Posts Tagged ‘פרויקט בן-יהודה’

גלגולו של ספר מבעד למשקפי-יומנה של מתנדבת

יום שלישי, אוגוסט 9th, 2011

הימים חולפים, השנה עוברת
והיצירה לעולם נשארת"…

פתח דבר

במהלך עבודת ההתנדבות בפרויקט בן-יהודה, הרהורי "כפירה" עולים בראשי. אם מטרתנו היא להקים מאגר דיגיטלי של יצירות כתובות, הכי אבד הכלח על הספר המודפס? היוכלו ניניי, שטרם נולדו, לחוש בידם את חדוות המישוש של ספר? הֲיֵדעו להבחין בין ניחוחו של ספר-ינוקא, שזה עתה יצא מהדפוס, לבין זה שהינו מופלג בשנים? היוכלו לחוות את עוצמתו הקורנת של בית-ספרים ואת אווירתו המיוחדת? ואולי כלל אין חשיבות לכל אלה, על מנת לחבב עליהם את היצירה הכתובה.

ההזדמנות לבחון את השאלות לעומקן נוצרה כשאסף ברטוב, שהוא הורהו מולידו ומגדלו של פרויקט בן-יהודה, העביר לי את השרביט על אחד משני הסורקים המשוכללים אשר לפרויקט בן-יהודה. במה זכיתי לכך? – בהיותי ירושלמית. מאגר בלתי נדלה של ספרים יש בבית הספרים הלאומי שבעירנו, ובאדיבות הספרייה שואב פרויקט בן-יהודה ספרים להקלדה.

עמלתי על מקום הולם לסורק על שולחן עבודתי, וקישורו למערכת המחשב. והוא כמו מסתכל עלי ונוזף: "בזוטות את עוסקת! הרי ללא ספרים לסריקה לא יועילו כל פעולותיך!". אז, מיהרתי ושמתי פעמי לבית הספרים הלאומי, שמאז שסיימתי את התואר השני לא דרכה כף רגלי בקמפוס בגבעת רם.

יום 1 – בית הספרים הלאומי

לאורה הרך של שמש אחר-הצהרים, צעדתי לעבר הספרייה הלאומית, בכוונה על המידשאות המוריקות ותחת עלוותיהם של העצים. השלווה והשקט אפפו אותי – אווירה חגיגית הראויה להיות שרויה על הדרך לבית הספרים הלאומי. בכבוד הראוי לה, באתי בשערי הספרייה, שמאוחר יותר אציין לעצמי כי למזלנו הקידמה הגיעה עדיהָ, ולמזלם של הספרים – לא עדי תוכנם.

שיחק מזלי, ואת פני קידם מר אשר קופצ'יק, מנהל מחלקת ההשאלה. במאור פנים ובאדיבות עשֹני לקוראת מועדפת של הספרייה, בזכות הפרויקט אותו אני מייצגת. הסביר לי את התנהלותה וענה במקצועיות ובאורך-רוח על כל שאלותיי הטירוניות.

סיפרו לי שמתנדב וותיק של הפרויקט, חיים לוי, נמנה גם הוא על עובדי הספרייה, אותו איתרתי במהרה. כנראה שהעוסקים בספרים הם זן מיוחד. כי, חוץ מידיעותיו העשירות בספרים ובספרות בכלל והעניין שבַּשיחה עימו, הרי שבנחת ובהרבה רצון הוא הציע לי, ונעניתי מיד, סיור במרתפי הספרייה, מלווה בהסברים, ואגב-כך גם מנדב "טיפים" לפעולה, כמו, למשל: כיצד מזמינים ספרים במחשב (היום זה עניין של מה-בכך); השיקולים בבחירת העותק לסריקה כאשר לספר מספר מהדורות.

השֹבעתי את סקרנותי במרתפי-הספרייה, שבהם מדפים אין-סופיים עמוסי ספרים, ומסועים בתקרתם לשינוע הספרים. בקומה מיוחדת נמצא קודש הקודשים שלה, היכן שרק יחידי סגולה שוזפים עיניהם בעותק הנדיר של ספר כלשהו, ורק עטויי כפפות מותר להם – אם בכלל – לעלעל בספר.

שבתי לאולם ההשאלה, התיישבתי ליד אחד מצגי המחשב הרבים, לאתר את הספרים שברשימה שבה צייד אותי אסף. סקרתי את האנשים האחרים שרוכנים על המחשבים בחיפוש אחר ספר מבוקש, ותהיתי: כמה מהם אכן מבינים עד כמה בני-מזל הם, שבלחיצת כפתור הם יכולים לאתר את מבוקשם, אפילו מכסאם בבית, מבלי שיטריחו עצמם להגיע לספרייה, ואינם נזקקים לכרטיסיות בשיטת דְיוּאִי, המצהיבות במגירות קטנות, והמשופשפות מידיהם של המפשפשים בהן, שלעיתים אף בלבלו את סידרן וממילא גם את שאר המחפשים.

בלא-זמן ובכמה לחיצות כפתור איתרתי את הספרים המבוקשים. לאחר עוד זמן קצר יצאתי את הספרייה כשאני נושאת את הספרים חשופים לעין כל, כמו גְאלתים מתהום הנשייה של מרתפי הספרייה, בדרכם להנצחתם הדיגיטלית ולהנגשתם חינם לכל דורש. מילאתי את ריאותיי באוויר הצח, וגם שימחה מילאתני על שהשלמתי עוד נדבך בתרומתי לפרויקט בן-יהודה.

המשך יבוא….

מה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לספר ישן ונדיר?

יום רביעי, יולי 13th, 2011

לפני כחודש קיבלתי פניה מעורך פרויקט בן-יהודה לנסות ולאתר ספר הנקרא "מאורעות תום" מאת מרק טוויין בתרגום י"ח טביוב. זהו כמובן תרגום מוקדם לספר המוכר לנו כ"הרפתקאות תום סויר". מבירור קצר התברר שזהו ספר נדיר למדי, משנת 1911, שאין להשיג בספריות ציבוריות.

רוב הספריות הציבוריות מחזיקות על המדפים (בצדק! ובהתאם לדרישת הקהל) ספרים חדשים, ועמלות על חידוש ועדכון האוסף בהתאם לטעם הקהל המתחדש, ולהיצע בשוק הספרים המקומי. עותקים נדירים נשמרים בדרך כלל בספריות אוניברסיטאיות לצורך מחקר, או בספריה הלאומית.

כפי שחששתי, לא הצלחתי למצוא עותק של הספר בספריות הציבוריות שעימן אני בקשר, אך נוכחתי שישנו עותק אחד בספריה הלאומית, ועותק אחד בספרית אוניברסיטת בר-אילן.

בשלב זה החלטתי לפנות לעמיתי הספרנים והמידענים ולפרסם מודעה בפורום המקצועי שלנו בבקשת עזרה באיתור ו/או שאילת הספר. בתוך דקות מפרסום הבקשה, ענה לי יו"ר איגוד הספרנים והמידענים בישראל (אס"י-אסמ"י), ד"ר שחף הגפני, והפנה אותי לכתובת הנכונה בספרית אוניברסיטת בר-אילן, אל הגב' הדסה ורגון, אחראית השאלה בין-ספרייתית. (כן, יש דבר כזה!)

פניתי אל הדסה ישירות, ובתוך כמה שעות, קיבלתי תשובה שאכן, הספר ישנו, ואוכל לקבל אותו אליי בדואר רשום בתוך כמה ימים. הופתעתי לטובה, ממהירות התגובה, מהנכונות לסייע, למרות שאינני נמנית על סגל המרצים או הסטודנטים באוניברסיטה, וללא צורך בערובות כלשהן, למעט הבטחתי לשמור על הספר ולהחזירו כנדרש. (ברור! אני ספרנית, ושמירה על ספרים היא בדמי.)

בתוך כמה ימים, הגיעה החבילה הקטנה, ובה ספר קטן, בעל דפים מצהיבים, איורים נהדרים שכבר לא רואים היום בספרים, השזורים בתוך הטקסט, ושפה עשירה עם ניחוח מיוחד.

ללא ספק, כל תהליך מציאת הספר היה עבורי חויה, ואני מודה לכל מי שסייע בידי לקבל את הספר לצורך סריקתו, על מנת שמתנדבי הפרויקט יוכלו להקלידו, וע"י כך להעלות אותו לאתר פרויקט בן-יהודה, לטובת שימור והנגשה לציבור הרחב.  בעוד חודשיים-שלושה, נוכל כולנו ליהנות מקריאת התרגום הזה, בחינם, במאגר היצירות שלנו.

תודה מיוחדת גם לאביעד רוזנברג מהספריה הלאומית, שראה את בקשתי בפורום, ונרתם לעזרה לסרוק את הספר כולו בספריה הלאומית. לאחר כמה ימים התברר שהעותק הקיים בספריה הלאומית פגום, וחסרים בו עמודים. ללמדכם… עד כמה חשוב לשמר את הספר הזה שבקרוב ייכחד ויתפורר לחלוטין כלא היה.

אז מה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לספר ישן ונדיר? בספרייה המרכזית באוניברסיטת בר אילן מבינים שהתשובה לשאלה הזו היא דיגיטציה והנגשה לציבור באמצעות פרויקט בן-יהודה.

לעמיתינו, המתנדבים בעם [הספר…]

יום ראשון, דצמבר 13th, 2009

ערן גרף ואנוכי, נאוה בת-צו"ר, הכרנו במיפגש המתנדבים. ערן הוא חייל נאמן וממושמע בצבא בן-יהודה, מקבל עליו כל משימה, ככל שתהייה משמימה (כתובות על מצבות והספדים מוזמנים) או סיזיפית (כרוכה בניקוד אי-סופי). ואם שירה איכותית נפלה בחלקה של מקלדתו – אך צ'ופר הוא. אנוכי כמעט היפוכו: ללא ניקוד, עדיפות לפרוזה, ורצוי ספר שלם עם התחלה וסוף – וזה הצ'ופר שלי. מהר מאוד מצאנו שכך או כך, זה די משעמם לכל אחד מאתנו, ומאז אנו חולקים את משימותינו: ערן מתחיל בהקלדת משימתו, היינו שירה מנוקדת (ובחריצותו מסיים תמיד לפניי!), אני מתחילה בפרוזה; ערן מעביר לי את משימתו להגהה ואני מעבירה לו את שנותר להקליד ממשימתי; אני מגיהה את ההקלדה שלו במשימתי, וערן עובר למשימתו הבאה. כך יש לשנינו חשיפה יותר רחבה ליצירות וגם יותר עניין.

כשביקשתי את אישורו של אסף להסדר האמור, ולאחר שברטוב ראה כי טוב, אסף ביקש ממני לשתף את מתנדבי הפרוייקט בחוויות ה"קואופרטיב" (כלשונו של אסף). בחפזוני הסכמתי , ובצר לי פניתי אל ערן שותפי, ה"נוקש במקלדת סופרים" להנאתו ולהנאת הסובבים אותו. את התוצאה קיראו-נא בשורות הבאות, שגם אם בה שיתפנו פעולה, הרי חלקי היה בעיקר טכני.

זו גם ההזדמנות שלנו להשתתף עמכם במה שכנראה גם אתם חשים: אנו מוקירים את אסף על הפרוייקט החשוב והנהדר, ועל אוזנו הקשובה למתנדביו.

הִנֵּה מַה טוֹב וּמַה נָעִים קְלֶדֶת אַחִים גַּם יָחַד.
נאוה בת-צו"ר, ערן גרף
פרוייקט בן-יהודה.
כסלו תש"ע

אֲנַחְנוּ עָם עַתִּיק יוֹמִין
אֲשֶׁר שְׂפָתוֹ, בְּנַפְטָלִין
שָׁנִים רַבּוֹת הָיְתָה מֻנַּחַת,
עַד שֶׁכִּמְעַט וּמִשְׁתַּכַּחַת.

הַצִּיּוֹנוּת, חָפְצָה לִבְרוֹא
לָעָם – תְּחִיָּה שֶׁל עֲבָרוֹ.
מִלִּים נוֹצְרוּ לְכֹל שִׁמּוּשׁ:
יֵשׁ שֵׁם לְכֹל פְּרִיט לְבוּשׁ,
לִיְרַק-גִּנָּה וְלִפְרַקְמַטְיָא,
לְכַלְכָּלָה וּלְדֶמוֹקְרַטְיָה.
הוֹלְכָה עִבְרִית וּמִשְׁתַּבַּחַת,
אַךְ צָרְכָּנֶיהָּ – פַּח אֶל פַּחַת.
שׁוֹגְרִים נִיבֵי לְשׁוֹן נָכְרִים
וְלִשְׂפַת עֵבֶר – מִתְנַכְּרִים,
תַּנַ"ך, סִפְרוּת – שְׁתֵּי יְחִידוֹת,
יוֹתֵר? – אֵין הֶחָפֵץ לִלְמוֹד.

הַקְּלַאסִיקָה של הָעִבְרִית,
בַּסִּפְרִיּוֹת שְׁקוּעָה כְּמוֹ טִיט.
בְּאֵין דּוֹרֵשׁ וּמְעַיֵּן
הוֹלֵךְ אוֹצַר וּמִתְנַוֵּן.
דּוֹרְשֵׁי סִפְרוּת הַיְּשָׁנָה –
אֶחָד בְּעִיר, זוּג בַּמְּדִּינָה.

בְּעוֹד שָׁנִים, וְלֹא רַבּוֹת,
לֹא יִמָּצְאוּ הַיְצִירוֹת,
שֶׁכָּל הוֹדָן יְהִי קָרְבָּן
לְעָשׁ, תּוֹלַעַת וְתִּיקָן.
לְל"ו קְהַל הַקּוֹרְאִים –
מִנַּיִן יִמָּצְאוּ סְפָרִים?
מִכָּאן, שֶׁלְּנִכְסֵי תַּרְבּוּת
צָפוּי עָתִיד – עַתִּיר יַתְמוּת.

אָז עֶלֶם קָם, אָסָף בָּרְטוֹב,
עֶלְבּוֹן סִפְרוּת עִבְרִית לִכְאוֹב.
הוּא אוֹהֲדִים הִקְהִיל, מֵאוֹת
לִגְאוּלַת הַיְּצִירוֹת
בִּשְׂפַת עִבְרִית מִכָּל דּוֹרוֹת,
טֶרֶם תֵּרַדְנָה נְשִׁיּוֹת,
(בִּפְרָט אִם פָּגוּ הַזְּכוּיוֹת).
וְלַפְּרוֹיֵקְט, הוּא שֵׁם יָעוּדָּה –
הֻקְדַּשׁ לְזֵכֶר בֵּן-יְהוּדָה.

וּמַה עוֹשִׂים הָאוֹהֲדִים?
בִּמְחִי מִקְּלֶדֶת מַקְלִידִים
פִּרְקֵי שִׁירָה, דִּבְרֵי הָגוּת,
תַּרְגּוּם מוֹפֵת, מֵיטַב סִפְרוּת –
חָלִילָה יֵעָלְמוּ מִשֶּׁטַח ,
יִזְכּוּ הֵם בְּחַיִּים שֶׁל נֶצַח,
בִּסְתַּר שֶׁל דִיסְק, מוּגָן גִּבּוּי,
נַגִישׁ לַכֹּל, אַךְ גַּם חָסוּי:
כִּי יִהְיוּ שְׂכִיּוֹת עָבַר
זְמִינוֹת לַכֹּל – בִּמְחִי עַכְבָּר
וְלָאוֹצָר כָּךְ יְזֻמַּן
מָגֵן מִפְּנֵי שִׁנֵּי הַזְּמַן.

וְהָעוֹשִׂים בַּמְּלָאכָה,
הַאִם רוֹאִים הֵם רַק בְּרָכָה,
בְּהַקְּלִידָם הָאוֹתִיּוֹת
מֵעַמּוּדִים כָּךְ בִּמְאוֹת?
יֶשְׁנָם קְטָעִים, לְמִקְרָאָם
מוֹצֵא עַצְמוֹ מַקְלִיד נִפְעָם:

סִפּוּר שָׁנוּן, דִּבְרֵי חָכְמָה,
הוּמוֹר שׁוֹבֶה, עִבְרִית קְסוּמָה.
בְּרַם נוֹדֶה, וְלֹא נֵבוֹשׁ:
אָמִיר תִּפְאֶרֶת יֵשׁ לַבְּרוֹשׁ,
אֲבָל בֵּין שֹׁרֶשׁ לְאָמִיר
נִמְצָא גַּם שַׁיִּת, גַּם שָׁמִיר –
בְּצַד תִּפְאֶרֶת יְצִירָה
קַיָּם גַּם שִׁמָּמוֹן נּוֹרָא,
שֶׁמִּשְׂתָּרֵעַ לִפְעָמִים
עַל פְּנֵי מֵאוֹת בָּעַמּוּדִים.
רַבָּה טִרְחָה בִּמְיוּחָד
בְּאִם הַטֶקְסְט גַּם מְנֻקָּד.

בְּכֶנֶס מִתְנַדְבִים, יַחְדָוָה,
יָשׁוּב הָיִיתִי לְיַד נָאוָה.
הִתְוָּדָעְנוּ זוֹ לָזֶה,
מֵאָז – נִהְיָה הַמַּעֲשֶׂה:
כָּל מְשִׂימָה, קַלָּה / כְּבֵדָה,
חוֹלְקִים אָנוּ בְּהַתְמָדָה,
כְּשֶׁזֶּה מַקְלִיד, זוֹ מַגִיהָה –
כָּךְ מְשֻׁתֶּפֶת יְגִיעָה,
וְנִמְצָאִים אָנוּ חוֹלְקִים
גַּם הַמְּרַתֵּק, גַּם הַמַּשְׁמִים.
הִנֵּה, גַּם מְשִׂימָה סָרָה
לֹא תִּהְיֶה הִיא לְזָרָא.
חוֹלְקִים אֲנַחְנוּ רְשָׁמִים,
בְּקִיאוּת-תָּכְנָהּ, הִתְלַבְּטֻיּוֹת:
כְּשֶנוּן וְגִּימֶל כֹּה דּוֹמוֹת;
בֵּין רֵישׁ לְדָלֶת לֹא הִבְחִין –
בָּחוּר הַזֶעצֶער הַתָּמִים.
סֶגּוֹל? סָפֵק קָמַץ? (דּוֹמִים!)
סָפֵק זֶה… חֶרְיּוֹנֵי זְבוּבִים!
כִּדְמוֹת צֵרֶה אֶל הַפָּתַח,
אֵיךְ הַהֶבְדֵּל יְפֻעֲנָח?!
וְכָךְ נִנְסַךְ נוֹפֶך עִנְיַן
שֶׁלַעִסּוּק מוֹסִיף מִגְוָן.
אִם גַּם מַּטָּרָה – לָנוּ קְדוֹשָׁה,
שִׁגְרָּה – דַּרְכָּהּ שֶׁמַּתִּישָׁה.
עַל כֵּן מַה טוֹב, וְיֵשׁ גַּם נַחַת –
קְלֶדֶת שֶׁל אַחִים גַּם יַחַד!!

קול קורא לכותבים ביומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

יום שני, ספטמבר 14th, 2009

אם אתם מתעניינים בחומרים המפורסמים בפרויקט – הספרים, הסיפורים, השירים, המחזות, המאמרים והמסות – אנחנו מעוניינים בדעתכם, עבור יומן הרשת. כאן אנחנו מבקשים להעלות לאינטרנט חיבורים שונים על אודות תוכני האתר. מטרתנו היא להפנות את ציבור הקוראים אל היצירות, להעלות נושאים לדיון על אודותיהן וכמובן – לגרות את המחשבה ואת הסקרנות של קוראי היומן.

אנחנו מחפשים אתכם, קוראי הפרויקט (עכשיו או בעתיד), שתגיבו על היצירות, תמליצו עליהן, תגַנו אותן, תציגו ציטוטים מלבבים או מקוממים, תפרסמו את הניתוחים שלכם לחומרים המועלים באתר, ובאופן כללי, ניתן אולי לומר: תשיבו רוח בקהל הקוראים וביצירות הנקראות.

זהו קול קורא אליכם — כתבו אלינו ושלחו חיבורים עבור יומן הרשת.

כל החיבורים שיפורסמו ביומן הרשת יעברו לשם כך עריכה מינימלית, וכמובן: יפורסמו בסופו של דבר רק באישורם הסופי של הכותבים, ובציון שמם המלא.

היקף החיבורים הרצוי: 200 מילים עד 500 מילים ועד בכלל.
נושאי החיבורים: יצירות ו/או יוצרים המופיעים באתר.
מטרת החיבורים: להכיר לקהל הקוראים יוצרים אנונימיים, להאיר אור חדש על יצירות מוכרות, לעורר בקהל הקוראים מחשבות חדשות.

בתודה מראש,
פרויקט בן יהודה