צבי יאיר הוא שם העט של הרב צבי מאיר שטיינמץ
שנולד בבודפשט, הונגריה בה' בניסן תרע"ה, 20 במארס 1915. גדל בכפר בריסטר באזור מרמורש באוסטרו-הונגריה (כיום בשטח אוקראינה). צבי יאיר היה בן יחיד עם שבע אחיות לאביו שלמה דב.
את רוב חינוכו קיבל צבי יאיר ממורים בני גליציה שעברו בימי מלחמת העולם הראשונה בדרכם מערבה והשתקעו במרמורש. יותר מכולם הטביע עליו את חותמו ר' יוסלי וילנר מנדבורנה שהיה בקי בתלמוד, בתנ"ך, בדקדוק ובספרות עברית וגרמנית. תקופות קצרות למד בישיבות סלוטפינה, הלמין וגלנטה. אחר כך נסע להשתלם בלימודי חול בברטיסלבה
(פרסבורג), בירת סלובקיה.
בשנת ת"ש נישא לדבורה לבית אייזנברג מדברצן. שרד את השואה בבודפשט ובשנת תש"ח (1948) עבר לגור בווינה. בשנת תשי"ב (1952) העתיק את מושבו לניו יורק שבארצות הברית.
בהגיעו לברוקלין הכיר את הרבי מליובאוויטש ונעשה חסיד נלהב. הרבי עודדו בכל עת לפרסם את שיריו ולהמשיך לכתוב, למרות חששו של הרב שטיינמיץ שכתיבת שירים היא ביטול תורה. הרבי שלל את החשש באומרו שהשירים שלו יביאו עוד אלפים ללימוד תורה.
שטיינמץ נפטר בברוקלין ניו יורק בי"ב באלול תשס"ה, 16 בספטמבר 2005. נקבר ליד אוהל הרבי מליובאוויטש. הותיר אחריו שלוש בנות. מרבית נכדיו משמשים כשלוחי חב"ד ברחבי תבל. ספרו הראשון, "גשרים",
יצא לאור בדברצן, הונגריה, בתש"ב, בעצם ימי השואה. בספר שירים ליריים, שבאחדים מהם ניכרים אותות השואה הממשמשת ובאה (אספת נימירוב, בוכה אני עליכם, מכתבו של רבנו יחיאל מנימירוב). קובץ שירים שני שלו נדפס בווינה, בשנת תשי"ב בשם "נתיב" ועל שניהם חתם בשם "בן שלמה".
שלושה קבצי שירה שלו ראו אור בארץ ישראל, מחברת שירים "על החוף" (רמת גן, תשכ"ח).
בשנת תשל"ג הוציא את "מראש צורים" (עקד, תל אביב) ובתשמ"א "מכנף הארץ", בשנת תשנ"ז יצא לאור הספר האחרון "בחביון נפש" שכלל בתוכו גם שירים שלא נדפסו עד כה. באותה הזדמנות נדפסו מחדש גם הספרים "מראש צורים" ו"מכנף הארץ" בהוצאה במתכונת של סט, כשעל כולם הוא חותם בשם צבי יאיר.
צבי יאיר היה משורר בעל נימה דתית. הסתכלותו בעולם היא של אדם מאמין. ישורון קשת
כתב עליו שהוא: "משורר הממשיך את הקלאסיקה העברית בלשונו ואת רוח היהדות
הצרופה בצביונו".[מקורות: ויקיפדיה, קרסל]