ישראל ברמה נולד בט"ז
בכסלו תשי"ז, 20 בנובמבר 1956 בפתח תקווה.
בגיל 11 לקה במחלת ניוון השרירים. בגיל 17 החל מפרסם מסיפוריו (בעיקר
בכתב-העת 'עכשיו'). הוא למד ספרות באוניברסיטת בר-אילן והכין עבודת גמר
לתואר שני על ויליאם פוקנר. הוא נפטר בכ"ז בכסלו תשמ"ה, 21 בדצמבר 1984 ונטמן בעיר הולדתו.
על מצבתו חקוקות מלותיו האחרונות "החיים יפים, מלאים כאב". מבחר מסיפוריו
כונסו בספר 'ימים קרועים' בעריכת גבריאל מוקד ויגאל
שוורץ. ארכיונו הופקד בספריה הלאומית בירושלים.
[מקורות: ויקיפדיה]
ויס, הלל. קול ברמה נשמע קול מיוסר.
מעריב, השבוע, כ"ו בתשרי תשנ"ב, 4 באוקטובר 1991, עמ' 56 <חזר ונדפס בספרו
עלילה – ספרות הכליון הישראלית (בית אל : ספרית בית-אל, תשנ"ב 1992), עמ' 133־135>
חרותי כץ, שרה. איכות נדירה. על המשמר, י"ט בתשרי תשנ"ב, 27 בספטמבר 1991, עמ' 19.
