עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי אָבַד לִי

מָה. עֲדַיִן לֹא אוּכַל לָתֵת לוֹ

שֵׁם. בְּלִי צֵל חוֹלֵף הַזְּמַן,

דְּמוּתוֹ תּוֹעָה אֵי שָׁם.

אֲנִי רוֹאֶה אֶת מִשְׁעוֹלִי עוֹלֶה.

לְאָן מוֹבִיל אוֹתוֹ הַסַּעַר?

הַיָּמִים נִּדְלָקִים נִרְדָּפִים זֶה עַל זֶה

אֶת פִּשְׁרָם אֲבַקֵּשׁ – בַּסַּעַר.

פּוֹרֵשׂ אֶת יָדַי דּוֹמֵם וְצוֹפֶה

לְאָחוֹר לֹא אֶשָּׂא עֵינַיִם.

אֶת יוֹמִי אֲבַקֵּשׁ בְּאוֹרָם הַכָּבֶה

שֶׁל יָמִים רְדוּפִים דּוֹעֲכִים בַּצַּעַר.

(מאי 1946)

מִסָּבִיב חָרָבוֹת.

רְעָמִים גּוֹוְעִים וְסִלְסוּלֵי עָשָׁן שׁוֹתְקִים

הַלַּיְלָה כָּל כָּךְ וְלַהֲבוֹתָיו גּוֹסְסוֹת.

עוֹדוֹ לַח וְזוֹכֵר שִׁטְפוֹנוֹתָיו

גּוֹרִפֵי הַכֹּל.

מַפֹּלֶת שְׁחוֹרָה.

טֵרוּף לְבֵנִים. שֶׁקֶט חָדָשׁ-אֵין-תִּקְוָה.

בְּכִי מִתְאַפֵּק בְּסוּגַר הַכְּלוּבִים.

אֵימַת הַגְּבוּרָה.

עַכְשָׁו הַזְּמַן הוּא שֶׁלָּךְ לְאַחַר הַשְּׂרֵפָה.

נֶצַח זָר יוֹרֵד לְחַבְּקֵךְ,

נוֹתֵן לָךְ אִשּׁוּר לְשַׁחְרֵר אֶת בִּכְיֵךְ מִן הַכְּלוּב

לְהָנִיד עֲרִישַׂת עֶרְגָּתֵךְ.

הַקֵּץ לְעוֹלָם לֹא יִגַּע.

עָבַרְנוּ אוֹתוֹ.

חָרְבוֹתָיו גָּבְהוּ הַלַּיְלָה יוֹדֵעַ.

נוֹשֵׁם אֶת פְּרָחָיו הַשְּׁחֹרִים.

אֲנַחְנוּ גְּחוּנִים מֵעֵבֶר לַסּוֹף

עֵינֵינוּ נוֹגְהוֹת.

(1946)

א

בְּלַיְלָה הַהוּא אָמְרָה לִי:

אַל תִּשְׁתֶּה וְאַל תִּשְּׁכַּר.

וְעָנָה לָהּ לִבִּי: תִּתְפַּלְּלִי

עָלַי עַל אוֹבֵד וְנִמְכַּר.

וּבַלַּיְלָה הַהוּא תָּלְתָה עַל לִבִּי

אֶת עָצְּבָּה הֶעָצוּר בִּכְלוּב.

וַאֲנִי לָהּ הוֹתַרְתִּי מְעַט

שְׁיָרִים שֶׁל פְּרִיחָה וְלִבְלוּב.

וְלָחַשְׁתִּי אֲנִי מִן הַסְּתָו.

וְחִיְּכָה: וַאֲנִי הוֹלֶכֶת מִמְּךָ.

לֹא יִרְאֶנּוּ הַבֹּקֶר יַחְדָּו,

לֹא יִצְפֶּה בַּקִּנְאָה הַקָּשָׁה.

וְּנְשָׂאָה הֶהָמוֹן הַחוֹגֵג

וַאֲנִי פָּרַשְׂתִּי מִפְרָשׂ.

יָרֵחַ מִלְּמַעְלָה פָּרַס

מֵאוֹרוֹ לְקִנְאָה קָשָׁה.

בּ.

וּבְלַיְלָה הַהוּא שָׁמַעְתִּי

אֵיךְ הָרְחוֹבוֹת הוֹמִים.

וְיָדַעְתִּי: אֶת נַפְשִׁי מִצִּלָּה

עַד עוֹלָם לֹא אוּכַל לְהַפְרִיד.

אֶת נַפְשִׁי שֶׁיָּדְעָה אֶת הַדֶּרֶךְ

וְלָכֶן לֹא הַלְּכָה בָּהּ עַד תֹּם,

שֶׁעִקֶשֶׁת הָיְתָה וְחָפְשִׁית

כְּשֶׁנִּסּוּ אֶת צְלִילֶיהָ לַחֲתֹם.

לֹא נֵדַע אֵי וְאָנָה נֵלֵךְ.

מָה צֹפֶן הֶעָתִיד בַּצֵּל.

לְאָן הוֹעִידוּנוּ מִלְּמַעְלָה

אִם אֶל אוֹר אִם אֶל צֵל?

וּבְלַיְלָה הַהוּא יָדַעְתִּי:

הָעָם שָׁם שׁוֹטֵף לוֹ בָּאוֹר

וַאֲנִי אֶת נַפְשִׁי מִצִּלָהּ

לְעוֹלָם לֹא אוּכַל לַעֲקֹר.

הִיא דָּבְקָה בְּצִלָּה כְּמוֹ סְתָו

בְּשַׁלֶּכֶת. כְּמוֹ הָאוֹר בְּלַיְלָה

שָׁחֹר שֶׁהוֹרָה לָהּ לִפּוֹל וּלְהַמְשִׁיךְ

לָלֶכֶת בֵּין אוֹר לְבֵין שְׁחֹר.

ג.

וְנוֹתַרְנוּ אֲנִי וְהָרְחוֹב

אוֹרְחָיו הַזָּרִים שֶׁל הֶחָג

שֶׁנּוֹלְדוּ אֶת לֵילֵךְ לֶאֱהֹב

וְהִגִּיעוּ עַד כָּאן מִמֶּרְחָק.

וּבִקַּשְׁנוּ מְאוֹד לָשׁוּב וְלָלֶכֶת

בִּדְרָכִים שֶׁל אָבָק וְרוּחוֹת

לִפּוֹל בִּשְׂדוֹת הַלֶּחֶם

וְלִכְבֹּשׁ בָּם פָּנִים רְעֵבוֹת.

מִסָּבִיב הֶהָמוֹן מֵרִיעַ.

בּוֹעֲרוֹת מְדוּרוֹת בְּמָחוֹל.

וְעוֹלִים הָעוֹלִים לַחֲגֹג

סוֹבְבִים בְּלִי לֵאוּת בַּמָּעוֹג.

אַךְ לְפֶתַע בִּרְעוֹם הָרַעַם

צוֹנַחַת הָעִיר מוּל עֵינַי

וְאֵדַע לֹא אָנוּס הַפַּעַם

מִצִּלִּי הַהוֹלֵךְ לְפָנַי.

וְאָמַרְתִּי לָרְחוֹב: נִשָּׁאֵר.

קִצּוֹ שֶׁל הֶחָג כְּבַר כָּאן.

אֶת הַלֵּיל נַעֲשָׂה בִּלְעָדֶיהָ

כְּשֶׁנַּקְשִׁיב לְקוֹלָהּ הַלּוֹחֵשׁ.

כַּמָּה חֹשֶׁךְ זוֹרֵם כָּאן הָעֶרֶב

בְּאַלְפֵי זִקּוּקִי דִּי-נוּר.

בּוֹא, אָחִי, נִהְיֶה לְטֶרֶף

לָהּ וּלְקוֹלָהּ הַדּוֹמֵם.

(1946)

אֹפֶל, אֹפֶל, אֹפֶל.

בְּכִי כָּבוּשׁ כּוֹשֵׁל

נִמְזָג אֶל הַכּוֹסוֹת

נִמְסָךְ עִם הַיֵּינוֹת.

עוֹלָם בִּשְׁתִיקָתוֹ עוֹמֵד.

הַגַּן שׁוֹתֵק בָּסוּם.

וְלֵב אִלֵּם פּוֹעֵם גּוֹמֵעַ

אֶת יֵיְנוֹ מִן הַקַּנְקַן.

אֹפֶל, אֵין כּוֹכָב

וּכְבִישׁ רָחָב רָחָב

נוֹסֵעַ אֶל עַצְמוֹ

חוֹזֵר מֵחֲלוֹמוֹ.

לֹא צֵל וְאֵין כּוֹכָב.

וְאִישׁ עוֹד לֹא חָזַר

מִתּוֹךְ הַשְּׁחֹר

מֵעֵמֶק הֶעָכוֹר.

הֵדִים, הֵדִים, הֵדִים.

צְוִיחָה שְׁתוּקָה

לְפֶתַע מְזַנֶּקֶת

לַחֲנֹק אֶת הַשְּׁתִיקָה.

אֹפֶל, אֹפֶל, אֹפֶל.

וּבְכִי כָּבוּשׁ כּוֹשֵׁל.

וּכְבִישׁ רָחָב רָחָב

חוֹזֵר אֶל חֲלוֹמוֹ.

(1946)

הָעֵת רַבָּה וּגְדוֹלָה.

חוֹשֶׂפֶת אֶת לִבֵּנוּ.

דְּמָמוֹת כּוֹזְבוֹת בַּלֵּב.

הָעֵת רַבָּה, גְּדוֹלָה.

הָאֹשֶׁר חָבוּי בִּדְרָכִים לְבָנוֹת.

סוּפוֹת חוֹל בַּמִּדְבָּר מְבַשְּׂרוֹת

דְּמָמוֹת שֶׁכּוֹזְבוֹת בַּשֶּׁקֶט.

מִרְדָן הַפֶּרֶא אָזוּק בְּדִמַמְתָן.

סוֹף שָׁנָה וְאָנוּ בְּסוֹפֵי הַדְּרָכִים

מְבַקְּשִׁים רַק אֶת מָה שֶׁהִבְטַחְתְּ:

אֹשֶׁר גָּדוֹל מִנְּשֹׂא מְצַפֶּה אֵי שָׁם

אַךְ מָצָאנוּ: אָבָק וְחוֹלוֹת אֵין מַיִם.

אַתְּ לָחַשְׁתְּ כִּי אֶמְצָא שׁוֹשַׁנִים אֲדֻמּוֹת.

כִּי אֶקְלַע זֵרִים מִכּוֹכְבֵי שָׁמַיִם - -

כִּי וַדַּאי אֲחַבְּקֵךְ בְּבִקְתָּה עֲלוּמָה

בָּהּ נִגְמַע נְשִׁיקוֹת שֶׁל יַיִן.

אַךְ בַּדֶּרֶךְ מָצָאתִי קוֹצִים נִשְׂרָפִים

וּשְׁחֹר-אֵפֶר-זָרוּעַ-לֹבֶן!

עֲטָרוֹת, עֲטָרוֹת קָלַעְתִּי אוֹתָם

וּמִקֶּבֶר אֶל קֶבֶר פָּסַעְתִּי אָפֵל

לְהַנִּיחַ אוֹתָם עַל תִּלָם.

אַתְּ הִבְטַחְתְּ שׁוֹשַׁנִים אֲדֻמּוֹת

זֵרִים – כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם אַתְּ הִבְטַחְתְּ

שֶׁחַבֵּק אֲחַבְּקֵךְ בְּבִקְתָּה עֲלוּמָה

בָּהּ אֶגְוַע בִּנְשִׁיקַת הַיַּיִן.

(1949–1946?)

א.

רַק הָרוּחַ מוּלֵנוּ נוֹשֶׁבֶת.

הַזְּמַנִּים נֶעֶלְמוּ אִתָּהּ.

מַלְכוּיוֹת הֶעָבָר הֵן עַתָּה עֲצֵי הַסָּקָה

לְתַנּוּרֵי הֶעָתִיד הַצְּחִיחִים.

הַשְּׁקִיעוֹת נֶעֶצְרוּ.

הֶהָרִים עוֹד נוֹשְׂאִים עַל כְּתֵפָם

אֶת זִיקֵי הַמְּדוּרוֹת הַגְּדוֹלוֹת.

שָׁנִי זַהֲבָן דָּעַך וְטָבַל בָּאֲגַם

לְצַנֵּן אֶת נַפְשׁוֹ בְּמַרְאוֹת וַחֲלוֹם.

רַק הָרוּחַ מִנֶּגֶד בָּהָר.

שׂוֹנֵא מְנוּחוֹת וְאוֹיְבוֹ שֶׁל הַזְּמַן.

נוֹשֵׂא בִּכְנָפָיו אֶת מִתְוֶה הַבְּרִיאָה.

הוֹרֵס וּבוֹנֶה. אַכְזָר וְרַחְמָן.

הוּא לְךָ שׂוֹנֵא וְחוֹמֵד כַּחֲלוֹם לֹא נִפְתָּר.

ב.

זֶה שַׂקֵּךְ הָאָפֹר.

בּוֹ צְרוּרוֹת אֲבָנִים

שֶׁכָּבְדוּ לָךְ עַד בֶּכִי

בְּתִמָּהוֹן הַשָּׁנִים.

עַד שֵׂיבָה עוֹד תֵּלְכִי

מוּל הֶמְיַת הָרוּחוֹת.

וְשַׂקֵּךְ עַל הַגַּב עִם

קְמִילוֹת וּפְרִיחוֹת הַמָּחָר.

וּבוֹ גַּם שִׁירַי,

עִם אַבְנֵי הֶחָצָץ,

אֲפֹרִים וּצְחוֹרִים

בְּלֵילֵךְ שֶׁנֻפַּץ.

אֶת תּוֹעָפוֹת שְׂעָרֵךְ הָפְקִירִי אִשָּׁה לָרוּחוֹת.

הַשְּׁקִיעוֹת כְּבָר שָׁקְעוּ בָּאֲגַם הַמַּשְׁחִיר.

יָשָׁן הוּא בִּכְיֵךְ תּוֹסֵס וְחוֹמֶר כְּתִירוֹשׁ

בַּמַּרְתֵּף: עָכוּר וְצָלוּל כְּאַחַת.

הָרוּחַ נוּשַׁב וְהוֹלֵךְ. לָךְ

שׂוֹנֵא וְחוֹמֵד כַּחֲלוֹם לֹא נִפְתָּר.

אַךְ עוֹדֶנּוּ שֶׁלָּךְ.

הוּא יַחֲזֹר מִדַּרְכּוֹ סְעוּרַת הַחַיִּים,

וְיֵלֵךְ לוֹ עִמָּךְ יָד בְּיַד

אֶל לְאָן.

(1949–1946?)

הַנּוֹאָשִׁים – זִמְּרוּ אוֹתָךְ בִּשְׁתִיקָתָם.

סִפְּרוּ אוֹתְךָ הַנּוֹדְדִים בַּדְּיוּנוֹת הַלְּבָנוֹת.

קוצְרֵי הַתִּלְתָּן הֵנִיפוּךְ כְּחֶרְמֵשׁ

עֲיֵפִים הִטְעִינוּךְ בַּקְּרוֹנוֹת.

בָּעֶרֶב הִטְמִנוּ אֶת הַיּוֹם שֶׁהוֹרָג

וְיָצְאוּ אֶל לַיְלָה נָטוּשׁ לְנַפְשׁוֹ.

עִם בֹּקֶר חָזְרוּ לְסַפֵּר, עַל עֶרֶב

אוֹהֵב שֶׁמֵּת אֶל סוֹפוֹ,

בְּשִׁירוֹ אֶת שִׁירֵךְ –

(1949–1946?)

נִפְגַּשְׁנוּ עִם לַיְלָה לְפֶתַע.

מְבוּכָה, חִיּוּךְ, שְׁתִיקָה.

וּפֶתַע מַרְעִידִים נֻתַּקְנוּ

בְּלִי דַּעַת לָמָּה, אֵיךְ, עַל מָה?

יָד נִשְׁלְחָה, נְבוֹכָה, שָׁלוֹם.

הָרֶגַע חָלַף, חֲלוֹם.

וְיָדַעְנוּ: שׁוּב לֹא נָשׁוּב

הֲלֹם.

מוּלֵנוּ רוֹגֵשׁ הַיָּם מִכָּאן לְאֵינְסוֹף.

גַּלָּיו נִשְׁבָּרִים, לוֹחֲכִים אֶת הַחוֹף.

אִישׁ לְדַרְכּוֹ יֵלֵךְ אֶל אֵישָׁם,

אֶת אַהֲבָתוֹ

לֶאֱסֹף.

(1946)

בַּלַּיְלָה שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלֵךְ:

חֲרִישִׁי, עָנֹג, מְלַטֵּף

וְלוֹחֵשׁ: בּוֹא, בּוֹא, נֵלֵךְ.

בּוֹא נְרַחֵף וְנִדְאֶה בַּמֶּרְחָק

יוֹם בָּהִיר עוֹלֶה וּשְׁנֵינוּ, אַתָּה

וַאֲנִי, בַּמֶּרְחָב הַזֶּה נִדְאֶה.

הַלַּיְלָה דּוֹעֵך, קוֹלֵךְ כָּבֶה.

הַלֵּב הַנִּפְעָם פּוֹעֵם עַל רֵיק

וְאַתְּ כְּדַרְכֵּךְ יֵשְׁנֵךְ, אֵינֵךְ.

הַתָּשׁוּבִי אֵלַי לַמּוֹעֵד?

הַתָּשׁוּבִי אֵלַי בַּמּוֹעֵד?

אֲנִי מְצַפֶּה לְקוֹלֵךְ

שֶׁיַּחֲזֹר חֲרִישִׁי וְעָנֹג וּמְלַטֵּף

שֶׁיִּלְחַשׁ בְּאָזְנִי: בּוֹא, בּוֹא

נְרַחֵף וְנִדְאֶה.

וַאֲנִי עֲדַיִן מְצַפֶּה.

(1946)

הָעֲדָרִים נֶאֱסָפִים מִדְּרָכֶיךָ הָעֶרֶב

לְהָבִיא שִׁפְעָתָם בָּעֲנָוָה.

בְּרָאשִׁים נְמוּכִים. בָּאָזְנַיִם קְטוּפוֹת.

חוֹזְרִים בְּאָבָק הַשַּׁלְוָה.

קַבְּלֶנוּ אֱלֹהַי כְּפִי שֶׁאֲנַחְנוּ,

כִּי עָמַסְנוּ יוֹמֵנוּ עַל שֶׁכֶם.

וְעִם עֶרֶב נָבוֹא חוֹטְאִים וּקְטַנִּים,

כְּאִלּוּ הוּשְׁלָכְנוּ מֵרֶחֶם.

(1948)

רַק אֲנִי לְבַדִּי יוֹדֵעַ הַכֹּל.

הַכֹּל בָּאֱמֶת הָיָה:

חֲלוֹם שֶׁל גּוּפוֹת נוֹשְׁמוֹת,

שְׂפָתַיִם מְשַׁוְעוֹת,

נְשִׁיקַת הַמֵּתִים.

בְּשַׁעֲרֵי הַלַּיְלָה

נָפְלוּ הָרוֹכְבִים.

שָׁקַע יָרֵחַ אַחֲרוֹן.

חָשְׁכוּ טְרוּפֵי דָּמִים

הֲלוּמֵי חִוָּרוֹן.

עֲשָׂבִים בַּחֹרֶשׁ עָלוּ.

צָנְחוּ מְחָטֵי אֳרָנִים.

אָבְדוּ הַשָּׁעוֹת בַּזְּמַן.

שָׁמַיִם וְאֶרֶץ נַשְּׁקוּ זֶה

לַזֶּה בְּשִׂפְתֵי אַרְגָּמָן.

כָּרַעְתִּי עַל עֵשֶׂב וְטַל.

לֵילוֹת עָבְרוּ בִּיעָף.

נִפְתְּחוּ פְּצָעִים שֶׁקָּרְמוּ

וְשִׁטְפֵי נְחָלִים

אֶל הַלַּיְלָה זָרְמוּ

אֶל בֹּקֶר לָבָן מִתְקַשִּׁים

לְהַזְכִּיר אֶת לֵילוֹת הָאֵימָה.

אַךְ אֲנִי אֶשְׁאַג מוּל תֵּבֵל חָיָה.

כִּי אֲנִי לְבַדִּי יוֹדֵעַ הַכֹּל,

כִּי הַכֹּל בָּאֱמֶת הָיָה.

לֵילוֹת עָבְרוּ בִּיעָף.

הַכֹּל, הַכֹּל שָׁם נִשְׂרָף בַּחֻרְשָׁה.

עֵינַיִם בּוֹרְקוֹת הֲזָיָה מוּל

גּוּפוֹת חֲבוּקוֹת, כּוֹרְעוֹת

בִּתְפִלַּת הוֹדָיָה.

(בן-שמן, נובמבר 1948)

לֵיל שַׁבָּת נוֹשֵׁם עַרְבִּית,

הַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים.

הִיא יוֹשֶׁבֶת מוּלִי בִּשְׁלַל

אוֹרוֹת וּצְבָעִים,

בְּחֻלְצָה רְקוּמָה, כּוֹכָבִים

בַּחֲצָאִית שְׁחוֹרָה.

בְּעֵינֶיהָ תּוּגָה, נִיצוֹץ

שׁוֹבְבוּת, מְחוֹל הַדְּמָמָה.

הִיא מְחַיֶּכֶת: כְּתֹב לִי שִׁיר.

וַאֲנִי, מוּל חָזָהּ הָעוֹלֶה

וְיוֹרֵד וּמְבַקֵּשׁ לוֹ מִלִּים

נוֹאָשׁוֹת. אֲנִי הָעַד.

הַפְּרָחִים בֶּעָצִיץ פָּקְחוּ

עֵינֵיהֶם בְּוָרֹד וְיָרֹק.

יָדָהּ נִפְתַּחַתְּ פִּתְאוֹם

תַּלְתַּלֶּיהָ לִסְרֹק.

לוּ הָיְתָה לָהּ מְעַט סַבְלָנוּת

לָשֶׁבֶת לְרֶגַע דּוּמָם,

זֶה הַשִּׁיר לֹא הָיָה מִסְתַּיֵּם

אַךְ לְפֶתַע, פִּתְאוֹם, נָבַל.

(שירים 1948)

הַכֹּל כְּבָר אַחֶרֶת.

הַסּוּפָה דּוֹהֶרֶת.

הַשָּׁמַיִם עוֹפֶרֶת.

יוֹרְדִים.

כְּבֵדִים.

שׁוֹתְקִים.

מַחְנִיקִים.

הַצְּחוֹק נִשְׁחַק.

הָאוֹר נִמְחָק.

אַדִּירָה לִבְלִי חֹק

צוֹעֶדֶת

רוֹעֶדֶת

מוֹעֶדֶת.

הַשָּׁמַיִם – עוֹפֶרֶת.

הָאֲדָמָה – בַּרְזֶל.

הַסּוּפָה – שׁוֹאֶגֶת.

וּפִתְאוֹם יֵשׁ מֵאַיִן

דְּמָמָה.

דְּמָמָה.

דְּמָמָה

אַחֶרֶת.

(נובמבר 1948, גבת)

א. ניחוח דרכים

הִלְבִּשָׁתְּנִי הָאֵם חִיּוּךְ וְשַׁלְוָה

בְּעֶרֶב עַתִּיק בֶּחָכְמָה.

לְאִטָּהּ פָּתְחָה אֶת סִפְרֵי הֶעָבָר

מוּל נַפְשִׁי שֶׁחִכְּתָה בִּדְמָמָה.

כָּרַע הִגִּיעַ אֵלֵינוּ הַלֵּיל

וְעִמּוֹ צְפַרְדֵּעִים וּצְרָצַר.

אֶל חַדְרֵנוּ שָׁטְפוּ הַבְּרָכוֹת וְהַצֵּל

וְאֶשְׁכּוֹל שֶׁגָּמָל וְנִבְצָר.

הַסְּפָרִים נִפְתְּחוּ בְּעֵינַיִם קְרוּעוֹת,

כִּפְתָחִים לֹא יֹאבוּ הִסַּגֵּר

הַכְּפָרִים הִתְנַשְּׁמוּ בְּקֶצֶב-תְּנוּעוֹת

כְּחָזוֹ שֶׁל הַתּוֹר שֶׁגִּרְגֵּר.

בַּשְּׁבִילִים הִקִּפָתְנוּ שִׁירַת אוֹתִיּוֹת

וְהֶבֶל שָׁנִים מְאֹהָב.

עִם רֵיחַ דְּרָכִים, לֵאוֹת, הוֹמִיּוֹת,

שֶׁעָרְכָה בָּן הָאֵם אֶת הַקְּרָב.

אֵלִי הֶעָזוּב, הָאֻמְלָל בָּאֵלִים,

אוֹדְךָ מֵעוֹלָם הַמִּלִּים.

כִּי שִׁנַּנְתָּ בְּפִי אָלֶף-בֵּית הַצְּלִילִים

וּשְׁלַחְתַּנִי לִחְיוֹת בְּשֶׁלִּי…

ב. עלומים

עוֹד סוּפוֹת וּמָטָר מְהֻרְהָר.

וְאָבִיב נֶעֱלָם בְּאִשׁוֹ.

חָזַרְנוּ אֵלַיִךְ מִגַּיְא וּמֵהַר

לִקְרֹא בְּכֶרֶךְ רִאשׁוֹן.

אִמֵּנוּ, זוֹ אַתְּ הַקְּרוּאָה בָּרְחוֹבוֹת,

וְעִמָּךְ הָעוֹלָם הֶחָדָשׁ.

זוֹ אַתְּ שֶׁעוֹלָה בִּדְלֵקַת אֲהָבוֹת

מִזֹּךְ רִקּוּדוֹ שֶׁל הַדָּם.

כָּאן אוֹדֵסָה הָעִיר. וְאַרְצֵךְ הָרְחָבָה.

סֶמִינָר וּשְׁלָגִים, וּפְגִישָׁה.

וְנֶשֶׁם עָמֹק עִם חָזוֹן גַּאֲוָה

עַל אַדְמַת עִבְרִיִּים חֲרוּשָׁה.

וַאֲנִי כָּאן הוֹלֵךְ בְּעָרַיִךְ שֶׁלָּךְ,

בִּרְחוֹבוֹת הַקָּרָה הַלְּבָנִים.

לִרְאוֹת בָּרָעֵב, בַּזָּקֵן שֶׁהֻשְׁלַךְ…

לְלַקֵּט מִבֵּיתֵךְ לְבֵנִים.

לִכְרֹעַ לְיַד עֲלוּמַיִךְ בַּשִּׁיר,

לִפְקֹחַ מוּלָם הָאִישׁוֹן.

מְעַט אַף לִשְׁחֹק, לִבְכּוֹת וְלַשִּׁיר –

לְהַלֵּךְ בְּסִפְרֵךְ הָרִאשׁוֹן.

(1949–1948)

כָּךְ לִכְסֹף רַק אַדְמַת הַמִּדְבָּר יָדְעָה.

כָּךְ לִשְׁאֹג לָמְדָה רַק הַסּוּפָה.

אִישׁ עוֹד לֹא הֵבִין לָדַעַת –

בְּכִי הָרוּחַ בִּמְעוּפָה.

כָּךְ לִזְכֹּר – יָדְעוּ רַק הֲרֵי הַבַּרְזֶל.

כָּךְ לִשְׁתֹּק – לוֹּמְדוּ הַמַּכְתֵּשִׁים.

בִּשְׁתִיקָתָם יִדֹּם גַּם הַחוֹזֶה –

יֵבוֹשׁ מִמִּדְּבָּרָיו הַמַּרְעִישִׁים.

כָּךְ אִישׁ עוֹד לֹא שָׁתַק בִּבְדִידוּתוֹ.

כָּךְ אִישׁ עוֹד לֹא יָדַע לִזְכֹּר.

וְגַם יוֹצְרָם אֲשֶׁר עָשָׂם בִּנְבוּאָתוֹ –

גָּוַע, בְּלִי דַּעַת פֵּשֶׁר שְׁתִיקָתָם.

(1949–1948)

כְּפָרִים לֹא לִי נִצְּבוּ בַּפִּתְאוֹמֵי הַדֶּרֶךְ.

שְׂדֵרוֹת הָלְכוּ כְּלִגְיוֹנוֹת זָרִים.

וְרַק אַתָּה אָחִי בָּרוּחַ הַנִּסְעֶרֶת

עָצַרְתָּ לְהַבִּיט בְּסוֹד יָמִים כּוֹרְעִים.

הָאוֹר נוֹפֵל וְחַי בַּנֶּפֶשׁ הָרוֹעֶדֶת.

הוּא אַחֲרוֹן אֲשֶׁר נִרְאֶנּוּ בְּרַעֲמֵי-תֻּפִּים

לָנֶצַח יְפַרְפֵּר בִּגְסֹס מְנוֹרָה רוֹעֶדֶת

לְהִדָּלֵק בְּקוּם פְּרָחָיו הַצְּהֻבִּים.

רְאֵה, הִנֵּה אָבִיב. הִנֵּה בִּתּוֹ צוֹחֶקֶת.

גֹּרַשׁ הַסְּתָו הָרַע מֵעֵבֶר לֶהָרִים.

רְאֵה כֵּיצַד בִּתּוֹ אִתָּנוּ נֶאֱבֶקֶת

בְּמַחְלְפוֹת זָהָב שֶׁלַּשִּׁירִים.

הֵן רַק אוֹתָהּ בִּקַּשְׁתִּי בְּסוּפוֹת וְרַעַם

וּמִקּוֹלָהּ זֵרִים קָלַעְתִּי לְאֵין סְפֹר.

אַךְ אִם אֵצֵא לִנְשֹׁם מִזְּהָבָהּ רַק פַּעַם

שֵׁנִית הִיא תִּשָּׁמֵט כַּקַּיִץ אֶל הַכְּפוֹר.

(1949–1948)

שָׁמַעְתִּי צַעֲדֵךְ בָּאֲפָרִים עִם עֶרֶב.

עֵת רוּחַ מַעֲרָב יִבֵּב אֶת שִׁיר הָעֶרֶשׂ.

סְאוֹן הַיּוֹם פָּנָה כְּמוֹ גָּלָה מֵאֶרֶץ,

נָסַע הַרְחֵק מִכָּאן כְּזֵכֶר קְרָב וְחֶרֶב.

הַאִם שָׂחַק לִבֵּךְ אוֹ רַק הֵילִיל לוֹ חֶרֶשׁ

אֶת זֶמֶר הַדְּמָמוֹתֹ בִּרְגָבִים וְטֶרֶשׁ?

יוֹמֵנוּ שֶׁפָּנָה רוֹדְפֵךְ בְּטֶרֶם חֹשֶׁךְ.

סַפְּרִי לַמִּשְׁעוֹלִים עַל יוֹם אֶחָד שֶׁל אֹשֶׁר

אָרֹךְ וְכֹה קָצָר רְווּי עָווֹן וְיֹשֶׁר.

כְּמַדְמֵנָה עָכוּר עִם בְּרַק קִסְמֵי נְחֹשֶׁת.

אִמְרִי לַמִּשְׁעוֹלִים: שָׂאוּנִי אֵשׁ הַחֵשֶׁק,

אֲנִי חִידַת גּוֹרָל. אֲנִי וִדּוּי אֵין פֵּשֶׁר.

שָׁמַעְתִּי צַעֲדֵךְ. שַׁלְוַת כְּפָרִים נִרְחֶבֶת.

זֶה עֵמֶק קַדְמוֹנִים נוֹטֵר אֶת פְּסִיעָתֵךְ.

רָזֵי אוֹרוֹת אוֹבְדִים בְּדִמְמַת הָאֵבֶל

אֶל תּוֹךְ הַלֵּיל הַשָּׁב אֶל אֹפֶל נִשְׁמָתֵךְ.

(1949–1948)

שַׁחַר מֵת בֶּהָרִים.

אִם תֵּצֵא עִמָּדוֹ שׁוּב לֹא תָּשׁוּב.

יָדַעְתִּי, הַיּוֹצְאִים בּוֹ לֹא יֵדְעוּ עוֹד אוֹר יוֹם

וְכָמוֹהוּ יִפְּלוּ עַל סִפֵּי הַיּוֹם בְּעוֹדֶנּוּ עָנֹג

וְכָמוֹהוּ תַּלְבִּין נִשְׁמָתָם הַפְּצוּעָה עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים.

שַׁחַר מֵת בֶּהָרִים.

אַף אַתָּה אִם תֵּצֵא לֹא תָּשׁוּב.

אַל תֹּאמַר לִי: יַלְדָּה לֹא הַמָּוֶת אוֹרֵב בַּשָּׁם הָרָחוֹק

וְהַיּוֹם הֶעָנֹג לֹא יִצְפֹּן בְּחֻבּוֹ סַכִּינִים.

רַק בָּאֹפֶק הַזָּר, רַק מֵעֵבֶר לַכָּאן מְצַפִּים לִי חַיַּי

וְהַשְּׁבִיל הַנֶּחְפָּז מִן הַכְּפָר מִתְקַדֵּשׁ לְמִדְּרָךְ עַקֵבַי.

אַל תֹּאמַר: הָאַתְּ שֶׁנֶּחְרַדְתְּ כָּל כָּךְ?

אָנֹכִי עוֹד אָשׁוּב לְסַלְסֵל שְׂעָרֵךְ הַנֻּגֶּה

אָנוֹכִי שֶׁאָבוֹא לְהַנִּיחַ יָדִי עַל לִבֵּךְ

שֶׁאֶחֱזֹר מִן הַשָּׁם הָרָחוֹק עִם רוּחוֹת הַכְּפָרִים…

אַף אַתָּה אִם תֵּצֵא בַּשַּׁחַר הַזֶּה שׁוּב לֹא תָּשׁוּב.

הַתִּרְאֶה אֶת מוֹתוֹ פֹּה קָרוֹב?

הֲתִשְׁמַע, שָׁם קוֹרְאִים לְמִסְפֵּד,

הַתַּקְשִׁיב לֶעָלִים הַצּוֹנְחִים עַל קִבְרוֹ בְּלִי לֵאוּת?

שַׁחַר מֵת בֶּהָרִים.

אִם תִּסַּע עִמָּדוֹ מֵעֵבֶר לְכָאן

כָּמוֹהוּ תִּפּוֹל עַל סִפֵּי הָאוֹר בְּעוֹדֶנּוּ עָנֹג

וְכָמוֹהוּ תַּלְבִּין נִשְׁמָתְךָ הַפְּצוּעָה עַל שִׂיאֵי הֶהָרִים…

אַל תֹּאמַר: אָנֹכִי שֶׁאָשׁוּב עִם רוּחוֹת הַכְּפָרִים

לַסַּלְסֵל שְׂעָרֵךְ הַנֻּגֶּה. אַל תֹּאמַר.

(1949–1948)

עֵת רַבָּה מָכְסִיפָה אֶת לִבֵּנוּ.

דְּמָמוֹת כּוֹזְבוֹת לַלֵּב.

הָעֵת גְּדוֹלָה וְהָאֹשֶׁר נִסְתָּר בִּדְרָכִים לְבָנוֹת

סוּפוֹת חֹל נִשָּׂאוֹת בַּמִּדְבָּר לְבַשֵּׂר:

דְּמָמוֹת כּוֹזְבוֹת בַּשֶּׁקֶט הַזֶּה

וְהַהֶפְקֵר עוֹד רֶגַע יִתְפָּרֵץ.

בְּסוֹף הַשָּׁנָה בָּאנוּ לְסוֹף הַדְּרָכִים.

לְבַקֵּשׁ אֶת שֶׁהִבְטָחְתְּ לְחַיֵּינוּ:

אֹשֶׁר לְכָל שֶׁיֶּשְׁנוֹ וּמְצַפֶּה…

… אַךְ אָבָק וְחוֹלוֹת מְצָאֻנוּ.

לָחַשְׁתְּ כִּי נִפְגֹּשׁ שׁוֹשַׁנִים אֲדֻמּוֹת

וְנִקְלָע זֵרִים מִכּוֹכְבֵי שָׁמַיִם…

… שֶׁעוֹד נְחַבְּקֵךְ בְּאַחַת הַבִּקְתּוֹת

וְנִגְוַע בִּנְשִׁיקַת הַיַּיִן…

אַךְ נִקְרוּ עַל דַּרְכִּי יְבֹשֶׁת קוֹצִים

לִשְׂרֵפָה וּשְׁחֹר-אֵפֶר-לָבָן זָרוּעַ!

עֲטָרוֹת עֲטָרוֹת קָלַעְתִּי אוֹתָם

וּמִקֶּבֶר אֶל קֶבֶר צָעַנְתִּי.

אַתְּ הִבְטַחְתְּ כִּי נִפְגֹּשׁ שׁוֹשַׁנִים אֲדֻמּוֹת

כִּי נִקְלָע זֵרִים מִכּוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם…

… שֶׁוַּדַּאי נְחַבְּקֵךְ בְּאַחַת הַבִּקְתּוֹת

וְנִגְוַע בִּנְשִׁיקַת הַיַּיִן…

(1949–1948)

א.

נֵאָסֵף אֶל הַתֵּל.

אֶפְשָׁר בַּחֻרְשָׁה יִגְוַע כְּבָר הַיּוֹם עַל מִפְתַּן דִּמְדּוּמָיו הַקְּצָרִים.

וּצְבָעִים שֶׁל כִּסּוּף יִתְפָּרְשׂוּ בֶּחָלָל הַשּׁוֹתֵק,

הָעֵמֶק יְהִי אָז שֶׁלָּנוּ כָּל כָּךְ

בְּטֹהַר וְאֵבֶל יָמָיו.

נִפָּקֵד.

אִישׁ לֹא יֶחְסָר.

הִנֵּה אָנוּ כָּאן. הָרֵעִים הַשִּׁשָּׁה כְּתֻמָּם.

זוֹ שָׁעָה שֶׁנּוֹלְדָה לִצְלִיל הַמִּלִּים הַפְּשׁוּטוֹת,

הַפְּשׁוּטוֹת כְּסִפּוּר עַל כַּדּוּר הַשּׁוֹרֵק וְעַל דָּם.

עַל לֵילוֹת שֶׁל פְּחָדִים לְלֹא שְׁנָת וְעַל עֶצֶב פְּרִידוֹת.

אִישׁ לֹא יֶחְסָר.

הִנֵּה הָרִאשׁוֹן שֶׁקּוֹלוֹ יְהַלֵּךְ רְעָמִים.

כְּהֵד מַפָּצִים בְּיוֹם חֹרֶף סָעוּר וְגָשׁוּם.

כְּנַהַם נִשְׁלָח בַּיְּעָרוֹת מִפִּיּוֹת גּוּרֵי הַדֻּבִּים –

וְגוּפוֹ כְּנַפְשׁוֹ, חָזָק וְיָשָׁר, בְּלִי קִשּׁוּט.

מִמּוּלוֹ הַשֵּׁנִי בָּרֵעִים. הָעֶלֶם שֶׁטֶּרֶם בָּגַר.

וְנַפְשׁוֹ עוֹד יַלְדָּה הַטּוֹוָה לָהּ קוּרֵי-חֲלוֹמוֹת.

צַעֲדוֹ מְחֻשָּׁב וְאִטִּי, כְּהִלּוּךְ שֶׁל אִכָּר.

וְעִתִּים כְּאֵשׁ תַּעֲלֶה לַהֶבֶת חֲמַת זַעֲמוֹ.

מְפֻקָּח הַשְּׁלִישִׁי בָּרֵעִים, לֹא­ נִקְשֹׁר לוֹ כְּתָרִים.

אַל תָּעִירוּ חֲמַת לְשׁוֹנוֹ לְשָׁלְפָהּ מִן הַנְּדָן.

בַּלֵּילוֹת הֵן נִרְאֵהוּ מַתְמִיד בְּהָגוּת קַדְמוֹנִים,

אֶל דַּנְטֶה יוֹרֵד, אֶל מַלְכוּת הַשָּׂטָן.

הָרְבִיעִי הוּא שָׁנוּן, מִכֻּלָּנוּ קִפֵּחַ וָרָם.

אוֹהֵב פִּתְגָּמִים מַשְׂכִּילִים, אִמְרוֹת שֶׁל כָּנָף.

שְׁעָרוֹ מְקֻרְזָל וְעָבוֹת כְּשִׂיחַ הַסְּבָךְ.

וְשֶׁקֶט רוֹעֵף מִכֻּלּוֹ בְּצֵאתֵנוּ לַקְּרָב.

חֲמִישִׁי הוּא יְדִיד לַשְּׁלִישִׁי. וְעִתִּים מְפַיֵּט.

רֵעוֹ – הוּא הַסְּתָו, הַקּוֹרֵא אֶל הַסּוֹף הֶעָצוּב.

בְּדִמְדּוּם הַשְּׁקִיעוֹת יֵשׁ יֵלֵךְ אַחֲרֵיהֶן

אֶל הַכַּר שֶׁהִקְרִיחַ לָבָן וְעָזוּב…

מִן הַתֵּל כָּאן עָלָה הַשִּׁשִּׁי בָּרֵעִים.

אֶקֹּב הַצְּרוֹר שֶׁפִּלַּח אֶת רַגְלוֹ.

וְזָרַח טוּב-לִבּוֹ עַל יָמָיו הַכּוֹרְעִים

וְהֵאִיר עַל שִׁשְׁתֵּנוּ בַּת-צְחוֹק מֵאֶבְלוֹ – – –

נֶאֱסַפְנוּ כֻּלָּנוּ.

אֵין נֶעְדָּר מִמּוֹעֵד.

לֹא נֵדַע לְהַגִּיד בְּבִטְחָה

מִי הַמֵּת וּמִי כָּאן הַחַי.

כִּי כֻּלָּנוּ הֵן מַתְנוּ – לִחְיוֹת

וְחַיֵּינוּ כּוֹשְׁלִים עַד מוֹת.

וְזָחַלְנוּ אֶל פִּי הַקְּבָרִים

בָּרֶפֶשׁ, בִּסְחִי-אֲדָמוֹת.

לֹא יְהִי כָּאן הִי וּמִסְפֵּד לָרֵעִים הַשִּׁשָּׁה.

הַשְּׁכוֹל הֵן אִתָּנוּ יָשַׁב לְשֻׁלְחָן הַחוֹגֵג.

עִמָּנוּ הָלַךְ וְנָפַל בִּצְחוֹק וּבִבְכִי

כָּמוֹנוּ בָּלַע אֶת הַנְּהִי הַשּׁוֹאֵג.

הִנֵּה זֶה הַיּוֹם הַיּוֹרֵד יֶחְדַּל גַּם מִגְּסֹס

יֵעָצֵר לְפִתְאוֹם עַל מִפְתַּן דִּמְדּוּמָיו הַקְּצָרִים.

וְרֵעֵנוּ הַטּוֹב שֶׁעָלָה מִן הַתֵּל

יְסַפֵּר סִפּוּרוֹ הַפָּשׁוּט בְּשִׂיחַת הָרֵעִים…

ב.

הֵן תִּזְכֹּרוּ אַחִים אֶת קְרַב הַיַּרְדֵּן,

בְּנָטְשֵׁנוּ סַפְסַל לִמּוּדִים וְקִירוֹת.

אֵיךְ בָּעֵמֶק הַהוּא הָפַכְנוּ הֱיוֹת

חַיָּלִים עֲגוּמִים בְּעִמְקֵי הַבּוֹרוֹת.

רַק אָז, עֵת צְמַרְמֹרֶת חָדְרָה אֶל קִבְרִי

מִן הַחֹרֶף הָעַז, הַשּׁוֹעֵט בַּחוּצוֹת,

זָכַרְתִּי לֵילוֹת אֲפֹרִים וּשְׂנוּאִים,

הַכּוֹשְׁלִים וְכוֹרְעִים עַל בִּרְכֵּי הַחֲצוֹת.

אָז אָבִין כִּי הַחֹרֶף כְּבַר רַד כְּמָטָר

וְקַר לַחַיִּים מִחוּץ לַקְּבָרוֹת.

וְרִחַמְתִּי חֲמֵשֶׁת רֵעַי שֶׁנּוֹתְרוּ

לְהַלֵּךְ וְלִצְנֹחַ בִּסְחִי הַבּוֹרוֹת.

וְאִוִּיתִי רְאוֹת אֶת פְּנֵיכֶם הַשְּׁחוֹרִים,

אֶת זֵעַת לֵאוּתְכֶם הַכְּבֵדָה;

לִשְׁמֹעַ אֶת דֹּפֶק לִבְּכֶם הֶעָיֵף,

עֲמוּס שִׁרְיוֹנִים קָרִים וּפְלָדָה.

וְנַזְכִּירָה רֵעִים לוּ אַךְ לָנוּ בִּלְבַד,

אֶת הַקַּיִץ שֶׁבָּא בְּנַחְשׁוֹל שֶׁל שָׁרָב

וְאוֹיְבֵנוּ נִצָּב וְעָלֵינוּ יָרַד,

עָצוּם וְכָבֵד אֵלֵינוּ קָרַב.

הָיָה זֶה קֵיצִי הָאַחֲרוֹן וְהָעַז,

שִׁירַת בַּרְבּוּרַי אֲרֻכֵּי הַצַּוָּאר,

שֶׁכָּרְעוּ לְבָנִים וּצְחוֹרִים בְּמַבָּט,

עִם סַעַר הָאֵשׁ שֶׁטָּס וְעָבַר…

דּוֹמֶה זֶה שָׁנָה לֹא רָאִיתִי פְּנֵיכֶם.

תְּרֵיסָר חֳדָשִׁים כְּנֶצַח שָׁחוֹר.

זִכְרוּ-נָא רֵעַי אֶת הַקְּרָב הָאַחֲרוֹן,

עוֹד הָיִינוּ שִׁשָּׁה בֶּעָשָׁן הֶעָכֹר,

עוֹד הָיִינוּ כֻּלָּנוּ, כֻּלָּנוּ יַחְדָּו.

הוֹ, זֶה הָיָה מָחוֹל מְטֹרָף שֶׁל דָּמִים.

שֶׁל מִשְׂחַק כַּדּוּרִים וְשֶׁל זַעַק נִפְחָד,

שֶׁל שַׁאַג מֵתִים שֶׁנִּצְוַח – וְהִדְמִים…

צִפָּרְנַי נֶאֶחְזוּ אָז בִּבְשַׂר הַחַיִּים.

וְלָחַצְתִּי רַגְלִי הַנְּקוּבָה מִן הַצְּרוֹר.

כִּי אִוִּיתִי לִחְיוֹת… הוֹ, לִחְיוֹת עַד עוֹלָם…

עֵת עָצַרְתִּי בַּדָּם הַפּוֹרֵץ מִן הַחוֹר.

הֵן גָּדַלְנוּ יַחְדָּו וְאֵיכָה נִפָּרֵד.

הֵן עָמְקוּ שָׁרָשַׁי בְּאַדְמַת נִשְׁמַתְכֶם – – –

(וַאֲנִי עוֹד אֶזְכֹּר אֵיךְ לָחַשׁ לָאָחוֹת

כִּי מִקֹּדֶם תִּגַּשׁ לָאַחֵר… לַבּוֹכֶה…)

… טוֹב כִּי זְכַרְתֶּם תִּלִּי הַלָּבָן,

מִשְׁכָּנִי הֶעָגוּם בְּמוֹרַד הַגִּבְעָה,

וּבָאתֶם לָחוֹג מוֹעֵד כֹּה עָצוּב

הַחָג לָרֵעִים. הֶעָצוּם בִּשְׁבוּעָה…

הִנֵּה זֶה גָּמְרוּ גְּסִיסָתָם דִּמְדּוּמִים

וּבָאנוּ הַלַּיְלָה אֶל סוֹף הַשָּׁנָה – – –

– – – גַּם הַלַּיְלָה אָפֵס בִּקְרִיאַת תַּרְנְגוֹל,

וְעוֹנִים לוֹ רֵעָיו מִסִּמְטַת הַלּוּלִים.

כְּבַר אַשְׁמֹרֶת שְׁלִישִׁית אֶל חַגֵּנוּ יָרְדָה

חֲלוּמָה וּשְׁקוּפָה כְּמַשַּׁב הַטְּלָלִים.

עוֹד קָט וְאָשׁוּב אֶל קִבְרִי הַקּוֹפֵא,

כִּי הַיּוֹם הוּא אוֹיְבִי מִן הַקְּרָב הַנּוֹרָא…

קוּמוּ, אַחַי, אֶל יוֹמְכֶם הָעוֹלֶה,

כָּחֹל וְרָחָב וְצוֹחֵק-נְהָרָה…

ג.

הַלֵּיל יֶחֱמַק. וְרֵעֵנוּ יִגְמֹר סִפּוּרוֹ הַפָּשׁוּט.

מֵאַיֶּלֶת-הַשַּׁחַר יָנוּסוּ תַּנֵּי הַשָּׂדוֹת.

עוֹד קָט וְקָצִיר יִתְעוֹרֵר בְּרַחֲבֵי הַיְּקוּם

וְעָלֵינוּ תֵּרֵד שְׁעַת הַפְּרִידוֹת.

הַמּוֹעֵד הַיָּקָר לְכֻלָּנוּ יִלְחַץ אֶת הַיָּד.

צַפְרִירִים לְבָנִים יְשַׁיְּטוּ כְּסִירוֹת הַמִּפְרָשׂ.

נָקוּמָה לְאַט לִנְטֹשׁ חֻרְשָׁה וּמוֹרָד,

לִזְכֹּר אֶת הַתֹּם הַיָּקָר שֶׁקָּרַס…

וּבִנְקוֹף עוֹד שָׁנָה

נֵאָסֵף אֶל הַתֵּל.

אֶפְשָׁר בַּחֻרְשָׁה יִגְוַע כְּבָר הַיּוֹם עַל מִפְתַּן דִּמְדּוּמָיו.

וּצְבָעִים שֶׁל כִּסּוּף יִתְפָּרְשׂוּ בֶּחָלָל הַשּׁוֹתֵק.

הָעֵמֶק יִהְיֶה אָז שֶׁלָּנוּ כָּל כָּךְ

בְּטֹהַר וְאֵבֶל יָמָיו.

כֻּלָּנוּ נָבוֹא, הָרֵעִים הַשִּׁשָּׁה כְּתֻמָּם.

נֵשֵׁב אֶל הַתֵּל בְּמוֹרַד הַגִּבְעָה…

וְרֵעֵנוּ הַטּוֹב שֶׁצְּרוֹר בְּרַגְלוֹ –

יָאִיר עַל שִׁשְׁתֵּנוּ בַּת-צְחוֹק מֵאֶבְלוֹ…

השיר נדפס בחוברת “לזכר רֵעַ”, (גבת, ד' בתמוז תש"י), לזכרו של עמוס ויגודסקי שנפל ביום ד' בתמוז תש"ח ב"מבצע דני", בקרב על כיבוש לוד-רמלה, בפיקודו של משה דיין.

שַׁלְּחֵנִי מֵעָלֶיךָ. בֵּיתִי רָחוֹק, עֲנָנִים מֵעָלָיו וַעֲצֶבֶת,

הַדְּרָכִים מְלֵאוֹת אָדָם, בַּכְּבִישִׁים שֶׁחוֹזְרִים אֵלֶיךָ

מִמַּסָּעוֹת אָבָק, בִּשְׁרִיקַת צְמִיגִים נוֹקֶבֶת, בְּאֵימַת

מַרְאוֹת. כָּךְ כֻּלָּם זוֹנְקִים הַבַּיְתָה בִּנְהִימַת רָעָב

צוֹרֶבֶת, בְּשִׂנְאַת אַחִים, בְּאֵיבַת אָדַם נִרְדֶּפֶת,

נִּמְלָטִים לִחְיוֹת.

הַחַיִּים נָסִים הַלַּיְלָה, הָאֵבֶל רַד כְּחַיָּה פְּצוּעָהּ

נוֹדֶדֶת אֶל בֵּיתִי הָרָחוֹק הַדֶּרֶךְ אוֹבֶדֶת.

זָרִים לִי שִׁירֶיךָ וְזָר לִי הָאוֹר שֶׁבַּחֶדֶר

בִּמְחוֹל הַסּוּפוֹת הַקָּרֵב…

הָיָה זֶה קְרָב עַל הָאוֹר שֶׁיַּבְקִיעַ גַּם בֶּכִי,

גַּם דָּם כְּשֶׁהַלַּיְלָה, בְּלַעַג שָׁחֹר, כּוֹפֵת

אוֹתָנוּ אֶל רֵאשִׁית הַחַיִּים

רוֹעֵשׁ הַדְּמִי. יִלְלַת הַצָּבוֹעַ נוֹשֶׁכֶת.

וְאַתְּ עוֹדֵךְ וְאֵינֵךְ לְעוֹלָם.

וְעֵת יַחֲזֹר הַיּוֹם לְחַבֵּק אוֹתָנוּ וִיזָרֵז אוֹתָנוּ

לְהַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת, אֵצֵא עִמָּדוֹ לָעוֹלָם הַדּוֹהֵר שֶׁנִּבְלָם.

חַכִּי לִי, בְּאַחַד הַפְּתָחִים, עַל סַף חַדְרֵי הַשַּׁלֶּכֶת,

אָבִיא לָךְ מִשָּׁם, אֶת דַּרְכִּי הָאוֹבֶדֶת,

אֶת טֵרוּף הַסּוּפוֹת כֻּלָּן.

(1949–1948)

רְעָמִים אִלְּמִים מְסַלְסְלִים עָשָׁן.

לַיְלָה רָטוֹב, לַח,זוֹכֵר

מִמְטָרִים גּוֹרִפֵי

קוֹל.

מַפֹּלֶת שְׁחוֹרָה. טֵרוּף לְבֵנִים.

שֶׁקֶט צָרוּד. אֵין-תִּקְוָה. בְּכִי

מִתְאַפֵּק. אֵימַת גְּבוּרָה.

שְׂרֵפָה. הַזְּמַן בְּיָדְךָ.

נֶצַח זָר. יוֹרֵד. מְחַבֵּק.

מַתִּיר לְךָ לְהוֹצִיא לָאוֹר

אֶת בִּכְיְךָ מִן הַסֻּגָר.

מְנַעְנֵעַ עֲרִיסָה.

עֶרְגָּה.

הַקֵּץ לְעוֹלָם לֹא יָבוֹא.

עָקַפְנוּ אוֹתוֹ בַּסִּיבוּב.

לַיְלָה עָיֵף נוֹשֵׁם פְּרָחִים

אֶל קִרְבּוֹ.

אֲנַחְנוּ פּוֹסְעִים אֶל מֵעֵבֶר.

עֵינֵינוּ נוֹגְהוֹת.

(1949–1948)

(לעמוס שלנו שנפל)

הָיָה זֶה מַסָּע נִצָּחוֹן אַחֲרוֹן

בּוֹ שָׁעַטְנוּ קַלִּים.

הַגִ’יפִּים גָּמְאוּ רְחוֹבוֹת מֻכִּים

מֵרוּץ גַּלְגַּלִים.

הָיָה זֶה מַסָּע נִצָּחוֹן אַחֲרוֹן

מִמֶּנּוּ חָזַרְנוּ אִלְּמִים, שׁוֹתְקִים.

לְחִיּוּךְ הַיַּלְדוּת שֶׁזָּרַעְתָּ סָבִיב

לֹא יוּכְלוּ יָמִים וְשָׁנִים.

בִּפְנוֹת יוֹם סַנְוֵרִים שְׁכוּר נִצָּחוֹן

טֶרֶם עַרְבִּית

נָפְלָה לָהּ שְׁדוּדָה, הֲלוּמָה,

עִיר עַרְבִית.

וּבְטֶרֶם קָרַס הַמָּעֹז הַנָּכְרִי,

מֵעֹז וַחֲרוֹן,

שָׁלַחְתָּ שָׁקֵט אֶת חִיּוּךְ יַלְדוּתְךָ

כְּנִצּוֹץ אַחֲרוֹן.

הָיָה זֶה מַסָּע נִצָּחוֹן אַחֲרוֹן

בּוֹ שָׁעַטְנוּ כְּבֵדִים. הַלַּיְלָה יָרַד

עֲרִירִי לְנַגֵּן בְּאַלְפֵי כּוֹכָבִים

שִׁיר סְתָו שֶׁל יָמִים עֲצוּבִים.

(30.09.48)

לְפֶתַע כָּשְׁלוּ רַגְלַי עַל הַכְּבִישׁ.

וּכְבָר אֵינֶנִּי אוֹתוֹ הָאִישׁ - -

אִישׁ זָר הוֹלֵךְ עַל שְׁתֵּי רַגְלַי.

(10.1948)

הָעֶרֶב הִדְלִיק חַלּוֹנוֹת בְּבָתָיו.

וְהִשְׁלִיךְ חַכָּתוֹ אֶל הַלַּיְלָה

מַפִּיל עַפְעַפַּיִם כְּבֵדוֹת מִנִּי טַל

עַל עֵינַי שֶׁנּוֹלְדוּ כְּשַׁי לָךְ.

עִבְרִי בְּלִי עֲצֹר כִּי עֵינַי עֲצוּמוֹת

אַל לָךְ אוֹתָן לִפְקֹחַ.

תְּנִי לוֹ לַשֶּׁקֶט לִבְגֹּד בְּעַצְמוֹ

בְּתוֹךְ שְׁתִיקָתוֹ לִשְׁקֹעַ.

הָרַעַשׁ נִצָּב אַחֲרֵי שְׁעָרָיו

וְאוֹרֵב לְחַלָּשׁ הַגּוֹוֵעַ.

עוֹד קָט יִוָּתֵר אַחֲרוֹן מִן הַקְּרָב

לֹא יוֹשִׁיט יָדוֹ לַטּוֹבֵעַ.

יָגֵעַ הַשִּׁיר וּכְבַד עַפְעַפַּיִם

כְּהֵלֶךְ כּוֹרֵעַ לָלוּן.

פִּתְּחִי לוֹ דַּלְתֵּךְ, לוֹ הַגִּישִׁי כּוֹס מַיִם

וְהוּא לֹא יֹאמַר וְלֹא כְּלוּם.

שָׁלוֹם לַבָּאִים וּבְרָכָה לַיּוֹצְאִים

הַחוֹלְפִים כָּאֱמֶת בְּחַיֵּינוּ;

כָּעֶרֶב הַזֶּה כְּחַיֵּי הַנּוֹסְעִים

כְּחַלּוֹן שֶׁנִּדְלַק בְּבָתֵּינוּ…

(חצור, 17.08.1949)

מַשָּׁב הַטְּלָלִים עֲבָרַנוּ

שָׁבוּ הַכֹּל וְכָבוּ.

דְּשָׁאִים יְרֻקִּים שֶׁבָּנוּ –

בְּאֹפֶל עָמְקוּ וְרָחְבוּ.

לְעוֹלָה אֶת הַלֵּב הֶעֱלֶינוּ

עַל מִזְבָּח הַפְּרִידָה הַצְּפוּיָה.

שַׁטְנוּ בֵּין גְּדוֹת הַחוֹלֵף

בְּסִירַת חֲלוֹם תְּמוּהָה.

בַּשָּׁמַיִם כּוֹכַב מְהַבְהֵב.

צָנְחוּ מָשׁוֹטִים מִן הַיָּד.

עַל פִּתְּחֵנוּ דָּפַק כְּרוֹכֵל

עֶצֶב נָע וְנָד.

הַדֻּבָּה הַגְּדוֹלָה נָהֲמָה

דִמְמַת כּוֹכָבִים רְחוֹקִים

נָסְעוּ הַזְּמַנִּים בִּשְׁתִיקָה

שַׁחוּ אַפַּיִם דְּמוּמִים.

יֵשׁ זִכְרוֹן לְחוֹלְפִים

בְּתוֹךְ נֶצַח גָּדוֹל, דּוֹמֵם?

אֶת רָאשֵׁינוּ נַרְכִּין עֲיֵפִים –

בִּדְרָכִים שֶׁהָיוּ, שֶׁהָיוּ אֵינָן.

(24.05.1949)

לְרֵעֶיךָ – זָר

לְאַחֶיךָ – אַכְזָר

כָּךְ נִגְזָר.

וּבְלִבְּךָ הַנָּטוּשׁ הֵן אָהַבְתְּ אוֹתָם.

וְיֵשׁ כִּי תָּבוֹא לְהַסְפִּיד אֶת מוֹתָם

וְתִצְהַל לְבַדְּךָ, לְצַהֲלַת שִׂמְחָתָם.

וְתִזְעַק – עֵת תִּכְאַב נִשְׁמָתָם.

כִּי קַיֶּמֶת שִׂנְאָה בָּעוֹלָם.

וְהַחֶסֶד – פָּעוּט, מְבֻיָּשׁ וְנִכְלָם.

וְהַגְּמוּל – לֹא תָּמִיד יְשֻׁלַּם.

(מרץ 1949)

הַגִּיטָרָה לִי הֵבִיאָה

עִצְבוֹנוֹת וְקֶצֶב דָּם

כִּנּוֹרוֹת הֲמוּ מֵיתָר בָּהּ

אֶל הָעֶצֶב הַנֶּחְתָּם.

אַז שָׁמַעְתִּי, אַז לָחַשְׁתִּי

אֶל הַטּוֹן הַמְּיֻתָּם.

אַז סָעַרְתי גַּם דָּעַכְתִּי

אֶל קוֹלוֹת וְאֶל הַדָּם.

עָרָבוֹת עָזַבְתִּי לַיְלָה –

לִי הֶחְזִירָה עִם הַלֵּיל.

יוֹם שְׁמָשׁוֹת צָנַח אֵי אָנָה –

קָם. נִצָּב עוֹד לְיַחֵל.

הַגִּיטָרָה, הַגִּיטָרָה

זֶה יוֹמֵךְ. נוּגֶה, צוֹהֵל!

הַיְּקוּם חוֹלֵם בְּלַיְלָה

אֶת יוֹמֵךְ זֶה לְחַלֵּל?

לַנָּכְרִים – הָיִית אוֹהֶבֶת.

לְעַמִּי – הָיִית זָרָה.

אִיטַלְקִים שָׁפְכוּ לִבָּם בָּךְ

אָמוּנִים עַל רֶגֶשׁ עַז.

סְפָרַדִּים – חִשְׁקַם הֻתַּךְ בָּךְ

כְּהַכּוֹת בְּפַר נוֹעָז.

בְּנֵי צוֹעַן וּבְנֵי בּוּלְגַרְיָה –

לָךְ רָקְדוּ בְּאֵשׁ זָרָה.

יֵשׁ עוֹלָם נוֹלָד בִּצְלִיל

יֵשׁ נֶחְטָף אַחַר גָּלוּת.

שְׁנוֹת אַלְפַּיִם לֹא יָדַעְתִּי

לֹא זָכַרְתִּי שְׁבִי וּתְלוּת.

מֵיתָרִים הָמוּ לִי שֶׁמֶשׁ,

הֵד אֶל הֵד הָיָה לְאוֹר.

עָלַמוֹת מִזְּבוּל הַשֶּׁמֶשׁ –

חוֹלְלוּ עַל שְׂפַת הַיְּאוֹר.

מָה אִיטַלְיָה, מָה בּוּלְגַרְיָה,

מָה סְפָרַד לִי וְצוֹעַן?

לִי גִּיטָרָה, שִׁירִי לַיְלָה –

עוֹד סַפְּרִי לִי עַל בְּנוֹתַי

הַשְּׁזוּפוֹת מִשֶּׁמֶשׁ נֶגֶב

וּמַשְׁקוֹת עֶדְרֵי מִדְיַן.

יְחֵפוֹת חוֹפְזוֹת בְּרֶגֶב

חֲלוּמוֹת בְּלֵב שְׁנוֹתַי.

- - - - - - -

הַגִּיטָרָה לִי הֵבִיאָה

עִצְבוֹנוֹת וְקֶצֶב דָּם.

כִּנּוֹרוֹת הֲמוּ מֵיתָר בָּהּ

אֶל הָעֶצֶב הַנֶּחְתָּם.

(תל-נוף, מאי 1949)

כְּאָסוֹן כּוֹבֵשׁ בְּחֶטֶף.

כְּשִׂמְחָה שֶׁלֹּא קְרוּאָה –

עוֹלָמוֹת חוֹבְקִים יָדַיִם

בִּנְקֻדַּת גּוֹרָל סְמוּיָה.

כְּהִמּוֹט עוֹלָם אֶל מָוֶת.

כְּלֵידַת אָדָם לִגְדֹּל –

נִפְגָּשִׁים הָעוֹלָמוֹת:

הִתְלַקֵּח אוֹ חֲדֹל?

אָז יוֹצְאִים לִכְרוֹת הַקֶּבֶר

הָאוֹסְפִים אֶת הַגְּוִיּוֹת.

אוֹ חוֹפְרִים בּוֹרוֹת לַשֶּׁמֶשׁ

שֶׁצִּמְחָה שְׂמָחוֹת כְּבוּיוֹת.

כַּבָּרָק לִפְנֵי הָרַעַם

מְהַלְּכִים הַגּוֹרָלוֹת.

אַחֲרֵיהֶם מֻשְׁלָךְ מוֹתֵנוּ –

רָעַם עַד – וְחַלִילוֹ.

(1949)

אֶל הַחֵשֶׁק מְדַמֵּם הָאֶפֶס.

הַלַּיְלָה אוֹסֵף אֶת פְצוּעָיו

מִן הַקְּרָב הַשָּׁחֹר כְּזֶפֶת –

הַגּוּף יָלוֹק אֶת פְּצָעָיו.

הוּא פּוֹרֵץ שִׁרְיוֹנָיו לְהַבְקִיעַ,

רַק לִפּוֹל מִלַּהַב עַצְמוֹ,

לֹא יַחְקֹּר אֵיךְ יַחְתֹּךְ הָרָקִיעַ –

הַנָּמֵס בְּזַעַם חַרְבּוֹ.

עָצוּם הוּא הַגּוּף

וַעֲנָק-בֶּהָלָה…

אֵין חֹק וּמִדָּה לְדוֹדָיו.

לֹא שֵׁם יִקָּרֵא לְזֵעַת הֲבָלָיו

הָעוֹלָה כְּקִיטוֹר בְּאֵדָיו.

נְקָמוֹת-נְקָמוֹת עוֹלוֹת מִנְּחִירָיו.

מִן הָאֶפָע חָרַד אֶל חִשְׁקוֹ

בְּפַרְגּוֹל לְהַלְקוֹת אֶת זֵכֶר הַקְּרָב –

אֶת חַגּוֹ הַנִּלְחָם עִם הַקַּו.

(1949)

וְאַתְּ לַפְּרִידוֹת הוֹשַׁטְתְּ יָד.

לֹא לַחֲזֹר, לֹא לַשּׁוּב מִן הַלֵּיל.

אַחֲרוֹן הִרְהוּרַי אֶל אֶבְלֵךְ יָרַד

אֶל שְׁמֵךְ הֵעָשֵׁן, הַכָּלֵה.

הָנִיחִי לַמֵּת עַד יָקוּם לִתְחִיָּה

וְלַחַי – עַד יָשׁוּב לֶעָפָר.

וְכָל הַנּוֹשֵׁם הָיָה לֹא הָיָה –

יוּנַח בַּאֲרוֹן כְּגוּפָהּ.

רֵיקִים הַשְּׁבִילִים מִדְּמָעוֹת וּמִבֶּכִי.

כִּי הַזָּר לָךְ עָצַר בְּשִׁבְרוֹ.

כִּי קָרָא לָךְ מִשָּׁם, מִסּוֹפֵי הַדְּרָכִים.

כִּי רַק שְׁנוֹתָיו זוֹכְרוֹת אֶת קִבְרוֹ.

(24.05.1949)

שִׁירַיִךְ יָבוֹאוּ אֵלַי לְלֹא רֹאשׁ,

לְלֹא יָדַיִם יַעֲלוּ בַּסֻּלָּם כְּפֶלֶא

לַשִּׁיר עַל הַזְּמַן שֶׁעָבָר בִּלְעָדַי –

לְזַמְרוֹ עֲרִירִי וְנִכְלָם.

עַל הַחֶבֶל הַדַּק יֵלְכוּ כִּסוּפַי

יְטַפְּסוּ בּוֹ בְּקֶסֶם קִרְקָס.

יִהְיוּ יְלָדִים לוֹמְדֵי דַבֵּר,

יִהְיוּ בּוֹגְרִים בְּסוֹפָם.

שִׁירַיִךְ יָבוֹאוּ יַחֲנוּ עַל עֵינַי

עֲזוּבִים לְבַדָּם עַל נַפְשָׁם.

הַנִּיחִי לָהֶם לְחַלּוֹת אֶת פָּנַי

יָפִים וּכְעוּרִים בְּתוֹרָם.

פִּי יִשְׁתֹּק אֶת כָּל הַבּוֹכִים אֶת

כָּל הַשְּׁתִיקוֹת שֶׁנָּתַתְּ לָהֶן פֶּה.

פִּי יִשְׁתֶּה אֶת דִּמְעוֹת הַהוֹלְכִים –

כְּסַם מְסֹעָר שֶׁל תְּפִלָּה.

(24.05.1949)

א.

נָשִׁיר.

וְהַלַּיְלָה יְהֵא מְהַלֵּךְ לֶאֱסֹף נְדָבוֹת.

הַקַּבְּצָן, עַד הֵיכָן יוֹבִילוּךָ רַגְלֶיךָ?

כָּאן אֱלוּל מִתְיַחֵם בְּגַנִּים וּרְחוֹבוֹת

וְשִׁירֵי קַיִץ קוֹפְאִים וְסוֹמְרִים מֵעָלֶיךָ.

הֵם גּוֹוְעִים.

לֹא נוֹשִׁיט אֶת הַיָּד לַצּוֹנְחִים לְאִטָּם.

לֹא נֹאמַר לַקַּיִץ:

עֲצֹר, אַל תָּמוּת!

רַק נֵלֵךְ עִמָּדוֹ וּפִתְאוֹם נְיֻתַּם

וְנִשְׂחַק וְנִבְכֶּה אֶל חָכְמָה כְּאֶל שְׁטוּת.

בּ.

לָרָצִיף עוֹד דְּבוּקִים פָּנָסָיו הַקָּרִים

וְהַסְּתָו עוֹד חָבוּק בִּזְרוֹעוֹת הַכִּכָּר.

זַעֲמָם הַצָּחוֹר שֶׁל יָמַי הַשְּׁחֹרִים

מִתְנַפֵּץ וְחוֹזֵר אֵל חֵיקָם.

בָּאתִי עָדֶיךָ לִטוֹל בְּכֹרָתְךָ

וּמֶלַח לִזְרוֹת עַל פֶּצַע יָשָׁן.

בָּרְחוֹב הַיּוֹרֵד עוֹד הָרוּחַ בּוֹכָה

מִן הָרְחוֹב אֶל הַפֶּתַח חוֹמֶקֶת אִשָּׁה.

בִּשְׁרִיקַת הָרוּחוֹת עוֹד גּוֹוֵעַ הַקַּיִץ.

בִּשְׂפָתַיִם קָרוֹת נְלַקֵּק פֹּה גְּלִידָה,

וְנוֹלִיךְ עִם מֵתֵינוּ אֶת שְׁתֵּי הָעֵינַיִם

לִרְאות אֵיךְ בָּגְרָה הַיַּלְדָּה.

לִרְאוֹת אֵיךְ אָפַס הֶהָמוֹן בַּטַּיֶּלֶת

וּמוֹכְרֵי גַּרְעִינִים נוֹתָרִים לְבַדָּם.

לָחוּשׁ אֵיךְ הָרוּחַ אוֹתָנוּ חוֹבֶקֶת

טֶרֶף בְּפִיו שֶׁל הַסְּתָו הַמֻּקְדָּם.

וּפֶתַע לָדַעַת – יָדֵינוּ בְּמַעַל!

לִבֵּנוּ שׁוֹטֶה וְאוֹהֵב וּבוֹגֵד

עִם סַם הַמְּרַפֵּא הוּא לוֹגֵם

אֶת הָרַעַל, גּוּפֵנוּ הַנָּס וְעוֹבֵר…

ג.

נִשְׂחַק.

וּשְׂחוֹקֵנוּ יְהֵא צהֹב מִשַּׁלֶּכֶת

כְּחַי שֶׁדָּמִים פָּסְקוּ בּוֹ לִזְרֹם.

כָּשִׁיר שֶׁהוּשַׁר בְּלִי דֶּמַע וּבֶכִי

כְּחִיּוּךְ אָנוּס, אַחֲרוֹן.

וְנַשְׁכִּיבָה לִישֹׁן אֶת הָרֹאשׁ הַנּוֹפֵל

לְלֹא כַּר וּשְׁיָרֵי עֲרִיסָה עַתִּיקִים.

הוּא נָדַד כָּל הַיּוֹם כְּנַוָּד וְרוֹכֵל

וְנָתַץ חֲלוֹמוֹת מְתוּקִים.

הוּא יַלְדֵּנוּ הַקָּט שֶׁבָּכָה מִבְּלִי דַּעַת

שֶׁפָּקַח מוּל יוֹמוֹ עֵינַיִם תְּכוּלוֹת.

שֶׁרָצָה רַק לוֹמַר לָךְ: הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת

עוֹד קָט וְיֵצְאוּ מַזָּלוֹת.

שֶׁרָצָה לְסַפֵּר לךְ כִּי שָׁמָּה בָּעֶרֶב,

דְּרָכִים כֹּה רַבּוֹת מַגִּיעוֹת אֶל קִצָּן.

רַק דַּרְכּוֹ הָאַחַת עַד עוֹלָם לֹא נִגְמֶרֶת

כְּבִכְיוֹ הַמֻּנְצָח בֵּין כּוֹתְלֵי עֲרִיסָה.

רַק דַּרְכּוֹ הָאַחַת הַגְּבוֹהָה מֵחַיֶּיהָ

שֶׁנוֹלְדָה עִמָּדוֹ לֹא תָּמוּת,

שֶׁבַּלַּיְלָה הַקַּר חָוְרוּ לְחַיֶּיהָ

כְּגוּפוֹ הַבּוֹדֵד שֶׁל עַמּוּד.

הוּא יָשֵׁן וְחוֹלֵם עַל דַּרְכּוֹ הַיּוֹרֶדֶת

בִּשְׂדוֹתָיו שֶׁל הָרְחוֹב הַנּוֹפֵל אֶל הַיָּם.

הַבִּיטִי וּרְאִי, כָּאן נַפְשִׁי נִפְרֶדֶת

מִבִּכְיֵךְ שֶׁעוֹד טֶרֶם נוֹלָד…

*

לוּ נֵדַע,

עֵת בָּגַדְנוּ בַּקַּיִץ,

לְקָחְנוּהוּ עִמָּנוּ מַזְכֶּרֶת עוֹלָם.

לִגְסוֹס עִמָּדוֹ, לִכְרֹעַ בִּרְכַּיִם

מוּל הוֹד שְׁקִיעָתוֹ הַגְּדוֹלָה…

(1949)

א.

רֵיחַ אֵפֶר לְשָׁמֵינוּ וְצֶבַע פְּלָדָה

כַּמָּה נֵכָר וְשֶׁקֶט בְּפֶתַע הָעֶרֶב.

שִׁירָיו מְנָשְׁבִים בִּי, הֵן זֶהוּ הַדָּם –

נָשׁוּבָה הַבַּיְתָה, אַחַי,

בְּטֶרֶם הָיִינוּ לְטֶרֶף.

בּ.

נִמָּלֵט נָא אֵלָיו וְנֹאמַר:

שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ! נָשִׁיר לוֹ שִׁירֵינוּ

וּנְחַיֵּךְ עֲצוּבִים:

אַל תִּשְׁכַּח, עֲצֹם אֶת עֵינֵיךָ.

אַחֲרֵינוּ רוֹדְפוֹת לְעוֹלָם

הַשָּׁנִים הַגּוֹוְעוֹת.

ג.

הָלַךְ לִבֵּנוּ כָּבוּל לַשְּׁפֵלָה וְלַגַּיְא

כֻּסּוּ בְּאָבָק קִירוֹתָיו, עַמּוּדָיו חֲלוּדָה.

מְכַרְסֵם הַסָּפֵק עַד הָיָה לְוַדַּאי.

הִרְחַקְנוּ כָּל כָּךְ מִן הַיּוֹם

בּוֹ חַרְבּוֹ הוּנְפָה אֶל הַדָּם.

ד.

מִן הַגְּבוּל נָשׁוּבָה הַבַּיְתָה,

מִן הַגְּבוּל הָאַחֲרוֹן.

אֶת שֶׁקֶר חַיֵּנוּ נָבִיא

עִם אוֹר הַתְּשׁוּבָה.

שָׁלַחְתָּ אוֹתָנוּ לִרְאוֹת

אֶת חָטָאת הָעוֹלָם וְשִׁירוֹ

הֲיָקוּם בְּךָ עֹז לְחַבֵּק

אֶת מַתְּנַת הַבָּנִים בְּשׁוּבָם?

(ג' אייר תש"י, 1949)

מן המלחמה

הוֹלֵךְ וְשָׁב אֶל בֵּיתֵךְ מִן הָעֶצֶב הַקַּר

אֶת הַדֶּלֶת לִפְתֹּחַ עִם חַג.

לִנְשֹׁם אֶת קוֹלוֹת הַצְּחוֹק וְהַבְּכִי

הַמְּצַפִּים לְבוֹאִי מִמֶּרְחָק.

עוֹמֵד עַל סִפֵּךְ, לֹא נוֹפֵל בַּמִּפְתָּן,

לֹא שׁוֹכֵחַ לֵילוֹת, חוֹלוֹת נוֹדְדִים

בָּם חָלַמְתִּי: הַדֶּלֶת נִפְתַּחַת

בַּלָּאט כְּשֶׁכָּל הַדְּלָתוֹת נִנְעָלוֹת.

רֵעַי נֶעֶלְמוּ, שָׁם, בֶּעָפָר הַחוֹלוֹת.

הֵם לֹא יָשׁוּבוּ לְכָאן, זֶה וַדַּאי.

קַבְּלִי אֶת הַזָּר הָעוֹמֵד עַל סִפֵּךְ

עַל סִפּוֹ שֶׁל בֵּיתֵךְ הַנֶּחֱלָם.

(תל אביב, 1949)

מן המלחמה

רֵיחַ אָפֹר לְשָׁמֵינוּ וְצֶבַע פְּלָדָה.

כַּמָה נֶכָר וְשֶׁקֶט בְּפֶתַח הָעֶרֶב.

שִׁירָיו שֶׁל הַלָּז מְנַשְּׁבִים בִּי,

הֵן זֶהוּ הַדָּם –

נָשׁוּבָה הַבָּיְתָה, אֶחָי, בְּטֶרֶם הָיִינוּ לְטֶרֶף.

נִמָּלֵט נָא אֵלָיו וְנֹאמַר: שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ!

נָשִׁיר לוֹ שִׁירֵינוּ מֵאָז הַתִּקְווֹת הַגְּבוֹהוֹת,

נְחַיֵּךְ עֲצוּבִים: אַל תִּשְׁכַּח, עָצוֹם אֶת עֵינֶיךָ,

אַחֲרֵינוּ רוֹדְפוֹת לְעוֹלָם הַשָּׁנִים הַגּוֹוְעוֹת.

הָלַךְ לוֹ לִבֵּנּוּ רָכִיל בַּשְּׁפֵלָה וּבְגַיְא

כֻּסּוּ בַּאֲבַק קִירוֹתָיו. עַמּוּדָיו – חֲלוּדָה.

וְכִרְסֵם הַסָּפֵק בַּפִּנּוֹת עַד הָיָה לְוַדַּאי.

הִרְחַקְנוּ כָּל כָּךְ מִן הַיּוֹם

בּוֹ חַרְבֵּנוּ הוּנְפָה אֶל הַדָּם.

מִן הַגְּבוּל נָשׁוּבָה הַבָּיְתָה, מִן הַגְּבוּל הָאַחֲרוֹן,

אֶת שֶׁקֶר חַיֵינוּ נָבִיא עִם אוֹר הַתְּשׁוּבָה,

שָׁלַחְתָּ אוֹתָנוּ לִרְאוֹת בְּחַטַּאת הָעוֹלַם וְשִׁירוֹ…

הֲיָרוּם בְּךָ עֹז לֶאֱהֹב

אֶת מַתְּנַת הַבָּנִים בְּשׁוּבָם?

(“אשמורת”, 20.04.1950)

אֵפֶר דַּק נִשָּׂא עַל עִנּוּגֵי הָעֶרֶב

וְהַשָּׁרָב הִרְחִיק לִנְסֹעַ אֶל הַסְּתָו.

פְּקַעוֹת חָצָב נובְטוֹת עַכְשָׁו

בֵּין מַלְתְעוֹת וְטֶרֶף זְמַן.

יְלָדַיִךְ הֵם אֲשֶׁר הִגִּיעוּ הֵנָּה

נְטוּשִׁים מִכָּל יַלְדֵי הָרְחוֹב.

שִׁיר לָהֶם אֶת שִׁיר הָאֵם אֲשֶׁר

אֵינֶנָּהּ עֵת זְאֵב הַנֶּשֶׁף יֶאֱרֹב.

(1949)

הָלַכְתִּי אֵלֶיךָ, הַבֹּקֶר. מִכָּל לֵילוֹתַי הַנְּזוּפִים

לְבַקֵּשׁ לִי יַלְדוּת מֻפְלָאָה בִּשְׂדוֹתַי הָרְחוֹקִים.

וּבַדֶּרֶךְ תִּמֵּר הָאָבָק וְכִסָּה עַל עֵינַי הַכְּחֻלּוֹת

כְּשָׁמֶיךְ מֵאָז, הַפְּרוּשִׂים עַל זִכְרוֹן כִּסּוּפַי הַגְּדוֹלִים.

וּבַדֶּרֶךְ תִּמֵּר הָאָבָק וְרַגְלַי יְחֵפוֹת

וּמֻכּוֹת בְּשִׁבְרֵי הַבַּזֶּלֶת עַד דָּם.

אָז הָרוּחַ צָעַק בְּחוּצוֹת וְקָרַע כֻּתָּנְתִּי הַיְּשָׁנָה

וְיִפְרַע שַׂעֲרִי הֶעָבוֹת, כִּפְרוֹעַ צַמֶּרֶת וּסְבַךְ…

מֵת עָרֹם מְהַלֵּךְ בִּדְרָכָיו וְנָדַם.

וְאָבִין, חַי לֹא אָשׁוּב אֶל אוֹרִי, כִּי לַבֹּקֶר יִתַּמּוּ חַיַּי.

אַךְ כָּל הַדְּרָכִים אֶל הַשֶּׁמֶשׁ עוֹלוֹת עַד עוֹלָם

מִי גֶּבֶר וְשָׁב מִדַּרְכּוֹ?

מִי אִישׁ וְהֶחְזִיר פְּעָמָיו?

מִי אָדָם וְנָס מִיּוֹם לֵדָתוֹ הַמֻּפְלָא?

הָלַכְתִּי אֵלֶיךָ הַבֹּקֶר בְּצַו אֱלֹהַי הָרְחוֹקִים

כִּי לֹא הַחוֹפִים הָרוֹגְעִים קָסְמוּ לִי בְּקֶסֶם נוֹרָא

רַק סַעַר הַיָּם וְשִׁירוֹ.

רַק סוֹד הַמִּדְבָּר בַּמּוֹרָד

פִּתּוּנִי בְּבֹקֶר חַיַּי לִצְרוֹר אֶת צְרוֹרִי לַמַּסָּע.

(“אשמרת”, 1949)

הַחֹם נִשְׁבָּר

וְרוּחַ שִׁלּוּמִים הֵבִיאָה יָם רָחוֹק וְרֹךְ גַּנִּים

רָוַח לָבַר.

וְגַל רָדַף אֶת גַּל בְּעֵמֶק הַדְּגָנִים.

וְטוֹב רָחָב-רָחָב אָז שָׁט בֵּין גְּדוֹת שָׁנִים

עַל זֶרֶם הַשַּׁלְוָה אֲשֶׁר נִצְּחָה

אֶת הַמִּדְבָּר.

אֵין קוֹל לָאֵשׁ

אֲשֶׁר אָכְלָה חָצִיר רָדוּם בַּחֹם – לֹא לְהוֹתִיר

וְכָל הַיֵּשׁ –

נֶחְפַּז לְכִלְיוֹן לוֹהֵב אַחַר קָצִיר.

וְזַהֲרֵי הָאֵשׁ בָּלְעוּ עַד תֹּם – וְאֵין מַסְתִּיר.

וְאֵין אַדִּיר בְּאוֹן אֲשֶׁר יַחְסֹם מֵרוֹץ הַמִּתְרַחֵשׁ - -

• - עַד רוּחַ קַל

בִּתְמִימוּתוֹ, נַחְשׁוֹל שֶׁל צְחוֹק הֵרִים. הֵעִיז פָּנִים.

וְאֶל הַגַּל

כְּאֶל עָמִית מֵאָז – גִּלְגֵּל הָאֳפָנִים.

וְזֶה רִכְבּוֹ שֶׁל יֶלֶד רַךְ שָׁנִים,

בְּחִיּוּכוֹ הַצַּח – אֵין אוֹן גְּבָרִים –

הֶחְזִיר אֶת הַגַּלְגַּל.

(כפר סירקין, 1949)

עַד אֵין מִפְלָט סָגְרוּ, סָגְרוּ הֲרֵי הַקַּיִץ וְאֵין מָנוֹס.

חֹרֶף וּסְתָו עַל פָּנֵינוּ עָבְרוּ.

רָאִינוּ קִצָּם וְיָדַעְנוּ: הַמָּוֶת יָנוּס - -

• - הַמָּוֶת יַחֲזֹר.

יוֹם קָצִיר יִהְיֶה אָז.

יָדַעְנוּ כָּזֹאת גַּם כָּזֹאת.

צִלְצוּלוֹ מַבְעִית אֶת חִיּוּכֵנוּ הַתָּם.

תֹּף מַרְקִיד אֶת לִבֵּנוּ בְּחוּצוֹת הַדָּם - -

קַיִץ בֶּן-יוֹם הֵקִיף סָבִיב – וְנִרְדַּם

עַל הַדָּם.

זֶה הַכֶּלֶא הַטּוֹב, טוֹב מִכָּל סוֹהֵר בָּעוֹלָם:

זֶה כֶּלֶא-הָאוֹר. אִשּׁוֹ לֹא תָּבוֹא מִן הַצֹּהַר.

כִּי אֶלֶף חַלּוֹן לָאוֹר הַזּוֹלֵף קַרְנֵי טֹהַר.

וּפֶתַע – הַתֹּף שׁוּב מַרְקִיד אֶת לִבֵּנוּ.

בֵּית-הַכֶּלֶא נִפְרַץ אֶל חוּצוֹת וְאֶל דָּם –

אֲבָל הַמָּוֶת יְצַלְצֵל וְיַחֲזֹר מִן הַסְּתָם

וְהָאֵיד כְּשָׂעִיר יִלְעַג: לֹא טוֹב! לֹא טוֹב!

אָז נְבַקֵּשׁ אֶת כֶּלֶא-הָאוֹר מִכָּל סוֹהֵר שֶׁנָּדַם - -

קַיִץ בִּן יוֹם הֵקִיפָנוּ סָבִיב-סָבִיב וְנִרְדַּם - -

(1949)

הַיְּשָׁנָה בְּתוּגוֹת חֲזָרָה מִלַּיְלָה אֶל שָׂדִי.

לָחֲשָׁה לִי אֶת שְׁמָהּ: אֲנִי אֵם כֹּל כִּסּוּף,

בַּת גַּעְגּוּעֶיךָ שֶׁשִּׁלְּמוּ בִּנְדוּדִים,

זִכָּרוֹן כָּל חוֹלֵף שֶׁלָּעַד לֹא יָסוּף.

הִכַּרְתִּיהָּ מִיָּד. כִּי זָכַרְתִּי קוֹלָהּ הַתְּכוֹל

כִּי הָיְתָה לִי תַּמָּה וְאַחַת.

וּמָה כִּי סַעַר עָבַר. הֲיוּכַל לָהּ מָוֶת וּשְׁכוֹל?

וּמָה אִם לִבִּי זָרוּק – מֻפְקָר. מוֹשְׁחָת?

לֹא קְרָאתִיהָּ לַחְזֹר אֶל בֵּיתִי הֶהָרוּס,

אֶת כְּתָבְתִּי לֹא יָדְעָה, לֹא גִּלִּיתִי אָזְנָהּ

כִּי צְחוֹקִי מְטֹרָף אֵין מַרְפֶּה, כִּי עָלַי לֹא אָחוּס.

כִּי אֶרְדֹּף בַּחוּצוֹת כָּל מִשְׂחַק וְזוֹנָה.

הִיא יָדְעָה אֶת כֻּלִּי עַד בִּזְיּוֹן לֵילוֹתַי.

אֶת הֶבֶל יָמַי. אֶת קִיא שִׁכְרוֹנִי –

וָתָבוֹא אֶל שַׂדִּי הֶסָּחוּף. אֶל מֵתַי –

לוּ אַךְ רֶגַע לִבְעֹר וְלִדְעֹך בְּעֵינַי.

(תל-נוף, מאי 1949)

עוֹד לֹא הַכֹּל הֻשְׁכַּח בִּפְרוֹזְדּוֹרֵי הַלֵּב,

מִגְּדֵרוֹת שֶׁל יוֹם וּדְמִי שֶׁאֵין לוֹ קֵץ.

וְכָאן מֻצֶּבֶת בִּתְרוּעוֹת הַמַּצֵּבָה.

צְחוֹק, צְחוֹק – עוֹד אַנְדַּרְטָה לְמֵת.

עַמּוּד שֶׁל זִכְרוֹן שֵׂישִׂי נִשָּׂא כִּבְרוֹשׁ.

מִתַּמֵּר אֶל עַל, זֵכֶר לַשִּׂמְחָה. אֶת

הַפְּרָגִים הִשְׁלִיכָה שֶׁמֶשׁ קַיִץ מִקִּבְרָהּ

אִתָּם הַנִּשְׁכָּחִים יָצְאוּ לַחְרֹשׁ.

עֶדְרֵי הַתְּמוֹל-נֻפְּצוּ, נָפוֹצוּ לָרוּחוֹת

וּלְמִרְעֶה – יוֹצְאִים זְנוּחֵי הַלֵּיל,

לְהָקִים יַד וְזֵכֶר לִשְׂמָחוֹת הַלֵּב:

פֶּסֶל קַר, קָפוּא, שֶׁמֵּת בְּלִי אֵל.

עוֹד לֹא הַכֹּל הֻשְׁכַּח בִּפְרוֹזְדּוֹרֵי הַלֵּב.

עוֹד לֹא.

(1949)

בְּשׁוֹךְ סוּפוֹת, בְּתֹם הֶמְיַת הַנְּחָלִים

יָצְאוּ אָז הַכְּבִישִׁים לָאוֹר בְּשֶׁמֶשׁ הַיָּמִים,

בְּעֹנִי הַמַּסָּע, לְהֵרָגַע עַל תֹּם פָּנַיִךְ

וְהֵם שְׁחֹרִים מִזֶּפֶת וְשָׁנִים,

וְהֵם שֶׁלָּךְ לָעַד מוֹלֶדֶת שְׁזוּפַת פָּנִים.

כִּי הֵם נוֹשְׂאִים אִתָּם אֶת בְּכִי הָעִדָּנִים,

אֲשֶׁר נוֹלְדוּ לִחְיוֹת – בְּמוֹת גּוּפָם

בִּצְחוֹק זְמַנִּים.

בְּמוֹת הַמְּשׁוֹרֵר, בְּמוֹת הַשִּׁיר

יָבוֹאוּ הַדְּרָכִים לָשֶׁבֶת עַל שְׂפָתֵךְ,

לִגְמֹעַ מִן הָרָז, מִזֶּמֶר הַחוּשִׁים

אֲשֶׁר יָקוּם וְחַי;

אֲשֶׁר יֻלַּד לִשְׁרוֹת בַּזְּמַן.

הַטִּי אֵלָיו גֵּוֵךְ, אַרְצִי הָעֲנֻגָּה,

וּשְׁקִיהוּ עַל שְׂפָתָיו

וְּשְׂאִיהוּ בִּכְבִישַׁיִךְ בִּנְתִיבוֹת הַזֶּפֶת –

בִּרְחוֹבוֹת לַחִים מִדֶּמַע נְשׁוֹתַיִךְ –

וְאָז – כַּסִּי עַל גּוּפָתוֹ בִּשְׂדוֹת קָמָה שׁוֹטֶפֶת –

וּבְקוּם עָנָן וְסַעַר,

בִּפְרוֹץ דְּלֵיקוֹת קוֹצִים,

יָבוֹאוּ הַכְּבִישִׁים –

עִם בַּת שִׁירוֹ בַּשַּׁעַר –

שֵׁנִית לִמְשׁוֹל בָּךְ הַיָּפָה,

בְּעֶצֶב וְחַמְסִין.

(מחנה חצור, יולי 1949)

א.

נָפַל כּוֹכָב. אִמְרִי שָׁלוֹם

לַעֲפָרוֹ וּלְכִי הַרְחֵק

מִבְּלִי לָשׁוּב לְכָאן.

מִכָּל אֲשֶׁר הָיָה וְאֵין

נָא קְחִי קַמְצוּץ עָפָר

לִזְרוֹת אֵי שָׁם בַּנֵּכָרִים.

אֲנִי בְּעִקְבוֹתָיו נוֹפֵל.

שִׂמְלָתֵךְ תְּלוּיָה עָלַיִךְ

כְּמוֹ סוֹף פָּסוּק, כְּמוֹ

דִמְעָה נוֹשֶׁרֶת מֵעַפְעַף.

הִגַּעַתְּ לַחוֹף בָּדָד וְאֵין

לָךְ אָח וְרַק הַבֶּכִי לָךְ

מַזְכֶּרֶת וְאֵין לָךְ שְׁבִיל

לַחֲזֹר בּוֹ. אַהֲבָה אַחַת

חוֹלֶפֶת לְיָדֵךְ וְאֵין לָשׁוּב.

כִּי שְׁכֹול וְכִשָּׁלוֹן.

הַדּוֹר הַזֶּה הוּא מְקֻלָּל

הוּא מִתְפַּטֵּם בַּהֲבָלִים

וַעֲרְפִלֵי חֲלוֹם. וְאַתְּ עוֹדֵךְ

עִמִּי בְּלִי כְּחָל וּסְרָק מִתַּחַת

שְׁמֵי הַצְּלָב אֲנִי אֶל הַשָּׂדוֹת

כְּכֶלֶב נָס וּמְיַלֵּל כְּתַן כִּי

אַתְּ הָיִית לִי לְחִידָה כִּי אֵין

לָךְ אָב, כִּי אֵין לָךְ אֵם כִּי

אֲנִי הוֹלֵךְ וְלוֹקֵחַ עִמָדִי

אֶת הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה

אֶת הַשָּׁנִים הָהֵן.

ב.

אִמְרִי שָׁלוֹם וּקְחִי

עַצְמֵךְ הָרְחֵק מִכָּאן

מִבְּלִי לַשּׁוּב, מִבְּלִי לוֹמַר

שָׁלוֹם. וְאָנוּ כָּאן עוֹד

נִסְתּוֹבֵב כְּמוֹ מְחוֹגֵי

אוֹתוֹ שָׁעוֹן שֶׁהִתְקַלְקֵל.

אֲנַחְנוּ נַעֲבֹר אֶל הַחֲצוֹת

וּנְפַזֵּר אֶת מַטְבְּעוֹת

הָעֹנִי וְהַדָּם לָהּ.

הֵן אֵין הֶבְדֵּל לְאָן וְאֵיךְ

יַגִּיעוּ הַחַיִּים אֶל שָׁם:

אִם מְתוּקִים יִהְיוּ אוֹ

מַרְקִיבִים כְּדֶרֶךְ כָּל בָּשָׂר.

הַמִּלְחָמָה הֵן שׁוּב קְרוֹבָה

וְכוֹכָבִים נוֹפְלִים. וְאַתְּ

נוֹשֶׁרֶת כְּדִמְעָה, כְּגֶשֶׁם

וּצְלִלִים. זוּ כְּבַר מוּלֵךְ

כְּקִיר אוֹ כְּמוֹ חוֹמָה.

הַלַּיְלָה כָּאן עוֹמֵד לְהִסְתַּיֵּם

וְהַיַּלְדוּת כְּבָר הִתְיַתְּמָה.

מָחָר תָּבוֹאִי אֶל פִּתְחָם

שֶׁל יֵצֶר וְשֶׁל חֵטְא וְשָׁם

תֵּשְׁבִי מִבְּלִי לִשְׁחֹק.

מַמְתִּינָה לָעֵת.

וְלִי אֵין כָּל מַתָּן לָתֵת

לָךְ מִלְּבַד כּוֹכַב נוֹפֵל.

אָנָּא, טַלְטְלִי עַצְמֵךְ מִכָּאן

כְּבָר-מִינָן קוֹפֵא.

* * *

נָפַל כּוֹכַב.

אִמְרִי שָׁלוֹם לַעֲפָרוֹ.

עוֹד קָט וְכָל אַחַי – אֶחָיו

יָבוֹאוּ אֶל קִבְרוֹ.

(מחנה חצור, יולי 1949)

שְׁקִיעָה נָכְרִית, כּוֹרַעַת עַל בִּרְכַּיִם,

הִרְתִּיחָה עֲנָנִים בְּאֹדֶם כִּסּוּפִים.

מִלְּיוֹן גַּגּוֹת הֵנִיפוּ לָהּ יָדַיִם

בְּטֶרֶם נֶעֶלְמָה קָרָה וַחֲגִיגִית.

סִמְטָא אַחַר סִמְטָא סָגְרָה עַל יְלָדֶיהָ

וְשַׁעַר לֹא-נִרְאֶה נִסְגַּר לִפְנֵי עֵינַי.

הַרְחֵק מִכָּאן, בָּעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל הַשָּׁמַיִם

עַכְשָׁו יוֹרְדוֹת הַצִּפֳּרִים עַל גַּג בֵּיתִי.

אֹפֶק מְיֻתָּם.

עִיר אֲסוּפַת כְּנָפַיִם.

וַאֲבָנִים שְׁחֹרוֹת הַנִּלְחָצוֹת בַּקִּיר.

הָרוּחַ מַשִּׁירָה עַכְשָׁו מֵעֲנָפַיִךְ

פֵּרוֹת זָהָב עַל מִפְתָנִי הָרֵיק.

(ללא תאריך)

תּוּגָתֵךְ הַנְּבוֹנָה תַּעֲלֶה וְתָבוֹא

מִמֶּרְחָק, מִדְּרָכִים לְבָנוֹת,

לְהַסֵּב לְצִדִּי לַשֻּׁלְחָן הָעָרוּךְ

בַּפִּנָּה, בְּסִמְטַת הַיֵּינוֹת.

הִיא תַּסֵּב מוּל לִבִּי הַנָּבוֹךְ,

הַמַּבִּיט בָּךְ שָׁקֵט וְנָכוֹן.

אָז נַקִּישׁ בַּכּוֹסוֹת וְנִשְׁתֶּה לַחַיִּים

שֶׁקָּרְסוּ תַּחְתֵּינוּ בְּתֹם וְעָווֹן.

וּבְתֹם הַפְּגִישָׁה שׁוּב נַחֲזֹר

אֶל אָבָק הַדְּרָכִים הַלְּבָנוֹת.

עַד תָּשׁוּב תּוּגָתֵךְ לְלַטְּפֵנִי

בַּלָּאט, בַּפִּנָּה, בְּסִמְטַת הַיֵּינוֹת.

(1949)

הַכְּבִישִׁים הָרְטוּבִים.

עֵירֹם הַגַּנִּים הַמִּתְעַרְטֵל.

מִפְרָשׂ הַגְּשָׁמִים הַלְּבָנִים.

הַלֵּאוּת, עֹמֶס הַשָּׁנִים.

הָרְגָעִים הַקְּצָרִים.

הַחֶרְמֵשׁ הַקּוֹצֵר.

עוֹד זוֹכְרִים אוֹתְךָ כָּאן.

בֵּין קִלְּשׁוֹן מִתְהַפֵּך עַל תִּלְתָּן.

בֵּין כְּתָלִים וְקִירוֹת

עַל אַבְנֵי הַיּוֹצֵר.

לְרֶגַע עַיְּפוּ אוֹתְךָ לִזְכֹּר.

בַּשֵּׁנִי – כָּשְׁלוּ עַל מִפְתָּנְךָ

מוּל צֵל זִכְרְךָ הַחוֹמֵק

וְהַקֹּר הַחוֹדֵר.

(מרץ 1949)

הָעֶצֶב עוֹגֵן בִּנְמָלִים זָרִים. הַנֵּכָר

מִתְרַפֵּק עַל דְּלָתוֹת וּמֶרְחַקִּים.

וְאוֹמֵר הַמַּלָּח: אוֹתִי לֹא זוֹכְרִים.

שְׁבִי לְיָדִי, קַשּׁוּבָה, אַל תֵּלְכִי.

בַּנָּמֵל נִּדְלָקִים אוֹרוֹת עֲצוּבִים.

הַמֶּלַח צוֹרֵב וְהַקֹּר צוֹבֵר אֲפָסִים.

רוּחַ נָכְרִי מֵעַרְסֵל מִפְרָשִׂים.

מַלָּחִים עַל כּוֹס בִּירָה קָרָה בּוֹהִים.

עוֹד הַלַּיְלָה תַּעֲגוֹן סְפִינָה בַּחוֹף

וְהָעֶצֶב יַפְלִיג לַמֶּרְחָק. הוּא הָיָה

בְּרֵאשִׁית, הוּא יַמְתִּין לָךְ בַּסּוֹף

וּבֵינְתַיִם מֵסֵב לַשֻּׁלְחָן אִתָּךְ.

סַפָּנִים בַּמַּרְזֵחַ מִלְאוּ עוֹד כּוֹס.

מְהַנְהֲנִים בִּשְׁתִיקָה. הֵם יוֹדְעִים:

אֵין זוֹכְרִים מַלָּחִים שֶׁקִּבְרָם בַּיָּם

וְאֵין שָׁוֶה לְסַפֵּר בָּהֶם לָךְ.

בַּנָּמֵל הָאוֹרוֹת דּוֹעֲכִים בָּרְצִיף

הַנֵּכָר מִתְאַפֵּק וְהָרוּחַ מְסָרֵב לְהַנְשִׁים

מִפְרָשִׂים. בַּמַּרְזֵחַ מְסַפְּרִים סִפּוּרִים.

אַל תָּקוּמִי, תַּקְשִׁיבִי, שְׁבִי לְיָדִי.

(מרץ 1949)

לִנְעֹץ אֶת הַחֶרֶב בַּזְּמַן

הֶעָיֵף, הַלֵּאֶה, הַנּוֹשָׁן.

לְבַקֵּעַ כְּרֵסוֹ עַד נוּאָר

בִּמְדוּרוֹת הַמָּקוֹם וְהַזְּמַן.

אִיִּים צָלְלוּ אֶל תְּהוֹם.

רְגָעִים הָפְכוּ אַגָּדוֹת.

יָצָאנוּ צְמֵאִים לַחֲשֹׂף

יַבָּשׁוֹת אֲבוּדוֹת.

רַק שֶׁאָשַׁמְנוּ מְאוֹד.

רַק שֶׁבָּגַדְנוּ מְאוֹד.

רַק שֶׁיָּדַעְנוּ שֶׁלֹּא נַעֲמֹד

וְנִפֹּל מֵעָצְמַת הָאָבְדָן.

וּמַדּוּעַ נֵבוֹשׁ מֵהוֹדוֹת

אַלְמוֹנִים, עֲזוּבִים בַּתֵּבֵל,

מְהַלְּכִים, מוֹעֲדִים, בַּשָּׂדוֹת

תִּמְצְאוּ אֶת גּוּפֵנוּ נוֹפֵל.

אַךְ פֶּתַע נִצְעַק קָבָל עַם

כִּי אֲנַחְנוּ יָרֵאנוּ לִחְיוֹת

וּמִלְּבַדֵּנוּ אֵין אִישׁ אָשֵׁם

שֶׁבַּיָּם שָׁקְעוּ יַבָּשׁוֹת אֲבוּדוֹת.

כִּי אֲנַחְנוּ בּוֹשִׁים לְהוֹדוֹת

כִּי אֲנַחְנוּ נוֹפְלִים בַּשָּׂדוֹת.

כִּי רִגְעֵי חַיֵּינוּ הוֹפְכִים אַגָּדוֹת.

כִּי אַרְצוֹתֵינוּ נוֹפְלוֹת שְׁדוּדוֹת.

(פברואר 1949)

כָּרַכְנוּ אוֹתוֹ, אֶת הַחֶבֶל הַהוּא,

עֲנִיבַת תַּלְיָן עַל צַוָּאר –

זֶה חֶבֶל קָדוֹשׁ, זֶה חֶבֶל חָזָק,

אֶת קָצֵהוּ אֲנַחְנוּ קָשַׁרְנוּ לָעֵץ:

דִּבְּרוֹת חֲבָלִים שֶׁנִּתְּנוּ בַּמִּדְבָּר –

מוּל אֵשׁ וֶאֱלֹהַּ בָּאֵשׁ וּבֶעָב

דִּבְּרוֹת שֶׁהִפִּילוּ אֵימָה עַל הַדּוֹר

שֶׁנִּקְבַּר וְהוֹתִיר עֶגְלֵי זָהָב.

הֵן עֲדַיִן חַיּוֹת, מַפִּילוֹת אֵימַּתָּן

עַל דּוֹרוֹת עֲבָדִים הַנָּדִים בַּמִּדְבָּר.

וְכָל פְּסַק וּמִשְׁפָּט, גַּם אִם לֹא נֶאֱמַר

כָּפוּף אֲלֵיהֶם כְּדָבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו.

עוֹמֵד הַמִּדְבָּר. עוֹדוֹ כְּמֵאָז.

וְהָהָר לֹא יָזוּז לְעוֹלָם.

הֲגַם בָּנוּ נִשְׁמַת עֲבָדָיו יְצוּקָה

וּבְפִינוּ שִׁירָם עַד עוֹלָם בָּעוֹלָם?

עַמּוּד הֶעָשָׁן וְהָאֵשׁ לֹא לָנוּ

נִגְלָה אֵי אָז בַּמִּדְבָּר שֶׁל אָז.

אֲנַחְנוּ עוֹבְרִים בְּעָשָׁן וּבְאֵשׁ –

בְּמִדְבָּר הַיָּמִים פֹּה וְעַכְשָׁו.

לֹא מָחָר – כִּי הַיּוֹם הַמּוֹעֵד

לְהַשְׁחִיז פִּגְיוֹן, גַּם כִּידוֹן.

לְקַצֵּץ בְּאַחַת אֶת הַיֶּתֶר הַהוּא,

לְשַׁחְרֵר צַוָּאר חָנוּק וְנֶחְנָק.

עוֹמֵד הַמִּדְבָּר, עוֹדוֹ כְּאָז.

וְהָהָר אֵינוֹ זָז לְעוֹלָם.

אָנוּ נוֹשְׁמִים אֶת נִשְׁמַת עֲבָדָיו

וּבְפִינוּ שִׁירָם עַד עוֹלָם?

(מרץ 1949)

בַּבֹּקֶר פִּלַחְתְּ אֶת שְׁנָתִי כַּחֲנִית.

חָלַפְתְּ אֶת בְּשָׂרִי עִם עֶרֶב.

וְאָקוּם לְרַדְּפֵךְ, מַסְעִירָה, רֵיחָנִית

מַשָּׂא לֵילוֹתַי בַּפֶּרֶךְ.

עָצְמָה הַתְּשׁוּקָה וְקַלּוּ רַגְלַי

לֹא תֶּחְדַּלְנָה לָרוּץ עַד עֶרֶב –

אֶל גּוּפֵךְ אֲזַנֵּק, לְאַזְּקוֹ בְּיָדַי

לְהַכְנִיעַ אוֹתוֹ לִהְיוֹת לָךְ טֶרֶף.

(קוּרְנוּבּ, מרץ 1949)

אַל תַּאַסְפִי בְּיָדֵךְ אֶת הָאֵפֶר הַקַּר.

אַל תַּאַסְפִיהוּ בַּיָּד.

אַל תִּזְרִיהוּ בַּלַּיְלָה עַל לוֹבֶן הַכַּר

כְּשֶׁתִּהְיִי לְבַדֵּךְ בְּחַדְרֵךְ.

כִּי אֲנִי כָּאן אוֹסֵף אֶת לֵילוֹת הַמִּדְבָּר.

וְהוֹלֵךְ בִּשְׁבִילָיו הַטְּלוּלִים עַד טֵרוּף.

וְזוֹרֶה עַל הָרָיו אֶת הַיּוֹם שֶׁנִּשְׁבַּר.

אֶת יוֹמֵךְ הָאֶחָד שֶׁנִּשְׂרָף.

כִּי אֲנִי כָּאן הוֹלֵךְ בִּנְתִיבֵי הַחוֹלְמִים

בִּסְחַרְחֹרֶת חוּשִׁים בַּמַּסָּע הַגָּדוֹל.

וְצוֹנֵחַ בִּדְמִי בִּשְׁבִילָיו הַתְּלוּלִים –

אֶל בִּכְיֵךְ הֶחָנוּק בַּכַּר.

(קוּרְנוּבּ, מרץ 1949)

גִשְׁמֵי אָבִיב מַאֲפִירִים כָּאן אֶת הַשֶּׁמֶשׁ

וּנְעוּרַי יוֹשְׁבִים דּוּמָם שִׁבְעָה - -

אוֹסְפִים אֶת הָאוֹר הַטּוֹב שֶׁל אֶמֶשׁ –

אֶל מִדְבָּרוֹת יוֹמָם.

הֵם זוֹכְרִים הַכֹּל בְּמֶרְחֲבֵי הַדֶּלֶף.

יוֹמָם מֻטָּל גּוֹסֵס בִּשְׂדוֹת הַשֶּׁלֶף

מוּאָר בְּכִסּוּפֵי שְׁקִיעָה וְשָּׂדוֹת

מוּאָרִים שְׁטוּפֵי טְלָלִים.

הֵם נֶאֱסָפִים לַחֲגֹג אֶת הָעֶצֶב,

לָחוֹג אֶת חַגָּם הַיָּתוֹם, הַבּוֹדֵד.

הֵם שָׁבִים אֶל בֵּיתָם, קַשּׁוּבִים

לִדְעִיכַת לִבָּם הַשּׁוֹעֵט.

(קוּרְנוּבּ, מרץ 1949)

גְּבָעוֹת הַבַּרְזֶל מְנַמְנְמוֹת.

פְּלָדָה וּנְחֹשֶׁת עַד אָפְסָיִם

אֶרֶץ חֲלוּדָה כּוֹרַעַת עַל בִּרְכַּיִם

קַשּׁוּבָה לְלַחַשׁ הָרוּחוֹת.

מוֹרָדוֹת הַגִּיר וְהֶחָצָץ.

צִלְצוּל הָעֶשֶׁת, מֶרְחָבִים.

וְהֵד מִצַּעֲדָם שֶׁל הַהוֹלְכִים

לִפְגֹּשׁ כָּאן אֶת קִצָּם הַמִּתְקָרֵב.

הַסּוֹף כָּחֹל, כָּחֹל.

אֵין שְׁבִיל נִמְתָּח אֵלָיו.

עָרוּץ אַכְזָב מִתְחַפֵּר בַּחוֹל

לִשְׁכֹּחַ אֶת תְּמוֹלָיו.

יוֹצֵר קַדְמוֹן, קַדְמוֹן

רָקַח כָּאן אֶת צְבָעָיו.

בִּדְמִי הַיְּשִׁימוֹן

טָבַל אֶת מִכְחוֹלוֹ.

הַיּוֹם זוֹרֵם אֶל חֵיק הַמַּכְתֵּשִׁים.

הַשֶּׁקֶט כָּאן מַסְעִיר אֶת יָם גְּוָנָיו.

הַנַּעַר שֶׁהָלַךְ בְּמִשְׁעוֹלֵי טְרָשִׁים

נוֹפֵל לָאָרֶץ עַל פָּנָיו.

זָהָב פּוֹרֵץ מֵעֹמֶק הַמְּכוֹרָה.

וְאֶרֶץ שׁוֹאֶגֶת בְּקוֹל דְמָמָה

עַל גּוּפַת עֶלֶם מַסְתִּיר פָּנָיו

מֵעֶרְוָתָהּ הָעֵירֹמָה.

(קוּרְנוּבּ, 1949)

לִנְשֹׁם אֶת מַסַּע עַמּוּדֵי הַחַשְׁמַל

לִפְקֹחַ לָהֶם עֵינַיִם.

לִשְׁאֹף אֶת מֵרוֹץ הַכְּבִישִׁים בַּלָּבָן

מוּל פְּלָדָה שֶׁל יָמִים וְשָׁמַיִם.

לֹא לַעֲצֹם אֶת עֵינֵי הַשִּׂמְחָה

הַמְּזַנֶּקֶת דּוֹהֶרֶת חֲסְרַת הַכָּרָה.

הֵידָד לְמַרְבַד הַפְּרָחִים הַצּוֹחֵק.

הֵידָד לַלֵּב הַפּוֹעֵם פְּנִימָה.

הַיָּרֹק הַחוֹלֵף מַמְתִּין לְתוֹרוֹ –

אַחֲרֵי הַסְּתָו וְהַקַּיִץ.

אַחֲרֵי הַיָּגוֹן הַמֻּזְהָב בְּעָלָיו –

נִפְגְּשֵׁנוּ בִּנְפוֹל עַל חַרְבּוֹ הַקַּיִץ.

(1949)

הֵן צָרִיךְ שֶׁתָּבוֹאִי סוֹף-סוֹף

לִמְשׁוֹתֵנִי מִרִיק הָרְחוֹבוֹת.

לְהַבְהִיר לִי: מַסְפִּיק וְדַי!

לֶאֱחֹז בְּיָדִי: הַבַּיְתָה טִפְּשׁוֹן!

וְלִנְעֹל אֶת דַּלְתֵּךְ אַחֲרַי.

הֵן צָרִיךְ שֶׁתּוֹפִיעִי פִּתְאוֹם

לַחֲסֹם אֶת מֵרוֹץ הָרְחוֹבוֹת

הַלֵּילִי וְלוֹמַר: חֲדַל!

גַּלְגַּל הַזְּמַן מַמְתִּין לְסוֹפְךָ

וְשָׁם הַכֹּל שָׁוְא וְלַשָּׁוְא –

הֵן צָרִיךְ שֶׁתֵּצְאִי מִצִּלֵךְ לִקְרָאתִי

לִלְחֹשׁ: כְּבַר לַיְלָה. עָיַפְתָּ מְאוֹד

אָנָה תֵּלֵךְ?

וַאֲנִי לָךְ לֹא אֵדַע לַעֲנוֹת –

וַאֲנִי יָרֵאתִי כָּל כָּךְ כִּי

רֵיקִים הַצְּלָלִים מִמֵּךְ –

וְעוֹד קָט תַּאַסְפֵנִי זָרָה

אֶל חֵיקָהּ מִן הָרְחוֹב

הַגּוֹסֵס. הִיא תִּנְעַל אֶת

דַּלְתָּהּ אַחֲרַי לִגְזֹל אֶת

לֵילֵךְ הָאַחֲרוֹן וְאֶת

הַתְּרִיסִים היא תָגִיף

אַחֲרַי.

(תל אביב, 1949)

אֶת קִנְאַתְ אַהֲבָתֵךְ הַגְּדוֹלָה

אֶת בִּכְיֵךְ הַלֵּילִי הַמַּפְלִיל לְאוֹר

הַבָּרָק הַנִּמְלָט עַל נַפְשׁוֹ

אֶת אַרְסֵךְ הֶאָגוּר מְטַפְטֵף בְּכִלְאוֹ

אֶת רַעַל חִצֵּי מַבָּטֵךְ

אֶת אֵשׁ שִׂנְאָתֵךְ הַשְּׁחוֹרָה

אֶת עִקְּשׁוּת צִפָּרְנַיִךְ

אֶת אִיּוּם שְׁתִיקָתֵךְ

בְּדָמִי הַמּוֹלִיךְ סְעָרָה

סָלַחְתִּי לָךְ.

הֵן-עַל-כֵּן אַתְּ אִשָּׁה.

הֵן-עַל-כֵּן אַתְּ יוֹדַעַת

לִשְׁלֹף צִפָּרְנַיִם.

הֵן-עַל-כֵּן אַתְּ יוֹדַעַת

לִנְעֹץ אֶת שִׁבְרֵךְ בִּבְשָׂרִי

וְלִצְרֹב בְּגוּפִי אֶת הַשַּׁאַג,

לְהַשְׁקוֹת בְּדִמְעוֹת עֵינַיִךְ

פִּרְחֵי אַל-מָוֶת שֶׁל סְתָו

שֶׁשָּׁתַלְתְּ בָּאָבִיב עַל קִבְרִי.

(תל אביב, 1949)

זוֹ הַתַּאֲוָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁתִּוָּתֵר בָּנוּ:

לִסְפֹּג בַּדָּם אֶת תַּמְצִית עָסִיס הַקַּיִץ.

לִדְרֹך בַּסְּתָו עַל עֲלֵי הַזָּהָב בַּשַּׁלֶּכֶת,

לִסְפֹּג אֶת הַגְּסִיסָה בְּאִוְשַׁת הֶעָלִים.

אֶת זוֹ הַתַּאֲוָה הָעַזָּה לֹא נִרְוֶה לַנֶּצַח –

לִהְיוֹת מֵתִים בְּמוֹת מוֹסְדֵי עוֹלָם יָשָׁן

וְלָדַעַת כִּי הַכְּפוֹר עוֹד יִמַּס בְּכִבְשָׁן.

וּבִן לַיְלָה לִפְרֹץ וְלָשׁוּב וְלִחְיוֹת סְעָרָה

בְּלֵב מִתְנַפֵּץ וְלִשְׁאֹג אֶל הָרֶגַע הַהוּא

לֹא לָתֵת לוֹ לָנוּס. וְעַד אַחֲרִית לָשׁוּב

וְלִקְרֹא – אֵיכָה?

רַק לִתְפֹּס אֶת כַּנְפֵי הָאָבִיב הַזֶּה.

רַק לִפְרֹחַ עִמּוֹ וְלִפּוֹל בִּזְרוֹעוֹת פְּרָחָיו

רַק לִתְסֹס בַּגַּנִּים כְּמוֹ הַפְּרִי הַזֶּה –

זוֹ הַתַּאֲוָה הַצְּלוּלָה בְּעֵינֵי הַמֵּתִים.

(תל אביב, אפריל 1949)

הַחַג הַזֶּה יָבוֹא וְרַב הָאוֹר

לְאֹרֶךְ כָּל הַדֶּרֶךְ

אֶל מוּל שִׁמְשׁוֹ בַּיּוֹם הַהוּא

הָעָם יִכְרַע עַל בֶּרֶךְ.

הַחַג הַזֶּה רִאשׁוֹן יִהְיֶה.

חָדָשׁ. צוֹחֵק, כָּל כָּךְ.

אֲנַחְנוּ נִכָּנֵס אֵלָיו

בַּשַּׁעַר שֶׁנִּפְתַּח.

אֶפְשָׁר שֶׁאָז בְּתוֹךְ הָאוֹר

בְּיָם הַנְּעוּרִים – הָרוּחַ

יְזַמֵּר לָעַם שִׁיר נְעוּרִים

עַל מָוֶת שֶׁנִּמְחָק.

אֶפְשָׁר יָבוֹא רַק לְהַזְכִּיר

כִּי עֶצֶב וְשִׂמְחָה הֵם שְׁנֵי

רֵעִים, אֲשֶׁר יָצְאוּ לִנְדֹּד:

שַׁלֶּכֶת סְתָו, פְּרִיחַת אָבִיב.

וּמִדַּרְכּוֹ הַלַּיְלָה בֹּא יָבוֹא

בְּנִיחוֹחֵי בְּשָׂמִים

וּכְשִׁכּוֹר רַגְלוֹ תִּמְעַד

עַל שְׂפַת יָמִים.

רַק אָז יִסְעָר מָחוֹל עַלִּיז

שֶׁל הַכְּמֵהִים לִחְיוֹת,

שֶׁל הַסְּתָוִים אֲשֶׁר קָפְאוּ

בְּלֹבֶן הַגְּוִיּוֹת.

זֶה יִהְיֶה מָחוֹל הַדָּם שֶׁלֹּא

נָדַם אֲשֶׁר הָרוּחַ שָׁר.

וְגַם רְעֵינוּ הַמֵּתִים עִמּוֹ

יְחוֹלְלוּ שָׁם, בַּחֻרְשָׁה.

הַכְּפָר יִפְעַר אֶת פִּיו בִּשְׂחוֹק

עַל מָוֶת שֶׁנִּמְחָק.

אַךְ אַל נֹאמַר הַמָּוֶת מֵת –

בְּהִתְקַדֶּשׁ הֶחָג.

(1949, יג' ניסן תש"ט)

אֲנִי אוֹתָךְ מִמֵרְחַקַּי הִרְדַּמְתִּי.

אֲנִי אוֹתָךְ יִשַּׁנְתִּי עַל בִּרְכַּי.

אֲנִי אוֹתָךְ בְּמַרְתֵּפִי נָעַלְתִּי

בְּמַחְשַׁכֵּי יָמַי.

וְלֹא זָקַנְתִּי טֶרֶם בָּאָה עֵת

וְגַם וִדּוּי עוֹד לֹא לָחַשְׁתִּי לָךְ.

וְאַף כִּי מַרְתֵּפִי כָּבַד מְאוֹד

בַּחֵטְא –

מָה כְּחֻלִּים

הֵם מָה

כְּחֻלִּים

שָׁמַי.

(1949)

רְעָמִים שֶׁלָּךְ רוֹעֲמִים

רוֹעִים בִּשְׂדוֹת זָרִים.

הוּאָר סוֹדֵךְ, כָּרַע,

נִקְרַע, מֻשְׁלַךְ אָבוּד

אֵי שָׂמָה, לְרַגְלַיִךְ.

אִשָּׁה.

בְּרָקִים שֶׁלָּךְ מְאִירִים

אֶת עֵינַיִךְ. אוֹרָם קָשֶׁה.

אַתְּ לְאוֹרָם נוֹשֵׂאת תְּפִלָּה

כּוֹאֶבֶת עַל בִּרְכַּיִךְ אַךְ

בְּאוֹרָם נִקְרְעוּ גַּם מַחֲשַׁכַּיִךְ.

אִשָּׁה.

בְּרָקִים שֶׁלָּךְ עַכְשָׁו זָרִים

לָךְ וְלֹא אוֹתָךְ, וְלֹא אוֹתָךְ

הֵם מְאִירִים וּמְלָטְפִים

כָּעֵת כְּשֶׁאַתְּ עַל הַבִּרְכַּיִם

נוֹשֵׂאת תְּפִלָּה.

אִשָּׁה.

לְאוֹרָם אַתְּ חֲשׂוּפָה כִּכְאֵב.

לְאוֹרָם אַתְּ פְּגוּעָה כְּאוֹיֵב.

לְאוֹרָם לֵילֵךְ אוֹרֵב - - -

אֲבָל לָךְ אִשָּׁה, עוֹד מְצַפֶּה

אֵי שָׂמָה, אִישׁ אוֹהֵב.

(1949)

וְהַיּוֹצְאִים בַּשַּׁעַר לֹא גִּלּוּ

לַדּוּמִיָּה אֶת שְׁמָם.

וְרַק אַתָּה, מְשֻׁלָּח וְנָזוּף

נֶחְשַׂפְתְּ לָהּ אַחֲרוֹן.

וְרַק לְזוֹ אֲשֶׁר נוֹסַעַת בְּקָרוֹן

נוֹפַפְתְּ דּוּמִיָּה, לְזוֹ אֲשֶׁר יוֹשֶׁבֶת

בְּקָרוֹן, אֵי שָׁם, בַּסַּפְסָל הָאַחֲרוֹן –

לְיַד הַשַּׁעַר לָהּ נוֹפַפְתְּ

דּוּמִיָּה אוֹתָהּ לֹא לָחֲשׁוּ

כָּל הַיּוֹצְאִים בְּשַׂעֲרָה.

כִּי שֶׁלָּךְ הָיְתָה

הַדּוּמִיָּה אוֹתָהּ שָׁלַחְתָּ

לָהּ, שָׁלַחְתָּ כְּדוֹרוֹן.

(1949)

לֹא יָדַעְנוּ לִקְרוֹא לוֹ בְּשֵׁם.

אַךְ יָדַעְנוּ הוּא פֹּה, הוּא נוֹשֵׁם.

לֹא יָדַעְנוּ אֶת מְקוֹר מִזְמוֹרוֹ –

אַךְ הִקְשַׁבְנוּ דְּמוּמִים לְקוֹלוֹ.

אֲבָל רַק אֲנִי רָאִיתִי אוֹתוֹ

מְדַלֵּג מֵאִילָן לְאִילָן בְּלִבִּי.

וְצִיּוּץ מִזְמוֹרוֹ – הִפְרִיחַ

שָׁקֵד מְלַבְלֵב מוּל דַּלְתִּי

וְחוֹמֵק מִפְּרוֹזְדּוֹרֵי הַלֵּב

לְשׁוֹרֵר עַל גָּדֵר עֲרִירִית

בְּיוֹם צַח וְשָׁלֵו שֶׁכָּזֶה

שֶׁמֵּאִיר רַק אַחַת לְשָׁנָה.

זֶה זְמִיר לְבָבִי הַקַּדְמוֹן

שֶׁהִקְדִּים לְשׁוֹרֵר אֶת חַיַּי

שֶׁסִּמֵּן אוֹתִי, רַק אוֹתִי

לִפְסֹעַ בִּנְתִיבוֹת יָמַי.

כָּל אֶחָד מַמְתִּין לְיוֹמוֹ –

בּוֹ יִתְגַּלֶּה לוֹ זָמִיר בְּלִבּוֹ,

וְשָׁקֵד חֲלוֹמוֹ יְלַבְלֵב מוּל גָּדֵר

עֲרִירִית אֶל דַּלְתּוֹ הַפְּתוּחָה.

(1949)

הַחַלְחָלָה נֶאֱחֶזֶת בְּשׁוּלֵי הַלַּיְלָה.

הַמִּדְרָכוֹת נָסוֹת עַל נַפְשָׁן מִן הָאוֹר.

הַפַּחַד הַמֻּכָּר מְפַרְכֵּס חָנוּק, אָפֵל.

מַזָּלוֹת לְלֹא מַזָּל צוֹנְחִים אֶל גּוֹרָלָם.

מֵרָחוֹק מְהַבְהֵבִים אוֹרוֹת כְּפָרִים.

מִישֶׁהוּ בְּאֹפֶל מְזַמֵּר. לְאָן? לְמִי

הַצָּרְצַרִים מְצַרְצְרִים, צִרְצוּר

אָפֵל וּמְאֻשָּׁר. לְמִי?

הַלַּיְלָה כַּנִּרְאֶה אֶשְׁכַּח אוֹתָךְ. אֶשְׁכַּח

לְשָׁוְא אֶת שְׁמֵךְ הַמְּרַטֵּט, הַמִּתְחַלְחֵל.

עַל שְׂפָתַיִךְ הַחִוְּרוֹת עוֹדוֹ מֻנָּח,

מֻזְנָח, אַךְ לֹא אֶחְדַּל עוֹד מִיַּחֵל.

(1949)

אִם לָעֲרָפֶל אָשִׁיר –

וְהָיָה שִׁירִי עֲרָפֶל.

אִם לַחֹשֶׁךְ אָשִׁיר –

וְהָיָה הַחֹשֶׁךְ שִׁירִי.

אַךְ אֲנִי אָשִׁיר,

לָאוֹר הַבָּהִיר הַמֵּאִיר –

לָאוֹר! לָאוֹר אָשִׁיר!

כִּי רַק לָאוֹר נוֹעָד מוֹתִי.

(1949)

נוּגָה שִׁירַת הַזּוֹרְעִים בְּחֵיקֵךְ אֶת מִרְיָם.

מְרִי קִצָּם הַנּוֹרָא בְּחַמְסִין,

מְרִי יוֹמָם הַסְּתָוִי בְּזָהָב,

מְרִי עָנְיָם הַנִּצְחִי בֶּעָמָל

לְכָבְשֵׁךְ תָּמִיד מֵחָדָשׁ.

נוּגָה תִּקְוַת הַמְיַחֲלִים לְמָטָר בְּעִתּוֹ,

לַמָּטָר הַמְּבֹרָךְ-הַמְּקֻלָּל,

לַמָּטָר הַמַּרְוֶה-הַמֵּמִית,

לַמָּטָר כִּי יֶחְדַּל בְּעִתּוֹ

וְיוֹתִיר לַחַמָּה אֶת מְלַאכְתָּהּ.

קְדוֹשָׁה אַהֲבַת-אָדָם לְזַרְעוֹ בְּטֶרֶם בָּקַע

כִּלְיְמֵי בְּרֵאשִׁית עַתִּיקִים,

כִּלְמַתַּן הַדִּבְּרוֹת בַּמִּדְבָּר,

כִּמְשׁוֹרֵר הַמְּקַדֵּשׁ אֶת שִׁירוֹ

וְהוּא טֶרֶם נוֹלָד.

כָּל אָדָם הֵן יֶלֶד הָיָה בְּיָמָיו הָרְחוֹקִים מִשֶּׁכְּבָר

וְנִשְׁבַּע בּוֹ לָשׁוּב לַחֲזוֹת

בְּנוֹף יַלְדוּתוֹ הַקָּדוּם,

כִּי עַל כֵּן הוּא זוֹרֵעַ שְׂדוֹתָיו,

כִּי עַל כֵּן הוּא יוֹלֵד אֶת בָּנָיו

לַחֲבֹשׁ בָּם פִּצְעֵי בַּגְרוּתוֹ

הַפְּתוּחִים לְעוֹלָם.

(3.10.50 פורסם ב- בשער", פברואר 1957)

קָרְאָה צִפּוֹר הָעֶרֶב

אֶל הַחוֹזְרִים רֵיקָם

מֵאֲבוּקוֹת וָטֶרֶף

מִמִּזְבְּחוֹת וָהֶרֶף,

מִפַּחַד הֱיוֹתָם.

צָעַק יַנְשׁוּף הַלַּיִל

אֶל הַנּוֹפְלִים דוּמָם,

אֶל הַמֵּתִים כִּפְלַיִם

עַל אָרְחוֹת וְתַיִל

בִּשְׁלוּלִיוֹת דָּמָם.

עֲלֵה שֶׂכְוִי הַשַּׁחַר

עַל גַּג נִשָּׂא וָרָם,

הָפֵץ כָּל בְּנֵי הַשַּׁחַת,

קְרַע קִנֵּי הַפַּחַד…

וְרוּחַ בָּם לֹא קָם!

וְהֵם הַחוֹזְרִים רֵיקָם,

וְהֵם הַנּוֹפְלִים דוּמָם

וְרוּחַ בָּם לֹא קָם

בְּשַׁחַר גֵּא וְרָם.

(פברואר 1950)

1. שמש מאי

שֶׁמֶשׁ מַאי כָּבְתָה עַל הַכַּרְמֶל

וַאֲנַחְנוּ הַיְנוּ כָּל כָּךְ מְאֻשָּׁרִים.

בָּעֵמֶק שֶׁלָּנוּ עָמֹק עַל הַגִּבְעָה.

וַאֲנִי, מְפֻיָּס עַד דְּמָעוֹת בִּקַּשְׁתִּי

רַק לִהְיוֹת חַרְדָּל בַּר אוֹ מִגְדַּל

פַּעֲמוֹנִים וָרֹד שֶׁל לַחְמִית

בְּדִנְדּוּנֵי עַרְבַּיִם.

שֶׁמֶשׁ מַאי כָּבְתָה עַל הַכַּרְמֶל

וּבַמִּדְרָכוֹת אָהֲבוּ הָאֲנָשִׁים

אֶת עַרְבָּם הַיּוֹרֵד מִן הֶהָרִים.

פַּעֲמוֹנֵי דּוּמִיָּה צְלוּלִים נִגְנוּ

לִי אֶת שִׁירֵי הָאֶרֶץ הַקְּטַנָּה

הַגְּדוֹלָה מִכָּל אַכְזָבוֹתַי.

שֶׁמֶשׁ מַאי כָּבְתָה עַל הַכַּרְמֶל

וְאִישׁ לֹא הֶאֱמִין לָעִתּוֹנִים

כִּי קְרוֹבָה הַמִּלְחָמָה מֵעֵבֶר לְהָרִים.

אִישׁ לֹא הֶאֱמִין כִּי מוֹת יָמוּת בַּמִּלְחָמָה.

וַאֲנִי אָהַבְתִּי אֶת חַיַּי כְּפִי שֶׁמֵּעוֹלָם

לֹא אָהַבְתִּים עֲדַיִן.

2. טל

וְיֵשׁ שֶׁנִּתְעוֹרֵר בַּחֲצִי הַלֵּיל

לְהַאֲזִין אֶל הַטַּל הַנּוֹפֵל

כָּבֵד מֵעֵבֶר לְקִירוֹת חַדְרֵנוּ

שָׁקוּף, טִפָּה אַחַר טִפָּה.

הָלַךְ הַגֶּשֶׁם. בָּא הַטַּל.

שָׁמַעְנוּ פְּסִיעוֹתָיו עוֹבֵר

בַּחֲלוֹמֵנוּ. זַךְ, עָנֹג

כְּשַׁחַר טֶרֶם צָהֳרַיִם.

טֶרֶם אֵשׁ.

3. קיץ

קַיִץ בּוֹעֵר בַּדְּרָכִים.

הַדְּרָכִים לְבָנוֹת. מֻכּוֹת

סַנְוֵרִים נִשְׁלָחוֹת נְזוּפוֹת

אֶל רַגְלֵי הֶהָרִים וְלַחֲזֹר

רְחָבוֹת, נִשָּׂאוֹת בָּאָבָק,

עֲיֵפוֹת מִשְׁתַּטְּחוֹת לְרַגְלֵינוּ.

הָעֵמֶק הֶחֱלִיף את בְּגָדָיו.

וְכָל יָרֹק הָפַךְ זָהָב.

וּבָעֶרֶב עוֹלֶה הַיָּרֵחַ גָּדוֹל

וְקָרוֹב, כָּל כָּךְ אַדְמוֹנִי

בֵּין כִּתְפֵי הַגְּבָעוֹת.

נַעַר עַל מִפְתָּן חַיָּיו לוֹחֵשׁ

דְּבַר מָה לַאֲהוּבָתוֹ:

מָה שֶׁלּוֹחֲשִׁים הָאוֹהֲבִים

כְּשֶׁיָּרֵחַ גָּדוֹל, קָרוֹב, אַדְמוֹנִי,

מְחַיֵּךְ עַל אַהֲבַת חַיֵּינוּ

הָרִאשׁוֹנָה כָּל כָּךְ.

רוּחַ קַיִץ קַלָּה מְלַטֶּפֶת

בְּרֹךְ אֶת עֲצֵי הַצַּפְצָפָה.

צַמַּרְתָּם שׁוֹתֶקֶת: תּוֹדָה.

4. ליל חציר

רוּחַ לַיְלָה חַמָּה. נִיחוֹחַ

חָצִירִים בְּשַׁעַר הַכְּפָר

כּוֹרְעוֹת עֶגְלוֹת הֶחָצִיר.

עֲמוּסוֹת לַעֲיֵפָה.

חֲבִילוֹת הֶחָצִיר מְפַהֲקוֹת

בְּשָׂדוֹת רְחוֹקִים מַמְתִּינוֹת

בְּתוֹרָן לָעוֹמְסִים.

נַעֲרֵי הֶחָצִיר מְנִיפִים

לְאוֹר יוֹם חֲבִילוֹת

שֶׁל חָצִיר עַד קוֹמָה

עֲשִׂירִית.

עַתָּה הַס.

לֵיל חָצִיר בִּשְׂדוֹת

יִזְרְעֶאל.

לֵיל חִלּוּץ עֲצָמוֹת

לֵיל חִלּוּף מִשְׁמָרוֹת

הַכֹּחַ.

5. רוח על הרי נצרת

רוּחַ עַל הֲרֵי נַצֶרֶת.

פָּז חָדָשׁ רָוָה כַּרְמֶל.

זוּ עֵת תַּמָהּ. זוּ עֵת הָעֶרֶב

הִנֵּה הַצֹּאן: צָמֵא-צָמֵא.

רָחַקְתִּי כֹּה. עוֹד רָב הַדֶּרֶךְ.

אַךְ לֵיל הַקַּיִץ פֹּה קָרוֹב.

עַל צוּף גְּבִיעוֹ סוֹגֵר הַפֶּרַח.

עָמוּס חָצִיר חוֹזֵר קָרוֹן.

הָרוּחַ עָז עַל הֲרָרֵי נַצֶרֶת.

וְעֵת קָצִיר בָּעֲמָקִים.

שָׂדוֹת שֶׁלִּי בְּאוֹר יָרֵחַ

קְשׁוּבִים אֶל סוֹד מַעֲמַקִּים.

עַתִּיק הַשִּׁיר. יָשָׁן הָעֶרֶב.

רַק הָרוֹעִים יָדְעוּ זַמְרוֹ.

זֶה זֶמֶר שֶׁרֻקָּם מִנִּיר וְעֵשֶׂב

מֵעֶצֶב נָע וְנָד עִם פַּת לַחְמוֹ.

כָּלָה הַגֵּז, קַלָּה הָרֶגֶל

וְאֶרֶץ חֲלָבִית פּוֹעָה.

בִּשְׁמֵי הַכְּפָר דּוֹאָה יוֹנָה.

עַל הַכַּרְמֶל שְׁקִיעָה וְרֻדָּה.

הִרְחַקְתִּי כֹּה. עוֹד רַב הַדֶּרֶךְ.

וְרֵעַ לִי כּוֹכָב רִאשׁוֹן.

בַּחֲלוֹמוֹת שָׁקַע הַפֶּרַח.

עָמוּס חָצִיר חוֹזֵר קָרוֹן.

6. קץ שנה

קֵץ שָׁנָה. תֶּלֶם שָׁחֹר חוֹזֵר לְסַפֵּר אֶת לֶכְתָּהּ.

וּבְעַיִן נִרְאֶה אֵיךְ עוֹלֶה יַלְדוּתוֹ שֶׁל הַלֶּחֶם.

נִפְלְאוּ אוֹרְחוֹתֶיךָ אֵלִי רְאֵה: נוֹתַרְנוּ לָלֶכֶת

עַבְדֵי אֲדָמָה, עַד עוֹלָם בְּדַלּוּת עֵירֹמָה.

דִּמְעָתֵנוּ מְלוּחָה כְּפַת. צְחוֹקֵנוּ עֲסִיסִי כְּתַפּוּחַ.

חֹק אֶחָד לַפּוֹתְחִים מַעֲנִית בְּאַדְמַת הַלֶּחֶם.

מִי יָשִׁיר עַל הַדָּם וְיִטְמֹן גַּרְעִינוֹ בָּעֹמֶק? זוֹ

נַפְשִׁי הַגְּדוֹלָה מִן הַפַּחַד, צְאִי לְהַלֵּךְ בַּשְּׁלָפִים.

בַּכַּרְמֶל תֶּחֱזִי אֵיךְ עוֹלָה שְׁנַת אֵיְמִים כְּמַפֹּלֶת,

בִּשְׂרֵפַת הַפְּסָגוֹת כַּעֲלוֹת הַתִּשְׁבִּי אֶל הָאוֹר.

קֵץ שָׁנָה, לֹא תִּכְבֶּה אָהֲבָה מֵאֶרֶץ. עַל בִּרְכַּיִם יִפְּלוּ

סְבִיבֵךְ וְיִרְאוּךְ מְשֻׁלְהֶבֶת, מֻכַּת אַהָבִים וְתִקְוָה.

7. הלילה אשיר לך

הַלַּיְלָה אָשִׁיר לָךְ, כִּי בָּאֲנִי יֵינֵךְ הַיָּשָׁן.

וְנִיחוֹחַ יוֹמֵךְ עוֹד רוֹטֵט בָּאַחֲרוֹן מֵיתָרָיו.

יוֹם רָחָב כָּאן עָלָה עַל עַרְשׂוֹ,

יוֹם רָחָב שֶׁל פֵּרוֹת וְדָגָן,

יוֹם זָהָב כְּגַרְעִין הַנּוֹתֵן מֵאָה שְׁעָרִים,

כְּחַיַּי הַנּוֹטִים אֶל עַרְבָּם לִפְרֹחַ תָּמִיד מֵחָדָשׁ.

עֵת כּוֹרֵם, וְהַגֶּפֶן כְּבֵדָה.

כְּמוֹ פַּיְטָן כְּבַד חֲזוֹן וְכוֹרֵעַ לָאָרֶץ דּוּמָם.

הֲיַשִׂכִּיל גַּם הוּא כְּמוֹתֵךְ לִדְרֹךְ אֶת דָּמוֹ הַתּוֹסֵס?

מִי כָּמוֹךְ עוֹד חֲכַם יְצִירָה וְיוֹדֵעַ לָתֵת עַד תֹּם.

הָהּ, אָסִיף, עֵת יָפָה, עֵת יָפָה כְּיוֹם הַהֻלֶּדֶת.

הֵן רֵיחֵךְ כְּרֵיחַ אִשָּׁה בִּמְלֹאת לָהּ יְמֵי הֶרְיוֹנָהּ,

הָהּ, אָסִיף הַדְּמָעוֹת הַקָּדוֹשׁ שֶׁל חָרִישׁ וּזְרִיעָה בְּשַׁלֶּכֶת…

… שֶׁל יוֹגֵב שֶׁשָּׁלַח אֶת לַחְמוֹ עַל פְּנֵי הַיָּמִים.

אַדְמָתִי הַשְּׁחוֹרָה וְאוֹהֶבֶת,

אַתְּ קְרוּאָה אֶל מִשְׁתֶּה הַחַיִּים.

כָּמוֹךְ גַּם אֲנִי אֶת הַמָּוֶת חָדַלְתִּי לִירוֹא.

כִּי מַלְאוּ אֲסָמַי אֶת חַיַּיִךְ

מִן הַיּוֹם בּוֹ הִצְמַחְתְּ לִּי חִיטָּה עַד לִזְעֹק.

עַד לִזְעֹק מֵעֹצֶם חֶדְוָה…

אַתְּ קְרוּאָה אֶל מִשְׁתֶּה הַחַיִּים,

אַדְמָתִי הַשְּׁחוֹרָה.

(23.07.1950)

א. בשדה המת

חִיּוּךְ יָשָׁן הוֹבִיל אוֹתָךְ הַלַּיְלָה

אֶל פָּנָסִים כְּבוּיִם שֶׁלְּאַחַר שְׂרֵפָה

וְהַמֶּרְחָב הַזֶּה שֶׁלֹּא פָּתַח לָךְ דֶּלֶת

מִתְרַפֵּק אֵלַיִךְ בְּזַעֲקַת סוּפָה.

אֲנִי, כְּאַז, רוֹאֶה אֵיךְ אַתְּ אוֹתוֹ כּוֹאֶבֶת.

אֲנִי, כְּאַז, יוֹדֵעַ: כֹּה דַּק הַקַּו בֵּין שֶׁקֶר לֶאֱמֶת

וּבְהִמּוֹט הַשִּׁיר אַתְּ אֶת נִגּוּנוֹ אוֹגֶרֶת

וּכְאוֹתוֹ יוֹגֵב אַתְּ בַּשָּׂדֶה נִצֶּבֶת, בַּשָּׂדֶה הַמֵּת.

כִּי שׁוּב יָבוֹא אָבִיב וְשׁוּב תַּחֲלֹף שַׁלֶּכֶת

וְהַיּוֹנִים תִּדְאֶנָה עַד קַצְוֵי הָאוֹר.

אִמְרִי רַק לִי, רַק לִי, לְאָן עָלַי לָלֶכֶת

בְּטֶרֶם לֵיל יִשְׁלַח אֶת נְּעוּרַי לַבּוֹר.

ב. שיר ממרחקים

קִרְאִי לִי שׁוֹתֶקֶת וְאָשׁוּבָה מִדֶּרֶךְ.

אִמְרִי: שְׁעָרַי קוֹרְסִים בַּסּוּפָה

עוֹלָם מִתְנַפֵּץ, שׁוֹקֵעַ כָּאן עֶרֶב

כּוֹרַעַת הָרוּחַ עֲיֵפָה מִמְעוּפָה.

פַּעַם יָדַעְתִּי: הַיּוֹנִים תָּעֹפְנָה.

פַּעַם לָחַשְׁתְּ לִי וְלָאוֹר אֵין סוֹף.

וּבְטֶרֶם יָצָאתִי לְאָן וְעַד אַנָּה

אָמַרְתְּ לִי: בָּא מָוֶת הַלַּיְלָה שָׁחֹר.

צוֹנְחוֹת הַיּוֹנִים, הַחֶרֶב מוּנֶפֶת.

בַּלַּיְלָה הַזֶּה דּוֹעֵךְ גַּם זִכְרֵךְ.

הַקֵּץ פּוֹעֵם בְּדָמֵךְ וּמַשְׁלִיךְ, עָלַי

וְעָלַיִךְ, אָבָק כּוֹכָבִים מִמָּרוֹם.

ג. על חופי הלילות

לֹא קָרָאת לִי בְּאֶבְלֵךְ. הַמַּלְקוֹשׁ עַל גַּגֵּך מִתְמוֹטֵט

נֶאֱחָז בְּזִכְרֵךְ אֲנִי מְעוֹרֵר אֶת חַגֵּךְ הַדּוֹעֵךְ.

צִפֳּרִים כְּבֵדוֹת פּוֹרְסוֹת כָּנָף.

עַל גַּגֵּך מִתְמוֹטֵט הַמַּלְקוֹשׁ, נוֹפֵל עַל חַרְבּוֹ,

בִּגְבוּרָה עַתִּיקָה, פּוֹרֵעַ אֶת שְׂכָרֵךְ בְּאַהֲבָה

כְּאוּבָה, סוֹרֶרֶת, כְּדַרְכּוֹ

בְּטֶרֶם בּוֹא אָבִיב עַתִּיק, עַז רוּחַ.

בְּטֶרֶם יִפְרְחוּ כָּאן הַפְּרָחִים הַמְּבַקְּשִׁים לִקְמוֹל.

בְּטֶרֶם הַשְּׁחוֹר יַשְׁחִיר מְאוֹד וְהַיָּרֵחַ יַעֲלֶה

לִקְבֹּר, נָכְרִי וְזָר, אֶת שַׁחַר הָאֶתְמוֹל.

שְׁקִיעָה, חֻפֵּי לֵילוֹת וְאַתְּ אַגָּדָה מִתְרַחֶקֶת, תִּמְרַת

עָשָׁן שֶׁהוֹתִירָה מֵאָחוֹר רַכֶּבֶת לַיְלָה שְׁחוֹרָה.

אֲנִי עַל הָרָצִיף תּוֹהֶה מוּל מְסִלָּה דּוֹמֶמֶת,

יָרֵא לִשְׁמֹט אֶת הַיָּד הַמּוּנֶפֶת, מַחְוִירָה…

ד. שמחת אובד הדרך

כְּפָרִים לֹא לִי נִצְּבוּ בְּפִתְאוֹמֵי הַדֶּרֶךְ,

שְׂדֵרוֹת לֹא לִי דִּגְלוּ נִשְׁקָן כְּלִגְיוֹנוֹת זָרִים.

וְרַק אַתָּה אָחִי בָּרוּחַ הַסּוֹעֶרֶת עָצַרְתָּ,

רֶגַע, לִרְאוֹת בְּסוֹד, יָמִים כּוֹרְעִים.

כָּאן הָאוֹר נוֹפֵל וְקָם. נַפְשׁוֹ מוֹעֶדֶת וְהוּא

הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר אוֹתוֹ נִרְאֶה בִּרְעוֹם תֻּפִּים.

לַנֶּצַח יְפַרְפֵּר, כִּגְּסוֹס מְנוֹרָה דּוֹעֶכֶת

לְהִדָּלֵק בְּאוֹר פְּרָחָיו הַצְּהֻבִּים.

רְאֵה, הִנֵּה אָבִיב. הִנֵּה בִּתּוֹ צוֹחֶקֶת.

גֹּרַשׁ הַסְּתָו לַשָּׁוְא מֵעֵבֶר לֶהָרִים.

רְאֵה כֵּיצַד בִּתּוֹ אִתָּנוּ נֶאֱבֶקֶת

בְּמַחְלְפוֹת זָהָב שֶׁל הַשִּׁירִים.

הֵן רַק אוֹתָהּ בִּקַּשְׁתִּי בַּסּוּפָה, בָּרַעַם

וּמִקּוֹלָהּ זֵרִים קָלַעְתִּי לְאֵין סְפֹר.

אַךְ אִם אֵצֵא לִנְשֹׁם אוֹתָהּ רַק פַּעַם

שֵׁנִית הִיא תִּשָּׁמֵט כַּקַּיִץ אֶל הַכְּפוֹר.

(1950)

רְאִי. הַטַּף שִׁכּוֹר מִשֶּׁמֶשׁ וְשָׁמַיִם,

מִדֶּשֶׁא וּמִטַּל. פְּרִיחַת חַרְדָּל הַבָּר,

עֵת פְּרִיחָתוֹ נִשְׁפֶּכֶת כְּמַפָּל שֶׁל מַיִם –

מַכֶּה בּוֹ מַלְאָכֵךְ וּמְצַוֶּה לוֹ: גְּדַל!

תֵּבֵל שֶׁוֹצֶפֶת אוֹר. תֵּבֵל יְפַת עֵינַיִם,

בְּהִתְנַתְּקִי מִמֵּךְ פִּרְשִׂי אֶת אָבִיבֵךְ,

וּצְאִי יָפָה שֶׁלִּי בִּמְחוֹל מַחֲנַיִם

עוֹד קֹדֶם שֶׁהַטַּף יַכִּיר אֶת מָכְאוֹבֵךְ.

רָחָב-רָחָב לִבֵּךְ. הָלוּם צִפּוֹר וְעֶשֶׁת

אַךְ שָׁוְא אָמַרְתִּי כִּי יָדַעְתִּי שְׁמֵךְ.

כִּי חֲדָשָׁה הֻגַּשְׁתְ אֵלַי הַיּוֹם נִרְגֶּשֶׁת,

ְעֵינֵי יַלְדִּי תָּכְלוּ מִמֵּךְ.

הַשִּׁיר הַזֶּה חוֹלֶה וּמֵת אֵלַיִךְ.

הַשִּׁיר הַזֶּה חוֹלֶה שִׂמְחַת אוֹרֵךְ.

אֲנִי עַד אַחֲרוֹן יָמַי אֵלֵךְ בָּךְ וְאֵלַיִךְ.

הָאֲבוּקוֹת דּוֹלְקוֹת מוּל דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה.

(גבת, אפריל 1950)

1. אל הבוקר הרחוק

הַלַּיְלָה עֵר. לִילִית פּוֹקַחַת עַיִן

עַל גַּג בּוֹדֵד אוֹ מִצַּמֶּרֶת בְּרוֹשׁ.

בַּחַג הַזֶּה, בְּצֵל קִירוֹת הַבַּיִת

אַתְּ שֶׁלִּי מִבֹּהֶן וְעַד רֹאשׁ.

קָרֵב חֲלוֹם. הָזוּי, צֹפֶן מַפֹּלֶת.

חָבוּק עַד תֹּם בְּאֹמֶן וְקָרְבָּן.

הַשֶּׁקֶט פֹּה טוֹמֵן אֶת עֵין הַמְּעַרְבֹּלֶת

אֶת נְבוּאַת הַדְּמִי עַל הַחֻרְבָּן.

נֵשֵׁב מוּלוֹ וּנְבָרְכוֹ בַּסַּעַר.

וְעִמָּדוֹ נֵצֵא אֶל הַדְּרָכִים.

נִיחוֹחַ חָצִירִים וְצִפִּיָּה בַּשַּׁעַר

עוֹצְרִים אֶת נִשְׁמָתָם.

הַלַּיְלָה עֵר. עִצְמִי עֵינַיִם. הִכּוֹנִי

לְשָׁנִים שֶׁל אֹמֶן וּבְגִידָה. הַבֹּקֶר

עוֹד רָחוֹק אַךְ הוּא כִּשְׁתֵּי עֵינַיִךְ

יִפְרַח עִם שַׁחַר כְּפֵשֶׁר אוֹ חִידָה.

2. במבואות האופל

הַקּוֹל נָדַם. דְּמָמָה רְחָבַת יָדַיִם

הֵצִיפָה אֶת הַכְּפָר. שׁוֹאָה עַל סַף.

אַתְּ יְשֵׁנָה עֲדַיִן. אֲנִי מַבִּיט בָּךְ

בְּעֵינֵי עָפָר.

רָחוֹק מֵאֱלֹהִים, בִּמְבוֹאוֹת הָאֹפֶל

זָכַרְתִּי חֶסֶד דָּם.

אָסוֹן קָרֵב! אַךְ חַי. לֹא מֵת הַיֹּפִי,

וַחֲלוֹמֵךְ פָּרוּשׂ, כֹּה תָּם.

שָׁדוּד נוֹפֵל הַלַּיְלָה. אֲנִי אוֹתוֹ שׁוֹמֵעַ.

הוּא קָרֵב מוּלִי מֵנִיף אֶת גַּרְזֵנוֹ.

הַבְּכִי גָּדוֹל, אֲבָל אֵינוֹ דּוֹמֵעַ

כִּי יְבֵשׁוֹת עֵינָיו.

זֶה רַק הַטַּל נוֹפֵל, טִפָּה-טִפָּה,

דִּמְעָה אַחַר דִּמְעָה, הַלֵּב מַפִּיל

אֶת גּוּפָתוֹ מִגֶּשֶׁר, נָבוֹן,

חָזָק וּמְעוֹרֵר קִנְאָה.

אֲנִי מַבִּיט בָּךְ בְּעֵינֵי עָפָר.

גָּדוֹל לֵילֵךְ וְעַז לְשׁוֹחֲרָיו.

כָּךְ אוֹהֲבִים נָשׁוּב, נַחֲזֹר אֶל

הֶעָפָר כְּתֹם, כְּשׁוֹךְ הַקְּרָב.

3. זעקה אחרונה

סָבוּךְ זָרִים, כְּשֶׁמֶשׁ אֶת הָאָרֶץ

וְתִזְעֲקִי, וְאֵין מַצִּיל.

וְאָנֹכִי מָלֵאתִי כָּל הָאָרֶץ

וְלֹא נוֹאַשְׁתִּי מֵהַצִּיל.

וְאַקִּיף אֶת הַלֵּיל כְּשׁוּעָל אֶת הַכֶּרֶם.

אֲחַלְחֵל בִּמְחִילוֹת נִסְתָּרוֹת כְּמוֹ מַיִם

לְרַגֵּל אֶת חַגֵּךְ הַמּוּעָד לְאָסוֹן

וְלֶאֱרֹב לְאֶבְלֵךְ הַמּוּאָר לְשָׂשׂוֹן.

אֲנִי אָץ לְעֶזְרָה כִּי עָצוּם הוּא אוֹיְבֵךְ,

כִּי חוֹמָה וְשִׁרְיוֹן הוּא מַבְקִיעַ

וְלָךְ הוּא שׂוֹנֵא וְאוֹתָךְ הוּא תָּאֵו

אֲבָל אֶת לִבֵּךְ לֹא יַבְקִיעַ.

אַתְּ מֻקֶּפֶת כָּלִיל. אַתְּ אַרְצִי הַקְּטַנָּה,

אֶל חוֹפַי מִתְנַפְּצִים גַּלַּיִךְ.

כִּי תִּפְרֹץ מִלִּבֵּךְ זְעָקָה אַחֲרוֹנָה

מֵת אֶפֹּל בִּדְמָמָה לְרַגְלַיִךְ.

(20.05.1950)

הָרוּחַ מְשַׁיֵּט לוֹ עַל הֲרֵי נַצֶרֶת.

בְּכֶתֶם פָּז חָדָשׁ טוֹבֵל כַּרְמֶל.

הָעֵת תַּמָהּ. זוּ שְׁעַת הָעֶרֶב.

הַצֹּאן צָמֵא חוֹזֵר מִן הַמִּרְעֶה.

הִרְחַקְתִּי נְדֹד, עוֹד רָב הַדֶּרֶךְ

וְלֵיל הַקַּיִץ כֹּה קָרוֹב.

עַל צוּף גְּבִיעוֹ סוֹגֵר הַפֶּרַח.

עָמוּס חָצִיר חוֹזֵר קָרוֹן.

עִצְרִי, עִצְרִי, כֹּה עַז הָרוּחַ

זוּ עֵת קָצִיר בָּעֲמָקִים.

שָׂדוֹת שֶׁלִּי בְּאוֹר יָרֵחַ

קְשׁוּבִים אֶל סוֹד מַעֲמַקִּים.

עַתִּיק הַשִּׁיר, יָשָׁן הַזֶּמֶר,

רַק הָרוֹעִים יָדְעוּ אֶת שְׁמוֹ.

הוּא מִתְעוֹרֵר מִנִּיר, מֵעֵשֶׂב,

עַל פַּת לַחְמוֹ פָּרוּשׂ הָעֶצֶב.

כַּלָּה הַגֵּז. קַלָּה הָרֶגֶל.

אֶרֶץ שֶׁל חָלָב וּדְבַשׁ פּוֹעָה.

כִּבְשָׂה תַּמָהּ פּוֹשֶׁטֶת סְוֶדֶר,

בִּשְׁמֵי הַכְּפָר יוֹנָה דּוֹאָה.

הִרְחַקְתִּי נְדֹד, עוֹד רָב הַדֶּרֶךְ

כּוֹכָב רִאשׁוֹן מֵאִיר דַּרְכִּי.

בַּחֲלוֹמוֹת שָׁקַע הַפֶּרַח,

עָמוּס חָצִיר חוֹזֵר קָרוֹן.

(לחג הגז, תש"י, מאי 1950)

גַּם עָלֵינוּ עוֹד תֵּרֵד שָׁעָה שֶׁל נֹחַם.

כִּי גְּבוּל הִצִּיב אֱלֹהַּ לַדְּבָרִים.

תְּהֵא זוּ שְׁעַת חֲצוֹת שְׁלֵוָה אוֹ עֵת

עַרְבַּיִם, זוּ שְׁעַת הַשֶּׁקֶט בַּכְּפָרִים.

נִשְׁבַּעְתִּי לָךְ בְּאֵבֶל שְׁקִיעוֹתֵינוּ,

בִּבְכִי יָמַיִךְ שֶׁנִּשְׂרָפִים אֵלַי,

בַּדֶּרֶךְ הַלְּבָנָה אֲשֶׁר נָבְטָה בֵּינֵינוּ,

מֵאֹפֶל הַשָּׂדוֹת וְחֹשֶׁךְ הָעוֹלָם.

אוּלַי יִשְׁכֹּן אָז סְתָו עַל כָּל הָאָרֶץ

וְעֵץ עָצוּב אֶת שִׁירָתָהּ אָז יְפַזֵּם.

אוּלַי תִּפְרֹשׂ תְּכֵלְתָהּ תְּשׁוּקַת הַקַּיִץ

וְאָנוּ נִתְאָרֵחַ בְּבֵיתָהּ כְּמוֹ אָז.

אֲבָל אוּלַי חַיִּים אֵלֶיהָ לֹא נַגִּיעַ

וְעַל עֵינֵינוּ הֶעָפָר יִגְהַר, כָּבֵד.

אַךְ הִיא תָּבוֹא, אֵלֵינוּ הִיא תַּבְקִיעַ

בִּנְתִיב לֵילֵנוּ הָאוֹבֵד.

(יולי 1950)

לֵיל שֶׁקֶט בָּעוֹלָם. יַשְּׁנִינִי עַל בִּרְכַּיִךְ.

יוֹם קְרָב קָשֶׁה נִצָּב עַל סַף וְאִישׁ

לֹא יִמָּלֵט הַפַּעַם, כֻּלָּם יִפְּלוּ בַּחֶרֶב

אוֹ בַּשְּׁבִי יֵלְכוּ דּוּמָם.

הַכְּפָר עֲצוּם עֵינַיִם, שָׁלֵו וּכְבַד עָמָל.

בִּשְׁבִילָיו פּוֹעֶה לוֹ בְּכִי הַצָּרְצַרִים.

אֲנַחְנוּ נִשָּׂאִים בַּטֶּנֶא אֵי, לְאָן, כִּפְרִי בָּשֵׁל.

שְׁנַת לֵילֵנוּ קָשָׁה, שְׁתִיקָתֵנוּ אֶבֶן.

יָרֵחַ מִמִּזְרָח עוֹלֶה בִּשְׁמֵי עוֹפֶרֶת. פָּנָיו

חִוְּרוֹת. הוּא כְּבָר יוֹדֵעַ שֶׁהַסּוֹף הוּא מַר.

עִצְרִיהוּ בִּתְפִלָּה, לְבַל יִשְׁקַע הַפַּעַם

שְׁקִיעָה שְׁתוּקָה, בִּקְצֵה הַמַּעֲרָב.

עַל מִי תָּחוּל אַשְׁמַת הַדָּם בְּיוֹם מָחָר?

וּמִי יֹאמַר כִּי נְקִיוֹת יָדָיו?

עַל מִי תֵּרֵד אַלַת הַמָּוֶת הַמְּשַׁוַּעַת

אֲשֶׁר תִּחְיֶה מֵעֵבֶר לְכָל חַי?

רַק עַל רֹאשְׁכֶם הַיְּשֵׁנִים מִדַּעַת,

הַמְּשַׁוְּעְים: עָיַפְנוּ, יָבוֹא אֲשֶׁר נוֹעַד.

רַק עַל רֹאשְׁכֶם, הַנִּרְדָּמִים בְּלִי דַּעַת,

אֶת תַּרְדֵּמַת הַנִּרְדָּמִים לָעַד.

יַשְּׁנִינִי כִּי עָיַפְתִּי, אַמְּצִינִי רַק הַלֵּיל.

הַמְּחִיר עוֹד יִגָּבֶה בִּשְׂדוֹת הַקֶּטֶל וְהַקְּרָב.

מֵאָה עֶשְׂרִים שֶׁלִּי בָּרְכִי אֶת לוֹחֲמַיִךְ

בָּרְכִי אֶת חַיֵּיהֶם בְּיוֹם מוֹתָם.

הֵן לָךְ הַנִּדּוֹנִים יַדְלִיקוּ אֲבוּקוֹת.

הֵן לְאוֹרָן גַּם יִצְעֲדוּ אֶל קֶבֶר וְאֶל שֶׁבִי.

וְאֵין מַצִּיל! וְאֵין עוֹמֵד בַּשַּׁעַר לִפְרֹשׂ

יָדָיו עָלֵינוּ, בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה.

(יולי 1950)

בְּכוּ לַנּוֹפְלִים בְּעוֹדָם מְנַצְּחִים,

בְּעוֹדָם הוֹלְכִים וְכוֹבְשִׁים וְהוֹלְכִים.

קוֹנְנוּ, סִפְדוּ וְעִרְכוּ לְוָיָה לַשּׁוֹתִים

אֶת יֵינָם הַקְּלוֹקֵל לִרְוָיָה.

קִרְאוּ לַדַּיָּה. רְדִי! הִנֵּה הַפְּגָרִים.

וְאִמְרוּ לָהּ: חַיֵּיכֶם רַק בְּדָיָה.

חַיֵּיכֶם רַק שִׂנְאָה וּמִלְחֶמֶת אַחִים

נַקְּרִי עֵינֵיהֶם. הַמֵּתִים לֹא חַיִּים.

בּוֹאָהּ לַיְלָה מֵאַרְבַּע הָרוּחוֹת בֹּא

וְכַסֵּם לִבְלִי שׁוּב. וְכַסֵּם לְדוֹרוֹת.

כִּי שִׁמְשָׁם – מַשְׂטֵמָה וְיוֹמָם אֵינוֹ יוֹם.

אֵלִי, בְּעוֹלָמְךָ מָה גְּדוֹלָה הָאֵימָה.

בּוֹאָהּ לֵיל, בֹּא כְּמַבּוּל.

צִוִּיתִיךָ, הַכֵּם בְּהָמוֹן

וְשָׂרִיד אַל תַּשְׁאִיר,

אַל תּוֹתִיר לִפְלֵיטָה!

וְתִזְרַח עַל אֵידָם אָז

קֶשֶׁת גְּדוֹלָה.

(1950)

דְּלֵקוֹת הַשָּׁנִים שֶׁחָלְפוּ הָלְכוּ לְאִבּוּד.

מְאִירוֹת אֶת שָׁמֵינוּ בְּנֹגַהּ נִצְחִי.

הַשָּׁנָה יוֹצֵאת עֲמוּסָה, עֲיֵפָה, כְּבֵדָה.

וְהַסְּתָו שׁוּב זוֹרֵחַ בִּצְמַרְמֹרֶת קָרָה.

וּבָאוֹת בְּטִיסָה רוּחוֹת מַעֲרָב, קְלִּילוֹת,

לִשְׁתֹּל כִּסּוּפִים שֶׁל פְּרֵדָה בְּשִׁלְפֵי לְבָבִי.

לִקְטֹף אֶת עֲלֵי הַזָּהָב מֵעַל שְׁחֹר לֵילוֹתַי

כְּפֶתַח תִּקְוָה רְחוֹקָה לִפְרִיצַת הָאָבִיב.

אַךְ יָדַעְתִּי, יָדוֹעַ הֵיטֵב, זֶה הַטּוֹב בַּשְּׁקָרִים.

הָאָבִיב לֹא יַחֲזֹר. הֵן כָּמוֹנִי גָּוַע בֶּהָרִים.

אַךְ אֲנִי לֹא אֵלֵךְ לִשְׁאֹל בָּאוֹבוֹת, רַק אֵלֵךְ

וְאַמְשִׁיךְ לֶאֱרֹג אֲבִיבִים בְּלֵילוֹת קָרִים.

וְאַמְשִׁיךְ לֶאֱרֹג לִי אַהֲבָה עַתִּיקָה, פְּצוּעָה

כְּדִבְרֵי הַיָּמִים. כִּי לֹא חִנָּם נִתָּנִים הַחַיִּים,

כִּי לֹא חִנָּם יִנָּתְנוּ, כִּי רַק בַּמָּוֶת נָקוּם

לִתְחִיָּה, לְתָמִיד, בִּפְרִידַת עוֹלָמִים.

(12.09.1950)

חַיַּיִךְ קְצָרִים וְהַלַּיְלָה אָרֹךְ

בַּדְּרָכִים הַחוֹלְפוֹת לְלֹא עֵת.

אַתְּ אוֹהֶבֶת הָרִים רְחוֹקִים וְיָם

וְאֶת קֶסֶם גּוּפֵךְ הַלּוֹהֵט.

אַתְּ יוֹרֶדֶת דּוּמָם אֶל בְּאֵר עֲמֻקָּה

לְהַבִּיט בְּפָנַיִךְ דּוּמָם.

לִתְחִינַת הָרוֹעִים

אַתְּ עוֹלָה מִן הַבְּאֵר

וְהֵם מַרְגִּיעִים אֶת דָּמַם.

הֵם אוֹמְרִים: אַתְּ גֵּאָה וְעֵינַיִךְ רָמוֹת.

אַתְּ פּוֹרֶשֶׂת אֶת רִשְׁתֵּךְ כְּצַיָּד.

אַךְ אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַלַּיְלָה רוֹדְפֵךְ עַל צַוָּאר.

אַךְ אוֹתָךְ, בֵּינְתַיִם, הוּא עֲדַיִן לֹא צָד.

הַחַיִּים קְצָרִים וִיקָרִים מִפָּז,

אַךְ פִּי שִׁבְעִים וָשֶׁבַע אַכְזָר מוֹתָם.

הַתָּחוּשִׁי יַלְדָּה אֶת מוֹתֵךְ? הוּא קָרֵב

וּמַקִּישׁ שָׁלוֹשׁ נְקִישׁוֹת עַל דֶּלֶת בֵּיתֵךְ הַקָּטָן.

(1950)

הַדְלִיקִי בִּי שֵׁנִית אֶת בִּרְכַּת הַיָּמִים הַגְּזוּלִים,

בַּמְּבוּכָה הַזְּרוּעָה פֹּה בֵּין שַׁחַר לְשַׁחַר,

כְּשֶׁהַיּוֹם פֹּה שָׁתוּי וְהַלַּיְלָה שִׁכּוֹר הוֹשִׁיטִי

וְאִמְרִי לִי: מִן הַדֶּרֶךְ הַזּוּ לֹא תָּשׁוּב אָחוֹר.

אֲנִי יוֹדֵעַ, אֲנִי נוֹגֵעַ: בַּמַּאֲרָב כְּבָר סְתָו

וְצֵל-הָרִים מַקְדִּים לִפּוֹל כָּאן עַל חַרְבּוֹ

וֶאֱלֹהֵי הַמִּלְחָמָה מַסְתִּיר פָּנָיו מֵכִין אֶת חֵילוֹתָיו

לַקְּרָב. רַעַם צְחוֹקוֹ עג-עִגּוּל-אֵין-מוֹצָא לַמַּחֲנָק.

הַעֲלִי בִּי שֵׁנִית אֶת בִּרְכַּת הַשְּׁלֵמוּת הַגּזוּלָה

וְאִמְרִי: רַק אַחַת דַּרְכְּךָ בַּדְּרָכִים: לְהַשְׁקוֹת

פֶּרַח מֵת, לְהַרְטִיב שָׂדֶה צָמֵא וְעֵצִים.

לֶאֱסֹף אֶל בֵּיתֵךְ אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה שֶׁמּוֹכֵר בַּחוּץ

כַּעַכִים בִּשְּׁנֵי גְּרוּשׁ.

(ספטמבר 1950)

א.

אֶבְיוֹן וּכְבוּי עֵינַיִם הָאִישׁ עַל גְּבוּל יוֹמוֹ.

רַגְלָיו פּוֹסְעוֹת עֲדַיִן אַךְ הוּא מִכְּבָר לֹא פֹּה.

רַק סְחִי, רַק בִּזְיוֹנוֹת, רַק אֶרֶץ חֲשׁוּכָה הוֹשִׁיטָה

לוֹ יָדַיִם, פָּתְחָה לוֹ אֶת חֵיקָהּ הַקַּר וְהֶחָשׂוּף.

צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת. צְדָקָה בְּנֵי רַחְמָנִים…

שִׁירַת יוֹמוֹ גּוֹוַעַת בִּלְחִישָׁה.

אַךְ שׁוּב הַסְּתָו סוֹבֵב כָּאן, בֵּן בְּלִי בַּיִת,

עַל מִרְצָפוֹת דְּלוּחוֹת שֶׁל אֵבֶל וְשָׁנִים,

כְּמוֹ מִזְמוֹר אֲשֶׁר תָּשִׁיר, עֲטוּפָה שַׁלֶּכֶת

וּדְמָעוֹת, הָאֵם לְיַלְדָּהּ הַשָּׁבוּר.

אָבָק אַכְזָב בְּכָל פִּנָּה וְלַיְלָה מְכַסֶּה פָּנָיו.

וּמִי פֹּה מִפָּנָיו יָנוּס לו עַל נַפְשׁוֹ?

הָעִיר שְׁבוּיַת מַכְאוֹב וְהַדְּמָמָה, כְּפֶשַׁע,

צוֹפֶנֶת בְּחֵיקָהּ אֶת דְּמִי הַנּוֹאָשִׁים.

ב.

סְבָבוּךָ פַּרְדֵּסִים, צֻעָף הַלַּיִל.

עִיר אֲפֵלָה וּסְתָו מֻכֶּה.

אֲנִי רוֹאֵה אֵיךְ גָּחִים, פִּתְאוֹם,

בְּנֶצַח חִידָתָם, בְּרָקִים וּרְעָמִים.

סוֹבַבְתִּי כָּל הַיּוֹם בְּחוּצוֹת בָּנַיִךְ

רָאִיתִי אֶת עוֹנְיָם וְהֵמָּה לֹא רָאוּ.

רָאִיתִי אֶת מִקְחָם, עֵת יִלְטְשׁוּ שִׁנַּיִם

בַּחֲשֵׁיכָה יִטְעוּ, אֶת כִּעוּרָם יַתְעוּ.

הִנֵּה קְיוֹסְק מִמּוּל חֲנוּת מַכֹּלֶת

אִטְלִיז נָקִי כָּל כָּךְ, אֵין זֵכֶר לַבָּשָׂר

וְהָרְחוֹבוֹת צְנוּמִים, שְׁקֵטִים, חֵרְשִׁים

לִקְלֹט אַתְּ זִמְרָתוֹ שֶׁל הַמְּטֹרָף.

עַד מָה אֻשַּׁרְתְּ עִירִי בְּקִלְלַת הַמָּוֶת

בְּכָסוֹתֵךְ אוֹתִי בְּחֹשֶׁךְ סִמְטָאוֹת.

אַךְ בָּאוּ הַבְּרָקִים וּבְחַשְׁמַל אַלְמָוֶת

הֵאִירוּ אֶת עֵינַי בְּזַעַם וּדְמָעוֹת.

ג.

בַּהֲמֻלַּת הָרְעָמִים הַסַּעַר בָּא מִנֶּגֶד.

הִכּוֹנוּ בְּנֵי-בְּלִי-אוֹר, יוֹשְׁבַי בַּמַּחֲשַׁכִּים.

לֹא יוֹם שֶׁל זְעָקָה, רַק יוֹם עֶבְרָה וְזַעַם

קָרֵב אֶל מִפְתַּנְכֶם מִזַּעַם עֲשׁוּקִים.

הִכּוֹנוּ בִּדְמָמָה מוּל סַעַר טוֹב, מִנֶּגֶד,

עִצְרוּ אֶת דִּמְעַתְכֶם, נֵלֵכָה נָא עִמָּדוֹ.

אֲנַחְנוּ יְחֵפִים וְעָרוּמים מִבֶּגֶד

נָבוֹא בְּסוֹד הָרַעַם וְהֵדוֹ.

אֲנַחְנוּ דַּלְפוֹנֵי-עוֹלָם-סוּמָּא-לַבֶּצַע

חַיֵּינוּ הַחוֹלְפִים רַק סְחִי וְחֹשֶׁךְ בָּם.

בְּלִי דֶּגֶל וְסִסְמָא, עֵת נִתְגַאֵל בָּרֶצַח

בַּבּוּז וּבַשִּׂנְאָה, מֵתֵינוּ לֹא נִקְבֹּר.

בְּבוּז וּבְשִׂנְאָה חָלְפוּ מֵיטָב יָמֵינוּ

וּמָה נוֹתָר בַּלֵּב מִלַּהַט הָאֵיבָה,

וּמָה יֹאבַד לָנוּ מִלְּבַד רִקָּבוֹן גּוּפֵנוּ

הַשּׁוֹאֵג נָקַם עַל מוֹת הָאַהֲבָה.

לַסְּתָו עֵינֵי זָהָב. לַסְּתָו אוֹרֵב הָרֶפֶשׁ.

כָּל אִישׁ יָבוֹא זְמַנּוֹ לָרֶפֶשׁ וְלַסְּתָו.

הַיּוֹם בְּבַת-אַחַת יוּגְרוּ אֶל הַמִּרְצֶפֶת

דָּמֵינוּ הַטְּמֵאִים מֵאָוֶן וְרָעַב.

(פתח-תקווה, אוקטבר 1950)

שָׁקְטוּ הַדְּרָכִים וְהָרוּחַ בַּחוּץ

טוֹרֵף אֶת בִּכְיֵךְ. צְלָלִים

רַכִּים מַשְׁחִירִים בַּשָּׂדוֹת

כְּמוֹ הָאֶרֶץ הַזֹּאת בְּאֶבְלָהּ.

גְּבוֹהָה לַהֲקַת-צִפֳּרִי-הַמַּכְאוֹב

שֶׁהִמְרִיאָה מִבֵּין הַקְּבָרִים.

מִי הִפְרִיחַ אוֹתָהּ אֶל הַסּוֹף

הַנִּסְתָּר בְּחֶבְיוֹן הַיָּמִים?

אַתְּ, לְכִי לְדַרְכֵּךְ.

הַלַּיְלָה קוֹרֵא לָךְ.

אַתְּ, סְמוּיָה וְחַמָּה.

אַתְּ, הַחֹק וְהַחֵיק.

לְכִי אֶל הַרְחֵק.

אֲנִי נִצָּב בַּשָּׂדֶה וְשׁוֹלֵחַ אוֹתָךְ

אֶל הַרְחֵק, אֶל הַרְחֵק

וְאַל תִּשְׁכְּחִי לָקַחַת עִמָּךְ

אֶת זִכְרוֹ שֶׁל הַמֵּת.

אַל תִּסְטִי מִן הַשְּׁבִיל.

אַל תִּלְאִי מִשֵּׂאת

בַּלַּיְלָה הַזֶּה, הַגָּדוֹל, הַזָּר,

אֶת זִכְרוֹ שֶׁל הַמֵּת.

(1950)

כּוֹכָב עַל גַּג הַבַּיִת.

הַטַּל כָּבֵד מַקִּישׁ עַל חַלּוֹנֵךְ.

אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַדְּמָמָה

עַל סַף בֵּיתֵךְ אוֹרֶבֶת.

לַיְלָה וְעוֹד לֵיל, אֲנִי שׁוֹחֵר

לָאוֹר שֶׁיַּעֲלֶה בְּחַלּוֹנֵךְ הַצֵּל.

אֲנִי יוֹדֵעַ, יָפְיֵךְ הַמֵּת שׁוֹמֵר,

וְלֹא יֶחְדַּל, אֶת עִקְבוֹתַי.

רוֹדֵף אוֹתִי כְּצֵל הָעַיִט

כְּאוֹת סְתָרִים הַטָּס בָּעַקֵבַי.

הָאִירִי אֶת הַבַּיִת.

פִּתְּחִי לִי אֶת דַּלְתֵּךְ.

אֲנִי וְהַדְּמָמָה עַל סַף.

כּוֹכָב צָנַח מִבַּיִת.

הָעַפְעַפַּיִם נִנְעָלוּ.

חוֹמֵק הַלֵּיל כְּתַן.

וְחַלּוֹנֵךְ נִרְדָּם.

(1950)

הָיִיתִי נוֹדֵד בָּאָרֶץ שֶׁלִּי

וְרוֹאֶה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ עוֹלָה.

וְאֶת כָּל אֲפָרֶיהָּ פְּרוּשִׂים בִּצְמִיחָה

כְּלִבִּי הַנּוֹבֵט וְהוֹלֵם.

הָיִיתִי מַגִּיעַ אֶל כְּפָר עִם חֲצוֹת

וְעוֹזְבוֹ בְּלִי בִּרְכַּת הַדְּרָכִים.

וּמַשְׁאִיר לוֹ חֲלוֹם שֶׁחָלַמְתִּי עָצוּב

בָּאַחַת הַדְּרָכִים הַפְּצוּעוֹת.

הָיִיתִי עוֹצֵר מְכוֹנִית עַל הַכְּבִישׁ

וְחוֹלֵף בְּמָעוֹף מְסַחְרֵר

וּפֶתַע עוֹצֵר, וְיוֹרֵד בַּנְתִיבָה…

וּמֵבִין שֶׁאֵין מָה לְמַהֵר.

כִּי הָאָרֶץ שֶׁלִּי כְּמוֹ הַדָּם הַיָּקָר

הַמַּזְרִיק אֶת יְגוֹן הַשְּׁמָחוֹת

לְגוּפִי הַמֻּטָּל בַּנְתִיבָה הָרְחוֹקָה

הִיא הָיְתָה אֲהוּבָה וְאָחוֹת.

(“מבפנים”, ינואר 1950)

שַׁלְּחֵנִי מֵעָלֶיךָ, בֵּיתִי עוֹד רָחוֹק. עֲנָנִים בְּשָׁמָיו וְעַצֶּבֶת.

הַדְּרָכִים מְלֵאוֹת אָדָם, בַּכְּבִישִׁים חוֹזְרִים מִמְּךָ

בְּמַסָּעוֹת אָבָק וָחֶטֶף. בְּבָזָק. בִּשְׁרִיקַת צְמִיגִים נוֹקֶבֶת.

בְּאֵימַת מַרְאוֹת סוֹעֶרֶת, בִּתְרוּעַת הַמְּכוֹנִיּוֹת.

כָּךְ כֻּלָּם זוֹנְקִים הַבַּיְתָה,

בִּנְהִימַת רָעָב צוֹרֶבֶת,

בְּשִׂנְאַת אַחִים וְקֶצֶף, בְּאֵיבַת אָדָם נִרְדֶּפֶת –

נִמְלָטִים לִחְיוֹת!

הַחַיִּים נָסִים הַלַּיְלָה, רַק הָאֵבֶל רַד,

כְּחַיָּה פְּצוּעָה נוֹדֶדֶת בִּלְפִיתַת זְרוֹעוֹת.

אֶל בֵּיתִי הָרָחוֹק הַדֶּרֶךְ אוֹבֶדֶת

שַׁלְּחֵנִי בְּאֹנֶס הַצְּחוֹק…

זָרִים לִי שִׁירֶיךָ, הָאוֹר שֶׁבְּחֶדֶר…

מָחוֹל הַסּוּפוֹת הַקָּרֵב…

כָּבִים הָאוֹרוֹת בְּנָדְרִי אֶת הַנֶּדֶר…

שַׁלְּחֵנִי, בֵּיתִי כֹּה רָחוֹק.

הָיָה זֶה הַקְּרָב אֶל הָאוֹר שֶׁיַּבְקִיעַ מִבְּכִי וְדָמִים…

אַךְ הִנֵּה זֶה הַלַּיְלָה הָרַד, בְּלַעַג שָׁחֹר הוּא נוֹתֵן

אֶת כְּבָלָיו עַל רָאשֵׁי הַחַיִים.

(“מבפנים”, ינואר 1950)

אַחַי הַגְּדוֹלִים, הַטֵּרוּף וְהַזֶּמֶר

נַשִּׁירָה יַחְדָו לָעוֹלָם.

בִּלְעֲדֵיכֶם הַתֵּבֵל גַּלְמוּדָה, מְרֻמָּה,

כְּנוֹדֵד בַּנְּתִיבָה הָעוֹלָה לְעוֹלָה.

עִמָּכֶם, אַחַי הַגְּדוֹלִים, אֵצֵא לְבַלּוֹת

בְּעוֹד הַדְּמָעוֹת, כְּנָהָר שֶׁחָרַב,

נִבָּטוֹת בְּעֵינַיִם הוֹזוֹת בִּי

וּבְתוֹכָן אוֹרֵב הַשָּׁרָב.

כָּאן מָוֶת אֵין-בֶּכִי. כָּאן יָגוֹן אֵין-תּוֹחֶלֶת.

כָּאן חֶדֶר רֵיק, שׁוֹתֵק, אִלֵּם.

כָּאן זֶמֶר אֵין-קוֹל בְּסוּפָה מִתְעַרְטֶלֶת

מְאַבֵּד הַכָּרָה וְחוֹלֵם.

הוּא שׁוֹכֵחַ חֶרְדַת יָמִים מוּל קֶבֶר,

הוּא שׁוֹמֵט זִכָּרוֹן וְאֵימַת-לֵילוֹת.

הוּא מֵבִין כְּחָכָם אֶת גֹּדֶל הַשֶּׁבֶר

כְּשֶׁטֵּרוּף יוֹצֵא בִּמְחוֹלוֹת.

אַחַי הַגְּדוֹלִים, הַטֵּרוּף וְהַזֶּמֶר,

נַשִּׁירָה יַחְדָּו: אַי-לִי-לוּ…

בִּלְעֲדֵיכֶם הַתֵּבֵל מְרֻמָּה, גַּלְמוּדָה,

כִּשְׁתִיקַת יַקִּירַי שֶׁנָּפְלוּ.

(1950)

גַּם אֲנִי הֻשְׁלַכְתִּי לָעוֹלָם הַזֶּה

פָּגוּם וּקְשֵׁה הֲבָנָה לְהָבִין:

אֵיךְ יִפְעָם לוֹ הַלֵּב,

אֵיךְ יִבְעַר וְכֻלּוֹ לְהָבִים.

מַדּוּעַ יִבְכֶּה אָדָם עַל מְאוּם

וְיִשְׂחַק עֵת יִקְרֶהוּ אָסוֹן.

מַדּוּעַ יִזְחַל כָּל חַיָּיו, עָלוּב

בִּתְרוּעוֹת שֶׁל שָׂשׂוֹן?

גַּם אֲנִי כָּאן הֻשְׁלַכְתִּי

עִוֵּר. עָזוּב עַד חֶמְלָה

לִתְהוֹת עַל סִפְרֵי חֲכָמִים

וְלָצֵאת לָעוֹלָם הֶדְיוֹט וּבוּר

לִתְהוֹת לְהֵיכָן הוֹלֵךְ, סוֹבֵב

הָעוֹלָם, בֵּין אֵבֶל וּשְׁכוֹל.

אוּלַי יִמָּצֵא הַפִּקֵּחַ: בֹּא,

שְׁתֵה עִמָּדִי לְהָבִין אֶת הַכֹּל.

שְׁתֵה וְתָבִין כִּי לֹא טוֹב לְהָבִין

לְהֵיכָן הוּא הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב וְהוֹלֵךְ.

לְחִנָּם, לְחִנָּם בֵּין סְתָו לָאָבִיב

אֶת רַגְלֶיךָ מִכָּאן תְּשָׂרֵךְ לְאֵין שָׁם,

לִרְאוֹת אֵיךְ הַלַּיְלָה עוֹלֶה לַגַּרְדּוֹם

וּמַעֲלֶה עִמָּדוֹ גַּם אוֹתִי גַּם אוֹתְךָ.

חֵי נַפְשִׁי הַסְּבוּאָה.

חֵי דָּמִי הָאָדֹם.

הוּא יוֹדֵעַ אֶת רֶגַע מוֹתְךָ.

(1950)

הַלַּיְלָה קָרְאוּ בִּשְׁמִי.

צָלוּל וּבָרוּר כִּפְסַק דִּין.

הַלַּיְלָה שָׂחַק אֵי-מִי

בֵּין אַלְפֵי כּוֹכָבִים רְחוֹקִים.

הַלַּיְלָה הָיָה חֲלוֹמִי,

שָׁקֵט וּמוּצָק כְּאֶבְלִי.

הַלַּיְלָה דָּעַך דָּמִי

בְּעֶרֶשׂ דּוֹדִים.

וּבַחוּץ נִטְרְפוּ צַמְּרוֹת אֳרָנִים,

נִלְפְּתוּ הַבָּתִּים הַגּוֹוְעִים.

צָעֲקוּ צִפֳּרִים בִּשְׁחֹור הַקִּנִּים

וְהַסַּעַר סָעַר עַצְבָּנִי

כְּשֶׁבְּשׂוֹרָה שְׁחוֹרָה חָנְתָה עַל בֵּיתִי.

וְיָצְאָה בַּת-קוֹל וְקָרְאָה עוֹּרָה, עוֹּר

כִּי טָרוֹף נִטְרְפוּ צַמְּרוֹת,

כִּי בָּתִּים נִלְפְּתוּ,

כִּי טֶרֶם שַׁחַר נִדְלַק הָאוֹר,

כִּי הַלַּיְלָה יִקְרְאוּ בִּשְׁמִי,

בָּרוּר וְצָלוּל כִּפְסַק דִּין.

כִּי הַלַּיְלָה דִּינְדֵן אֵי-מִי:

דִּין… דִּין… דִּין…

(1950)

מֵתִים חָצֵר וּבַיִת,

אֵין קוֹל בַּחַלּוֹנוֹת.

עֲצֹר פְּלָגִים וּמַיִם,

שִׂים קֵץ פֹּה לַשָּׁמַיִם,

אֲשֶׁר אָיְמוּ כַּשֹּׁד!

כֻּסּוּ דְּרָכִים וָשַׁיִת,

טָרְפוּ עָלֵי הַזַּיִת,

הִכּוּ חָכָם מֵרְאוֹת.

צְלָלִים פָּשְׁטוּ עַל דֶּרֶךְ,

חָבְרוּ אֶל הֶחָמָס,

סוּסִים כָּשְׁלוּ בָּהּ בֶּרֶךְ,

שִׁלְּמוּ לָהּ אֶת הַמַּס.

נָדַם פָּרָשׁ וָרֶכֶב

מִמִּצְהֲלוֹת וָשׁוֹט,

צָנַח כּוֹכַב הָעֶרֶב,

אֵין קוֹל, אֵין חַי, אֵין אוֹת.

שָׁעוֹן מַכֶּה בַּחֶדֶר

וְלַיְלָה כְּאוֹיֵב,

בַּצֵּל גָּבַהּ הַנֶּדֶר

וְגֶשֶׁם בַּמַּרְזֵב.

שְׁעַת מֵתִים וְכֶלֶב,

אֵימַת אִשָּׁה וְיֶלֶד.

הֵד צַעַד בַּחוּצוֹת,

בְּדֹמֶן הַבִּצּוֹת…

בְּמִי הַמֵּת נוֹגֵעַ?

אֶת מִי נוֹשֵׁךְ הַכֶּלֶב?

עֲצֹר!!!

הַשְּׁחוֹר פּוֹסֵעַ

עַל מִפְתְּנֵי הַחֶלֶד…

(“בשער”, דצמבר 1950)

גּוֹבֵר הַמָּטָר. שָׂדוֹת הוּצְפוּ מַיִם.

הַשֶּׁמֶשׁ כִּבְּתָה אֶת אוֹרָהּ בֶּעָנָן.

עַל הַכְּפָר הַסּוֹפֵד יוֹרְדִים הַשָּׁמַיִם

כְּבֵדִים, רְווּיִים בִּיגוֹנָם.

עַכְשָׁו הֵרָדֵם, עֲצוֹם אֶת עֵינֵיךָ.

מְנוּסָתְךָ כּוֹשֶׁלֶת אֵי שָׁם.

הַדְּרָכִים חָסוּמוֹת.

רוֹדְפֶיךָ דּוֹרְכִים אֶת קַשְׁתָּם

וּפוֹקְחִים אֶת עֵינֶיךָ לִרְאוֹת

אֶת קִצְּךָ נִפְקָח לְמוּלְךָ, מַסְבִּיר

פָּנִים וּפוֹסֵעַ מְחֻיָּךְ לְצִדְּךָ.

גּוֹבֵר הַמָּטָר, שָׂדוֹת הוּצְפוּ מַיִם.

הַשֶּׁמֶשׁ כִּבְּתָה אֶת אוֹרָהּ בֶּעָנָן.

עַל הַכְּפָר הַסּוֹפֵד יוֹרְדִים הַשָּׁמַיִם

כְּבֵדִים, עֲיֵפִים מִשֵּׂאת יְגוֹנָם.

(5.12.1950)

רַוִּי אֶת צִמְאוֹנֵךְ.

רַוִּיהוּ עַד אַרְגִּיעַ.

פִּתְחִי לִי אֶת עֵינֵךְ

גְּדוֹלָה וְנִסְעֲרָה.

מָטָר דּוֹפֵק יוֹמָם,

וָלֵיל – אָבְדָה כָּל דֶּרֶךְ

לַלֵּב אֲשֶׁר שָׁמַם,

חַגֵּךְ הֵידָד-בְּשׁוֹרָה.

הָיִיתִי טֶרֶף לָךְ.

מֵאֹפֶק וְעַד אֹפֶק

עוֹלָם רָטֹב וְלַח

קוֹרֵס עֲדֵי אוֹבֵד.

רַוִּי אֶת יְגוֹנֵךְ

אוּלַי יַגְלִיד הַפֶּצַע.

יִרְפָּא לְעֶלְבּוֹנֵךְ

בָּאֵשׁ וּבַצִּיה.

אַדְמַת כָּל דּוֹר הִנֶּךְ

הַמּוּעָדָה לָנֶצַח

לִשְׁמֹר לְכָל נִדָּח

אֶת אֹשֶׁר הַבְּדָיָה.

שִׂימִינִי כַּחוֹתָם

שׁוֹמֵר מְבוֹא הַדֶּרֶךְ

אֶל הַגּוֹוֵעַ וְלֹא תָּם.

(“ניב הקבוצה”, דצמבר 1951)

אַשְׁמוּרָה שְׁלִישִׁית מִזְדַּמְרָה בַּדְּרָכִים,

כּוֹכָבָהּ גָּדוֹל וִיְרֵחָהּ כָּנוּעַ.

בִּקַשְׁתִּי לִישֹׁן וְתִלְחַשׁ לִי: בְּנִי

בֹּא נָבִין אֵיךְ הַלַּיְלָה יָנוּעַ,

אֵיךְ הַבֹּקֶר נוֹלָד עַל רִגְבֵי הֶעָפָר,

אֵיךְ יָנוּסוּ צְלָלִים מִן הַכְּפָר.

(מִי חָכָם וְיִפְתֹּר חֶזְיוֹנֵי הַלַּיִל,

מְפֻקָּח וְיֹאמַר: דִּבְרֵי הֶבֶל.

אַךְ פֶּתִי יִזְכֹּר חֲלוֹמָיו וְּכְאַיִּל

בְּסֻבְּכוֹ יְעֻקַּד בְּחֶבֶל).

אַף אָנִי נְעוּרוֹתִי, זוֹכֵר חֲלוֹמִי,

לַחֲבֹק אֶת אַדְמַת הַלֶּחֶם,

שְׁמַעְתִּיהָ זוֹעֶקֶת אֶל תּוֹךְ עֲלוּמַי

וְקוֹרֵאת לִי אֵלֶיהָ לָלֶכֶת

עַד בְּלִי זֵכֶר יִתֹּם כָּפָן יָמַי.

לֹא יִרְאוּ יוֹצְאֵי-מֵרֶחֶם,

עַד כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּין שְׁנִי דָּמַי

וְאָנוּם בְּקִבְרָהּ מִלֶּכֶת.

(מִי חָכָם וְיִפְתֹּר חֶזְיוֹנֵי הַלַּיִל,

מְפֻקָּח וְיֹאמַר: דִּבְרֵי הֶבֶל.

אַף אָנִי בְּסֻבְּכָם נִפְתָּל כִּבְתַיִל,

רַק עִמָּם מְהַלֵּךְ אֱלֵי סֵבֶל).

כִּי רַבִּים הַנָּסִים מִמֵּךְ, אָדַמְתִּי,

אַךְ כֻּלָּם יָשׁוּבוּ עָדַיִּךְ.

יְחִידָה וְאַחַת אַתְּ שׁוֹמְרָהּ לַמֵּתִים,

תַעֲדִי לָם הָדָר שִׂמְלוֹתַיִךְ…

בִּקַשְׁתִּי לִישֹׁן וַתִּלְחַשׁ לִי: מֵתִי,

קוּם שׁוּב אֶל רַחֲבַת הַיָּדַיִם…

(22.9.1951)

כָּבָה הָאוֹר בְּעוֹלָמֵנוּ הַגּוֹוֵעַ.

הַסּוֹף רָתוּם אֶל דֶּרֶךְ לֹא נִרְאֵית.

עַד יוֹם יִפְנֶה נַגִּיעַ, מִי יוֹדֵעַ,

אֶל אֶרֶץ רְחוֹקָה מִבְּלִי לְהִתְחָרֵט.

נַנִּיחַ רֹאשׁ קוֹדֵחַ עַל אֵיזוֹ

אֶבֶן גְּבוּל וְיָד גַּרְזֶן, תִּגְדַּע,

תִּכְרֹת, זִכְרוֹן אֶתְמוֹל.

תַּכְרִית תִּקְווֹת שִׁלְשׁוֹם.

מַלְּאוּ אֲסָמֵי הַבָּר יֵאוּשׁ וְגַעְגּוּעַ.

בַּמַּתְבֵּנִים דִּמְעָה: אֵין זֵכֶר לֶחָצִיר.

וּבַחֲצוֹת נוֹשֵׁב בָּהֶם הָרוּחַ.

הַשַּׁחַר יַעֲלֶה וְלֹא יִרְאֶה קָצִיר.

נֵצֵא לָשׁוּט בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ,

בָּהּ נִרְמֶזֶת כָּל הַצְלָחָה כְּכִשָּׁלוֹן.

אָמְנָם אֶפְשָׁר שֶׁגַּם נֹאבַד בְּזוּ הַדֶּרֶךְ

אַךְ בָּהּ גַּם נִוָּתֵר כְּאַגָּדָה אוֹ כַּחֲלוֹם.

(ינואר 1951)

עִם רֶדֶת הָעֶרֶב שָׁקַעְנוּ גַּם אָנוּ בַּלָּאט.

בֵּין שְׁקִיעָה לִדְמָמָה נֶעֱצַר הַזְּמַן.

הוֹלְכִים, אֵין שְׁבִיל. זוֹכְרִים. לְאַט.

שׁוֹתְקִים. הַכֹּל מוּבָן.

אֵין עוֹד סוֹדוֹת בֵּינֵינוּ וּבֵין הָעוֹלָם.

דְּמוּתוֹ הָאַחֶרֶת נִשְׁקֶפֶת אֵלֵינוּ, שְׁקוּפָה:

דְּמוּת לִבּוֹ הַפּוֹעֵם. דְּמוּת עֵינוֹ הַפְּקוּחָה,

דְּמוּת נַפְשׁוֹ הַחוֹלָה בְּאָשְׁרָהּ.

בֵּינֵינוּ נוֹפֶלֶת מְחִצָּה אַחֲרוֹנָה וּלְרֶגַע

מוּאָר, גַּם מַשָּׂא הַשָּׁנִים הַכּוֹזֵב. וּפֶתַע

רָאִינוּ פְּקוּחִים וּבְלִי שֶׁמֶץ טִינָה

אֶת חַיֵּינוּ זוֹרְמִים כְּנַחַל חָרֵב.

(ינואר 1951)

מֶרְחָק שָׁנִים וְדֶרֶךְ עֶצֶב. וְאֵין

לִמְתֹחַ גֶּשֶׁר מֵעַתָּה אֶל אָז.

אַךְ עַד הַיּוֹם אֵינִי מֵבִין בְּעֶצֶם

אֵיךְ פֶּתַע נֶעֱלַמְתְּ לִי אָז.

הַשִּׁיר הַזֶּה הוּא נִסָּיוֹן, אֶבְיוֹן, לָצוּד

אֶת הַחוֹלֵף וּלְהָאִיר אוֹתָךְ. הַשִּׁיר הַזֶּה

הוּא שְׁאֵרִית שֶׁל לֵיל מָצוֹק. אַךְ הַחוֹלֵף –

חוֹלֵף וְאַתְּ עִמּוֹ, צוֹעֶדֶת יָד בְּיָד.

יֵשׁ אֶחָד מוֹרִיד עַצְמוֹ אֶל קֶבֶר.

יֵשׁ שֵׁנִי נוֹדֵד מֵעֵבֶר לַיָּמִים.

וְיֵשׁ שְׁלִישִׁי, שׂוֹרֵף מְנַת חַיָּיו לְאֵפֶר

עַל מְדוּרַת חַיָּיו הַנִּכְלָמִים.

אַךְ אַתְּ, בְּבוֹא הָרֶגַע, אַתְּ כַּף יָד צוֹנֶנֶת,

עַל גַּחֲלֵי מִצְחוֹ וּבַשֵּׁנִי – אַתְּ מִתְרַחֶקֶת

פֶּתַע וְשֶׁקֶט זָר קָרֵב, עַל קְצֵה הָאֶצְבָּעוֹת,

מַרְגִּיעַ וּמַשְׁקִיט בְּרֹךְ אֶת אִלְמוּתוֹ –

(בית ברל, מרץ 1951)

וּבַחוּץ רֵיחַ קַיִץ כְּבַר נִשָּׂא

בַּדְּרָכִים וּפְרִיחָה צְהֻבָּה

מוֹלֶכֶת. בַּפַּעַם הָאָלֶף יָצָאתִי

לִרְאוֹת פִּלְאֵי עוֹלָם וּמַמְלֶכֶת.

מוֹפָע אַדִּירִים קַדְמוֹנִי סְבִיבִי.

אֲבִיבִים עַתִּיקִים שֶׁל אַרְצִי

וְהָלַכְתִּי עִמָּם וְסֵרַבְתִּי לִקְטֹף

גַּם אֶחָד מִפִּרְחֵי הַחַרְצִית.

וְהָלַכְתִּי עִמָּם וְנִזְהַרְתִּי מְאוֹד

אָנוֹכִי הַכָּבֵד, הַסְּתָוִי,

לְבַל תִּדְרֹס שִׂנְאָתִי הַשְּׁחוֹרָה

גַּם אֶחָד מִפִּרְחֵי הָאָבִיב.

אַל יַגִּידוּ בַּגַּת כִּי חַרְבִּי בּוֹ הָיְתָה

כִּי רַק בִּי הָאָשָׁם נָעוּץ.

הַקַּיִץ הַזֶּה אֶת נַפְשִׁי עוֹד יִטְרֹף

בְּשִׁגָּעוֹן גְּדֻלָּתוֹ הַפָּרוּץ.

כִּי הַקַּיִץ הַזֶּה שֶׁנּוֹעַד לִגְּדוֹלוֹת

מְפַרְכֵּס בְּאוֹרוֹ עַד אֵימָה.

וּבִמְקוֹם לְכַבּוֹת אֶת יִצְרוֹ הַנּוֹרָא

הוּא הָפַךְ לִשְׁלִיחוֹ שֶׁל הַקֵּץ.

(3.6.1951)

אִם בֵּן שָׁנָה אוֹ בֵּן עֶשְׂרִים

וּשְׁתַּיִם, אֲנִי אוֹתוֹ הַיֶּלֶד

הַזָּקֵן. דְּמוּתִי שׁוֹנָה אַךְ צֶבַע

הָעֵינַיִם, כְּמוֹ אָז, בָּעֲרִיסָה,

עֲדַיִן חַי בָּהֶן.

לְמִי אִכְפַּת אִם בַּחֲצוֹת,

כְּאַז, לְפֶתַע, פּוֹרֵץ הַבְּכִי?

זֶה בְּכִי אַהֲבָתִי שֶׁמֵּתָה,

וְהֻחְלְפָה בְּאַהֲבָה זָרָה.

לְמִי אִכְפַּת אִם אִישׁ לֹא

יִשְׁמָעֵנוּ וְהוּא יִפֹּל כְּנֶטֶף

בַּמִּדְבָּר. בַּת-קוֹל צְחוֹרָה

לוֹחֶשֶׁת לִי בַּלָּאט: נוּמָה,

נוּמָה בְּנִי אֵי שָׁמָּה.

יַלְּדִי שֶׁלִּי, בַּבֶּכִי אֵין תּוֹחֶלֶת.

סָלַחְתִּי לֶכְתְּךָ בְּדֶרֶךְ אֵין חֲזֹר.

הֵן זֶה אַתָּה, תָּמִיד אוֹתוֹ הַיֶּלֶד,

יַלְּדִי שֶׁלִּי אֲשֶׁר הוֹלֵךְ תָּמִיד

בַּחֹשֶׁךְ לִבְלִי שׁוּב.

לְמִי אִכְפַּת אִם בַּחֲצוֹת, בַּחֹשֶׁךְ,

אֲנִי פִּתְאוֹם שׁוֹבֵר אֶת הַדְּמָמָה

בִּצְעָקָה גְּדוֹלָה? וּכְמוֹ עַתָּה, בִּגְבַת,

אִמִּי שְׁחוֹחָה גּוֹחֶנֶת עַל בִּכְיִי.

וְהָרוּחַ קָרָה.

(מאי 1951)

צְחוֹקֵךְ סוֹחְפֵנִי כְּגַל

וְאַתְּ אֵשֶׁת אִישׁ.

צְחוֹקֵךְ בָּהִיר וְנִפְתָּל

וּפְנֵי בַּעֲלֵךְ – שַׁיִשׁ קַר.

לֹא לִמְנוּחוֹת נוֹצַרְתְּ

כְּעֵץ עַל שְׂפַת אֲגַם

כִּי אֵשׁ תָּמִיד בִּי הִבְעַרְתְּ

וְהַיֵּצֶר מַפָּל.

בּוֹאִי בִּדְמִי. כִּי חֲצוֹת.

אִישֵׁךְ נִרְדָּם.

עֵינַיִךְ הוֹזוֹת כִּי

גּוֹאֶה בָּךְ הַדָּם.

בַּחֲלוֹמוֹ יִרְאֵךְ בּוֹגֵדָה

וְאַתְּ אֵשֶׁת חֵיק לוֹ הָיִית

אַחַת, יְחִידָה. אֲבָל רַק

בִּי גּוּפֵךְ הַבּוֹהֵק חוֹשֵׁק.

אִם יֹאמַר לָךְ: אַתְּ קָרָה

כִּכְפוֹר, כְּמָטָר בְּכִסְלֵו!

דַּבְּרִי לוֹ בְּלִי קוֹל, בִּדְמָמָה:

אַתָּה בַּעַל-אֵין-לֵב.

אִם יוֹסִיף וְיֹאמַר:

בַּחֲלוֹם רְאִיתִיךְ בּוֹגֵדָה,

שִׁתְקִי: לַהֲדָ"ם

וְתַפְסִיק לַחֲלוֹם.

צְחוֹקֵךְ גּוֹרְפֵנִי כְּגַל

וְאַתְּ אֵשֶׁת-אִישׁ.

רוּחַ קָם בַּחוּצוֹת קַל-קַל

אֶת חֶטְאֵנוּ יִמְחֶה חִישׁ קַל.

(אוגוסט 1951)

וְשׁוּב יָמִים רַכִּים שֶׁל סְתָו וְאוֹר

אַחֲרוֹן עַל סַף הַקַּיִץ. כָּחֹל

פּוֹסֵעַ הַכַּרְמֶל גּוֹלֵשׁ לוֹ יַמָּה.

רוֹבֵץ כְּבַד רֹאשׁ, וְשׁוּב גּוֹהֵר

הַחֹשֶׁךְ עַל הַמַּיִם.

וְשׁוּב, בְּלִי שׁוּב, נוֹדֵד עָנָן

בְּאֵין מִפְרָשׂ, דּוֹאֶה לָרוּחַ,

אֶל מִפְרָצִים זָרִים. שָׁלֵו, לָבָן

וְצַח, כְּגוּף אִשָּׁה צָעוּף

וּכְמוֹתָהּ עָלוּם וְלֹא יָדוּעַ.

וְשׁוּב, הַאִם נַפְשִׁי דּוֹאָה כְּמוֹתוֹ

בְּטֶרֶם סַעַר לָשׁוּב בְּלִי שׁוּב

אֶל אֵם כֹּל חַי? אוֹ אִם תָּשׁוּב

לִנְדֹּד עִם שַׁחַר וְעִם סְתָו

אֶל מִפְרָצִים זָרִים אֵי שָׁמָּה?

(11.10.1951)

חָזַרְתְּ אֵלַי דָּלָה וַאֲפֹרָה. פְּגָשְׁתִיךְ

עַל סַף וּשְׁעוֹנִי נִבְעַת, עָצַר מִלֶּכֶת.

וְאַתְּ חִיַּכְתְּ אֵלָיו אֶת חִיּוּךְ הַמֵּתִים

הַלָּבָן, הַשַּׁבְרִירִי כְּחֶרֶס.

אַתְּ, שְׁבוּעָה נוֹשָׁנָה שֶׁל חַיִּים

שֶׁאַחֲרֵי הַמָּוֶת. עֵינַיִךְ עֵינֵי חַיָּה

מֻכָּה, מִתְחַנֶּנֶת: יָדְךָ הוֹשֵׁט, לִי,

רְאֵה, מְדוּרַת חַיַּי עוֹד עַשֵּׁנָּה. עֲדַיִן.

אַךְ הַמִּלִּים סֵרְבוּ בָּךְ גַּעַת.

הָאִישׁ עָיֵף. לֹא עוֹד אוּכַל

הוֹשֵׁט לָךְ יַד, לְהִתְכַּרְבֵּל

אִתָּךְ בְּחֵיק הַזְּמַן.

שִׁלְהֵי חַיַּי. זוֹ דֶּרֶךְ כָּל בָּשָׂר

שֶׁעֲדַיִן לֹא נָפַל בַּחֶרֶב. אֲנִי הַזָּר

שֶׁלָּךְ עֲדַיִן מְאוּמָה לֹא אָמַר.

וְאַתְּ עַל סַף מְחַיֶּכֶת לִי אֶת

חִיּוּךְ הַמֵּתִים הַלָּבָן, הַשַּׁבְרִירִי

כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר לְמַזְכֶּרֶת.

(נובמבר 1951)

הִשְׁלַכְתִּי אֶת פְּרָחַי עַל לֵב הַדֶּרֶךְ

יָרִים אוֹתָם, אוּלַי, אוֹהֵב אֶבְיוֹן.

אֲנִי נוֹתַרְתִּי כָּאן רֵיקָן, שָׁפָל,

לִכְרֹעַ בֶּרֶךְ, לִפְשֹׁט יָדַי, מְזֵה רָעָב.

יָמִים רַבִּים מִדָּי הָיוּ לְמַאֲכֹלֶת

לֵב הָאֶבְיוֹנִים עָצַר מִדְּפֹק.

בִּנְיְנֵי עֲנָק הָפְכוּ עִיֵי מַפֹּלֶת

וְאוֹר עֵינַי לִטֵּף אוֹתָם בְּרֹךְ.

הִשְׁלַכְתִּי אֶת פְּרָחַי, יְלַקְּטָם הַהֵלֶךְ,

יִקְלַע מֵהֵם זֵרִים לְרֹאשׁ אֲהוּבָתוֹ

אַךְ מֵרָחוֹק רָאִיתִי אֵיךְ רוֹמְסִים אוֹתָם

גְּיָיסוֹת הַמֶּלֶךְ בְּמִצְעָדָם אֶל מִלְחַמְתּוֹ.

(דצמבר 1951)

סוֹף חֹרֶף שׁוֹמֵם נוֹקֵשׁ עַל דַּלְתֵּנוּ.

רַק רֶגַע וּמִן הַשּׁוּק יֵעָלְמוּ תַּפּוּזִים

וְנָשׁוּב בִּדְמָמָה לִפְקֹחַ עֵינֵינוּ. הוּא

יִסְלַח הוּא יִסְלַח אֶת לֶכְתֵּנוּ עִוְרִים.

וּבִהְיוֹת שׁוּב עֵינֵינוּ פְּקוּחוֹת מוּל שָׁמַיִם

וְאֶרֶץ, פֶּתַע נוּאָר כִּי אֻמְלָלְנוּ מְאוֹד.

כֻּלָּנוּ, כֻּלָּנוּ, מִי בַּכְּפָר מִי בַּקֶּרֶת

נִרְאֶה עַד כַּמָּה פֹּה הִסְכַּלְנוּ מִרְאוֹת.

עַד כַּמָּה לֹא יָדַעְנוּ בְּעֹז וּבְלִי פַּחַד

לִקְרֹא לַדְּבָרִים בִּשְׁמָם הַנָּכוֹן.

לוֹמַר זוֹ עַבְדוּת, זוֹ מִרְמָה מִתְנַפַּחַת,

זֶהוּ שֶׁקֶר נוֹרָא, אַשְׁלָיַת בִּטָּחוֹן.

עֲדַת יְלָדִים נוֹתַרְנוּ לְפֶתַע. עֵרוּמִים

וּתְמִימִים, שְׁטוּפֵי מִלִּים וּמְלִיצוֹת.

עוֹמְדִים כָּךְ בַּחֹשֶׁךְ, כּוֹשְׁלִים וִיגֵעִים,

מוּל אֹפֶל נוֹרָא שֶׁל אֱמֶת וַחֲצוֹת.

(בית ברל, מרץ 1951)

בְּזִכְרוֹנוֹת קְדוּמִים נִסְחַפְתִּי גַּם הַלַּיְלָה

רָאִיתִי אֶת עַמִּי יוֹשֵׁב עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל.

פִּתְאוֹם הוּא קָם מִשֶּׁבִי וּנְחֶמְיָה בַּשַּׁעַר,

נָבִיא וְאַדְרִיכָל וְאִישׁ בַּרְזֶל.

לֹא גְּבוּל לַזִּכְרוֹנוֹת לֹא יָד עוֹצֶרֶת.

כְּזִכְרוֹנוֹת יָחִיד כֵּן זִכְרוֹנוֹ שֶׁל עַם.

לָכֵן הוּא לֹא יִשְׁכַּח אֵיכָה נִבְנָה הַבַּיִת

אֵיכָה חָרַב שֵׁנִית וְכִנּוֹרוֹ נָדַם.

קְצָרִים יָמַי כְּהֶרֶף. אַךְ הַגֶּזַע מָה עַתִּיק.

יְלֵל תַּנִּים קַדְמוֹן עוֹלֶה מִן הַהֵיכָל

קָשָׁה וְנֶחֶרְצָה נוֹדֶדֶת שְׁנַת הַלַּיִל שָׁם,

מֵעֵבֶר לַדּוֹרוֹת מֵעֵבֶר לַכֹּתֶל שֶׁשָּׁמַם.

(בית ברל, מרץ 1951)

וְהַדִּמְעָה מֵאָז נוֹטֶפֶת עַל אַרְצִי

עַל מַפֹּלוֹת הָאֲבָנִים כְּמוֹ אָז.

אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת לַחַשׁ הַקָּלִיעַ,

אֶת לְחִישַׁת אַרְסוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ בַּסְּבַךְ.

תְּמוּנוֹת חֻרְבָּן מִנֶּגֶד וְשַׁיְּרוֹת

גּוֹלִים מְבוֹסְסוֹת אֶל אַיִן וְאֶל סוֹף.

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָן אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ

אִם זֶה חֶזְיוֹן עָבָר אוֹ סוֹף?

עֲלוּ לֵילוֹת טְרוּפִים שֶׁל כְּנָעַן. הָרִימוּ

לִי מָסָךְ מֵעַל צְפוּנוֹת זְמַנְּכֶם. אוּלַי

אֶקָּרֵא בָּכֶם, אוּלַי אֶפְתֹּר סוֹף-סוֹף

אֶת חִידַתְכֶם מִבְּלִי לְהִנָּחֵם.

הִנֵּה כְּמוֹ אָז נוֹבְטִים בִּי בְּכִי וְזַעַם

כְּגֶבֶר יַיִן עֲבָרוֹ, תִּירוֹשׁ-שִׂנְאָה.

כִּי עוֹד עֵינַי עֵרוֹת וְהֵן תּוֹהוֹת

כִּי הֵן יוֹדְעוֹת, זוֹ דֶּרֶךְ אַחֲרוֹנָה.

(מרץ 1951)

וּכְמוֹ בְּעֶרֶב קְרָב קַדְמוֹן

הַחַיִל נֶאֱסַף.

הַמּוּעָדִים מְסֻמָּנִים לְהֵאָסֵף

אֶל מַחֲשַׁכִּים וְלֵיל.

פָּרָשׁ שָׁחֹר חוֹלֵף בַּסַּעַר

אֵי שָׂמָה בְּקַצְוֵי הַלֵּיל

נִדְרְךָ כּוֹכָב. מֵאִיר הַסַּהַר

עַל דֶּרֶךְ אֵין חֲזֹר.

קָרֵב מוֹעֵד הַקְּרָב לַטֶּרֶף

וּמִי יִסְפֹּד לַמֵּת?

הַטֶּבַח רָב וּבוֹ דּוּמָם

יִפֹּל, יָקוּם הַמֵּת.

(בית ברל, מרץ 1951)

רַוִּי אֶת צִמְאוֹנֵךְ.

רַוִּיהוּ עַד אַרְגִּיעַ.

פִּתְחִי לִי אֶת עֵינֵךְ

גְּדוֹלָה וְנִסְעֲרָה.

מָטָר דּוֹפֵק יוֹמָם,

וָלֵיל – אָבְדָה כָּל דֶּרֶךְ

לַלֵּב אֲשֶׁר שָׁמַם,

חַגֵּךְ הֵידָד-בְּשׁוֹרָה.

הָיִיתִי טֶרֶף לָךְ.

מֵאֹפֶק וְעַד אֹפֶק

עוֹלָם רָטֹב וְלַח

קוֹרֵס עֲדֵי אוֹבֵד.

רַוִּי אֶת יְגוֹנֵךְ

אוּלַי יַגְלִיד הַפֶּצַע.

יִרְפָּא לְעֶלְבּוֹנֵךְ

בָּאֵשׁ וּבַצִּיה.

אַדְמַת כָּל דּוֹר הִנֶּךְ

הַמּוּעָדָה לָנֶצַח

לִשְׁמֹר לְכָל נִדָּח

אֶת אֹשֶׁר הַבְּדָיָה.

שִׂימִינִי כַּחוֹתָם

שׁוֹמֵר מְבוֹא הַדֶּרֶךְ

אֶל הַגּוֹוֵעַ וְלֹא תָּם.

(“ניב הקבוצה”, דצמבר 1951)

כְּרוֹז הַדּוּמִיָּה, כָּרוֹז שֶׁל טֶרֶם מָוֶת.

אֵין שֶׁמֶשׁ, אֵין מָטָר עַל אֶרֶץ וּמְתִים.

הֱיוּ שָׁלוֹם, מְשׁוֹרְרֵי עַצְבוּת הָאֵפֶר,

הַמְּשׁוֹרְרִים כִּי אֵין, כִּי אֵין-מוֹצָא,

וּבִי כּוֹרַז כָּרוֹז, כָּרוֹז שֶׁל טֶרֶם מָוֶת:

הַתֵּר אֶת נִשְׁמָתְךָ הַמְּבַקֶּשֶׁת דּוּמִיָּה.

אֲנִי רוֹאָה שְׂרָפִים וּמַלְאָכֵי שָׁרֵת.

אֲנִי שׁוֹמֵעַ מַנְגִּינוֹת שֶׁלֹּא תַּחֲזֹרְנָה.

חַיַּי נֶעֱצָמִים, נֶאֱחָזִים בַּדְּמִי,

בָּאוֹר הַשָּׁב מִן הַמַּרְאוֹת, לִרְאוֹת

אֵיךְ אוֹזֵל הַפֶּרֶץ וְהַסַּעַר מִגּוּפִי.

אֵיךְ רוּחַ מְקַפֶּלֶת מִפְרְשֵׂי עֲנָק,

אֵיךְ גּוֹרָלִי קוֹרֵא אוֹתִי לָשׁוּב

אֶל דּוּמִיָּה וְנֶצַח, אֶל גּוּפִי הַמִּתְקָרֵר

לְאַט, לְאַט, אֶל הֶגְיוֹנָם שֶׁל הַמֵּתִים

בְּאֵין מָעוֹף כִּי צַר, כִּי צַר.

חַיַּי, הֱיִיתֶם לִי נִשְׁרֵי צוּקִים וְשַׁחַק

וּמִשְּׁבְּרֵי עֲנָק הַמִּתְנַפְּצִים לַחוֹף,

אֶל חוֹף הַחִדָּלוֹן, נוֹשְׁמִים נִיחוֹחַ

מֶרְחַקִּים אֲשֶׁר לוֹעָם פָּעוּר,

לִבְלֹעַ לִבְלִי חֹק.

שָׁלוֹם לָכֶם מְשׁוֹרְרֵי-אַל-מָוֶת,

גַּם שִׁירְכֶם, בְּבוֹא הָעֵת, יָסוּף.

מַחְשַׁבְתְּכֶם אַף הִיא תִּירַשׁ רַק מָוֶת

כְּמוֹ גּוּפִי הַקַּר שֶׁעוֹד אֶתְמוֹל לַהַט.

(1951)

בֹּקֶר כַּפְרִי מְעֻנָּן.

דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ מוֹשֶׁכֶת.

רֵיחַ אָבִיב בָּאֲגַם

תַּמָּה הַשַּׁלֶּכֶת.

כָּל הַלַּיְלָה הִגִּיעָה עָדֶיךָ

תְּרוּעַת הַנּוֹסְעִים-לֹא-לָשׁוּב.

עִם בֹּקֶר פָּרַשְׂתָּ יָדֶיךָ

וּבֵרַכְתָּ אוֹתָם. וַתָּשׁוּב.

וּבֵרַכְתָּ כָּל שְׂחוֹק וָרֵעַ

כְּיֶלֶד עָצוּב וּמְנֻחָם,

וְשַׂחְתָּ לָהֶם: אַל יָרֵעֵ

אִישׁ אֶת אָחִיו בַּנָּקָם.

נָא עִזְבוּ עֶלְבּוֹנוֹת נוֹשָׁנִים,

תְּהִי דַּרְכְּכֶם רַק צוֹלַחַת.

אִם-פֶּרֶךְ-אֵין-סוֹף, עוֹד יֵשׁ-יוֹם

רְאוּ: טוֹב לָתֵת מִלָּקַחַת.

טוֹב לָתֵת עַד מוּת בַּמַּתַּת

בְּלִי חֶשְׁבּוֹן, בְּלִי שָׂכָר בַּמִסְתָּר,

אִם חַמְסִין רַע וָמָר, אִם מָטָר –

לֹא תָּנוּסוּ אָחוֹר מִן הַגְּזַר.

אָז רָאִיתָ אָבִיב לְתִפְאֶרֶת

מִתְעַצֵּם בְּיָרֹק וְכָחֹל

וְשָׂחַקְתָּ, הִנֵּה הִיא חוֹזֶרֶת

יַלְדוּתְךָ הַנּוּגָה מִתְּמוֹל, מִשִּׁלְשׁוֹם.

(גבת, “ניבים”, 1951)

מֶגֶד הַשָּׂדוֹת רָחָב עַד אֹפֶק.

יָרֹק וּמִתְאָפְלֵל.

חַבְּקִי אֶת הָאַחֲוָה הַמְּחַבֶּקֶת

בְּשׂוּמָה לְהַלֵּל.

פְּרִי גַּנֵּךְ –

אוֹר עֵינַיִךְ, שָׁב אֶל עַצְמוֹ.

זֶה הָדָר גְּאוֹנֵךְ,

זֶה בְּרַק הַזָּהָב וְחֻמּוֹ

שָׁבִים לַמּוֹעֵד

כְּמוֹ אָבִיב

כְּמוֹ יַלְדוּת

כְּמוֹ מוֹלֶדֶת

הַשָּׁמַיִם שֶׁלְּךָ וְהַשֶּׁמֶשׁ עֵדוֹת

וְרֶגֶל קַלָּה לֹא מוֹעֶדֶת.

עוֹד הַיּוֹם אָשִׂים פְּדוּת

בֵּין אֶתְמוֹל לְמָחָר

חֵי נַפְשִׁי הַתִּינֹקֶת

חֵי גּוּפִי הָלוּם הַשֵּׁכָר.

(מרץ 1952)

א

קִרְעֵי יָמַי אִם נִזְעֲקוּ אֵלַיִךְ

נִדְמוּ שֵׁנִית אֶל בַּרִבּוּרֵי אֲגָם.

יָדַי קָרוֹת. קְפוּאִים פִּרְחֵי הַלַּיִל.

וְשַׁאַג הַדְּמַמוֹת מוּשָׁב רֵיקָם.

הַכּוּ בַּטַּנְבּוּרִים, אוּלַי אָשׁוּב לִפְרֹחַ

פְּרִיחָה סְתָוִית וּמְאֻחָרָה מְאֹד.

לֹא דֶּלֶף עַל אַרְצִי כִּי רַק פִּרְחֵי הָרֹעַ

וְשַׁיִת וְדַרְדַּר דְּמָעוֹת.

אוּלַי עוֹד נְחַיֶה אֶת הַנּוֹטֶה לִגְוֹעַ

וּנְכַפֵּר פָנָיו בְּשִׁבֳּלֵי-זָהָב.

רָחוֹק וּמְטֹרָף כּוֹרֵעַ בְּכִי צָבוֹעַ,

כִּמְבַשֵּׂרבְּשׂוֹרַת-רָעָב.

ב

יָמִים רַבִּים שֶׁל סְתָו וְאוֹר אַחֲרוֹן

עוֹמְדִים עַל סַף הָאֹשֶׁר.

כַּרְמֶל כָּחֹל נוֹסֵעַ יָמָּה כְּקָרוֹן

נִצְחִי בִּנְדוּדָיו

אֶל עֵבֶר בְּכִי וָחֹשֶׁךְ.

מִבְּלִי לָשׁוּב לָעַד חוֹתֵר עָנָן

בְּאֵין מִפְרָשׂ וְרוּחַ

אֶל מִפְרָצִים זָרִים. שָׁלֵו, לָבָן

כְּגוּף אִשָּׁה

וּכְמוֹתָהּ רָחוֹק וְלֹא יָדוּעַ.

אוּלַי זֶה אוֹת. נַפְשִׁי בְּטֶרֶם-סַעַר

תָּשׁוּב אֶל חֵיק כָּל חַי;

לִנְסֹעַ מְנֻחָם, זַכַּאי כְּנַעַר,

וְלֹא יָשׁוּב יִצְרִי וָחַי?

ג.

מַטַּח-דֶּלֶף יָתוֹם וְיָחִיד

עַל פִּתְחִי שְׁנַת תַּשְׁיַ"ב.

אִם לִבֵּנּוּ רָחָב לְהַחְרִיד,

קוֹל הַשֵּׂכֶל דִבֵּר: לַשָׁוְא;

לֹא יָקוּם הַמֵּת מֵעָפָר

אֶל אִמּוֹ וְאָבִיו.

גוֹרָלוֹ מֵאָדָם שָׁפַר,

כִּי קִצּוֹ בָּאָבִיב.

סְתָו רַד עַל עֵינָיו,

צָלוּל. שָׁקֵט כְּמוֹתוֹ.

יֵין-זִכָּרוֹן עַל פִּתְחֵי תַּשְׁיַ"ב

יָתוֹם וְיָחִיד עַל מוֹתוֹ.

ד.

עִם רֶדֶת הָעֶרֶב יָרַדְנוּ בַּלָּאט.

בֵּין שְׁקִיעָה לִדְמָמָה עָצַר הַזְּמַן.

הָלַכְנוּ בְּלִי שְׁבִיל. זוֹכְרִים, לְאַט.

וְהִנֵּה שָׂחַקְנוּ: הַכֹּל מוּבָן…

לֹא נוֹתְרוּ עוֹד סוֹדוֹת בֵּינֵינוּ לְבֵין הָעוֹלָם,

רְאִי, אֵיךְ נִשְׁקֶפֶת אֵלֵינוּ דְּמוּתוֹ הַשְׁנִיָה:

דְּמוּת לִבּו שֶׁנִּפְתַּח, דְּמוּת עֵינוֹ הַגְּדוֹלָה,

דְּמוּת נַפְשׁוֹ הַחוֹלָה בְּעָנְיָהּ.

גַּם בֵּינֵינוּ, כְּהֶרֶף, נָפְלָה מְחִצָּה אַחֲרוֹנָה.

לְרֶגַע נִפְרַק מַשָּׂא הַשָּׁנִים הַכּוֹזֵב

וּפֶתַע רָאִינוּ בְּעֹז וּבְלִי שֶׁמֶץ טִינָה

אֶת חַיֵּינוּ כְּנַחַל חָרֵב.

(מרץ 1952)

עָלֵי פְּסַנְתֵּר פּוֹרֵט הַלַּיִל

כְּדְבְּיוּסִי חוֹלֵם לוֹ דָּם

יָרֵחַ קַר.

יָדֵךְ הַמְּבוּשֶׂמֶת.

וְעֶצֶב מְרֻקָּם

אָדֹם-שָׁחֹר-אָדֹם.

אֵבֶל יוֹם בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ

וְשֶׁקֶר אֱלוּלִי הַתַּאֲוָה.

חַיַּי, עַד אָן שׁוֹלָל הוּלַכְתֶּם

וְיִצְרְכֶם אֶת מָה אִיוָה?

נַגְּנִי דּוּמָם. נִכְנָע הַזַּעַף

וְכָל צִפּוֹר אָסְפָה כָּנָף.

מִכָּל יָמַי מֻכֵּי-הַצָּהֳרַיִם

נוֹתָר רַק חֲלוֹמִי הַמְּכֻנָּף.

(יוני 1952)

מַשָּׁב רַחוּם שֶׁל רוּחַ יָם.

קִצּוֹ שֶׁל יוֹם שָׁרָב כָּחֹל.

וְשׁוּב אֲנִי הַתִּינוֹק הַתָּם

שֶׁבְּאִישֵׁךְ נִצְרָב.

אָשׁוּב אֶל עֵבֶר בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ

וְקֶרֶן פָּז תִּגַּע בִּשְׂעֲרִי.

אֶת כָּל מַשָּׂא יָמַי מֵאֶמֶשׁ

אֶפְרֹק עַל מִפְתָּנֵךְ, כִּפְרִי.

(1952–1953?)

הִנֵּה הַלַּיְלָה שָׁחֹר בַּכְּפָרִים. אֵין זֵכֶר לָאוֹר.

עוֹבֵר אֹרַח עוֹמֵד בְּשַׁעַר הַכְּפָר, מַמְתִּין.

אִם תֵּרְדִי בַּשְּׁבִיל לְשַׁחֵר פְּעָמָיו וְעָצַר לִבֵּךְ

רֶגַע קָט, וְיָדַעְתְּ: זֶה הוּא, זֶה הוּא שֶׁמַּמְתִּין.

וּבְטֶרֶם יְבָרְכֵךְ בְּבִרְכַּת הַחוֹזְרִים מִדְּרָכִים

וּבְטֶרֶם יִשְׁאַל: הַאִם אַתְּ? הַאִם אַתְּ?

וְזִמְּרוּ כִּנּוֹרוֹת כְּזִמְּרַת הַדְּמָמוֹת וּמָתְקוּ

בַּלַּיְלָה הַזֶּה נִיחוֹחֵי הַכַּרִים בַּנַּחַל.

זָרִים שִׁירֵי הַלַּיְלָה וְאַתְּ זָרָה מֵהֵם.

צוֹנְחִים כּוֹכְבֵי הַנֶּשֶׁף וְאַתְּ אָחוֹת לָהֶם.

שִׁירַת הַכְּפָר נִסְעֶרֶת וְאַתְּ בִּתּוֹ עַד מָוֶת.

גַּם אִם תָּנוּסִי לְקַצְוֵי תֵּבֵל, נִרְדֶּפֶת וְכוֹאֶבֶת

אֶת יָחְפוּתֵךְ יִזְכֹּר הַבָּא מִלַּיִל לְלֹא דֶּרֶךְ,

אֶת דְּיוֹקָנֵךְ יִשְׁמֹר בְּמַסָּעוֹת וָפֶרֶךְ,

אֶת חֶרְדָתֵךְ עַל קֵץ הָאַהֲבָה יִשָּׂא

מֻכֶּה עַד בּוֹר בְּאֶרֶץ לַיְלָה, אֲבוּדָה.

שִׁירַת הַכְּפָר נִסְעֶרֶת כְּבֶכִי מְיֻתָּם.

חַבְּקִי בִּכְיוֹ בַּחֹשֶׁךְ, יָמָיו פֹּה אַחֲרוֹנִים.

שַׁלְחִיהוּ וְיַגִּיעַ, עַד קֵץ, עַד כְּלוֹת בָּשָׂר

וְשׁוּב לֹא יַעֲמֹד בְּשַׁעַר יוֹם תְּבוּסָה.

שַׁלְחִיהוּ וְיַגִּיעַ, אוּלַי רְפֶה אוֹנִים,

כְּאִישׁ אֲשֶׁר כָּשַׁל לִמְצֹא לוֹ פִּתְרוֹנִים

וְרַק אֶת חֶרְדָתֵךְ עַל קֵץ כָּל אַהֲבָה

יִשָּׂא מֻכֶּה עַד בּוֹר כְּמַתָּנָה גְּנוּבָה.

אִם תֵּרְדִי בַּשְּׁבִיל אֶל שַׁעַר הַכְּפָר

וְיָדַעְתְּ, הוּא שֶׁאָמַר לָךְ כָּל זֹאת וְעוֹד.

וּבְטֶרֶם לָחַשְׁתְּ בְּאָזְנָיו אֶת בִּרְכַּת הַחוֹזְרִים

לַדְּרָכִים וּבְטֶרֶם תָּבִינִי כִּי הוּא שֶׁהָיָה בָּזֶה

וְכָזֶה – וְעָקָר וְנָסַע אֶל לַיְלָה שָׁחֹר.

הַלַּיְלָה שָׁחֹר בַּכְּפָרִים. אֵין קֶרֶן אוֹר.

עוֹבֵר אֹרַח עוֹמֵד בְּשַׁעַר הַכְּפָר. מַמְתִּין

(גבת,“ניבים”, ינואר 1952)

1.

זֶה אֲנִי הַנִּשְׁקָף בַּחֲצוֹת לִבְלִי קוּם?

מְחוֹגֵי הַזְּמַן מֵחַפִּים זֶה עַל זֶה

בְּתִקְתּוּק נָבוֹן וְעָגוּם עַד חֶמְלָה,

וַאֲנִי בּוֹעֵט וְכֹפֶר בַּנִּסִּים.

אֵינֶנִּי מְבַכֶּה אֶת הַחוֹלֵף מֵעֵבֶר לִי.

לֹא אֶת הַסַּעַר הַדּוֹעֵך וְלֹא אֶת דּוּמִיַּת

הַנִּבְרָאִים אֲנִי מְבַכֶּה, רַק אֶת נִשְׁמָתִי

שְׁלוּחַת הָרֶסֶן, כְּפוּתַת – עֵרְגוֹן – חַיִּים.

אֲנִי יוֹדֵעַ, יֵשׁ תַּכְלִית גְּדוֹלָה מֵעֵבֶר לְחַיַּי,

מֵאַהֲבָתִי אֶת נַפְשִׁי קְסוּמַת הַחֲצוֹת,

יֵשׁ אֵבֶל גָּדוֹל מֵאֶבְלִי עַל כְּנָפַי הַקְּצוּצוֹת.

אַךְ מָה לִי סִבָּה וְתַכְלִית מֵעֵבֶר לְחַיַּי

וְהֵן רֵיקוֹת מִמֶּנִּי וּשְׁמִי בָּן לֹא חָקוּק

בְּאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת-אוֹר-שֶׁלִּי וְחָכְמַת צֵרוּפָן.

2.

בְּאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת-אוֹר-שֶׁלִּי עַל חָכְמַת צֵרוּפָן

הָלַכְתִּי בַּשֶּׁקֶר. מָשַׁכְתִּי, הֶאֱרַכְתִּי בִּכְיִי

אֶת רוּחִי בַּחֲמַת עִצְבוֹנָהּ, הָלוֹךְ

וְזָרוֹעַ רַק רֹעַ מֵחֹשֶׁךְ אֶל חֹשֶׁךְ.

אֵיךְ יִמְשֶׁה אָדָם אֶת עַצְמוֹ מֵעָפָר

וְהוּא לֹא יָבִין אֶת הִגָּיוֹן חַיָּיו בָּעוֹלָם –

אֶת בּוֹאוֹ מֵעֶרֶשׂ דּוֹדִים כְּסוּפָה

עַד לֶכְתּוֹ אֶל מִשְׁכָּב הָרָקָב בְּעַרְשׂוֹ הַגְּדוֹלָה.

רְאִי אֵיךְ שִׁירַי מִתְיַפְּחִים עַל לִבֵּךְ

שֶׁרָחַק מֵעִמָּם. לֹא נוֹתְרָה כָּאן תִּקְוָה

הֵם חוֹזְרִים אֶל עַצְמָם וְרִמְצָם דּוֹעֵךְ.

טוֹב לִמְעֹד בַּדֶּרֶךְ עִם הַשֶּׁקֶר יַחְדָּו

מְנֻצָּח עַד סַף וְנָבוֹן כְּמַלְבִּין בַּשֵּׂיבָה

מֵעֵבֶר לְחֶסֶד וְחֵטְא וְלִרְאוֹת כִּי נֶחְתָּם.

3.

מֵעֵבֶר לְחֶסֶד וְחֵטְא לִרְאוֹת כִּי נֶחְתָּם

כָּל שִׁיר כְּשֶׁהָעוֹלָם עוֹד הָיָה צָעִיר בַּיָּמִים

וּבְטֶרֶם יָקִיץ הַחֵטְא הַקַּדְמוֹן כְּבָר

נִסְתָּם הַגּוֹלֵל כָּבֵד, כָּבֵד וּמַזְהִיר:

אַל תִּקְרַב. אַל תַּחְמֹּד. אַל תָּבִין בַּנִּסְתָּר

הַגָּדוֹל הָאוֹסֵף אֶת כָּל יְצוּרָיו אֶל חֵיקוֹ.

כִּי נוֹצַרְתָּ לִרְצֹחַ חֹרֶף וּסְתָו בִּשְׁמוֹ שֶׁל

אָבִיב רָחוֹק וְצַהַל צְחוֹקוֹ הַמָּתוֹק.

לֹא אַתָּה שֶׁתִּכְרַע בְּמִקְדָּשִׁי לַחֲזֹר

בִּתְשׁוּבָה. עַד עוֹלָם יַפְרִיד בֵּינֵינוּ הַדָּם

שֶׁאֵין לוֹ מַצֵּבָה צְחוֹרָה וְאֵין לוֹ בּוֹר,

שֶׁאֵין לוֹ יָד גּוֹאֶלֶת-דָּם וְאֵין לוֹ שֵׁם

גַּם אֵין לוֹ דֶּרֶךְ לְאָן וְלֹא יִפְקֹד יְצוּר

שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ, מִתְּאֲוֶה וְנוֹשֵׁם כָּאן.

4.

יְצוּר שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ, מִתְּאֲוֶה וְנוֹשֵׁם

וְזוֹעֵק אֶל מֵעֵבֶר כָּל דָּם לָנוּס מֵעַצְמוֹ

וְלָתֵת לִי חַיִּים. וְאוּלַי לֹא אֲנִי הֶאָשֵׁם

בְּמוֹתָם שֶׁל חַיַּי עַל סִפֵּךְ בְּחוֹלְמִי חֲלוֹמוֹת.

הָנִעִי עַרְשִׂי אֶל צָפוֹן, אֶל דָּרוֹם אַי-לִי-

לוּ-לִי זַמְּרִי לִי מִזְמוֹר שֶׁל אָדָם אָבוּד

בַּתֵּבֵל. אֲנַחְנוּ גְּדֵלִים עִמָּךְ בְּקָרוֹן

מִתְנוֹדֵד מֵאֹפָן לְאֹפָן עַל תִּלֵּי אַגָּדָה…

אַל תִּרְאִי שֶׁזְּקָנִי צָמַח דַּרְדַּרִי, נוֹקֵם

וְהַפֶּה מְעֻוָּת בְּשִׂנְאַת נִרְדָּפִים עַל

חֶטְאָם בְּזֵכֶר עֶלְבּוֹן רִאשׁוֹנִי וְנוֹקֵב.

זַמְּרִי לִי, זַמְּרִי לִי, עַד יִגְאוּ יְמֵי –

מָכְאוֹבֵךְ – שֶׁנִּרְצָה בְּלִי תְּמוּרָה. לֹא נוֹלָד

לָךְ הַבֵּן שֶׁיָּשִׁיב לָךְ חַיִּים אִם צָמֵאת.

5.

הַבֵּן שֶׁיָּשִׁיב לָךְ חַיִּים אִם צָמֵאת,

מֵת. רְאִי אֵיךְ הָאָבִיב מִתְיַפֶּה

עַל קִבְרוֹ בְּמוֹרָד הַגִּבְעָה הַנִּפְלֵאת

בִּתְשׁוּקַת חֲלוֹמוֹ הַשָּׁמוּט, הֶעָיַף

עַל בִּרְכַּיִךְ. רֹאשׁוֹ, רֹאשׁ יֶלֶד שׁוֹבָב

קֻנְדֵּסִי. וַאֲנִי עוֹד חוֹלֵם חֲלוֹם יַלְדוּת

בְּהָקִיץ עַל סוּסִי הַשָּׁחֹר, הָאַבִּיר בְּסוּסַי

כָּל תֵּבֵל לְהַדְבִּיר כָּל נָבָל וְעָרִיץ.

הוֹ, אִמִּי, אֵיךְ גָּדַלְתִּי כָּל כָּךְ

לִרְאוֹת אֶת פָּנַי בַּמַּרְאָה וְהִנֵּה

צֶלֶם זָר נִבָּט בִּי וְלִבּוֹ מְפֻלָּח

בְּפִגְיוֹן הַזְּמַן, כְּמוֹ רַעַם שֶׁחָרַת בִּי

חֲלוֹם בַּלָּהוֹת-אֵין-קֵץ… הוֹ אִמִּי

נַפְּצִי בְּאֶגְרוֹף אֶת רְאִי הָאֵימָה הַשּׁוֹחֵק!

6.

נַפְּצִי בְּאֶגְרוֹף אֶת רְאִי הָאֵימָה הַשּׁוֹחֵק

לְמוּלִי וְאִמְרִי כִּי לַיְלָה חָלַמְתִּי חֲלוֹם

וְהַשֶּׁקֶר מַתִּיר כָּל חֲלוֹם וּמְנַחֵשׁ

בָּאוֹב בְּגִידָה וְעַמּוּד שֶׁל קָלוֹן.

חֲצוֹת בְּלִי מָטָר. חֲצוֹת שְׁחוּנָה שֶׁל טֵבֵת.

לֹא רַחֲמִים אֲנִי מְבַקֵּשׁ רַק בְּדִידוּת

מְקַשֶּׁרֶת בֵּינִי לְבֵין נִרְדְּמֵי תֵּבֵל, אִישׁ

וַחֲלוֹמוֹ הַנּוֹרָא לְחוֹתָם וְעֵדוּת.

אִם תָּשׁוּבִי אֵלַי תִּרְאִינִי גֵּאֶה כְּתָמִיד

רַק עֲנִי יוֹתֵר וּפָחוֹת חָכָם מֵעַצְמִי

לְעִתִּים וְאֵלִי שׂוֹנֵא אֶת לִבִּי הַתָּמִים.

זֶה מַס הַתָּמִיד שֶׁפּוֹרֵעַ הַיֶּלֶד לַגֶּבֶר –

בְּלִי קְרָב וּתְרוּעוֹת נִצָּחוֹן בְּלִי מַפֹּלֶת.

בִּדְמָמָה, כְּאָסוֹן הַנֶּחְתָּם בְּלִבֵּנוּ עַד שֶׁבֶר.

7.

בִּדְמָמָה, כְּאָסוֹן הַנֶּחְתָּם בְּלִבֵּנוּ עַד שֶׁבֶר.

אַתְּ צוֹפָה בְּבִכְיִי מֵרָחוֹק וְהַלֵּיל מְיַלֵּל

עָזוּב לְרוּחוֹת וְאָבָק וַאֲנִי הָאִישׁ שֶׁשּׁוֹמֵר

לָךְ אֶת בְּרִית-הַמֵּתִים-הַשְּׁחוֹרָה.

רַק רָצִיתִי לִהְיוֹת מְשׁוֹרֵר עוֹבֵר בְּדַרְכֵי

הַכְּפָר לָשִׁיר לָךְ שִׁירֵי אַגָּדָה, עֲלִילוֹת

נְסִיכִים, קְרָבוֹת, תְּקִיעַת שׁוֹפָרוֹת, לָשִׁיר

לָךְ אֵיךְ הוּבְסוּ אוֹיְבִים בְּזַעֲקַת חֲרָדָה.

אִיוִיתִי הֱיוֹת לָךְ מִזְמוֹר תְּהִלִּים. דָּוִד

נְעִים זְמִירוֹת – זָמִיר – בְּסֵתֶר– יַעַר –

אַךְ הַסַּעַר גּוֹהֵר עַל גַּגֵּך וְאַתְּ כָּל-כָּךְ לְבַדֵּךְ.

הַחֹשֶׁךְ צוֹפָה בִּי בִּשְׁתֵּי עֵינֵי צָבוֹעַ לוֹחֲכוֹת,

רָעֵב לְנִבְלָתִי הַמֻּשְׁלֶכֶת בִּקְצֵה הַכְּפָר לְיַד

הַגָּדֵר, לְרַגְלֵי הָאֵימָה הַשְּׁתוּקָה.

8.

לְרַגְלֵי הַגָּדֵר, לְיַד הָאֵימָה הַדְּמוּמָה

כַּף רֶגֶל אָדָם לֹא דָּרְכָה בִּזְבוּלָהּ, שָׁם

נָעַץ בִּי שִׁנָּיו הַתַּן הָרָעֵב וְהוֹתִיר לִפְלֵיטָה

אֶת עָצְמוֹת נִשְׁמָתִי הַכְּחֻלָּה.

יְלֵל בִּכְיוֹ הַנִּצְחִי מַרְעִישׁ אֶת לִבִּי בְּעוֹדוֹ

מְהַלֵּךְ וְסוֹבֵב, סוֹבֵב וְהוֹלֵךְ לַהֲפֹךְ

עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ לְבֵית חַיִּים, לְבוֹסֵס

בְּדָמוֹ לִבְלִי שֵׂאת אֶת שְׁכוֹל מַכְאוֹבוֹ.

שׁוֹמְרֵי הַסַּף נִרְדְּמוּ בְּאוֹר נֶשֶׁף דּוֹעֵךְ

הוֹזִים וְחוֹלְמִים, עֲטוּפִים בְּאַדֶּרֶת.

קוֹל חֲלוֹמָם צוֹנֵחַ לַתְּהוֹם הַנִּפְעֶרֶת.

רוּחוֹת, בְּרָקִים וּרְעָמִים סוּפַת מָטָר

בַּדֶּרֶךְ. עוּרוּ! הָנִיסוּ אֶת חַיַּת הַטֶּרֶף.

עוּרוּ! רִדְפוּהָ עַד גְּבוּלֵי הָעֶרֶב.

9.

הָלוֹךְ ורָדוֹף וְהָלוֹךְ עַד גְּבוּלֵי הָעֶרֶב

רְדָפוּנִי חַיַּי בִּשְׂחוֹקָם הַנָּבוֹן, הנִּבְעַת.

מְחַלְחֵל בִּמְחִילוֹת כָּל חוּשַׁי כְּאֶרֶס

נוֹשָׁן וְהוּא שֶׁלִּי עוֹד טֶרֶם אוֹתִי נָשַׁקְתְּ

בִּנְשִׁיקוֹתַיִךְ הַמִּתַּאֲווֹת לִשְׁתּוֹת וְלַמּוֹץ

אֶת דָּמִי הַמֻּרְעָל מִלַּעַג וּשְׂחוֹק

עַד לִמְעֹד בְּעֵירֹם מְשַׁחְרֵר וּלְבוֹסֵס

בְּבִצּוֹת הָאֵימָה וְהַחֵטְא הַמָּתוֹק.

מַדּוּעַ טָרַפְתְּ אֶת גּוּפִי וְהוּא רִמָּה.

מַדּוּעַ שָׁתִית אֶת דָּמִי וְהוּא תּוֹלֵעָה.

מַדּוּעַ כִּרְסַמְתְּ אֶת עַצְמוֹתָי עֵירֹמָה.

כִּבְכִי מְזַכֵּךְ בַּבָּשָׂר חִדּוּדִין-חִדּוּדִין

הַנִּיחִי לְלִבִּי הַמִּתְפּוֹרֵר, הַמַּחְסִיר פְּעִימָה

עַד יְכַסֶּנּוּ לַיְלָה גָּדוֹל בֶּאֱמֶת וּבְדִין.

10.

עַד יְכַסֶּנּוּ לַיְלָה גָּדוֹל בֶּאֱמֶת וּבְדִין

אֶשְׁתֶּה לְחַיַּיִךְ חָצוּי לִבְלִי קוּם

וַאֲנִי יֶלֶד רוֹדֵף רוּחוֹת קָדִים

עוֹבֵר בִּיעָף. נוֹשֵׁם. שִׁכּוֹר יְקוּם.

קֻבַּעַת שֶׁל חֲצוֹת. אַךְ פַּסּוּ הַנִּסִּים.

רַק הַיָּרֵחַ שָׁט לְאַט וּפִיו חִיּוּךְ עָקֹם.

אֲנִי רוֹאֶה אֶת מְחוֹגֵי הַזְּמַן מְכַסִּים

מָחוֹג עַל מָחוֹג בְּתִקְתּוּק נָבוֹן, עָגוּם.

אֵינֶנִּי מְבַכֶּה אֶת הַחוֹלֵף מֵעֵבֶר לִי.

אֶת הַסַּעַר הַמֵּת אֶת דּוּמִיַּת הַבְּכָאִים.

אֲנִי מְבַכֶּה אֶת נִשְׁמָתִי הַכְּפוּתָה לַחַיִּים.

כִּי מָה לִי תִּפְאֶרֶת – סִבָּה – וְתַכְלִית גְּדוֹלוֹת

מֵחַיַּי וְהֵן רֵיקוֹת מִמֶּנִּי וּשְׁמִי לֹא חָקוּק בָּן

בְּאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת – אוֹר – שֶׁלִּי עַל חָכְמַת צֵרוּפָן.

(ינואר 1953)

קִינוֹת שֶׁל סְתָו זִמְּרוּ

לִי כָּל הַלַּיְלָה

וּבַבֻּסְתָּן הַסַּעַר מְהַלֵּךְ.

הַתַּן מַרְטִיט בִּילֵל

אֶת עַלְעָלַיִךְ.

פּוֹצֵעַ אֶת לִבֵּךְ.

הַקַּיִץ תָּם בְּתִשְׁבָּחוֹת

לַיַּיִן, מוֹתִיר כָּאן פָּז

שֶׁל אֶרֶץ רְחוֹקָה.

אֲנִי הַגֶּבֶר אֶשְׁתֶּה

אוֹתָךְ לְחַיִּים

וְאוֹתִירֵךְ רֵיקָה.

הִנָּךְ יָפָה עֵת שַׂעַרֵךְ

נוֹשֵׁם בָּרוּחַ וְאַתְּ

שְׂרוּפָה מִיֶּרֶךְ

עַד כָּתֵף.

זַמְּרִי לִי עֲרוּפָה

אֵיךְ בְּתַכְרִיךְ הָרוּחַ

מְחַתֵּל אֶת תְּשׁוּקָתֵךְ.

(ינואר 1953)

קַיִץ. תְּשׁוּקוֹתָיו לֹא לָנוּ.

אָדִישׁ לִשְׁמֵנוּ הַדּוֹעֵך.

יִצְרֵנוּ יְאֻכָּל

וְהַתַּמוּז, יָדַעְנוּ,

יָמוֹץ אֶת לְשַׁדֵּךְ.

יוֹמֵנוּ לַחֲלוֹף,

לֹא נֵדַעֶנוּ.

פִּתְאוֹם יִיקַץ

בִּפְרוֹחַ סִתְוָנִית.

קְצַר נְשִׁימָה הַשִּׁיר

וְסַעַר יְטַטֵּאֶנוּ

אֶל אֶרֶץ אֲבָנִים.

אָבָק עוֹטֵף

אֶת מֶרְחָבֵי הָאָרֶץ,

לוֹטֵף וּמְסַמֵּם

אֶת כָּל סוֹפְדֵי הַלֵּיל.

כִּי קֵץ בָּשָׂר

וּמֵאָדָם עַד טֶרֶף

סוֹפְדִים לוֹ לַתַּמּוּז:

הַלֵּל, הַלֵּל.

(ינואר 1953)

מַשָּׁק כְּנָפַיִם דּוֹאֶה אֶל אֹפֶל

וַאֲנִי מִתְקַדֵּשׁ אֶל הַדְּמִי.

הִנֵּה לִבִּי חָרֵד כְּעֹפֶר

הַנָּס מִצַּיָדֵי דָּמוֹ.

יֵשׁ שַׁלְוָה מֵעֵבֶר לַשֶּׁקֶט

יֵשׁ פְּרִיחָה שֶׁמֵּעֵבֶר לַפְּרִי.

אַשְׁרֵי מִי שֶׁבְּדִידוּתוֹ בּוֹדֶדֶת

עָנָן מְשַׁיֵּט עַל שִׂיאֵי הֶהָרִים.

מָה טָהוֹר זֶה הָרֶגַע בְּזֹהַר מִשְּׁיוֹ.

זֶה רֶגַע שֶׁבּוֹ מוֹתִי

נוֹשֵׁק לְחַיַּי.

(15.05.1953)

דּוּמִיַּת אֲגַמִּים צוֹפָּה לַגְּבָהִים.

צִפִּיַּת הַכְּלָבִים שֶׁעָצְרוּ יְלֵלָם

מוּל סַהַר שָׁבוּר.

אֲפֵלַת מְעָרוֹת וְקֶשֶׁב

שֶׁל לִפְנֵי בְּרֵאשִׁית.

נֶאֶלְמוּ הַרְמוֹנוֹת סואֲנֵי אָדָם.

מַשָּׁק שֶׁל צִפֳּרִי נוֹד עֲיֵפוֹת נָדַם.

חֲצוֹת נוֹשֶׁבֶת בִּשְׁעוֹנִים שֶׁעָצְרוּ מִלֶּכֶת.

הֶמְיַת נְחָלִים רְחוֹקִים בַּלֵּב

דּוֹעֶכֶת.

רְאִי אֵיךְ הַזְּמַן עָצַר

אֶת נִשְׁמָתוֹ לִקְרַאת בּוֹאֵךְ.

(31.12.1953)

רַק הָאֶבֶן שׁוֹתְקָה בַּשָּׂדֶה.

כְּבָר עָבְרוּ הַקּוֹצְרִים

וּפִלַּח הַחוֹרֵשׁ אֶת קְרוּם אַדְמָתוֹ

כְּבָר זוֹרֵעַ עָגוּם הִטְמִין גַּרְעִינָיו בְמַחְשָׁךְ רְגָבָיו,

כָּל הָאֶרֶץ עָלְתָה בִּתְרוּעַת הַמְּכוֹנוֹת הַכְּבֵדוֹת…

רַק הָאֶבֶן שָׁתְקָה אֶת לָבְנָהּ, כִּי הַסּוֹף הוּא דְּמָמָה.

שׁוּב מַכֶּה, כִּבְשׁוֹרָה, הַיּוֹרֶה בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים,

וּמָלֵא הַקִּישׁוֹן אֶת מֵימָיו כִּבְקֶדֶם מֵאָז

שׁוּב נוֹפְלִים מֵהָרִים מַפָּלִים בִּסְאוֹנָם

לִזְרֹם הַרְחֵק אֶל הַיָּם…

רַק הָאֶבֶן נוֹתֶרֶת לִשְׁתֹּק אֶת לָבְנָהּ עַד תַּחֲזֹר הַדְּמָמָה.

כִּי תָּבוֹא עַל הָאָרֶץ סוּפַת מִלְחָמָה,

עֵת הַמָּוֶת יִקְבֹּר אֶת מֵתָיו

וְהִלְּכוּ הָרְעָמִים אֵימָתָם הַפְּרוּעָה לְאַבֵּד זִכְרוֹן כָּל זוֹכֵר,

עֶת חוֹרֵשׁ וְקוֹצֵר יְזַנְּקוּ בְּרוֹבֶה מְכֻדָּן

וְיִפְּלוּ עַל שָׂדָם –

אָז יֵצְאוּ הַסּוֹפְדִים בְּהִי וִילֵל,

לְקוֹנֵן. אָז תֵּלַכְנָה בָּנוֹת…

רַק הָאֶבֶן תִּשְׁתֹּק אֶת לָבְנָהּ הַנִּצְחִי בַּשָּׂדֶה,

כִּי הַסּוֹף הוּא דְּמָמָה.

(גבת, 1953)

דְּלֵקַת הַחַרְצִיּוֹת אֲשֶׁר נָפְלָה בָּעֵמֶק.

עוּגָב הַחֶרְמֵשִׁים בְּעֹמֶק הַתִּלְתָּן.

פִּתָּם שֶׁל הַקּוֹצְרִים וּמֵימֵיהֶם בַּחֶמֶת

גְּדוֹלִים בְּשַׁלְוָתָם.

רַק אַל תָּקוּמִי זַעֲקַתְ הַשֶּׁבֶר

בַּעֲוִיתוֹת פְּחָדִים שְׁמוּטֵי צַוָּאר.

רְאִי, הִנֵּה אַחַי שׁוֹבְרִים כָּאן שֶׁבֶר

כְּבֵדִים. צְרוּבֵי חֲמַת מִדְבָּר.

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם, יַלְדֵי עָפָר וּמַיִם.

מִמַּיִם וְעָפָר עָשׂוּי מֵיטָב יוֹמָם

בָּאֲדָמָה הַזֹּאת יִרְאוּ אֶת הַשָּׁמַיִם

בָּעֲנָנִים יִצְפּוּ אוֹתוֹת לְאַדְמָתָם.

רַק כָּאן אֶת עֵינֵיהֶם יֹאבוּ עֲצוֹם

כִּנְטוֹת יוֹמָם מֵעֵבֶר לַכַּרְמֶל

כִּי בֵּין הֲרֵי אֶפְרַיִם לְנַצֶרֶת

יֹאמְרוּ בְּנֵיהֶם בָּרוּךְ דַּיָּן אֱמֶת.

רַק אַל תָּבוֹאִי עַל רֹאשָׁם בְּחֶטֶף

אוֹ כְּבָרָק מַכֶּה צַמֶּרֶת הָאִילָן,

הָסִירִי אֶת חַרְבֵּךְ הַשּׁוֹאָפָה אֶל קֶטֶל

אֶל דָּם חָמוּץ, מִסְפֵּד וִילֵל.

דְּלֵקַת הַחַרְצִיּוֹת אֲשֶׁר נָפְלָה בָּעֵמֶק.

פִּתָּם שֶׁל הַקּוֹצְרִים וּמֵימֵיהֶם בַּחֶמֶת

פּוֹרְסִים סֻכַּת תְּפִלָּה.

(“קוממיות”, 1953)

שֵׂיבָה מָרָה בִּצְדָעָיו פָּרְחָה

וְאוֹר שֶׁל סוֹף מֵאִיר אֶת צְעָדָיו.

שַׁלְשֶׁלֶת הַגּוֹרָל מֻנַּחַת עַל כְּתֵפָיו,

תְּלוּיָה כְּבֵדָה בְּצַוָארוֹ.

מַסַּע הַצִּפֳּרִים בְּמוֹעֲדוֹ יַגִּיעַ

לַחֲגֹג מֵעַל רֹאשׁוֹ בְּאַהֲבַת סְתָרִים.

אֲדָמָה כְּבֵדָה נִשְׁקֶפֶת מֵרְקִיעַ.

בְּאוֹר עֵינָיו צִלְלֵי הָרִים.

אֵין גְּבוּל לָעֶצֶב הֶעָצוּב הַמִּתְגַנֵּב.

אֵין גְּבוּל לַלַּיְלָה שֶׁנִּצָּב מִמּוּל.

אֵין גְּבוּל לָרוּחַ הַשּׁוֹאֵף לְתַחֲרוֹת

אֶת אֱלֹהִים בְּלִי פַּחַד הַבָּאוֹת.

אֵין גְּבוּל לַלֵּב הַמִּסְתַּנְוֵר

מִכָּל יִפְעָה, מִכָּל נִגּוּן חוֹזֵר,

מִכָּל בֵּן-גַּל בִּנְהַר הַזִּכְרוֹנוֹת

נִסְחַף נִפְעַם אֶל תְּהוֹמוֹת.

נַפְשִׁי הָלְכָה שׁוֹלָל אֶל פִּתְרוֹנוֹת

אֱלִיל לַחֲזוֹת בְּשַׁלְוָתוֹ שֶׁל יוֹם

שֶׁאֵין לוֹ מִפְרָשִׂים וְרוּחַ, שֶׁאֵין

לוֹ צְלִיל וְלֹא טִפַּת נִגּוּן.

אֲבָל אֲנִי אָשׁוּב אֶל הַחַיִּים,

אֶל סַעַר הַסְּתִירוֹת וְאָז הִילַת

יָגוֹן תַּחְגֹּג מֵעַל רָאשִׁי וּכְתָמִיד

תַּחֲזֹר תַּסְגִּיר אוֹתִי לְמִי

(יולי 1953)

רוּחַ רַע טוֹרֵף צַמֶּרֶת

גּוֹזֵר אֶת עַלְעָלֶיה לִגְזָרִים.

עֵינְךָ טוֹבָה. נִפְקַחְתָּ אֶל הָעֶרֶב

לְבָרְכוֹ אֶת בִּרְכַּת הַבָּאִים.

נֶחְסְמוּ הַדְּרָכִים אֶל הָרֶחֶם

מִמַּכְאוֹב, מִנְכָלִים וּכְלִימָה.

אַךְ הָלְאָה זוֹרֵם דָּמִי

עַל חוּדָה שֶׁל אֵימַת הַבְּלִימָה.

יֵשׁ אִילָן נוֹפֵל, נִכְנָע לְסַעַר.

אֶחָד וְיָחִיד וְרָחוֹק מֵאֶחָיו.

גִּזְעוֹ שֶׁנּוֹתַר עֲרִירִי זוֹכֵר עַד

רָקָב אֶת זֵכֶר פְּרָחָיו.

יֵשׁ תּוּגָה שֶׁמֵּעֵבֶר לָעֶצֶב

כְּחַיִּים שֶׁמֵּעֵבֶר לַחַי.

יֵשׁ צְמִיחָה גַּם בִּקְמוֹל כָּל עֵשֶׂב,

אַךְ אֵין רֵעוּת גְּדוֹלָה מֵאַחַי.

כְּגַלְגַּל הַמַּקִּיף אֶת הָאֶרֶץ

כִּנְחָלִים הַחוֹתְרִים בְּתוֹכָהּ,

אֶחָד הַדָּם הַסּוֹבֵב בְּעוֹרְקֵינוּ

מֵעֵבֶר לְכָל בּוּז וְטִינָה.

לֹא חֲמַת הַמִּדְבָּר תַּעַצְרֶנוּ,

לֹא כַּמַּיִם יִתְאַדֶּה לְאֵד,

לֹא קָרַת צָפוֹן תָּקְפִּיאֶנוּ

וַאֲנִי וְאַתֶּם – עֵדִים.

אוּלַי הַחַיִּים יְנַצְחוּהוּ

וְיוֹמוֹ בְּחַרְבָּם יוּשַּׁד

אֲבָל הַמֵּתִים יִזְכְּרוּהוּ

כִּי נוֹתַר אָדָם וְאֶחָד.

הֵן מִצּוּר אֶחָד חֻצַּבְנוּ

לִהְיוֹת שְׁלֹשָׂה אַחִים.

אֵין מָנוֹס, אַחַי, כִּי הֻצַּבְנוּ

עַל הַדָּם הַזֶּה עַד בְּכִי.

(יולי 1953)

צֵידַת פָלָחִים לִסְעוּדַת הַבֹּקֶר.

קַנְקַן קָפֶה צוֹנֵן מִצִּנָּתוֹ שֶׁל סְתָו.

מִשְׁמֶרֶת רִאשׁוֹנָה פְּרוּמַת קוּרֵי חֲלוֹם

עוֹלָה וּמוֹשִׁיטָה יָדָהּ לַאֲחוֹתָהּ.

מִטַּל וְדוּמִיָּה שְׁזוּרָה רִקְמַת הַשַּׁחַר

וְהִיא גְּלִימַת כֹּהֵן לַלֵּב הַמְּאֹהָב.

לֹא זַעַם, לֹא אֵיבָה וְלֹא קִנְאָה נִלְעֶגֶת

יָבוֹאוּ לְהַקִּישׁ עַל מִפְתָּנָהּ.

אַחֲרוֹן גַּעְגּוּעַי עַל פִּיהָ יִשַּׁקֶנָהּ

בְּרֶטֶט שֶׁל שְׂפָתַיִם כּוֹאֲבוֹת.

בְּהִוָּלֶד הָאֹשֶׁר אֵיךְ נָעֵז לָגַעַת

בִּזְכוּכִיתוֹ שֶׁנּוֹעָדָה לְהִשָּׁבֵר.

עַל כֵּן נִסַּע אִלְּמִים וְאֵין דִּבֵּר וְהֶגֶה

כִּי מָוֶת בַּמִּלִּים הַמְּבַקְּשׁוֹת לִפְרֹץ

מִגֶּשֶׁר הַקִּישׁוֹן תַּבֵּטְנָה בְּעֵינֵינוּ

עֵינַיִם שׁוֹאֲלוֹת שֶׁל אִילָנוֹת.

עַל כֵּן נֵלֵךְ אִלְּמִים בַּמַעֲנִית נִזְרֹם

כִּזְרוֹם מֵי תְּהוֹם בַּאֲפִיקִים.

שָׁמַיִם מוּאָרִים בְּפַעַם לֹא נִסְפֶּרֶת

יַבִּיטוּ אֵיךְ בְּחֶסֶד וּתְשׁוּבָה אַיֶּלֶת

הַמִּזְרָח עוֹלָה עַל מִשְׁכָּבָהּ.

(1953)

(“משירי האימה הזהובה”, פמליה, דברי סופרים צעירים, עורך ישראל כהן, הוצאת אגודת הסופרים ליד “דבר”, תל אביב, תשי"ג, 1955).

א.

עַל אֶרֶץ מַעֲרָב שָׁטוֹת עָבִים,

לוּ שִׁירִי לִי שִׁירָיִךְ הַיְּרֻקִּים,

קָצָר כָּל כָּךְ הַלַּיְלָה בָּאָבִיב,

יְגוֹן הַכְּפָר שָׁכַךְ,

לְמִי עוֹד תְּחַכִּי?

שָׂדֶה רָחוֹק מַשִּׁיב צִנָּה נִכְסֶפֶת

וְכָל כּוֹכַב הַלַּיְלָה כֹּה קָרוֹב,

וְשׁוּב מֻתָּר לִנְשֹׁם אֶת רֵיחַ הָאַסְפֶּסֶת

וְגַם אוֹתָךְ אַךְ רֶגַע לֶאֱהֹב.

תָּמִיד הוּא בָּא פִּתְאוֹם וְלֹא קָרוּא

אָשְׁרֵךְ הַגֵּא כָּל כָּךְ וְלֹא זָכוּר,

עוֹד טֶרֶם תַּאֲמִינִי בּוֹ יִפֹּל כָּרוּת…

אַךְ לֹא לֵיל-נְעוּרִים נוֹשֵׁב בְּשַׁעַר,

גַּם לֹא בִּטָּחוֹן הַגֶּבֶר בְּכֹחוֹ,

רַק אַהֲבָה כְּבֵדָה שֶׁל הַנִּשְׂרָף בַּסַּעַר,

אוֹ שֶׁל אָדָם הַחַי בַּעַל כָּרְחוֹ.

ב.

תְּכֵלֶת גְּבוֹהָה מְאַיֶּמֶת

עַל חַיַּיִךְ קִצְרֵי הַיָּמִים,

פַּחַד יָשָׁן מִיֹּפִי נוֹרָא

וְשֶׁקֶט בְּטֶרֶם דָּמִים.

אֵין תְּחוּמִים לַיַּרְקוּת הַפּוֹרֶצֶת

אֶל מְעֵבֶר לְחַיַּי וּפִשְׁרָם,

יוֹם קַיִץ כָּזֶה אִוְּתָה לָהּ נַפְשִׁי

כִּי תִּתַּם בּוֹ תִפְאֶרֶת-שִׁירָה.

לֹא אֱמֶת כִּי חָפַצְתִּי בַּמָּוֶת,

כִּי נִלְאֵיתִי מֵרְאוֹת בַּחַיִּים;

אַל תִירְאִי כִּי בֵּין פֶּרַח לְפֶרַח

אֲשׁוֹטֵט גַּם בְּבֵית-הָעָלְמִין.

פֹּה פְּרָחַי עוֹד עוֹלִים מִן הַשֶּׁקֶט,

וְעֵטִים עוֹד חַגִים וּבָאִים,

עַד עוֹלָם לֹא אֵדַע כָּאן מָה הָאֱמֶת,

מָה הַמָּוֶת, אוֹ אוּלַי הַחַיִּים?

ג.

דֶּרֶךְ אָבִיב מִתְחַמְסֶנֶת

וְלֹא מְבַכָּה לַמֵּתִים.

שָׂדוֹת שֶׁל-טֶרֶם-קָצִיר,

כְּבֵדִים בְּחִטִּים,

תְּנוּנִי לָבוֹא אֶל לִבְּכֶם,

עַד לִשְׂרוֹת בְּחִלּוּף הָעִתִּים.

שַּׁחַת קְצוּרָה מִתְלַקַּחַת

וְחַיַּי בּוֹעֲרִים עִמָּדָהּ,

אַשְׁרֵי הַהוֹלְכִים יְלָדִים

וּתְמִימִים לִקְרָאתָהּ.

לֹא תָּשׁוּב יַלְדוּתִי הַנֶּחְפֶּזֶת

כְּשׁוּב חֲסִידוֹת הָאָבִיב,

לֹא תָּשׁוּב!

אַף אֲנִי כְּמוֹתָן פָּרַשְׂתִּי כָּנָף

וְנֹחַם זוֹהֵר סָבִיב.

ד.

הָשִׁיבָה לִי אֶת נוֹף גַּעְגּוּעַי,

פְּרָחִים כּוֹרְעִים מוּל אוֹר

וְהָאֵימָה בַּחֶדֶר

הוֹדֶפֶת אֶת נַפְשִׁי

אֶל אֹפֶל וְאֶל בּוֹר.

הָה, עֹמֶס הַשָּׁנִים

אֲשֶׁר פִּתְאוֹם נִחָת הוּא

עַל שְׁתֵּי כְּתֵפֶיךָ הַדַּלּוֹת;

כְּמוֹ שַׁחַר-שֶׁל-יוֹנִים,

אֲשֶׁר אֵי-אָז נֶחֱרַתְּ הוּא,

מֵגִיחַ אָשְׁרְךָ מִנֶּשֶׁף-שֶׁל-כְּלוּלוֹת.

זֶה עֶרֶב אֲבִיבִי,

חַיַּי, הוּא שׁוּב לוֹעֵג לִי

בְּשֶׁצֶף יַסְמִינָיו;

“אַל תַּאֲמִינִי בִּי”

אַךְ כְּתָמִיד לוֹהֵב לִי

בְּאֵבֶל-זִקּוּקָיו.

ה.

קָצִיר יוֹקֵד

וְעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל.

שָׂדֶה עוֹמֶס לַעֲיֵפָה.

אַתְּ הוֹלֶכֶת בַּשְׁלָפִים, נִצֶּבֶת דֹּם

כְּבִתְפִלָּה וְרַגְלֵךְ יְחֵפָה.

כִּי נוֹרָא יוֹם קִצֵּךְ וְגָדוֹל מֵהָכִיל

אֶת סוּפַת מִדְּבָּרֵךְ הַשָּׁחֹר;

כִּרְדוֹף סְקַמַּנְדּרוֹס אֶת אָכִילֵס,

הָאֹפֶל רוֹדְפֵךְ מֵאָחוֹר.

זוֹ זִמְרַת הַקּוֹצְרִים בַּמֶּרְחָב הַקּוֹרֵס,

וְזָהָב בַּזָּהָב יְאֻכַּל.

אַלְלַי כִּי יִפְּלוּ גַּם קוֹצֵר גַּם חוֹרֵשׁ

כְּשִׁבֹּלֶת אַחֲרֵי הַמַּגָּל.

עַל הַזֶּמֶר הַהוּא עוֹד אָשׁוּב לִגְהוֹר,

כִּגְהוֹר הָרוֹעֶה עַל בְּאֵר

אֶת צְמָאוֹ הַמְּשֻׁגָּע עוֹד לִשְׁבֹּר וְלִשְׁבֹּר,

אַךְ צְמָאוֹ חֲיָלִים מְגַבֵּר.

אַתְּ הוֹלְכָה בַּשָּׂדֶה וְנִצֶּבֶת בּוֹ דֹּם

יְחִידָה וְחוֹזָה עֲתִידוֹת,

לֹא תָּשׁוּבִי רֵיקָם מְעָצְבֵּךְ הַקָּדוֹשׁ,

כִּי צָרְבָה בָּךְ גַּחֶלֶת-סוֹדוֹ.

ו.

שֶׁמֶשׁ גְּדוֹלָה עַל בִּכְיוֹ שֶׁל שָׂדִי הַקָּצוּר,

עֵת קוֹצֵר וְכוֹבֵשׁ,

לַיְלָה אֶתְמַהּ לַבְּשׂוֹרָה הַמְּפַכָּה בְּדָמַי,

וְיוֹמָם אֶתְחוֹלֵל בָּאֵשׁ.

אַחֲרֵי מַחֲרָשְׁתִּי חוֹגֵג הָעוֹרֵב הַשָּׁחֹר,

הוּא שׁוֹמֵר צַעֲדַי;

לֹא אָנִיף אֶת יָדִי לְהָנִיס אֶת צִלּוֹ

הַפָּרוּשׂ עַל שְׂדוֹתַי.

בָּאָבִיב הוּא שָׁב לִקְרֹא אַחֲרַי

וַאֲנִי כִּמְשַׂחֵק בְּאֵשׁ;

חוֹסֶה בְּצִלּוֹ הַקַּר, מְבַקֵּשׁ תַּנְחוּמִים

וּמוֹסִיף וְחוֹרֵשׁ.

ז.

מַבָּטוֹ הַבָּהִיר שֶׁל שַׁחַר

וְהַרְבֵּה אֲהָבוֹת קְמֵלוֹת,

אַךְ כְּמוֹ אָז הַתַּפּוּז פּוֹרֵחַ

וְנָשָׁיו תְּמִירוֹת וְקַלּוֹת.

אֶרֶץ-דָּם עַל עֵינִי גּוֹהֶרֶת

כִּתְשׁוּקָה לְבָנָה-לְבָנָה,

חַמּוּקֵי אַיָלָה,

מַחְלְפוֹת שֶׁל עֶרֶב,

שׁוּב פּוֹרְחִים לְמוֹעֵד הַלְּבָנָה.

ח.

אֶת לַעַג שָׁמַיִךְ חַסְרֵי נְשָׁמָה,

אֶת תֹּם הַחַרְדָּלִים הַמִּתְעַקְּשִׁים לִפְרֹחַ,

אֶת רְצוֹן הָאֶבֶן וְצִפִּיַּת הַקָּמָה –

נָטַלְתִּי מִמֵּךְ בְּכֹחַ.

דֹּפֶק חַיַּי מָהִיר מֵאַיֶּלֶת-שָׂדוֹת

עֵת תִּדְאֶה כַּחֲלוֹם עַל צָהֳרֵי-יוֹם;

עוֹד קָט לִהְיוֹת וּכְמִקְסַם-אֲגָדוֹת

אֶת הַלַּהַב הַזֶּה לִנְשֹׁם.

לֹא בִּקַּשְׁתִּי עוֹלָם אַחֵר לֶאֱהֹב,

רַק אֶת זֶה הֶחָלוּם בַּנֶּפֶשׁ,

כָּמוֹהוּ לִרְאוֹת אֵיךְ זוֹהֵר כָּל מַכְאוֹב,

אֵיךְ נִצַּל כָּל חֲלוֹם מֵרֶפֶשׁ.

כִּי יָרֵאתִי אָשְׁרִי הַשָּׁלֵם,

זֶה חַמְסִין-פְּרִיחוֹתָיו-שֶׁל-הַלֶּחֶם,

פֶּן יִכְרַע מִמַּשָּׂא שִׁבֳּלָיו בְּשַׁאַג אִלֵּם

בְּטֶרֶם כִּלָּה לָלֶכֶת.

* * *

דּוּמִיַּת אֲגַמִּים לַגְּבָהִים,

צִפִּיָּה שֶׁל כְּלָבִים שֶׁעָצְרוּ

מוּל סַהַר שָׁבִיר.

אֲפֵלַת-מְעָרוֹת וְקֶשֶׁב

שֶׁל טֶרֶם בְּרִיאַת עוֹלָם.

נֶאֶלְמוּ הַרְמוֹנוֹת-אָדָם-סוֹאֲנִים

עִם הֲמוּלַת צִפֳּרֵי-נוֹד נוֹחֲתוֹת.

חֲצוֹת נוֹשֵׁב בַּשְּׁעוֹנִים - - -

מַשַּׂק-נְחָלִים-רְחוֹקִים-בַּלֵּב

דּוֹעֵךְ.

הַלֹּא תִּקְפְאִי גַּם אַתְּ בַּזְּמַן

שֶׁעָצַר מוּל בּוֹאֵךְ.

(אפריל 1955)

נָסַעְתִּי לְבַדִּי מִתַּחַת לַשָּׁמַיִם

הַרְחֵק מִן הַסְתָו.

נָסַעְתִּי יוֹמָם בֵּין שֶׁמֶשׁ לְמַיִם

מְזֶה שָׁרָב.

הַרְחֵק מִן הַסְתָו, בָּאֶמְצַע הַקַּיִץ

הוֹרִיק לוֹ אִילָן.

קָרְאָה לִי צִפּוֹר:

עַד סוֹף הַקַּיִץ לֹא חֹרֵשׁ

לֹא גַּן.

הוֹרִיק לוֹ אִילָן אֶחָד לַשָּׁמַיִם

כְּמוֹ חַג פִּתְאוֹמִי.

בְּצֵל בְּדִידוּתוֹ עָצַמְתִּי עֵינָיִם

לְאֶלֶף שָׁנִים.

(יולי 1955)

וּכְשֶׁנֵּלֵךְ אֶל עִיר אַחֶרֶת נַגִּיעַ אֶל שָׁמַיִם שֶׁל שְׁקִיעָה.

שָׁם גָּדֵר הָרְצִיף עַל הַחוֹף תִּקְרֹס אֶל גּוּפוֹתֵינוּ

הַנּוֹפְלִים עָלֶיהָ בְּלִי דִמְעָה.

זוֹ עִיר אֲשֶׁר נֵדַע אֶת הַדְּרָכִים אֵלֶיהָ

וְלֹא נִזְכֹּר כֵּיצַד עוֹזְבִים אוֹתָה.

נִבָּהֵל אֶל מִגְדַּל-הַשָּׁעוֹן בַּכִּכָּר הָרֵיקָה, הָאִלֶּמֶת

וְאֵימַת הָעֵת הַנָּמוֹגָה תַּשְׁחִיר בְּאִישׁוֹנֵינוּ הָרְטֻבִּים

עַד לֵיל הַדִּין יַחֲבֹק אֶת דְּכִי-בְּשָׂרֵינוּ הָעוֹבֵר אִתָּהּ

אֶל צֵל-צוּלוֹת וְאַלְמֻגִּים.

וּכְשֶׁנֵּלֵךְ אֶל עִיר אֲחֶרֶת לֶאֱהֹב אֶת בַּתֶּיהָּ,

פִּתְאוֹם נִרְאֵם וְאֵין בָּהֶם לֹא זָר, לֹא מוֹדָע.

אֲהוּבָתִי, אֵחַרְנוּ אֶת הַצְּחוֹק הַמִּשְׁתַּלֵּחַ

אֲבָל הִקְדַּמְנוּ אֶת הַמָּוֶת בִּנְשִׁיקָה,

וְעוֹד לָנוּ שְׁהוּת לַחֲתֹם אֶת הַמַּרְאוֹת

בְּטֶרֶם יְקִיצָה.

*

נוֹרָא כֵּיצַד דְּמוּתֵנוּ חֲקוּקָה בְּלֵב רְחוֹבוֹתֶיהָ

וְאוֹר שָׁמֶיהָ הַלָּבָן יָצוּק אֶל לְבָבֵנוּ עַד קְדֻּשָּׁה

וּמִי הוּא זֶה אֲשֶׁר סּוֹבֵב כַּפּוֹת רַגְלֵינוּ אֶל עֵבֶר

כִּפּוֹתֶיהָ אִם לֹא תּוּגַת-אֶצְבְּעוֹתַיִךְ הַמֵּתוֹת לָמוּשׁ

אוֹתָה. תּוּגַת-אֶצְבְּעוֹתַיִךְ הַיָּפוֹת מִדַּעַת,

רֵאשִׁית וְחֵקֶר וְצוּרָה, שֶׁמֵּחָדָשׁ הֵן מְחַטְּבוֹת

תָּוֵי-פָּנַי בְּצֶלֶם הִרְהוּרָן וְאֵין שִׁלֵּם לְגֹדֶל תְּבוּנָתָן.

וְאֵין שִׁלֵּם לַבְּרִית אֲשֶׁר תּוּפַר בְּלִי זַעַם

בְּהִפָּרֵשׂ חֻפַּת-שַׁלֶּכֶת מֵעָלֵינּוּ לִפְרִידָה.

נֵלֵךְ אֲהוּבָתִי עוֹד פַּעַם לֶאֱהֹב אֶת הַשָּׁעוֹן,

אֶת הָרְצִיף, אֶת הַגָּדֵר אֲשֶׁר תִּקְרֹס

אֶל גּוּפוֹתֵינוּ כִּבְגִידָה.

(ראש השנה, תשט"ו, 1955)

יָרֵחַ מָלֵא מְשׁוֹטֵט בַּדְּרָכִים

לְהָאִיר עֵינֵי אוֹהֲבִים.

מִפָּנָיו נִשְׁקָפִים פְּנֵי הָאֶרֶץ

חִוְּרִים.

יָפִים.

כּוֹזְבִים.

אִם כָּהוּ מִשֶּׁמֶשׁ עֵינֵינוּ

סוּמוֹת מֵחָכְמַת הַחַיִּים.

עִם בֹּקֶר אֲזוּקוֹת רַגְלֵינוּ

אֶל קִיר הַסַּהֲרוּרִיִּים.

אֶת דֶּרֶךְ הַשִּׁיר מִי יוֹדֵעַ

בְּרָחְפוֹ עַל קוּרֵי הָאוֹר.

הֵן יוֹפְיוֹ הוּא מֵרוּץ הַדָּם

גַּם אַחֲרֵי רִדְתֵנוּ בּוֹר.

(1955)

* * *

לֹא נַגִּיעַ רָחוֹק מְעֵבֶר לַשַּׁעַר,

אַךְ אָהַבְנוּ חַמְצִיץ פּוֹרֵחַ

וּפְרָחִים טוֹרְפֵי חֶשְׁבּוֹנוֹת

וְרַגְלֵינוּ כְּבֵדוֹת.

לֹא נַגִּיעַ רָחוֹק, אַךְ מְעֵבֶר לַשַּׁעַר

מִרְעֶה וְחֻרְשָׁה וּמְסִלַּת בַּרְזֶל

שֶׁהוֹלִיכָה רַכֶּבֶת אֲשֶׁר טֶרֶם

שָׁבָה הֲלוֹם.

חִכִּינוּ שָׁנָה, חִכִּינוּ שְׁנָתַיִם

וְעֶשֶׂר שָׁנִים.

וְחָדַלְנוּ לִסְפֹּר.

אֲבָל יַלְּדִי אֵינֶנּוּ מַאֲמִין

כִּי הָיִינוּ יְלָדִים שֶׁחִכּוּ לָרַכֶּבֶת

שֶׁטֶּרֶם חָזְרָה עַד הַיּוֹם.

(1956)

שֶׁמֶשׁ עַל מֵי-מְנוּחוֹת.

קוֹמָתְךָ גָּבְהָה כְּחָצָב.

לֹא עָב.

רַק עֵינָיִם פְּקוּחוֹת

מֵאֹשֶׁר יָחִיד שֶׁחָזַר.

כָּךְ יִהְיֶה בֵּיתְךָ הַלָּבָן

לְעֵת תְּקוּפַת הַשָּׁנָה – –

מִכַּפּוֹת רַגְלֶיךָ

עָפָר יְנֹעַר

עַל שַׁלְוַת-מִפְתָּנָהּ.

אִישׁ לִקְרָאתְךָ לֹא יֵצֵא

וְאוּלַי תִּבְכֶּה מִשִּׂמְחָה:

עִם הָרוּחַ נִמְחַק גַּם שִׁמְךָ.

(“משא”, 27.01.1956)

חָצוּב בַּסֶּלַע. שֶׁמֶשׁ קָרָה קוֹפֵאת

מֵעָלָיו גַּאֲוַת שָׁמַיִם שׁוֹתֶקֶת

צְחִיחָה. רֶגַע שֶׁל וִדּוּי מִתְרַפֵּק.

אַתְּ רוֹאָה אֶל רָחוֹק, אֶרֶץ כְּחֻלָּה,

דַּיָּג בְּדוּגִית מִפְרָשׂ מַשְׁאִיר מֵאָחוֹר

חוֹף. עָלָיו שְׁתֵּי נַעֲלַיִם שׁוֹתְקוֹת

וְאוֹתָךְ. אַתְּ שָׁרָה לוֹ זֶמֶר יָפֶה,

עַתִּיק, עַל בֵּית אֲבָנִים לָבָן וְיוֹנִים

שְׁחֹרוֹת כָּנָף מְעוֹפְפוֹת, מֵעָלָיו.

וּכְשֶׁהַזֶּמֶר יִדֹּם רַק הוּא יִוָּתֵר כְּמוֹ

תָּמִיד לְאַחַר הַחֻרְבָּן לְהַזְכִּיר שֶׁמֵּעוֹלָם

לֹא הָיָה לָנוּ בַּיִת לָבָן וְיוֹנִים לְבָנוֹת מֵעָלָיו.

אָז תַּפְלִיגִי לַאֲשֶׁר תַּפְלִיגִי וְשֶׁמֶשׁ שְׁחוֹרָה

תִּגְהַר עַל פִּיךְ לְהַשְׁאִיר עַל שְׂפָתַיִךְ חוֹתֶמֶת

חַמָּה כְּמוֹ בְּשִׁיר-עַם עָצוּב שֶׁכָּבָה.

(22.01.1956)

הָעִיר עַתִּיקָה

אֲנַחְנוּ חַיִּים בַּבַּיִת הַזֶּה

בְּלַיְלָה לִפְנֵי הַסְּפִירָה.

מַלְקוֹשׁ רִאשׁוֹן בָּעוֹלָם

מְיַשֵּׂן אֶת פְּחָדַיִךְ.

הַמֶּרְחַקִּים מִתְקַפְּלִים

הַגַּעְגּוּעִים מִתְפּוֹרְרִים.

הָאָבִיב כְּבָר חוֹנֶה

מִחוּץ לַחוֹמָה בָּרוּחַ.

לֵיל הָרִים.

לֵיל חָיִים.

לֵיל עָנָן.

מְעֵבֶר לַקִּיר סוֹבְבִים צַעֲדַי אֱלהִים בַּגַּן.

אַתְּ יְשֵׁנָה עַל קַרְקַע הַבְּאֵר. עַכְשָׁו

אֲנִי לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת

לִשְׁמֹר עַל שְׁנָתֵךְ מִפָּנָיו.

(1957)

יָדַעְתִּי, זֶה יִקְרֶה בְּסוֹף הַקַּיִץ. הַפְּרִי

שֶׁלֹּא יִקָּטֵף יִנְשֹׁר בָּשֵׁל-בָּשֵׁל, כַּגּוֹרָל.

דְּבָרִים אֵינָם מִתְרַחֲשִׁים פִּתְאוֹם,

הֵם בָּאִים תָּמִיד לְפֶתַע, בַּזְּמַן הַנָּכוֹן.

כָּל הַדְּרָכִים מוֹבִילוֹת אֶת הַשֶּׁפַע,

כְּמוֹתוֹ לֹא רָאִינוּ כְּבָר שֶׁבַע שָׁנִים.

וְעֶרֶב אֶחָד שָׁמַעְתִּי אוֹתָךְ מִשְׁתַּבֶּלֶת

וּבֹקֶר אֶחָד, צָפוּי, פִּתְאוֹמִי

הֶעֱנַקְתְּ לִי מֵאָה שְׁעָרִים.

(25.08.1957)

חָזַרְתִּי אֶל עִיר רֵיקָה מֵאָדָם

בְּשָׁעָה שֶׁאֵין בָּהּ לֹּא צְחוֹק וְלֹא דָּם.

אֲנָשִׁים הוֹלְכִים בְּחוּצוֹת לְבַדָּם

חַיִּים פִּתְאוֹם אַחֲרֵי מוֹתָם.

חֲתוּלִים פִּהֲקוּ עַל פַּחֵי הָאַשְׁפָּה,

(כָּמוֹנוּ, כָּמוֹנוּ עַל שְׁחוֹר הַסַּפָּה.)

מֵאֵלָיו מוּבָן שֶׁלְּפִי הַמְּסֻפָּר

לְבַדִּי נִכְנַסְתִּי, לְבַדִּי לַחֻפָּה.

לְמַעֲלָה זָרְחוּ כִּימָה וּכְסִיל.

נְהָרוֹת שֶׁל חָלָב זָרְמוּ בַּשְּׁבִיל.

יֶרַח דְּבַשׁ, יֶרַח זִיו, יָרֵחַ עַז מֵהָכִיל.

הָעִיר יְשֵׁנָה, עַל שְׂפָתֶיהָ חֲלוֹם.

אֲנִי עַל הַסַּף פּוֹתֵחַ חַלּוֹן.

(יוני 1957)

א.

אַט אַט הַקַּיִץ נֶאֱסָף מִן הַשֶּׁמֶשׁ

רַגְלַי הַיְּחֵפוֹת עַל הַבְּאֵר

הָעֲצוּבָה בְּצֵל הַמִּדְרוֹנוֹת.

שַׁבְתִּי הַבַּיְתָה לִרְאוֹת

אֶת כַּפּוֹת הַדְּקָלִים

מַשְׁחִירוֹת בַּשָּׁמַיִם.

וּלְפֶתַע, בְּעֵינַיִךְ, רָאִיתִי,

שֶׁכְּבָר אֵינֶנִּי יֶלֶד.

ב.

הַבַּיִת עוֹמֵד בַּקָּצֶה. בְּסִמְטָה

לְלֹא שֵׁם. אָפֹר, רוֹעֵד,

אֵין אוֹר בּוֹ.

בַּקּוֹמָה הַשְׁנִיָה קוֹפְאִים גַּעְגּוּעַי.

וְהַבֶּכִי יָצוּק בָּאֶבֶן.

הַחֲלוֹמוֹת שֶׁיָּרְדוּ מִתַּחַת לְאֶפֶס

שׁוֹכְחִים לַחֲזֹר עַל שְׁמֵךְ הֶחָקוּק

אֵי שָׁם, רָחוֹק, רָחוֹק מִטֵּבֵת.

ג.

אַבְנֵי הַקִּיר שְׁקֵטוֹת וַחֲתוּמוֹת.

אֵינָן צוֹעֲקוֹת בַּחֲצוֹת בַּחוּצוֹת.

הַבָּתִּים סְפִינוֹת אֲבוּדוֹת בַּחֹשֶׁךְ.

בְּסִמְטָאוֹת תּוֹעוֹת עוֹשֵׂה הַגּוֹרָל

אֶת דַּרְכּוֹ כְּבָקִיא וְרָגִיל בַּחֹשֶׁךְ.

בַּחַלּוֹן שֶׁמִּמּוּל כָּבָה פִּתְאוֹם הַחַשְׁמַל.

מִישֶׁהוּ וַדַּאי סָבוּר שֶׁזֶּה יוֹעִיל.

אוּלַי.

(פברואר 1957)

א.

הַכְּפָר נִשְׁכַּח.

הַכְּבִישׁ יָרַט לֵילִי אֶל חוֹף יַמָּהּ שֶׁל אַשְׁקְלוֹן.

עַזּוּת רַכַּת זְרוֹעוֹת חָבְקָה גּוּפִי עַתִּיק הַדָּם

וּסְמוּר גַּעְגּוּעִים כֻּסָּה רֹאשִׁי בְּמַחְלְפוֹת שִׁמְשׁוֹן.

הַסַּהַר גָּח כְּשִׁיר. בְּזִלְעָפוֹת קְדוּמִים צָעַן-נָדַד

אֶל מָוֶת, אֶל אֳפָקִם רַחֲבֵי אֵין שֵׁם. לֹא

הִכָּרְנוּם, לֹא נֵדָעֵם לַנֶּצַח, כְּנֶצַח הַחִידָה.

חִידַת שְׁרִירִים, חִידַת הַזְּרוֹעַ הַמַּכָּה בִּלְחִי חֲמוֹר טְרִיָּה

כְּאֶלֶף אִישׁ וּלְשַׁלֵּחַ בִּשְׂדוֹת פְּלִישְׁתִים שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת

שׁוּעָלִים לְהַבְעִיר קָמָה, גָּדִישׁ, קָמָה וְכֶרֶם זַיִת.

קוּמָה, קוּמָה, אִישׁ הָאֵימִים מֵעַזָּה עַד צָרְעָה,

נִפְתַּל בְּתַאֲווֹת בִּיצָרִים, לִנְקֹם נִקְמַת מֵתִים.

צֵא לַנּוּעַ וְלַנּוּד בִּרְחוֹב הָעִיר הַחוֹלֶמֶת, הַפְּצוּעָה.

הָעַרְבִיִּים אֵינָם. הַחֶרֶס לֹא יֵעוֹר מִתְּנוּמָתוֹ.

וּמִצְּעַדְךָ מַכֶּה-לֵילִית בַּנֶּשֶׁף הַמְּכֻשָּׁף

בִּבְרַק הַמִּרְצָפוֹת בְּאֵלֶם-עִיר כּוֹרַעַת וּשְׁדוּדָה.

אֲנִי עָמוּס מַרְאוֹת וְצֶלֶם אֱלֹהַי עוֹדוֹ חָשׁוּךְ.

ב.

לוּ רַק הֵעַזְתִּי לְהִטָּמַע בְּךָ בַּשֶּׁצֶף הַלָּבָן,

לְהִוָּתֵר רַק מֶלַח-יָם וְלֹא לָמוּת

אֶל פְּנֵי הַחוֹף לִגְאוֹת שִׁכּוֹר מִגַּאֲוָה.

לִגְאוֹת כְּמִשְׁבְּרֵי עֲנָק שְׁחֹרִים וְאָז

לָשׁוּב אֵלֶיךָ רַךְ כִּרְאִי הַשִּׁיר אֲשֶׁר

אֵין חֵפֶץ בּוֹ, אֲשֶׁר יָמָיו סְפוּרִים.

אֲנִי הַנַּעַר. אֲנִי הַנַּעַר הַקַּדְמוֹן מִמְּךָ

שֶׁשְּׂעַר רֹאשׁוֹ אָרֹךְ וּבְכִי-עֵינָיו עוֹדוֹ

זוֹכֵר אֶת צְלִיל הָעִדָּנִים.

אֲנִי הוּא עֶלֶם הַחֻפִּים. אֲנִי הוּא יַלְדְּךָ

הַיָּם, פְּלֵטַת הַשַּׁאַג הַיָּתוֹם.

פְּלֵטַת זְרִיחוֹת גְּדוֹלוֹת מֵאֹשֶׁר וַחֲלוֹם

פְּלִיט שְׁקִיעוֹת לֹא שִׁעַרְנוּם עַל גְּבוּל

הָאֵשׁ. גַּרְגִּיר יִלּוֹד חוֹלוֹת אוֹ בִּעְבּוּעַ

קוֹל בַּלֹּבֶן הַגּוֹעֵשׁ.

ג.

הַכְּפָר נִשְׁכַּח.

הַכְּבִישׁ יָרַט לֵילִי אֶל חוֹף יַמָּהּ שֶׁל אַשְׁקְלוֹן.

הֵרַמְנוּ כּוֹס. הַסַּהַר כְּמַרְאָה מִתְנַפֵּץ אֶל הַגַּלִּים.

וְאָנֹכִי לָחַשְׁתִּי: לְחַיִּים שִׁמְשׁוֹן.

לְחַיֶּיךָ וּלְמֵּתֶיךָ – לְכָל הַנִּשְׁכָּחִים.

(ראשית שנות ה-50)

(“ניב הקבוצה”, ללא תאריך. ראשית שנות ה-50)

(מחזור בן עשרה שירים על מות הבן עידן בן השנתיים)

א.

מֵעוֹלָם לֹא שָׁאַלְתִּי לְמִי אֲנִי שָׁר עַל חַיַּי

וּלְאַן נוֹשְׂאִים עִדָּנַי אֶת קוֹלִי בְּנָסְעָם.

אִם יֶלֶד, קָטַפְתִּי פְּרָחִים וּזְרַקְתִּים חָזְרָה אֶל הַגַּיְא;

אִם גֶּבֶר, כְּבַת שִׁירָתִי, לֹא שָׁלַוְתִּי מִסְחֹר בָּעוֹלָם.

בַּדְּרָכִים הַבְּתוּלוֹת פָּרְחוּ הָרְדוּפֵי נְחָלִים

וּמַלְּאוּ חֲגָוִים גִּרְגּוּר יוֹנָתִי הָאַחַת.

וְלֹא שְׁאַלְתִּיה: יוֹנָה, אַיָּם הֵם חַיַּי הַכָּלִים?

מָה בֶּצַע בַּדַּעַת הַזֹּאת וְלִבִּי אֶת מוֹתוֹ כְּבָר בָּחַר.

עַל רָחוֹק, עַל רָחוֹק הִשְׁלַכְתִּי מַשָּׂא חֲלוֹמִי,

נַעַר פּוֹתֶה מְאֹהָב בְּנַפְשׁוֹ בְּלִי תִּקְוָה.

אֵיזֶה צְחוֹק עָשׂוּ לִי יָמַי,

חַה-חַה-חַה! הִתְגַּלְגֵּל בְּהָרִים כְּחַלְחַלִּים

וְלַיְלָה נִפְרָשׂ-חֲלוֹמִי וְעָיֵף מִפִּתָרוֹן מַרְאוֹתָיו,

הוֹלֵךְ לְבַדִּי לָסֹב מִתַּחַת שָׂמַי.

ב.

הוֹלֵךְ לְבַדִּי, לָסֹב מִתַּחַת שָׂמַי. אִם אֵרֵד

לַכּוֹרְמְים יַגִּידוּנִי: קָרוֹב יוֹם בָּצִיר. אִם

אָבוֹא בַּקּוֹצְרִים יְבַשְׂרוּנִי: קָרוֹב קֵץ קָצִיר.

וַאֲנִי לֹא אוֹמֵר: אֵשׁ זָרָה תְּלַחֵךְ בְּדַמִּי.

יָרֵאתִי לָבוֹא בִּקְהַל עֲמֵלֵי הַכַּפַּיִם

פֶּן אָמוּת בְּקִנְאָה לִרְאוֹתָם מַתְמִידִים וּשְׁלֵוִים.

לִרְאוֹתָם וְלָדַעַת פִּתְאוֹם: הֵם לָעַד לֹא יִכְלוּ רְעֵבִים,

וְיִהְיוּ אַךְ כְּנוּעִים לִתְקוּפוֹת הַשָּׁנָה וּלְסַעַד חַסְדֵי שָׁמַיִם.

יָרֵאתִי לָבוֹא בִּקְהָלָם, כִּי יֵדְעוּ אֶת אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי,

אֶת אֲשֶׁר לֹא אֵדַע אָנוֹכִי. רוֹעֵה הָרוּחוֹת הַנִּכְלָם,

אֶת סוֹד הַפִּרְיוֹן וְסוֹד הַהֶמְשֵׁךְ וְסוֹד הַפְּרִיחָה לְעוֹלָם.

רַק אֲנִי הָרָעֵב עוֹלָמִית לְשַׁלְוַת מַצְפּוּנָי בְּמֵרוֹץ

מְטֹרָף מִיַּלְדוּת לְבַגְרוּת וְזִקְנָה, אֶשָּׂא אֲלֵיהֶם

עֵינַי עַד אַחֲרִית, עַד שַׁמָּה, עַד כָּלָה.

ג.

אֶשָּׂא אֲלֵיהֶם אֶת עֵינַי עַד אַחֲרִית, עַד שַׁמָּה, עַד כָּלָה,

וְאוֹסִיף לַחֲלוֹם בְּאַרְצִי וְלָמוּת בָּהּ יוֹם יוֹם.

אַתְּ אֵידִי הַנִּפְלָא הַשּׁוֹמֵר עִקְבוֹתַי כְכַלָּה.

אַתְּ עֵדִי הַנּוֹרָא, וְרוֹאֵנִי צוֹהֵל כִּלָּיוֹן.

הֵן הָאָרֶץ הַזֹּאת לֹא תִכְבֶּה, לֹא תָּמוּת, לֹא תִּפּוֹל;

תָּם קָצִיר, בָּא אָסִיף, תָּם אָסִיף, בָּא מָטָר,

לֶחֶם-עֶצֶב-נִצְחִי, לְפָנֶיךָ אַפַּיִם אֶפֹּל.

בָּרְכֵנִי אַתָּה, אֵל עֶלְיוֹן, אֶת בֶּן-הַתְּמוּתָה.

רַק אוֹתְךָ אֶעֱבֹד וְיִכְלוּ נָא יָמַי בִּתְפִלָּה,

הֵן מְאוּם לֹא הָיָה לִי מִלְּבַד מוֹלָדְךָ וּמוֹתְךָ,

כִּי מְאוּם לֹא נוֹתָר, וְרַק עָצְבְּךָ בִּתְהִלָּה.

הֱבִיאַנִי הֲלוֹם לִרְאוֹת תְּבוּאָתְךָ בִּשְׂדוֹתַי,

לָשִׂים דִּמְעָתְךָ בְּעֵינִי זַכָּה וְחַמָּה

עַד לַיְלָה יִפְרֹשׂ חֻפָּתוֹ בְּזָהָב וַאֲנִי כְּעוֹלֶה עַל גְּדוֹתַי.

ד.

עַד לַיְלָה יִפְרֹשׂ חֻפָּתוֹ בְּזָהָב וַאֲנִי כְּעוֹלֶה עַל גְּדוֹתַי

אִם נָהָר אָנוֹכִי לֹא יִכְלוּ מֵימַי עַד עוֹלָם.

אַךְ אֲנִי בֶּן-הַקֵּץ וְשׁוֹכֵחַ עִתִּים גְּבוּלוֹתַי

וְשִׁירִי בְּלֵילוֹ חֲרִישִׁי וְזוֹעֵק וּמְיֻלָּל.

בְּלַיְלָה כָּזֶה רוֹאֶה אָדָם אֶל תּוֹכוֹ וּמֵבִין עַד תְּהוֹם הֶגְיוֹנוֹ

כִּי הֶבֶל שְׁאָגַת יְגוֹנוֹ בֵּין אַרְבָּעָה קִירוֹתָיו,

כִּי רִיק הֱיוֹתוֹ לְבַדּוֹ בְּדוּמִיַּת אֲרוֹנוֹ,

כִּי שָּׁוְא יָנוּס עַל נַפְשׁוֹ וְהוּא כְּבָר שׁוֹכֵב עִם מֵתָיו.

וְאוֹרֵב הָרָקָב לְגוּפוּ לִפְרוּדוֹת פֵּרוּרִים וְעָפָר,

בְּשַׁלֶּכֶת נִצְחִית יִשְׂרֶה לְבַדּוֹ וְיוּכַל,

מִי יָקוּם, כַּלַּיְלָה, אֶחָד, בָּעוֹלָם וְגָבַר?

בְּלַיְלָה כָּזֶה רוֹאֶה אָדָם אֶל תּוֹכוֹ וּמֵבִין עַד תְּהוֹם הֶגְיוֹנוֹ

אֶת כָּזָב-בְּדִידוּתוֹ בְּאֵין זַרְעוֹ אַחֲרָיו

אֶת צֵאתוֹ אֶת הָאֶרֶץ הַזֹּאת עָזוּב וּבָזוּי כְּגַנָּב.

ה.

אֶת צֵאתוֹ מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת עָזוּב וּבָזוּי כְּגַנָּב

וְעִמּו שְׁבוּעָתוֹ שֶׁנִּשְׁבַּע לַבְּדִידוּת וְלַבֶּכִי,

שֶׁיִּלֵּל יְחִידִי בַּמִּטָּה בְּכַרְסֵם הָעַכְבָּר, מְסֹאָב.

מִי אֲנִי כִּי אָבוֹא אֶל בֵּית-הֶעָלְמִין לִלְחֹשׁ: אָחִי…

הֵן יָדַעְתִּי אֶת בֵּית-הָעָלְמִין לְמִסְפַּר קִבְרוֹתָיו,

וּפַעַם אֵינֶנִּי זוֹכֵר בְּדִיּוּק מָתָי בַּזְּמַנִּים

הִגִּיעָה לְשָׁם לְוָיָה הַנּוֹשֵׂאת אֶת יַלְּדִי. וְאִתָּהּ

גַּם אֲנִי, וְאִתָּהּ כָּל חַיַּי, כִּי הַנֶצַח קַיָּם בַּבָּנִים.

חֲצוֹת בְּלִי יָרֵחַ. וַאֲנִי עוֹרֵךְ אַזְכָּרָה בְּלִי נֵרוֹת וְקַדִּישׁ,

כִּי עֵינֶיךָ אוֹרוֹת כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים,

כִּי זוֹרְחוֹת בְּזִיוָן בִּתְכֵלֶת אַלְפֵי הַיָּמִים.

וַאֲנִי כָּאן עוֹרֵךְ אַזְכָּרָה, כְּמוֹ תָּמִיד בְּצַלְצֵל הַחֲצוֹת,

בְּלִי דְּמָעוֹת, בְּלִי כּוֹכָב, לְךָ, יַלְדִּי הַקָּטָן,

עִם הַכּוֹת שְׁעוֹנִים בְּלִי לֵאוּת כְּאוֹמְרִים: חָלַף עִדָּן…

ו.

עִם הַכּוֹת שְׁעוֹנִים בְּלִי לֵאוּת כְּאוֹמְרִים: חָלַף עִדָּן

אָמַר גַּם לִבִּי בַּאֲפֵל-חַלּוֹנוֹ: חָלַף… חָלַף…

זֶה עִנְבָּל נִשְׁמָתִי הָרָחוֹק וְקוֹרֵא: דִּין-דַּן דִּין-דַּן

אֶל מְעֵבֶר מִזֶּה בִּזְבוּל חֲלוֹמִי, בִּמְסִלַּת כּוֹכְבֵי-הֶחָלָב.

מִי כָּמוֹהוּ יוֹדֵעַ שִׁירִים עַתִּיקִים מִנִּי אָז וְנוּגֵי-זִכָּרוֹן

שֶׁל אוֹתָם כּוֹכָבִים, שֶׁל אוֹתוֹ בֵּית-עָלְמִין

שֶׁל שִׁירַת הַדְּבָרִים עַד כְּלוֹתָם בְּעֶרְגַּת כִּלָּיוֹן

לְמַסֶּכֶת אַחַת שֶׁל שִׁגְיוֹן-אַהֲבָה-וְדָמִים.

הַס, לִבִּי, הַס! חֲדַל מִדְּפִיקוֹת שִׁגָעוֹן, מִכְּאֵב הַתְּחוּשָׁה,

כָּל עֶצֶם גָוַע וְאֵינֶנּוּ בְּמוֹת אוֹר הַיּוֹם,

גַּם גּוּפִי הִתְפַּשֵּׁט גַּשְׁמוּתוֹ הַנְּלוֹזָה וְהוּא שָׁר

לְרוּחוֹ עַל אַחְדוּת הָעוֹלָם וְעַל הֶבֶל נִגּוּד הַמְּצִיאוּת לַחֲלוֹם,

כְּשִׁירַת עֻבָּר בְּרַחֲמוֹ כֵּן אָשִׁיר עָלַי בָּעוֹלָם

לָדַעַת: כָּל רֵאשִׁית הִיא אַחֲרִית חֲרִישִׁית וּגְדוֹלָה.

ז.

לָדַעַת: כָּל רֵאשִׁית הִיא אַחֲרִית חֲרִישִׁית וּגְדוֹלָה.

וּבְקַיִץ נוֹרָא בָּעֵמֶק-שֶׁלִּי-עֶרֶשׂ-חַיַּי-וּמוֹתִי

עֲלֵי אַדְמוֹת, אָנוֹכִי מַעֲלֶה אֶת אוֹנִי לְעוֹלָה,

עַל מִזְבְּחוֹת שְׂדוֹתַי, וְשֶׁמֶשׁ לוֹחֵשׁ עַד כְּלוֹתִי.

רַק בְּלֵיל יִזְרְעֶאל חָשׁוּק חִפַּשְׂתִּיךְ בִּשְׁבִילֵי הַסַּהַר,

בְּזֵכֶר חַמְסִין מְלֹהָט, וְרֹאשִׁי גַּלְגַּלִים סְחַרְחָרִים מֵרֵיחֵךְ

כְּמוֹ הֵנֵץ הָאָבִיב, כְּמוֹ פָּרְצוּ נִצָּנֵי הֲדָרִים בְּסַעַר

פְּרִיחָה מִתְבַּשֶּׂמֶת מוּל זִיו הַשָּׁרוֹן, כִּי עָזַבְתְּ אֶת חַדְרֵךְ.

אָז רָאִיתִי אַחֲרִית-מֻפְלָאָה-גְּאֵיוֹנָה בְּסוֹד שְׁקִיעָתָהּ

אֶל הַבְּכִי, אַךְ אֲנִי לֹא בָּכִיתִי מֵאָז יַלְדוּתִי שֶׁחָלְפָה,

כֹּי יִבְכֶּה גֶּבֶר וְנָעוּ מוֹסָדֵי תֵּבֵל כִּבְרוּחַ סוּפָה.

וְרַק יִלַלְתִּי אֶת שְׁמֵךְ, כְּכֶלֶב מֻכֶּה וְרָעֵב,

בִּשְׁבִילֵי הַסַּהַר, בְּבֵית-הַחַיִּים הַשּׁוֹמֵם,

אֶל תּוֹךְ עַרָבוֹת-יְשִׁימוֹן שֶׁל נֶשֶׁף רָחָב וְדוֹמֵם.

ח.

אֶל תּוֹךְ עַרְבוֹת-יְשִׁימוֹן שֶׁל נֶשֶׁף רָחָב וְדוֹמֵם

צָנַח כּוֹכָב וְאוּלַי הָיָה זֶה גּוּפִי מְבַקֵּשׁ נִשְׁמָתוֹ

בָּעֵצִים, בְּקִירוֹת הַבָּתִּים, בָּהָר הָרָחוֹק וְנוֹשֵׁם,

בְּרִגְבֵי עֲפָרִים, בְּשִׁירֵךְ הַצָּחוֹר עוֹד טֶרֶם מוֹתוֹ.

וְאוּלַי הָיָה זֶה גּוּפִי עוֹבֵר וְאוֹבֵד כְּחֶזְיוֹן מַדּוּחִים

לְאוֹר לְבָנָה, כְּאוֹר תּוֹעֶה בְּעַרְפִלִים וְגֶשֶׁם

זֶה שֶׁרוֹדְפֵךְ עַד עוֹלָם בְּפַחְדֵי-יְעָרוֹת, בְּנִיחוֹחֵי פְּרָחִים,

בַּכָּזָב הַגָּדוֹל וּבוֹעֵר, בָּאֱמֶת הַנִּצְחִית הַנּוֹאֶשֶׁת.

אֵל אֱלהִים, אֵיכָה נָסְעוּ חַיַּי בִּלְעָדַיִךְ עַד תֹּם

בִּמְאוּרַת-חַדְרִי-מְאֻבֶּקֶת-אָבָק-שֶׁל-דּוֹרוֹת,

בֵּין סִפְרֵי הַשִּׁירִים וְלַעַג חַלּוֹן עַל צִיְרוֹ.

אֵיךְ נָבְלוּ עֲלוּמַי אֶל לֵילוֹת אֲרֻכִּים שֶׁל צָמָא מְשַׁגֵּעַ

וְיֵין הַתְּשׁוּקָה שָׁתַת-שָׁתַת וְאֵין אוֹסֵף…

נִצַּת כּוֹכָב, שָׁעוֹת – פְּגָרִים, שַׁחַר גָּדוֹל עוֹטֵף.

ט.

נִצַּת כּוֹכָב. שָׁעוֹת – פְּגָרִים, שַׁחַר גָּדוֹל עוֹטֵף,

חָזְרוּ עֲצָמִים לְגוּפָם וְהַלֵּב מִסּוּרוֹ, עָלָה הַיּוֹם-יוֹם.

חָזַרְתִּי אֲנִי אֶל אַחַי עָנִי וַחֲכַם-הַכְּאֵב.

לְהוֹצִיאִ לַחְמֵנוּ מֵאֶרֶץ דַּלָּה בִּמְרִי חָזוֹנוֹ שֶׁל אִיּוֹב.

מִי כָּמוֹנוּ יוֹדֵעַ חֲמָת אֱלוּל הַנִּשְׁפֶּכֶת כְּלָבָה

וְאֵד חַמְסִינִי מִתַּמֵּר מִתַּחְתִּית גַּל-גַּלִּי בְּחָרוֹן.

הָהּ, לֵאוּת אֲרוּרָה-בְּרוּכָה בַּת שָׁנִים שֶׁאָפְסוּ,

מִי כָּמוֹנוּ, אַחַי, לֹא נָנוּס מֵאִתָּהּ. הִיא שֶׁלָּנוּ עַד בּוֹר אַחֲרוֹן.

כִּי לַשֶּׁמֶשׁ יִחַלְנוּ תָּמִיד, וְהִיא אוֹתָנוּ תָּמִית,

וּבְצַעַר, אַחַי, הַבִּיטוּ בַּשֶּׁמֶשׁ, הַבִּיטוּ בַּמָּוֶת

וִהְיִיתֶם אֱלֹהִים, הַמֵּקִים מֵעָפָר וּמֵמִית.

רַק אֲנַחְנוּ יָצָאנוּ יַחְדָּו אֶל דֶּרֶךְ גְּדוֹלָה מְשַׁחְרֶרֶת,

שֻׁתָּפִים לְעֶלְבּוֹן-גּוֹרָלוֹ שֶׁל אָדָם תַּחַת שֶׁמֶשׁ אַחַת

נָבִיאָה מַתַּת יְגוֹנֵנוּ אִלְמִים וּגְבוֹהִים אֶל חַג הַפְּרִיחָה.

י.

נָבִיאָה מַתַּת יְגוֹנֵנוּ אִלְמִים וּגְבוֹהִים אֶל חַג הַפְּרִיחָה.

וּבְסֵבֶל קָדוֹשׁ לֹא נִזְכֹּר בְּדִידוּת מְהַלֶּכֶת בְּכָאִים.

לֹא נִזְכֹּר בְּכִי לֵילוֹת עֲזוּבִים הַבָּאִים

לְמוֹעֵד הַקְּמִילָה, עֵת אוֹסְפִים פְּרָחִים אֶת רֵיחָם.

שׁוּב אֵצֵא לְבַקְּשֵׁךְ בִּכְפָרִים כְּמוֹ תָּמִיד,

אַתְּ לֶחֶם-חֹק, מְנַת בַּרְזֶל-אֲיֻמָּה שֶׁל חַיַּי,

עַל הָרֶיהָ נַפְשִׁי תְּרַחֵף לָהּ סְתָוִית. אַט-אַט

תֶּרֶד חֲסִידָה צוֹעָנִית וְתִּרְאֵנִי בּוֹכֶה עַל בִּרְכַּי.

בַּדְּרָכִים הַבְּתוּלוֹת יִפְרְחוּ הָרְדוּפֵי נְחָלִים,

יְמַלְּאוּ חָגָוִים. יוֹנָתִי הָאַחַת הוֹמִיָּה

וְלֹא אֶשְׁאַלֵךְ: יוֹנָה, אַיֵּה הֵם חַיַּי הַכָּלִים?

עַל רָחוֹק עַל רָחוֹק הִשְׁלַכְתִּי מַשָּׂא חֲלוֹמִי,

נַעַר פּוֹתֶה מִנִּי אָז מְאֹהָב בָּעוֹלָם עַד מִיתָה,

עוֹד אָשׁוּב לְלַטֶּפְךָ כָּרוּחַ הַזֶּה מִתַּחַת שָׁמַי.

יָם אָפֵל קוֹרֵא

לָנוּ הַלַּיְלָה.

גַּל קוֹרֵס גּוֹרֵף

אוֹתָנוּ אֶל הַחוֹף.

אַתְּ רוֹאָה אֶת כּוֹכָבֵךְ

מִלְּמָטָה וְהוּא רוֹמֵז

גַּם לָנוּ: סוֹף!

עִצְמִי יַלְדָּה עֵינַיִם.

הַלַּיְלָה אֲנַחְנוּ שָׁטִים בִּשְׁנַיִם.

רַק הַלַּיְלָה הַזֶּה עוֹד נוֹתַר.

לַבֹּקֶר יִפְקָע הַמֵּיתָר.

אֶל אָן נַחְתֹּר

בֵּין הַגַּלִּים הָאֵלֶּה?

מָתַי נַחֲזֹר

לְאַהֲבָה הַזֹּאת?

הֵן רַק נִצְלֹל

בְּלִי זֵכֶר וּבְאֵלֶם

וּבְלִי לִשְׁאֹל עַכְשָׁו

הַרְפִּי מִן הַמָּשׁוֹט.

עִצְמִי יַלְדָּה אֶת שְׁתֵּי עֵינַיִךְ.

בַּלַּיְלָה הַזֶּה אֲנַחְנוּ שָׁטִים

בִּשְׁנַיִם וְהַלַּיְלָה הַזֶּה נִגְמַר.

בֹּקֶר. פּוֹקֵעַ מֵיתָר.

(ראשית שנות ה-50)

שָׁמַיִם גְּבוֹהִים נִצָּבִים עָלֵינוּ.

בְּיוֹפְיָם מִי יָעֵז לָגַעַת.

יוֹנָה כְּסוּפָה, סְנוּנִית שְׁחוֹרָה

לֹא יַסְעִירוּ אוֹתָם.

תְּכֵלְתָּם רוֹגַעַת.

הַשָּׁמַיִם עוֹמְדִים.

נִצָּבִים לְלֹא רַעַד.

תְּכֵלְתָּם רוֹגַעַת,

מְמַלֵּאת אֶת הַלֵּב

הַצּוֹפֶה, שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת מוֹט

הַדְּבָרִים שֶׁקּוֹרְסִים

אֶל עַצְמָם לְלֹא צֵל

שֶׁל סָפֵק וּבְלִי דַּעַת.

(ראשית שנות ה-50)

כָּל צִפֳּרֵיךָ אוֹמְרוֹת הַלֵּל.

אֶת כָּל צִפֳּרֵיךָ חוֹבֵק הַצֵּל.

עֵץ הַחַיִּים בְּגַנִּי נוֹבֵל

וּפִרְיוֹ הָאָסוּר נוֹפֵל.

כָּל צִפֳּרֵיךָ אוֹמְרוֹת אָמֵן.

לַאֲשֶׁר יְסֻפַּר וְלֹא יֵאָמֵן.

לְיוֹמִי הַפּוֹרֵחַ,

לְקִצּוֹ הַנִּצְחִי.

לָעֹנֶשׁ הַזּוֹרֵחַ עַל לֹבֶן מִצְחִי.

כָּל צִפֳּרֵיךָ תִּצְנַחְנָה לְאַט

בְּבֵית מִקְדָּשְׁךָ אֶל דּוּמִיָּה אַחַת.

וְהַיָּם עוֹבֵר עַל גְּדוֹתָיו כְּמוֹ אֵשׁ בְּעַצְמוֹתָיו

הַלֹּא הֵן הַפְּנִינִים הָרוֹתְחוֹת-מַעֲמַקִּים מִצִּנָתָן.

אַתְּ זוֹכֶרֶת, בְּיַלְדוּתִי שָׁאַלְתִּי לִהְיוֹת אֲמוֹדַאי עִם סְנַפִּירֵי זָהָב

אוֹ יֶלֶד-מַיִם מֵאַגָּדָה יְשָׁנָה נוֹשָׁנָה.

שׁוֹקֵעַ וְעוֹלֶה מִמְּצוּלוֹת.

מִשְׁאָלוֹת יְלָדִים נוּגוֹת מִן הַשְּׁקִיעָה וּמִן הַסְתָו.

מָה מֻפְלָא זִכְרוֹנֵךְ שֶׁהֲרֵי מֵעוֹלָם לֹא רָאוּךְ דִּמְיוֹנֵי-יַלְדוּתִי וְאִישׁ לֹא

אָמַר לָךְ חֲלוֹמוֹתַי. אֲבָל אַתְּ שִׁירַת-הַיָּם הָעַתִּיקָה מִן הַבְּרִיאָה

וּמָה עַתִּיק מִנַּהֲמַת הַיָּם זוּלָתִי הָאֱלֹהִים.

כַּמָה מֻפְלָא זִכְרוֹנֵךְ אֶת הַחוֹלֵף.

פַּעַם עוֹד טֶרֶם יֻלַּדְתִּי, בָּאתִי אֶל מֶרְחָבָיו הַכְּחֻלִּים וּפֶתַע פָּרְשָׂה נִשְׁמָתִי

מִפְרָשִׂים וְשָׁטָה אֶל אֹפֶק-בְּלִי-שׁוּב.

עַל כֵּן אֲנִי חוֹזֵר אֵלָיו לְבַקְּשָׁהּ

בְּרַעֲמוֹת גַּלִּים נֶעֱרָמִים,

בְּקֶצֶף לוֹחֵךְ אֶת חוֹפַיִךְ

בְּלַחַן קוֹנְכִית עֲזוּבָה.

הִנֵּה יְסוֹדֵנוּ מֵעָפָר וּבִכְיֵנוּ אֶלָיו

וַאֲבַק דְּרָכִים מְעַפֵּר גַּם אֶת שִׁיר הַשִּׁירִים.

יֵשׁ מָנוֹס מִן הַבְּכִי, יֵשׁ מָנוֹס מֵהַשְּׁכוֹל,

אֵין מָנוֹס מֵעָפָר.

הִנֵּה יְסוֹדֵנוּ עָפָר,

אֲבָל הַמַּיִם יְסוֹד כָּל עָפָר וַאֲנִי אֲהַבְתִּיךְ עַל מַיִם רַבִּים.

עַל כֵן בִּקַשְׁתִּיךְ בַּנְּהָרוֹת הַהוֹלְכִים אֶל הַיָּם,

בְּשִׁירֵי מַלָּחִים מְחַנְּקִים אֶת בִּכְיָם

בְּבִטְנֵי אֳנִיּוֹת שֶׁנָּטְשׁוּ נְמָלָן

בִּגְלִימַת הַסַּהַר מִיָּם אֱלֵי יָם.

וַאֲנִי אֲהַבְתִּיךְ עַל מַיִם רַבִּים.

כִּי מַיִם רַבִּים לֹא יְכַבּוּהָ עַד עֵינֶינוּ נַחֲשִׁיךְ בֶּעָפָר.

דְּמָמָה עַל הַחוֹף. נָמֵל עַרְבִּי. וּמַיִם.

מְעֵבֶר לְכָל שִׁיר רָאִיתִי יָם מַשְׁחִיר.

אוּלַי רָחוֹק מִכָּאן גַּם אַתְּ קוֹרְעָה עֵינָיִם

בְּזֶה הַחוֹף.

גַּם לָךְ, כְּמוֹ לִי, פִּתְאוֹם מְעַט קָרִיר?

דַּיָּג אַחַר דַּיָּג אוֹסֵף אֶת מִכְמַרְתּוֹ,

רַק עוֹד אֶחָד נִצָּב כְּלֹא מִכָּאן.

אַךְ בְּלִי פְּלִיאָה זָרָה יָדַעְתִּי אֶת סוֹדוֹ:

הַיָּם בֵּיתוֹ.

הוּא לֹא יָשׁוּב רֵיקָם.

כָּל אִישׁ שׁוֹכֵן בֵּיתוֹ בְּרֶדֶת יוֹם. עִם לַיִל

מֵבִיא עִמוֹ כְּשַׁי אֶת שְׁלַל יוֹמוֹ.

הָא, אֵי בֵּיתֵךְ אֲשֶׁר אֶשָּׂא אֶלָיו רַגְלָיִם

וּבְכַפִּי מַתְּנַת-בִּכְיִי בְּעֵירוֹמוֹ.

זוֹ עִיר מִפְרָץ שֶׁל סַרְסוּרִים וְיַיִן

סוֹגֶרֶת שְׁעָרֶיהָ בְּלִי חֶמְדָּה.

אוּלַי רָחוֹק מִכָּאן גַּם אַתְּ, צוֹנַחַת אֶל הָאַיִן

בִּבְלִי שָׁאוֹן.

בְּנֶשֶׁף שֶׁל פְּרִידָה.

מָטָר עַל בָּמְתֵי עֶרֶב.

תִּקְוַת-טִפּוֹת-כִּבְדַת-יָגוֹן

כִּגְמוּל, כְּנֹחַם עַז.

כְּבֶן-הֶפְקֵר-פָּרוּץ הַמִּסְתַּעֵר לַקְּרָב.

שִׁמְעוּ, הַמְּיַחֲלִים, חָלַף רָעָב מֵאֶרֶץ,

הַכִּי תִּקְוַת-דּוֹרוֹת, עַצֶּבֶת תַמְרוּרִים.

הֵי, יְדִידַי עַל מַה כִּי נֶעֱצַבְתֶּם?

חָלַף רָעָב מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים.

מָטָר עַל בָּמְתֵי-הָעֶרֶב.

תּוֹפְחִים-תּוֹפְחִים רִגְבֵי עָפָר אָפֵל

הֵד מַשָּׂקוֹ כִּסָּה בְּרִיחַת-צִפּוֹר-הַלַּיְלָה

וְרַעַם גָּח-בְּזַעַם-תּוֹתָחִים,

וְרַעַם גָּח וּבְמַכַּת פִּתְאוֹם

הוּתַז לְאֶלֶף רְסִיסִים.

הוֹ יְדִידַי, כָּל בְּנֵי הַכְּפָר הַזֶּה,

אֵיכָה תָּכִילוּ צַהַל לְבַבְכֶם,

זוּ צַהֲלַת-הֶאָח אֲשֶׁר נוֹלְדָה מִלַּיְלָה,

מִמְאוּרוֹת הַשְּׁכוֹל אֶל הַרְרֵי שָׂשׂוֹן.

יָקוּם עוֹלָם יָרֹק רָחָב מֵהִשְׂתָּרֵעַ.

אֶל מַרְאוֹתָיו נִפֹּל אִלְמִים פְּרוּעֵי-אָסוֹן

בְּקֶצֶב פְּרִיחָתוֹ גַּם אַתְּ, יַלְדַּת הָעֶצֶב

תָּקוּמִי לִתְחִיָּה כְּיֶתֶר הַפְּלָאִים.

יָשׁוּבוּ אֶל נַפְשֵׁךְ. כְּבַיָּמִים הַהֵמָּה,

אֲגַמֵּי הַתְּכוֹל בְּעֹמֶק חָזוֹנָם.

הוֹ, תְּקַפְּצִי קָלָה בִּשְׁלוּלִיוֹת הָעֵמֶק

וְכָל שִׁירַי יָבוֹאוּ לִקְרָאתֵךְ.

מָטָר, מָטָר לְשֹׂבַע.

חוֹנִי הַמְּעַגֵּל, עוּרָה מִשְּׁנָתְךָ,

וּרְאֶה הַכְּפָר הַזֶּה,

וּרְאֶה בָנָיו הָאֵלֶּה,

בְּצָהֳלָם-הֶאָח מִתְּהוֹמוֹת עָנְיָם.

שֶׁלֶג נָפַל בִּסְחַרְחֹרֶת צְחוֹרָה

וְיֻכֶּה הַיְּקוּם בְּמָחוֹל וַיִּכְרָע,

וְלַיְלָה סָהַר וּבְנֹגַהּ לָבָן

שֻׁלַחְנוּ בִּתִּי כְּאוֹתָהּ אָהֲבָה.

וְיִפְּלוּ הָעֵצִים וְהַבַּיִת הֹרַס.

וַנָּבוֹא עַד מוֹתוֹ וְאֵין בְּכִי וְרַק הַס.

כִּי בָּאנוּ עָדָיו מֻכִּים כַּגּוֹרָל

וּמֵאֶרֶץ רַבָּה צַעֲדֵנוּ כָּשַׁל.

וְתֹאמְרִי, הוּא צוֹנֵחַ. חָלְפוּ הָעִתִּים.

רַק הַזְּמַן עוֹד דּוֹהֵר וַאֲנַחְנוּ מֵתִים.

וְאוֹמֵר, כִּי נָמוּת – אַחֲרֵינוּ בָּאִים…

רַק אֲנַחְנוּ נוֹסְעִים, כִּי אֲנַחְנוּ חַיִּים.

וְתֹאמְרִי, וּמַדּוּעַ הַבַּיִת הֹרַס

וְנָפְלוּ הָעֵצִים וְאֵין בְּכִי וְרַק הַס?

וָאוֹמַר, זֶה הַיֹּפִי נוֹקֵם וְנִרְמַס,

הוּא עוֹלֶה.

הוּא כּוֹבֵשׁ.

הוּא יִמַּס.

וַיִּכְרָע הַיְּקוּם מִמַּכַּת סַנְוֵרִים.

וָאוֹמַר, רַק אֲנַחְנוּ נוֹסְעִים וְעֵרִים.

נִצָּב אָז הַקֹּר מוּל הַלֵּיל שֶׁקָּפָא,

כִּי הַשֶּׁלֶג נָפַל –

וַתִּפְּלִי רְדוּפָה.

לֵיל-שֶׁלֶג

בַּקּוֹמָה הַשְׁנִיָה קוֹפְאִים גַּעְגּוּעַי

עַד כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם.

קֶרַח מְכַסֶּה עַל רְחוֹבוֹת הֶהָרִים

וְהַבֶּכִי יָצוּק לְאֶבֶן.

הַחֲלוֹמוֹת שֶׁיָּרְדוּ מִתַּחַת לָאֶפֶס

שׁוֹכְחִים לַחֲזֹר עַל שְׁמֵךְ

הַכָּתוּב עוֹד שָׁם עַל לֵב הַצָּהֳרָיִם

רָחוֹק כָּל כָּךְ מִטֵּבֵת.

א.

רוּחַ קַל עַל הַבַּיִת כְּיָד בְּהִירָה

יְלַטֵּף אֶת גַּנּוֹ הַטָּלוּל,

נִתְאַחְרוּ הַגְּשָׁמִים, אֵחֲרָה הַבְּשׂוֹרָה,

רַק הַשֶּׁקֶט עַתִּיק וְצָלוּל.

אִם נִכְלָא הַמָּטָר וְאֵין צֵל שֶׁל עָנָן –

פִּרְשִׂי אֶת לִבֵּךְ בִּתְחִנָּה,

עַל שְׂדוֹתַיִךְ בַּקְּשִׁי, חֲרֵבִים בְּעָנְיָם

וְהָפְכָה דִּמְעָתֶךָ לִפְנִינָה.

אִם יָבְשׁוּ הַדְּמָעוֹת וּבַצֹּרֶת קְרֵבָה

וְרָעָב לְחָיַיִךְ אוֹרֵב,

אֶל שְׂדוֹתַיִךְ צְאִי, אֲכוּלֵי הַשְּׂרֵפָה,

וְחִפְרִי שָׁרְשֵׁיהֶם עַד כְּאֵב.

עַד כְּאֵב צִפָּרְנַיִם חִפְרִי בֶּעָפָר,

הַנּוֹשֵׂא בְּלִבּו אֶת אָשְׁרֵךְ,

הוּא נָתַן לְךָ חֵרוּת שֶׁל יוֹנָה בְּעוּפָהּ

וְלָעַד אֶל קִבְרוֹ הוּא קוֹשְׁרֵךְ.

ב.

נְשִׂיאִים וְרוּחַ וּבְכִי שֶׁל חֲצוֹת

מַכִּים עַל דֶּלֶת וּתְרִיס.

וּבַת-קוֹל מִשְׁחָקִים מַכְרִיזָה עַל קִצּוֹ

שֶׁל עוֹלָם אֶל עֹנִי וְרִישׁ.

צֵא עִמוֹ בַּנְּדוּדִים אָפֹרֵי הַמֶּרְחָק,

אֲהוּבִי, הַגּוֹסֵס בַּצָּמָא,

בַּאֲבַק הַמִּדְבָּר הָעוֹלֶה בַּמֶּרְחָב

תְּלַוְךָ דִּמְעָתִי הַתָּמָה.

הַקְשֵׁב אֵיךְ הַסַּעַר נוֹשֵׁב בַּמִּזְרָח,

חֲסַר-אֱלהִים עַד חֻרְבָּן.

הַנִּרְאֶה עוֹד כּוֹכָב עַל בֵּיתֵנוּ יִזְרַח

אוֹ נְהִי לוֹ הַלַּיְלָה קָרְבְּן?

צֵא עִמוֹ בַּנְּדוּדִים, אַל תִּשַּׁק אֶת שְׂפָתַי,

כִּי עָלְתָה עֶבְרָתוֹ לְהַשְׁחִית.

מִן הַחֶדֶר הַזֶּה יַזְעִקוּךָ שָׁדַי

בִּדְמָמָה עֲקוּבָה בְּלִי אַחֲרִית…

ג.

בַּשָּׂדוֹת הָרְחָבִים מְהַלֵּךְ הַמְּשֻׁלָּח,

כָּפוּף עַל צִיצָיו הַנּוֹבְלִים.

בְּעֵינָיו הַפְּרוּעוֹת צָף לִבּו הַמְּפֻלָּח,

יְלַוּוּהוּ יָמָיו הַכָּלִים.

עַד אַחֲרוֹן חֲלוֹמוֹ לֹא יִקְמָל,

לֹא יִשְׁלָו, לֹא יַנִּיחַ מַקְלוֹ,

מִי כָּמוֹהוּ יוֹדֵעַ הָלוֹךְ וצָעֹן,

לֹא תִּמְעַד, לֹא תָּנוּחַ רַגְלוֹ.

מִי כָּמוֹהוּ יוֹדֵע אָפְסָה כָּל תִּקְוָה

וְגָדוֹל מֵחַיָּיו הַמִּדְבָּר,

כִּי יָבֵשׁ הַגָּרוֹן, כִּי נוֹרָא הָרָעָב,

כִּי לֹא תַּעַל שִׁבּוֹלֶת הַבָּר.

כִּי בַּצֹּרֶת-אֵימִים מַכְרִיזָה עַל קִצּוֹ,

שֶׁל עוֹלָם אֶל עֹנִי וָרִישׁ.

נְשִׂיאִים וְרוּחַ בִּבְכִי שֶׁל חֲצוֹת

מְנַשְּׁבִים עַל רִגְבֵי הֶחָרִישׁ.

ד.

אוּלַי פִּתְאוֹם יַכֶּה בָּךְ צְלִיל הַגֶּשֶׁם

וְשׁוּב תָּנֵצִי בִּי כְּנֶבֶט, נֶבֶט רָךְ,

הֵן זֶה לֵילוֹת תְּמִימִים הָרוּחַ מִתְגָּעֶשֶׁת

וּבַחוּצוֹת אֲפִלּוּ כֶּלֶב לֹא יִנְבַּח.

וּבְחוּצוֹת נוֹסְעִים רַק עַנְנֵי הָרַעַם

וּמִלְּבַדָּם אֵין אִישׁ נוֹסֵעַ בָּעוֹלָם.

הֵן זֶה סִימָן הוּא לֹא יִשְׁכַּח הַפַּעַם

אוֹתָךְ הַנִּשְׂרָפָה בְּחֹרֶב הַקְּלָלָה.

הוּא לֹא יִשְׁכַּח אוֹתָךְ, אֲהוּבַת הַנֶּשֶׁף.

הֵן בִּלְעָדַיִךְ עוֹלָמוֹ מוּטָב לוֹ כִּי יִגְוַע,

אִם אַתְּ תֹּאבְדִי, אֵלִי!

אָז בִּבְדִידוּת שֶׁל נֶשֶׁר

עַל צוּק-בֶּן-מָוֶת רָם אֶת מִשְׁכָּנוֹ יִקְבַּע.

ה.

וּבְשׁוּב יְמֵי הָעֹנִי-לְלֹא-מַרְפֵּא

אֶל חֶלְקָתֵךְ-הַלֹּא-נוֹשַׁעַת

אַל תִּזְכְּרִי אוֹתִי הַנָּד וְהַחוֹטֵא

בְּמַמְלָכוֹת הַדַּעַת.

אַשְׁרֵי הַשּׁוֹכְחִים לְעֵת כָּזֹאת

וְאוֹי לַנִּשְׁכָּחִים מִדָּעַת.

וְאוֹי לַנִּרְדָּפִים לִבְלִי חֲזֹר

וְנִשְׁמָתָם יוֹדַעַת

כִּי חֲתוּמוֹת כָּל הַדְּלָתוֹת

וְאֵין בָּהֵן לָגַעַת.

וּמִנְּדוּדֵי שֵׁנָה פְּרוּעִים וְאֵין רוֹאֶה

אוֹ מֵחֲלוֹם כּוֹאֵב מֵרַעַד,

הָבִיאִי אֶל אִישׁ זָר אֶת תֹּם בְּשָׂרֵךְ

אֲשֶׁר נִשְׂרָף בְּלַהַט.

אַשְׁרֵי הַפּוֹרִיִּים לְעֵת כָּזֹאת

וְאוֹי לַנִּרְמָשִׂים בַּלַּעַג.

וְאוֹי לַנִּשָּׂאִים בִּדְמִי חֲצוֹת

כָּרוּחַ הַקּוֹרַעַת,

כְּשַׁלְהֲבוֹת הַבְּכִי הַנִּנְעָצוֹת

בִּילָלָה גּוֹוַעַת.

(“מבפנים”, ראשית שנות ה-50)

עַרְבִּית.

בְּשׂוֹרַת-צְלָלִים נוֹפֶלֶת מֵהָרִים לְאֹרֶךְ הַשָּׂדוֹת,

לְאֹרֶךְ כָּל הָאֶרֶץ.

בָּאִים אַט-אַט כַּחֲלוּצֵי הַלַּיִל,

כְּמוֹ הוֹלְכִים לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה.

קַרְנֵי גִּשּׁוּשׁ לַחֹשֶׁךְ הַמַּפְסִיעַ

הֵן גַּם בְּךָ פָּגְעוּ וַתֶּחְשַׁךְ מְאֹד.

בָּנוּ דָּיֵק. סָגְרוּ-מָצוֹר בְּנֵי-אֹפֶל,

כִּסּוּ כָּל מַעֲנִית, עַל דּוּכִיפַת זוֹהֶבֶת,

הִשְׁחִירוּ שְׁחוֹר זַרְזִיר שׁוֹחֵר שְׁרָצִים בַּנִּיר.

וְגַם אוֹתָהּ חַיַת-עֲנָק – נוֹהֶמֶת,

גּוֹרֶרֶת מַחֲרֵשַׁת חָרִישׁ-עָמֹק

בָּלְעוּ, לְנֶצַח לַיִל, לְנֶצַח הַדְּמַמוֹת.

אַל תַּעֲצֹר מִפְּלֹחַ, חוֹרֵשׁ-לֵילִי-שְׁבוּי-עֶצֶב,

אַל תַּעֲמֹד מִנֶּגֶד, מֻכֶּה-שְׂרֵפַת-שְׁקִיעָה,

כָּאן זִכְרוֹנָהּ צוֹלֵל עֵת קָם לוֹ הַיָּרֵחַ, מִנֶּגֶד,

מִתָּבוֹר, שׁוֹמֵר הַזִכְרוֹנוֹת.

עָתָּה הַקְשֵׁב: הָאֶרֶץ מְסַפֶּרֶת

וְהוּא קוֹשֵׁב אֶל קוֹל יְחִידָתוֹ.

עוֹד קָט יִבְכֶּה אוֹ יִתְחַיֵךְ לוֹ פֶּתַע

כָּמוֹךָ הַמֻּשְׁלָךְ בֵּין אֶרֶץ לְכוֹכָב.

עָתָּה הַקְשֵׁב: הִנֵּה הִיא מְסַפֶּרֶת

אֶת כָּל שֶׁרָאֲתָה בִּגְבֹר מְאֹד הַיּוֹם…

כְּפָרְךָ רָחוֹק כַּשַּׁחַר, כַּאֲהוּבָה בּוֹגֶדֶת

אֱלֵי יַתְמוּת קְשׁוּבָה פּוֹסַעַת נִשְׁמְתָךְ.

לְךָ הַפִּתְרוֹנִים לַחַי בִּזְבוּל הַמָּוֶת.

הַרְחֵק מִסְאוֹן-חַיִּים תָּבִין לִפְרִיחָתָם.

אַל תַּעֲצֹר מִפְּלוֹחַ, חוֹרֵשׁ-לֵילִי-שְׁבוּי-עֶצֶב.

רְאֵה, נוֹתַרְתָּ לְבַדְּךָ עִם אַדְמָתְךָ.

הַלֶּחֶם הִבְשִׁיל בִּשְׂדוֹתֵנוּ,

הַלֶּחֶם נִשְׁפַּךְ עַל גְּדוֹתָיו

בּוֹא, אָחִי, נַעֲלֶה מִפְרָשֵׂנוּ

לָשׁוּט עֲלֵי יַם הַחִטָּה.

בְּקוֹמְבַּיִן נַפְלִיגָה עִם בֹּקֶר,

נַחְתֹּר בֵּין גַּלֵּי הַזָּהָב,

מָה יָפִינוּ, אָחִי, בַּבֹּקֶר,

בְּעוֹד טַל עַל רִיסֵינוּ יִרְעָף.

כִּי קָצִיר בַּכְּפָרִים וְיוֹם שֶׁמֶשׁ

עוֹד יִבְעַר בְּדָמֵנוּ כָּאֵשׁ.

אַל נַרְפֶּה, אֶחָי, מִן הָאֶרֶץ

הַשּׂוֹרֶפֶת לִבֵּנּוּ בָּאֵשׁ.

אִם חָרַשְׁנוּ אוֹתָהּ גַּם נִקְצֹרָה

בִּסְפִינַת הַקָּצִיר הַגְּדוֹלָה.

מַלָּחִים עַל פְּנֵי-אֶרֶץ נַחֲזֹרָה

לְזַמֵּר לָהּ בִּרְכַּת יְבוּלָהּ.