתֶיהָ
צָלְלוּ אֲמָרֶיהָ:
"בֹּא נָא, דַיָּג בֶּן-עֹנִי,
בֹּא נָא חִישׁ לִמְעוֹנִי!"

וַיִּסֹּב רֹאשׁוֹ
כְּרֶכֶב הָרֵחַיִם…
כִּי חָרְדָה נַפְשׁוֹ –
וַיִּפֹּל אֶל הַמַּיִם!

מיכה יוסף הכהן לבנזון (1828-1852) נמנה על משוררי תנועת ההשכלה בווילנה. בשנותיו האחרונות סבל משחפת, ובשנת 1849 נסע לברלין ואחר כך לזלצבורג ולמעיינות מרפא אחרים כדי להקל על סבלו, אך ללא הועיל (כפי שמוזכר בשיריו, כדוגמת "השלום לך, אחי" שכתב עם שובו מן המעיינות). לקראת סוף שנת 1850 איבד תקווה ושב לוילנה, שם נפטר. על אף הציפיה למותו, שמשתקפת בכתיבתו, הוא כתב גם שירים משעשעים, ושירים העוסקים בטבע, באהבה ובמשלים. לקריאה נוספת מכתביו, לחצו כאן.


אנחנו מעוניינים לפרסם יצירות אשר אתם מעוניינים לקרוא. כתבו לנו אודות יצירה שאהבתם, צרפו כמה מלים משלכם (מה מעניין ביצירה, מה אהבתם, וכו') ואנו נפרסמה כאן.