(“ניב הקבוצה”, ללא תאריך. ראשית שנות ה-50)

(מחזור בן עשרה שירים על מות הבן עידן בן השנתיים)

א.    🔗

מֵעוֹלָם לֹא שָׁאַלְתִּי לְמִי אֲנִי שָׁר עַל חַיַּי

וּלְאַן נוֹשְׂאִים עִדָּנַי אֶת קוֹלִי בְּנָסְעָם.

אִם יֶלֶד, קָטַפְתִּי פְּרָחִים וּזְרַקְתִּים חָזְרָה אֶל הַגַּיְא;

אִם גֶּבֶר, כְּבַת שִׁירָתִי, לֹא שָׁלַוְתִּי מִסְחֹר בָּעוֹלָם.

בַּדְּרָכִים הַבְּתוּלוֹת פָּרְחוּ הָרְדוּפֵי נְחָלִים

וּמַלְּאוּ חֲגָוִים גִּרְגּוּר יוֹנָתִי הָאַחַת.

וְלֹא שְׁאַלְתִּיה: יוֹנָה, אַיָּם הֵם חַיַּי הַכָּלִים?

מָה בֶּצַע בַּדַּעַת הַזֹּאת וְלִבִּי אֶת מוֹתוֹ כְּבָר בָּחַר.

עַל רָחוֹק, עַל רָחוֹק הִשְׁלַכְתִּי מַשָּׂא חֲלוֹמִי,

נַעַר פּוֹתֶה מְאֹהָב בְּנַפְשׁוֹ בְּלִי תִּקְוָה.

אֵיזֶה צְחוֹק עָשׂוּ לִי יָמַי,

חַה-חַה-חַה! הִתְגַּלְגֵּל בְּהָרִים כְּחַלְחַלִּים

וְלַיְלָה נִפְרָשׂ-חֲלוֹמִי וְעָיֵף מִפִּתָרוֹן מַרְאוֹתָיו,

הוֹלֵךְ לְבַדִּי לָסֹב מִתַּחַת שָׂמַי.

 

ב.    🔗

הוֹלֵךְ לְבַדִּי, לָסֹב מִתַּחַת שָׂמַי. אִם אֵרֵד

לַכּוֹרְמְים יַגִּידוּנִי: קָרוֹב יוֹם בָּצִיר. אִם

אָבוֹא בַּקּוֹצְרִים יְבַשְׂרוּנִי: קָרוֹב קֵץ קָצִיר.

וַאֲנִי לֹא אוֹמֵר: אֵשׁ זָרָה תְּלַחֵךְ בְּדַמִּי.

יָרֵאתִי לָבוֹא בִּקְהַל עֲמֵלֵי הַכַּפַּיִם

פֶּן אָמוּת בְּקִנְאָה לִרְאוֹתָם מַתְמִידִים וּשְׁלֵוִים.

לִרְאוֹתָם וְלָדַעַת פִּתְאוֹם: הֵם לָעַד לֹא יִכְלוּ רְעֵבִים,

וְיִהְיוּ אַךְ כְּנוּעִים לִתְקוּפוֹת הַשָּׁנָה וּלְסַעַד חַסְדֵי שָׁמַיִם.

יָרֵאתִי לָבוֹא בִּקְהָלָם, כִּי יֵדְעוּ אֶת אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי,

אֶת אֲשֶׁר לֹא אֵדַע אָנוֹכִי. רוֹעֵה הָרוּחוֹת הַנִּכְלָם,

אֶת סוֹד הַפִּרְיוֹן וְסוֹד הַהֶמְשֵׁךְ וְסוֹד הַפְּרִיחָה לְעוֹלָם.

רַק אֲנִי הָרָעֵב עוֹלָמִית לְשַׁלְוַת מַצְפּוּנָי בְּמֵרוֹץ

מְטֹרָף מִיַּלְדוּת לְבַגְרוּת וְזִקְנָה, אֶשָּׂא אֲלֵיהֶם

עֵינַי עַד אַחֲרִית, עַד שַׁמָּה, עַד כָּלָה.

 

ג.    🔗

אֶשָּׂא אֲלֵיהֶם אֶת עֵינַי עַד אַחֲרִית, עַד שַׁמָּה, עַד כָּלָה,

וְאוֹסִיף לַחֲלוֹם בְּאַרְצִי וְלָמוּת בָּהּ יוֹם יוֹם.

אַתְּ אֵידִי הַנִּפְלָא הַשּׁוֹמֵר עִקְבוֹתַי כְכַלָּה.

אַתְּ עֵדִי הַנּוֹרָא, וְרוֹאֵנִי צוֹהֵל כִּלָּיוֹן.

הֵן הָאָרֶץ הַזֹּאת לֹא תִכְבֶּה, לֹא תָּמוּת, לֹא תִּפּוֹל;

תָּם קָצִיר, בָּא אָסִיף, תָּם אָסִיף, בָּא מָטָר,

לֶחֶם-עֶצֶב-נִצְחִי, לְפָנֶיךָ אַפַּיִם אֶפֹּל.

בָּרְכֵנִי אַתָּה, אֵל עֶלְיוֹן, אֶת בֶּן-הַתְּמוּתָה.

רַק אוֹתְךָ אֶעֱבֹד וְיִכְלוּ נָא יָמַי בִּתְפִלָּה,

הֵן מְאוּם לֹא הָיָה לִי מִלְּבַד מוֹלָדְךָ וּמוֹתְךָ,

כִּי מְאוּם לֹא נוֹתָר, וְרַק עָצְבְּךָ בִּתְהִלָּה.

הֱבִיאַנִי הֲלוֹם לִרְאוֹת תְּבוּאָתְךָ בִּשְׂדוֹתַי,

לָשִׂים דִּמְעָתְךָ בְּעֵינִי זַכָּה וְחַמָּה

עַד לַיְלָה יִפְרֹשׂ חֻפָּתוֹ בְּזָהָב וַאֲנִי כְּעוֹלֶה עַל גְּדוֹתַי.

 

ד.    🔗

עַד לַיְלָה יִפְרֹשׂ חֻפָּתוֹ בְּזָהָב וַאֲנִי כְּעוֹלֶה עַל גְּדוֹתַי

אִם נָהָר אָנוֹכִי לֹא יִכְלוּ מֵימַי עַד עוֹלָם.

אַךְ אֲנִי בֶּן-הַקֵּץ וְשׁוֹכֵחַ עִתִּים גְּבוּלוֹתַי

וְשִׁירִי בְּלֵילוֹ חֲרִישִׁי וְזוֹעֵק וּמְיֻלָּל.

בְּלַיְלָה כָּזֶה רוֹאֶה אָדָם אֶל תּוֹכוֹ וּמֵבִין עַד תְּהוֹם הֶגְיוֹנוֹ

כִּי הֶבֶל שְׁאָגַת יְגוֹנוֹ בֵּין אַרְבָּעָה קִירוֹתָיו,

כִּי רִיק הֱיוֹתוֹ לְבַדּוֹ בְּדוּמִיַּת אֲרוֹנוֹ,

כִּי שָּׁוְא יָנוּס עַל נַפְשׁוֹ וְהוּא כְּבָר שׁוֹכֵב עִם מֵתָיו.

וְאוֹרֵב הָרָקָב לְגוּפוּ לִפְרוּדוֹת פֵּרוּרִים וְעָפָר,

בְּשַׁלֶּכֶת נִצְחִית יִשְׂרֶה לְבַדּוֹ וְיוּכַל,

מִי יָקוּם, כַּלַּיְלָה, אֶחָד, בָּעוֹלָם וְגָבַר?

בְּלַיְלָה כָּזֶה רוֹאֶה אָדָם אֶל תּוֹכוֹ וּמֵבִין עַד תְּהוֹם הֶגְיוֹנוֹ

אֶת כָּזָב-בְּדִידוּתוֹ בְּאֵין זַרְעוֹ אַחֲרָיו

אֶת צֵאתוֹ אֶת הָאֶרֶץ הַזֹּאת עָזוּב וּבָזוּי כְּגַנָּב.

 

ה.    🔗

אֶת צֵאתוֹ מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת עָזוּב וּבָזוּי כְּגַנָּב

וְעִמּו שְׁבוּעָתוֹ שֶׁנִּשְׁבַּע לַבְּדִידוּת וְלַבֶּכִי,

שֶׁיִּלֵּל יְחִידִי בַּמִּטָּה בְּכַרְסֵם הָעַכְבָּר, מְסֹאָב.

מִי אֲנִי כִּי אָבוֹא אֶל בֵּית-הֶעָלְמִין לִלְחֹשׁ: אָחִי…

הֵן יָדַעְתִּי אֶת בֵּית-הָעָלְמִין לְמִסְפַּר קִבְרוֹתָיו,

וּפַעַם אֵינֶנִּי זוֹכֵר בְּדִיּוּק מָתָי בַּזְּמַנִּים

הִגִּיעָה לְשָׁם לְוָיָה הַנּוֹשֵׂאת אֶת יַלְּדִי. וְאִתָּהּ

גַּם אֲנִי, וְאִתָּהּ כָּל חַיַּי, כִּי הַנֶצַח קַיָּם בַּבָּנִים.

חֲצוֹת בְּלִי יָרֵחַ. וַאֲנִי עוֹרֵךְ אַזְכָּרָה בְּלִי נֵרוֹת וְקַדִּישׁ,

כִּי עֵינֶיךָ אוֹרוֹת כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים,

כִּי זוֹרְחוֹת בְּזִיוָן בִּתְכֵלֶת אַלְפֵי הַיָּמִים.

וַאֲנִי כָּאן עוֹרֵךְ אַזְכָּרָה, כְּמוֹ תָּמִיד בְּצַלְצֵל הַחֲצוֹת,

בְּלִי דְּמָעוֹת, בְּלִי כּוֹכָב, לְךָ, יַלְדִּי הַקָּטָן,

עִם הַכּוֹת שְׁעוֹנִים בְּלִי לֵאוּת כְּאוֹמְרִים: חָלַף עִדָּן…

 

ו.    🔗

עִם הַכּוֹת שְׁעוֹנִים בְּלִי לֵאוּת כְּאוֹמְרִים: חָלַף עִדָּן

אָמַר גַּם לִבִּי בַּאֲפֵל-חַלּוֹנוֹ: חָלַף… חָלַף…

זֶה עִנְבָּל נִשְׁמָתִי הָרָחוֹק וְקוֹרֵא: דִּין-דַּן דִּין-דַּן

אֶל מְעֵבֶר מִזֶּה בִּזְבוּל חֲלוֹמִי, בִּמְסִלַּת כּוֹכְבֵי-הֶחָלָב.

מִי כָּמוֹהוּ יוֹדֵעַ שִׁירִים עַתִּיקִים מִנִּי אָז וְנוּגֵי-זִכָּרוֹן

שֶׁל אוֹתָם כּוֹכָבִים, שֶׁל אוֹתוֹ בֵּית-עָלְמִין

שֶׁל שִׁירַת הַדְּבָרִים עַד כְּלוֹתָם בְּעֶרְגַּת כִּלָּיוֹן

לְמַסֶּכֶת אַחַת שֶׁל שִׁגְיוֹן-אַהֲבָה-וְדָמִים.

הַס, לִבִּי, הַס! חֲדַל מִדְּפִיקוֹת שִׁגָעוֹן, מִכְּאֵב הַתְּחוּשָׁה,

כָּל עֶצֶם גָוַע וְאֵינֶנּוּ בְּמוֹת אוֹר הַיּוֹם,

גַּם גּוּפִי הִתְפַּשֵּׁט גַּשְׁמוּתוֹ הַנְּלוֹזָה וְהוּא שָׁר

לְרוּחוֹ עַל אַחְדוּת הָעוֹלָם וְעַל הֶבֶל נִגּוּד הַמְּצִיאוּת לַחֲלוֹם,

כְּשִׁירַת עֻבָּר בְּרַחֲמוֹ כֵּן אָשִׁיר עָלַי בָּעוֹלָם

לָדַעַת: כָּל רֵאשִׁית הִיא אַחֲרִית חֲרִישִׁית וּגְדוֹלָה.

 

ז.    🔗

לָדַעַת: כָּל רֵאשִׁית הִיא אַחֲרִית חֲרִישִׁית וּגְדוֹלָה.

וּבְקַיִץ נוֹרָא בָּעֵמֶק-שֶׁלִּי-עֶרֶשׂ-חַיַּי-וּמוֹתִי

עֲלֵי אַדְמוֹת, אָנוֹכִי מַעֲלֶה אֶת אוֹנִי לְעוֹלָה,

עַל מִזְבְּחוֹת שְׂדוֹתַי, וְשֶׁמֶשׁ לוֹחֵשׁ עַד כְּלוֹתִי.

רַק בְּלֵיל יִזְרְעֶאל חָשׁוּק חִפַּשְׂתִּיךְ בִּשְׁבִילֵי הַסַּהַר,

בְּזֵכֶר חַמְסִין מְלֹהָט, וְרֹאשִׁי גַּלְגַּלִים סְחַרְחָרִים מֵרֵיחֵךְ

כְּמוֹ הֵנֵץ הָאָבִיב, כְּמוֹ פָּרְצוּ נִצָּנֵי הֲדָרִים בְּסַעַר

פְּרִיחָה מִתְבַּשֶּׂמֶת מוּל זִיו הַשָּׁרוֹן, כִּי עָזַבְתְּ אֶת חַדְרֵךְ.

אָז רָאִיתִי אַחֲרִית-מֻפְלָאָה-גְּאֵיוֹנָה בְּסוֹד שְׁקִיעָתָהּ

אֶל הַבְּכִי, אַךְ אֲנִי לֹא בָּכִיתִי מֵאָז יַלְדוּתִי שֶׁחָלְפָה,

כֹּי יִבְכֶּה גֶּבֶר וְנָעוּ מוֹסָדֵי תֵּבֵל כִּבְרוּחַ סוּפָה.

וְרַק יִלַלְתִּי אֶת שְׁמֵךְ, כְּכֶלֶב מֻכֶּה וְרָעֵב,

בִּשְׁבִילֵי הַסַּהַר, בְּבֵית-הַחַיִּים הַשּׁוֹמֵם,

אֶל תּוֹךְ עַרָבוֹת-יְשִׁימוֹן שֶׁל נֶשֶׁף רָחָב וְדוֹמֵם.

 

ח.    🔗

אֶל תּוֹךְ עַרְבוֹת-יְשִׁימוֹן שֶׁל נֶשֶׁף רָחָב וְדוֹמֵם

צָנַח כּוֹכָב וְאוּלַי הָיָה זֶה גּוּפִי מְבַקֵּשׁ נִשְׁמָתוֹ

בָּעֵצִים, בְּקִירוֹת הַבָּתִּים, בָּהָר הָרָחוֹק וְנוֹשֵׁם,

בְּרִגְבֵי עֲפָרִים, בְּשִׁירֵךְ הַצָּחוֹר עוֹד טֶרֶם מוֹתוֹ.

וְאוּלַי הָיָה זֶה גּוּפִי עוֹבֵר וְאוֹבֵד כְּחֶזְיוֹן מַדּוּחִים

לְאוֹר לְבָנָה, כְּאוֹר תּוֹעֶה בְּעַרְפִלִים וְגֶשֶׁם

זֶה שֶׁרוֹדְפֵךְ עַד עוֹלָם בְּפַחְדֵי-יְעָרוֹת, בְּנִיחוֹחֵי פְּרָחִים,

בַּכָּזָב הַגָּדוֹל וּבוֹעֵר, בָּאֱמֶת הַנִּצְחִית הַנּוֹאֶשֶׁת.

אֵל אֱלהִים, אֵיכָה נָסְעוּ חַיַּי בִּלְעָדַיִךְ עַד תֹּם

בִּמְאוּרַת-חַדְרִי-מְאֻבֶּקֶת-אָבָק-שֶׁל-דּוֹרוֹת,

בֵּין סִפְרֵי הַשִּׁירִים וְלַעַג חַלּוֹן עַל צִיְרוֹ.

אֵיךְ נָבְלוּ עֲלוּמַי אֶל לֵילוֹת אֲרֻכִּים שֶׁל צָמָא מְשַׁגֵּעַ

וְיֵין הַתְּשׁוּקָה שָׁתַת-שָׁתַת וְאֵין אוֹסֵף…

נִצַּת כּוֹכָב, שָׁעוֹת – פְּגָרִים, שַׁחַר גָּדוֹל עוֹטֵף.

 

ט.    🔗

נִצַּת כּוֹכָב. שָׁעוֹת – פְּגָרִים, שַׁחַר גָּדוֹל עוֹטֵף,

חָזְרוּ עֲצָמִים לְגוּפָם וְהַלֵּב מִסּוּרוֹ, עָלָה הַיּוֹם-יוֹם.

חָזַרְתִּי אֲנִי אֶל אַחַי עָנִי וַחֲכַם-הַכְּאֵב.

לְהוֹצִיאִ לַחְמֵנוּ מֵאֶרֶץ דַּלָּה בִּמְרִי חָזוֹנוֹ שֶׁל אִיּוֹב.

מִי כָּמוֹנוּ יוֹדֵעַ חֲמָת אֱלוּל הַנִּשְׁפֶּכֶת כְּלָבָה

וְאֵד חַמְסִינִי מִתַּמֵּר מִתַּחְתִּית גַּל-גַּלִּי בְּחָרוֹן.

הָהּ, לֵאוּת אֲרוּרָה-בְּרוּכָה בַּת שָׁנִים שֶׁאָפְסוּ,

מִי כָּמוֹנוּ, אַחַי, לֹא נָנוּס מֵאִתָּהּ. הִיא שֶׁלָּנוּ עַד בּוֹר אַחֲרוֹן.

כִּי לַשֶּׁמֶשׁ יִחַלְנוּ תָּמִיד, וְהִיא אוֹתָנוּ תָּמִית,

וּבְצַעַר, אַחַי, הַבִּיטוּ בַּשֶּׁמֶשׁ, הַבִּיטוּ בַּמָּוֶת

וִהְיִיתֶם אֱלֹהִים, הַמֵּקִים מֵעָפָר וּמֵמִית.

רַק אֲנַחְנוּ יָצָאנוּ יַחְדָּו אֶל דֶּרֶךְ גְּדוֹלָה מְשַׁחְרֶרֶת,

שֻׁתָּפִים לְעֶלְבּוֹן-גּוֹרָלוֹ שֶׁל אָדָם תַּחַת שֶׁמֶשׁ אַחַת

נָבִיאָה מַתַּת יְגוֹנֵנוּ אִלְמִים וּגְבוֹהִים אֶל חַג הַפְּרִיחָה.

 

י.    🔗

נָבִיאָה מַתַּת יְגוֹנֵנוּ אִלְמִים וּגְבוֹהִים אֶל חַג הַפְּרִיחָה.

וּבְסֵבֶל קָדוֹשׁ לֹא נִזְכֹּר בְּדִידוּת מְהַלֶּכֶת בְּכָאִים.

לֹא נִזְכֹּר בְּכִי לֵילוֹת עֲזוּבִים הַבָּאִים

לְמוֹעֵד הַקְּמִילָה, עֵת אוֹסְפִים פְּרָחִים אֶת רֵיחָם.

שׁוּב אֵצֵא לְבַקְּשֵׁךְ בִּכְפָרִים כְּמוֹ תָּמִיד,

אַתְּ לֶחֶם-חֹק, מְנַת בַּרְזֶל-אֲיֻמָּה שֶׁל חַיַּי,

עַל הָרֶיהָ נַפְשִׁי תְּרַחֵף לָהּ סְתָוִית. אַט-אַט

תֶּרֶד חֲסִידָה צוֹעָנִית וְתִּרְאֵנִי בּוֹכֶה עַל בִּרְכַּי.

בַּדְּרָכִים הַבְּתוּלוֹת יִפְרְחוּ הָרְדוּפֵי נְחָלִים,

יְמַלְּאוּ חָגָוִים. יוֹנָתִי הָאַחַת הוֹמִיָּה

וְלֹא אֶשְׁאַלֵךְ: יוֹנָה, אַיֵּה הֵם חַיַּי הַכָּלִים?

עַל רָחוֹק עַל רָחוֹק הִשְׁלַכְתִּי מַשָּׂא חֲלוֹמִי,

נַעַר פּוֹתֶה מִנִּי אָז מְאֹהָב בָּעוֹלָם עַד מִיתָה,

עוֹד אָשׁוּב לְלַטֶּפְךָ כָּרוּחַ הַזֶּה מִתַּחַת שָׁמַי.