א.    🔗

נֵאָסֵף אֶל הַתֵּל.

אֶפְשָׁר בַּחֻרְשָׁה יִגְוַע כְּבָר הַיּוֹם עַל מִפְתַּן דִּמְדּוּמָיו הַקְּצָרִים.

וּצְבָעִים שֶׁל כִּסּוּף יִתְפָּרְשׂוּ בֶּחָלָל הַשּׁוֹתֵק,

הָעֵמֶק יְהִי אָז שֶׁלָּנוּ כָּל כָּךְ

בְּטֹהַר וְאֵבֶל יָמָיו.

נִפָּקֵד.

אִישׁ לֹא יֶחְסָר.

הִנֵּה אָנוּ כָּאן. הָרֵעִים הַשִּׁשָּׁה כְּתֻמָּם.

זוֹ שָׁעָה שֶׁנּוֹלְדָה לִצְלִיל הַמִּלִּים הַפְּשׁוּטוֹת,

הַפְּשׁוּטוֹת כְּסִפּוּר עַל כַּדּוּר הַשּׁוֹרֵק וְעַל דָּם.

עַל לֵילוֹת שֶׁל פְּחָדִים לְלֹא שְׁנָת וְעַל עֶצֶב פְּרִידוֹת.

אִישׁ לֹא יֶחְסָר.

הִנֵּה הָרִאשׁוֹן שֶׁקּוֹלוֹ יְהַלֵּךְ רְעָמִים.

כְּהֵד מַפָּצִים בְּיוֹם חֹרֶף סָעוּר וְגָשׁוּם.

כְּנַהַם נִשְׁלָח בַּיְּעָרוֹת מִפִּיּוֹת גּוּרֵי הַדֻּבִּים –

וְגוּפוֹ כְּנַפְשׁוֹ, חָזָק וְיָשָׁר, בְּלִי קִשּׁוּט.

מִמּוּלוֹ הַשֵּׁנִי בָּרֵעִים. הָעֶלֶם שֶׁטֶּרֶם בָּגַר.

וְנַפְשׁוֹ עוֹד יַלְדָּה הַטּוֹוָה לָהּ קוּרֵי-חֲלוֹמוֹת.

צַעֲדוֹ מְחֻשָּׁב וְאִטִּי, כְּהִלּוּךְ שֶׁל אִכָּר.

וְעִתִּים כְּאֵשׁ תַּעֲלֶה לַהֶבֶת חֲמַת זַעֲמוֹ.

מְפֻקָּח הַשְּׁלִישִׁי בָּרֵעִים, לֹא­ נִקְשֹׁר לוֹ כְּתָרִים.

אַל תָּעִירוּ חֲמַת לְשׁוֹנוֹ לְשָׁלְפָהּ מִן הַנְּדָן.

בַּלֵּילוֹת הֵן נִרְאֵהוּ מַתְמִיד בְּהָגוּת קַדְמוֹנִים,

אֶל דַּנְטֶה יוֹרֵד, אֶל מַלְכוּת הַשָּׂטָן.

הָרְבִיעִי הוּא שָׁנוּן, מִכֻּלָּנוּ קִפֵּחַ וָרָם.

אוֹהֵב פִּתְגָּמִים מַשְׂכִּילִים, אִמְרוֹת שֶׁל כָּנָף.

שְׁעָרוֹ מְקֻרְזָל וְעָבוֹת כְּשִׂיחַ הַסְּבָךְ.

וְשֶׁקֶט רוֹעֵף מִכֻּלּוֹ בְּצֵאתֵנוּ לַקְּרָב.

חֲמִישִׁי הוּא יְדִיד לַשְּׁלִישִׁי. וְעִתִּים מְפַיֵּט.

רֵעוֹ – הוּא הַסְּתָו, הַקּוֹרֵא אֶל הַסּוֹף הֶעָצוּב.

בְּדִמְדּוּם הַשְּׁקִיעוֹת יֵשׁ יֵלֵךְ אַחֲרֵיהֶן

אֶל הַכַּר שֶׁהִקְרִיחַ לָבָן וְעָזוּב…

מִן הַתֵּל כָּאן עָלָה הַשִּׁשִּׁי בָּרֵעִים.

אֶקֹּב הַצְּרוֹר שֶׁפִּלַּח אֶת רַגְלוֹ.

וְזָרַח טוּב-לִבּוֹ עַל יָמָיו הַכּוֹרְעִים

וְהֵאִיר עַל שִׁשְׁתֵּנוּ בַּת-צְחוֹק מֵאֶבְלוֹ – – –

נֶאֱסַפְנוּ כֻּלָּנוּ.

אֵין נֶעְדָּר מִמּוֹעֵד.

לֹא נֵדַע לְהַגִּיד בְּבִטְחָה

מִי הַמֵּת וּמִי כָּאן הַחַי.

כִּי כֻּלָּנוּ הֵן מַתְנוּ – לִחְיוֹת

וְחַיֵּינוּ כּוֹשְׁלִים עַד מוֹת.

וְזָחַלְנוּ אֶל פִּי הַקְּבָרִים

בָּרֶפֶשׁ, בִּסְחִי-אֲדָמוֹת.

לֹא יְהִי כָּאן הִי וּמִסְפֵּד לָרֵעִים הַשִּׁשָּׁה.

הַשְּׁכוֹל הֵן אִתָּנוּ יָשַׁב לְשֻׁלְחָן הַחוֹגֵג.

עִמָּנוּ הָלַךְ וְנָפַל בִּצְחוֹק וּבִבְכִי

כָּמוֹנוּ בָּלַע אֶת הַנְּהִי הַשּׁוֹאֵג.

הִנֵּה זֶה הַיּוֹם הַיּוֹרֵד יֶחְדַּל גַּם מִגְּסֹס

יֵעָצֵר לְפִתְאוֹם עַל מִפְתַּן דִּמְדּוּמָיו הַקְּצָרִים.

וְרֵעֵנוּ הַטּוֹב שֶׁעָלָה מִן הַתֵּל

יְסַפֵּר סִפּוּרוֹ הַפָּשׁוּט בְּשִׂיחַת הָרֵעִים…

 

ב.    🔗

הֵן תִּזְכֹּרוּ אַחִים אֶת קְרַב הַיַּרְדֵּן,

בְּנָטְשֵׁנוּ סַפְסַל לִמּוּדִים וְקִירוֹת.

אֵיךְ בָּעֵמֶק הַהוּא הָפַכְנוּ הֱיוֹת

חַיָּלִים עֲגוּמִים בְּעִמְקֵי הַבּוֹרוֹת.

רַק אָז, עֵת צְמַרְמֹרֶת חָדְרָה אֶל קִבְרִי

מִן הַחֹרֶף הָעַז, הַשּׁוֹעֵט בַּחוּצוֹת,

זָכַרְתִּי לֵילוֹת אֲפֹרִים וּשְׂנוּאִים,

הַכּוֹשְׁלִים וְכוֹרְעִים עַל בִּרְכֵּי הַחֲצוֹת.

אָז אָבִין כִּי הַחֹרֶף כְּבַר רַד כְּמָטָר

וְקַר לַחַיִּים מִחוּץ לַקְּבָרוֹת.

וְרִחַמְתִּי חֲמֵשֶׁת רֵעַי שֶׁנּוֹתְרוּ

לְהַלֵּךְ וְלִצְנֹחַ בִּסְחִי הַבּוֹרוֹת.

וְאִוִּיתִי רְאוֹת אֶת פְּנֵיכֶם הַשְּׁחוֹרִים,

אֶת זֵעַת לֵאוּתְכֶם הַכְּבֵדָה;

לִשְׁמֹעַ אֶת דֹּפֶק לִבְּכֶם הֶעָיֵף,

עֲמוּס שִׁרְיוֹנִים קָרִים וּפְלָדָה.

וְנַזְכִּירָה רֵעִים לוּ אַךְ לָנוּ בִּלְבַד,

אֶת הַקַּיִץ שֶׁבָּא בְּנַחְשׁוֹל שֶׁל שָׁרָב

וְאוֹיְבֵנוּ נִצָּב וְעָלֵינוּ יָרַד,

עָצוּם וְכָבֵד אֵלֵינוּ קָרַב.

הָיָה זֶה קֵיצִי הָאַחֲרוֹן וְהָעַז,

שִׁירַת בַּרְבּוּרַי אֲרֻכֵּי הַצַּוָּאר,

שֶׁכָּרְעוּ לְבָנִים וּצְחוֹרִים בְּמַבָּט,

עִם סַעַר הָאֵשׁ שֶׁטָּס וְעָבַר…

דּוֹמֶה זֶה שָׁנָה לֹא רָאִיתִי פְּנֵיכֶם.

תְּרֵיסָר חֳדָשִׁים כְּנֶצַח שָׁחוֹר.

זִכְרוּ-נָא רֵעַי אֶת הַקְּרָב הָאַחֲרוֹן,

עוֹד הָיִינוּ שִׁשָּׁה בֶּעָשָׁן הֶעָכֹר,

עוֹד הָיִינוּ כֻּלָּנוּ, כֻּלָּנוּ יַחְדָּו.

הוֹ, זֶה הָיָה מָחוֹל מְטֹרָף שֶׁל דָּמִים.

שֶׁל מִשְׂחַק כַּדּוּרִים וְשֶׁל זַעַק נִפְחָד,

שֶׁל שַׁאַג מֵתִים שֶׁנִּצְוַח – וְהִדְמִים…

צִפָּרְנַי נֶאֶחְזוּ אָז בִּבְשַׂר הַחַיִּים.

וְלָחַצְתִּי רַגְלִי הַנְּקוּבָה מִן הַצְּרוֹר.

כִּי אִוִּיתִי לִחְיוֹת… הוֹ, לִחְיוֹת עַד עוֹלָם…

עֵת עָצַרְתִּי בַּדָּם הַפּוֹרֵץ מִן הַחוֹר.

הֵן גָּדַלְנוּ יַחְדָּו וְאֵיכָה נִפָּרֵד.

הֵן עָמְקוּ שָׁרָשַׁי בְּאַדְמַת נִשְׁמַתְכֶם – – –

(וַאֲנִי עוֹד אֶזְכֹּר אֵיךְ לָחַשׁ לָאָחוֹת

כִּי מִקֹּדֶם תִּגַּשׁ לָאַחֵר… לַבּוֹכֶה…)

… טוֹב כִּי זְכַרְתֶּם תִּלִּי הַלָּבָן,

מִשְׁכָּנִי הֶעָגוּם בְּמוֹרַד הַגִּבְעָה,

וּבָאתֶם לָחוֹג מוֹעֵד כֹּה עָצוּב

הַחָג לָרֵעִים. הֶעָצוּם בִּשְׁבוּעָה…

הִנֵּה זֶה גָּמְרוּ גְּסִיסָתָם דִּמְדּוּמִים

וּבָאנוּ הַלַּיְלָה אֶל סוֹף הַשָּׁנָה – – –

– – – גַּם הַלַּיְלָה אָפֵס בִּקְרִיאַת תַּרְנְגוֹל,

וְעוֹנִים לוֹ רֵעָיו מִסִּמְטַת הַלּוּלִים.

כְּבַר אַשְׁמֹרֶת שְׁלִישִׁית אֶל חַגֵּנוּ יָרְדָה

חֲלוּמָה וּשְׁקוּפָה כְּמַשַּׁב הַטְּלָלִים.

עוֹד קָט וְאָשׁוּב אֶל קִבְרִי הַקּוֹפֵא,

כִּי הַיּוֹם הוּא אוֹיְבִי מִן הַקְּרָב הַנּוֹרָא…

קוּמוּ, אַחַי, אֶל יוֹמְכֶם הָעוֹלֶה,

כָּחֹל וְרָחָב וְצוֹחֵק-נְהָרָה…

 

ג.    🔗

הַלֵּיל יֶחֱמַק. וְרֵעֵנוּ יִגְמֹר סִפּוּרוֹ הַפָּשׁוּט.

מֵאַיֶּלֶת-הַשַּׁחַר יָנוּסוּ תַּנֵּי הַשָּׂדוֹת.

עוֹד קָט וְקָצִיר יִתְעוֹרֵר בְּרַחֲבֵי הַיְּקוּם

וְעָלֵינוּ תֵּרֵד שְׁעַת הַפְּרִידוֹת.

הַמּוֹעֵד הַיָּקָר לְכֻלָּנוּ יִלְחַץ אֶת הַיָּד.

צַפְרִירִים לְבָנִים יְשַׁיְּטוּ כְּסִירוֹת הַמִּפְרָשׂ.

נָקוּמָה לְאַט לִנְטֹשׁ חֻרְשָׁה וּמוֹרָד,

לִזְכֹּר אֶת הַתֹּם הַיָּקָר שֶׁקָּרַס…

וּבִנְקוֹף עוֹד שָׁנָה

נֵאָסֵף אֶל הַתֵּל.

אֶפְשָׁר בַּחֻרְשָׁה יִגְוַע כְּבָר הַיּוֹם עַל מִפְתַּן דִּמְדּוּמָיו.

וּצְבָעִים שֶׁל כִּסּוּף יִתְפָּרְשׂוּ בֶּחָלָל הַשּׁוֹתֵק.

הָעֵמֶק יִהְיֶה אָז שֶׁלָּנוּ כָּל כָּךְ

בְּטֹהַר וְאֵבֶל יָמָיו.

כֻּלָּנוּ נָבוֹא, הָרֵעִים הַשִּׁשָּׁה כְּתֻמָּם.

נֵשֵׁב אֶל הַתֵּל בְּמוֹרַד הַגִּבְעָה…

וְרֵעֵנוּ הַטּוֹב שֶׁצְּרוֹר בְּרַגְלוֹ –

יָאִיר עַל שִׁשְׁתֵּנוּ בַּת-צְחוֹק מֵאֶבְלוֹ…

השיר נדפס בחוברת “לזכר רֵעַ”, (גבת, ד' בתמוז תש"י), לזכרו של עמוס ויגודסקי שנפל ביום ד' בתמוז תש"ח ב"מבצע דני", בקרב על כיבוש לוד-רמלה, בפיקודו של משה דיין.