אורית קלופשטוק, עובדת סוציאלית בעברה ומשוררת, נולדה בב׳ בכסלו תש״ל, 12
בנובמבר 1969. בוגרת אוניברסיטת בר-אילן
בפסיכולוגיה, לימודי טיפול משפחתי ועבודה סוציאלית. בתום עשרים וחמש שנות
עבודה כעובדת סוציאלית הוציאה ספר ביכורים לשירה ופנתה ללימודי תואר שני
בכתיבה יוצרת בחוג לספרות עם-ישראל באוניברסיטת בר-אילן.
בכתיבתה עוסקת בשירה חברתית, שירת מורשת, נשיות, זהות מזרחית,
שירה אישית ושירה אקו-פואטית.
חברה בקבוצות משוררים, מופיעה על במות ספרותיות, ומשתתפת באנתולוגיות
ובמיזמים ספרותיים שונים. מקיימת מפגשי משוררת, מפגשי כתיבה חווייתיים
וסדנאות למטפלים בהשראת שירי ספרהּ.
שירים רבים פרי עטה פורסמו בתקשורת, בעיתונות, בכתבי עת ספרותיים ובמרשתת.
כמה משיריה הוצגו בתערוכות, הולחנו, ועובדו לציור, צילום ומחול באירועי
תרבות.ספר שיריה לא יכולתי לרשום את זה בתיק : שירים מפנקסה של עובדת
סוציאלית יצא לאור בהוצאת פרדס בשנת 2020 בעריכת
טל ניצן שכתבה על הספר:
״התכנים המקוריים ושוברי הלב, המתבטאים בשפה מקורית ובסגנון ייחודי – מאופק
וחשוף גם יחד – מתגבשים לקובץ אנושי מאוד, רווי חמלה ומחאה״.
הספר הוכרז רב מכר לשירה בבית ההוצאה פרדס בשבוע הספר תשפ״א.
אורית נשואה לגיל, עורך דין מומחה לדיני
נזיקין ואם לארבעה בנים ומתגוררת בנתניה.
[מקורות:
אתרה של המשוררת]
[צילום:
Facebook]