משוררת, מתרגמת, ועורכת. נולדה ביפו, התגוררה בין השאר בבואנוס איירס,
בבוגוטה ובניו יורק.
בעלת תואר ראשון בתולדות האמנות ובלימודים ספרדיים ולטינו-אמריקאיים, ותואר שני בספרות
כללית והשוואתית, באוניברסיטה העברית.
עורכת את סדרת ״לטינו״ (הוצאת הקיבוץ המאוחד) לספרות היספאנית מתורגמת, ואת כתב העת
״אורות״ ליצירה בהשראת יוצרים. מלמדת תרגום שירה בחוג לספרות באוניברסיטת תל
אביב. סיפורים פרי עטה פורסמו בכתבי-עת ובמוספים ספרותיים.
על שירתה ועל תרגומיה זכתה בצרור פרסים: על תרגום שירתו של המשורר המקסיקני אוקטביו
פאס, חתן פרס נובל, זכתה בשני פרסים (הפרס לספרות ע״ש הארי הרשון של האוניברסיטה העברית,
והפרס לספרות ע״ש רוסאריו קסטיאנוס); ב-1995 וב-2005 זכתה בפרס היצירה למתרגמים מטעם
שרת המדע והתרבות; ב-1998 בפרס האשה היוצרת מטעם ויצ״ו, וב-2004 זכתה במדליה של כבוד
מטעם נשיא צ'ילה, ריקרדו לגוס אסקובר, על תרגומה לשירת פבלו נרודה, לרגל מאה שנה להולדת
המשורר. על שירתה זכתה ב-2001 בפרס שר המדע והתרבות למשוררים בתחילת דרכם. מנימוקי
השופטים: ״שירה מודרניסטית מובהקת המתארת את בדידותו של האדם בג'ונגל האורבני...
ישראל, ובעיקר תל אביב, זוכות בשירים אלה למבט רענן מפרספקטיבה ייחודית... שלמות שירית
הבאה לידי ביטוי מרשים בשלל סוגות-שיר... זהו כתב-יד של משוררת בשלה המתגלה בעוצמת
כתיבתה המקורית.״ ב-2002 זיכה אותה ספר שיריה ״דומסטיקה״ בפרס שר המדע והתרבות
לספרי ביכורים. מנימוקי השופטים: ״ספר שיריה, למרות היותו ראשון, נושא אופי של ספר
שירה בשל... שירה לירית דקת ביטוי... עולם רגשי הנע בין חרדה עמוקה לבין חוסר אונים
ותחושה דחופה להגן על הקיים. לכאורה תיעוד ועיסוק בפרטי היומיום אך למעשה, חיפוש הגבול
הרגשי והעלאת הפרטי היומיומי לפיוטי.״ ב-2007 זכתה בפרס אקו״ם לשירה ע״ש נתן יונתן,
ליצירה שהוגשה בעילום שם. מנימוקי השופטים: ״זוהי שירה בה המופשט והקונקרטי דרים
בכפיפה אחת ויוצרים מטאפורות במיטבן. שירה לירית רכה, ועם זאת נוכחת, דעתנית ואמפטית.״
וב-2008 זכתה בפרס ברנשטיין לשירה, על ספרה ״ערב רגיל״. מנימוקי השופטים:
״ 'ערב רגיל' מביא את תפיסת השירה מתוכה נכתב לידי מיצוי נקי ושלם. בקובץ זה השיגה
ניצן מימוש חד ומזוקק של הנורמות השיריות שהיא מגבשת: שירה לירית חשופה, היונקת מכל
מישורי המרחב והקיום הישראלי השירי, העירוני, המשפחתי, הביתי; שירה שהפוליטי והאישי
אחוזים בה זה בזה ללא מחיצה.״ ב-2012 הוענק לה פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת לשנת
תשע״ב ״על עבודת תרגום מגוונת של שירה ופרוזה מספרות העולם, בעיקר הספרדית, עבודה
המתאפיינת בכישרון פואטי, בחיוניות וביצירתיות לשונית״. טל ניצן מתגוררת
בתל-אביב. אחיה הוא הסופר גבי ניצן.
[מקורות נוספים: לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים,
אתרה של טל ניצן,
ויקיפדיה]
קפה השמש הכחולה : פואמה (רעננה : אבן חושן, תשס״ז 2007) <עם
ציורים מאת מירה צדר>
לשכוח ראשונה (תל אביב : עם עובד, תשס״ט 2009) <שירים>
שקספיר לפני השינה : 14 המחזות
הגדולים בקיצור ובצורת סיפור (תל אביב : אחוזת בית, 2011) <איורים
- מירה פרידמן> תוכן העניינים
להביט באותו ענן פעמיים (תל אביב : קשב לשירה, תשע״ג 2012) <שירים>
בארץ אחרת (תל אביב : עם עובד, תשע״ג 2013) <לילדים> <איורים
- כנרת גילדר ; עריכה - דלית לב>
לחצר הפנימית : שירים ורישומים = To the inner Court :
poems and drawings (רעננה : אבן חושן, תשע״ה 2015)
<עבודות נייר וקולאז' - ציבי גבע>
את כל הילדים בעולם (תל אביב : אחוזת בית, תשע״ה 2015)
<רומן. עריכה - שרי גוטמן>
עריכה:
בעט ברזל : שירת מחאה עברית, 1984־2004 (תל-אביב : חרגול, תשס״ה 2005)
שירים / א. א. קאמינגס ; תרגם והוסיף אחרית דבר אורי הולנדר
(תל אביב : קשב לשירה, תשס״ג 2003)
הומרוס (גבעתיים : אורות הכרך, תשס״ח 2008)
בורחס (גבעתיים : אורות הכרך, תשס״ט 2008)
אנדרסן (גבעתיים : אורות הכרך, תש״ע 2009)
תרגום:
פני האסון : סיפורים / חואן קרלוס אונטי (תל אביב : עם עובד, תשמ״ח 1988)
כרוניקה של מוות ידוע מראש / גבריאל גרסיה מארקס (תל-אביב : עם עובד, תשמ״ח
1988)<מהדורה מיוחדת הופיעה ב-1993 במסגרת ספריית תרמיל של משרד
הביטחון>
טירת המיכתב המוצפן : שתי נובלות / חוויאר טומאו (בני ברק : הקיבוץ המאוחד
: ספרית מעריב, תשמ״ט 1989)
הדברן / מריו ורגס יוסה (תל אביב : עם עובד, תש״ן 1990)
בטן הלוויתן ; הגחלת : מחזות / שרה שטרסברג (תל אביב : רשפים, תש״ן 1990)
זהב החסר-כל : שירת אמריקה הלטינית (תל-אביב : עם עובד, תשנ״ב 1992)
שבחי האם החורגת / מריו ורגס יוסה (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ב 1992)
החפצים המעופפים המשונים : סיפורים / קריסטינה פרי רוסי (תל אביב : עם עובד,
תשנ״ב 1992)
ההידאלגו החריף - דון קיחוטה דה לה מאנצ'ה / מיגל דה סרוואנטס סאוידרה ; מספרדית,
ביאטריס סקרויסקי-לנדאו ולואיס לנדאו ; תרגום השירים ועריכה טל ניצן-קרן (בני ברק
: הקיבוץ המאוחד : המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות, המפעל לתרגום ספרי מופת, תשנ״ה
1994)
במהרה לא תהיה אלא צל / אוסוואלדו סוריאנו (בני ברק : הקבוץ המאוחד, תשנ״ה
1995)
שונית / רומש גונסקרה (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ו 1996)
העין הכי כחולה / טוני מוריסון (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ו 1996)
גאוצ'וס יהודים : מהדורה דו-לשונית / אלברטו גרשונוף (תל אביב : שגרירוח ארגנטינה
בישראל, 1997)
החורף בליסבון / אנטוניו מוניוס מולינה (תל אביב : עם עובד, תשנ״ז 1997)
חיי לסריו איש טורמס : קורותיו ותלאותיו (תל אביב : אמנות לעם : עם עובד, תשנ״ח
1997)
כלבים שחורים / איאן מקיואן (תל אביב : עם עובד, תשנ״ח 1997)
חדר הדמים וסיפורים אחרים / אנג'לה קארטר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 1997)
הרוחות של בית מונטויה / ריק קוליניון (תל אביב : מודן, 1997)
שחורי, יערה. מתוך אהבה ובלי ציפיות. מעריב,
מוסף שבת - ספרות וספרים, ה' באלול תשס״ה, 9 בספטמבר 2005, עמ' 27 <ראיון עם טל
ניצן, עורכת הסדרה 'לטינו' בהוצאת הקיבוץ המאוחד>
על ״דומסטיקה״
הולנדר, אורי. כמיהה לחושך הרווי. מעריב,
מוסף שבת - ספרות וספרים, ח' באלול תשס״ג, 5 בספטמבר 2003, עמ' 27.
ליטבסקי, צביה. תהום בלב הבית. הארץ, מוסף
ספרים, גל' 539 (כ״ה בסיוון תשס״ג, 25 ביוני 2003), עמ' 8, 17.
מטלון, רונית. האמירה הסמויה של הזיזים הבולטים.
הארץ, מוסף ספרים, גל' 185 (כ״ז באלול תשנ״ו, 11 בספטמבר 1996), עמ' 7,
14.
על ״זיכרונות מהזונות העצובות שלי״ לגבריאל גרסיה מארקס
נוי, מנשה. זונות תמיד עשו לנו את זה. הארץ, מוסף ספרים, גל'
641 (א' בסיון תשס״ה, 8 ביוני 2005), עמ' 8.
על ״כרוניקה של מוות ידוע מראש״ לגבריאל גרסיה מארקס
גינגולד-גלבוע, שולמית. ל.ס.ד. לפחדנים.
ידיעות אחרונות, 7 ימים, ג' בחשון תשמ״ט, 14 באוקטובר 1988, עמ' 43.
קדרי-עובדיה, שירה. בקטנה: כרוניקה של מוות ידוע מראש.
מוצ״ש (מצורף ל'מקור ראשון'), גל' 222 (א' באב תשע״ה, 17 ביולי 2015),
עמ' 49.
על ״לחיות כדי לספר״ לגבריאל גרסיה מארקס
אוריין, יהודית. להיות סופר משמע להיות בדאי. עתון 77,
גל' 287 (אדר תשס״ד, ינואר-פברואר 2004), עמ' 24־26.
גולדפיין, טל. לכתוב או למות. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת -
ספרות, כ״ד בכסלו תשס״ד, 19 בדצמבר 2003, עמ' 28.
גור, בתיה. על נהר המגדלנה, במסע אל מעיין
היצירה. הארץ, תרבות וספרות, א' בטבת תשס״ד, 26 בדצמבר 2003, עמ' ה 2.
דויטש, חיותה. אהבה הכי פשוטה שיש. הצופה,
המוסף, ד' ניסן תשס״ד, 26 במארס 2004, עמ' 15.
לעאל, איריס. כיצד לבחור בזיכרון האחד שישמש
משל לחיים שלמים? הארץ, מוסף ספרים, גל' 573 (כ״ו בשבט תשס״ד, 18 בפברואר
2004), עמ' 6.
מלצר, יורם. גדול ומרגש. מעריב, מוסף
שבת - ספרות וספרים, כ״ו בחשוון תשס״ד, 21 בנובמבר 2003, עמ' 24.
ריקין, אירי. החיים הם הסיפור. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים,
כ״ד בכסלו תשס״ד, 19 בדצמבר 2003, עמ' 26.
על ״גאוצ'וס יהודים״ לאלברטו גרשונוף
ברונובסקי, יורם. ארגנטינה כמשל וכמציאות.
הארץ, תרבות וספרות, כ״ג בתמוז תשנ״ח, 17 ביולי 1998, עמ' ב 14.
ריין, רענן. שמעו בני אנוש יהודים. הארץ, מוסף ספרים, גל' 279
(ז' בתמוז תשנ״ח, 1 ביולי 1998), עמ' 6.
על ״התמימים הקדושים״ למיגל דליבס
המרמן, אילנה. המידות הצנועות של הרוע המצוי.
הארץ, תרבות וספרות, ג' בכסלו תשס״ד, 28 בנובמבר 2003, עמ' ה 2.
כרמי, נעמה. קשה להזדהות עם הנדכאים. מעריב, מוסף שבת - ספרות
וספרים, כ״ד באב תשס״ג, 22 באוגוסט 2003, עמ' 26.
מלצר, יורם. אדונים ומשרתים. מעריב,
מוסף שבת - ספרות וספרים, ט' בניסן תשס״ג, 11 באפריל 2003, עמ' 24.
סמיט, שהם. מצפים שיתייחסו אליהם כמו אל בני
אדם. הארץ, מוסף ספרים, גל' 541 (ט' בתמוז תשס״ג, 9 ביולי 2003, עמ' 8.
סערי, רמי. ללכת עם ספרד, בקצב שלה. הארץ,
תרבות וספרות, י״ד בתשרי תשס״ד, 10 באוקטובר 2003, עמ' ה 4.
על ״גלגלו של הרעב״ לססאר ואייחו
בז'ארנו, מאיה. ״עומד מרוב בריחה״. הארץ,
מוסף ספרים, גל' 346 (ג' בחשוון תש״ס, 13 באוקטובר 1999), עמ' 8.
מישורי, אפרת. גשר שברירי. ידיעות אחרונות,
המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, ז' בתשרי תש״ס, 17 בספטמבר 1999, עמ' 28.
קלדרון, נסים. הצחוק החורק של ססאר ואייחו.
מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ב' בניסן תשנ״ט, 19 במארס 1999, עמ' 27.
על ״איתן פרום״ לאדית וורטון
ריקין, אירי. גבר, אשה ואהבה בלתי אפשרית. מעריב, מוסף שבת -
ספרות וספרים, ט' בכסלו תשנ״ט, 4 בדצמבר 1998, עמ' 28.
על ״הדברן״ למריו ורגס יוסה
תלפז, גדעון. בחזרה אל הפרימיטיביות. ידיעות
אחרונות, המוסף לשבת, י״ד בחשון תשנ״א, 2 בנובמבר 1990, עמ' 8.
על ״שבחי האם החורגת״ למריו ורגס יוסה
וילף, מיכאל. שירת הלל לתשוקה אסורה. על
המשמר, כ״ז באלול תשנ״ב, 25 בספטמבר 1992, עמ' 20.
חפץ, פביאנה. פורנוגראפיה או פארודיה? ידיעות אחרונות, המוסף
לשבת, ט' בתמוז תשנ״ב, 10 ביולי 1992, עמ' 22.
רוזמרין, מירי. עריצותה של תרבות הגוף. דבר, כ״ד בחשוון תשנ״ג,
20 בנובמבר 1992, עמ' 22.
שי, אלי. הנאיביות של הפיתוי. מעריב, ספרות אמנות, כ' באלול
תשנ״ב, 18 בספטמבר 1992, עמ' 4.
על ״מחברת ניו יורק״ לחוסה ירו
ליכטש, תומר. הילד, הצל והמוות. הארץ, מוסף
ספרים, גל' 525 (ט״ו באדר ב' תשס״ג, 19 במארס 2003), עמ' 10.
סערי, רמי. לתחום ולשחרר את כור ההיתוך.
הארץ, תרבות וספרות, כ״ב בטבת תשס״ג, 27 בדצמבר 2002, עמ' ה 2.
על ״אשרי האיש״ לאנטוניו מוניוס מולינה
בן-נון, רן. פצצת תאורה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות,
ספרות, אמנות, ז' באייר תשס״ב, 19 באפריל 2002, עמ' 28.
נירגד, ליה. איזה ספר ספרותי! הארץ, מוסף
ספרים, גל' 484 (כ״ה בסיוון תשס״ב, 5 ביוני 2002), עמ' 26.
ריקין, אירי. תפאורה ספרותית לוחצת. מעריב, מוסף שבת - ספרות
וספרים, כ״ד באדר תשס״ב, 8 במארס 2002, עמ' 28.
על ״החורף בליסבון״ לאנטוניו מוניוס מולינה
כהן, בועז. כל הג'אז הזה. ידיעות אחרונות,
המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, י״ב באב תשנ״ז, 15 באוגוסט 1997, עמ' 28.
מלצר, יורם. כל מרכיבי הסרט האפל. מעריב,
מוסף שבת - ספרות וספרים, כ״ו באב תשנ״ז, 29 באוגוסט 1997, עמ' 30.
ריקין, אירי. הסוד החמקמק של הקסם האפל. הארץ, מוסף ספרים, גל'
244 (כ״ח בתשרי תשנ״ח, 29 באוקטובר 1997), עמ' 6.
על ״ירח מלא״ לאנטוניו מוניוס מולינה
אדף, שמעון. אור ירח לא יחדור מבעד למלים האלה.
הארץ, תרבות וספרות, כ״ד באדר תשנ״ט, 12 במארס 1999, עמ' ב 15.
פלדמן, אביגדור. טירוף הסימנים. הארץ, מוסף ספרים, גל' 350 (א'
בכסלו תש״ס, 10 בנובמבר 1999, עמ' 6.
ריקין, אירי. פחות משכנע מן הספר הקודם. מעריב, מוסף שבת - ספרות
וספרים, ו' בטבת תשנ״ט, 25 בדצמבר 1998, עמ' 28.
על ״הסימפוניה הגמורה״ לאאוגוסטו מונטרוסו
אפשטיין, אלכס. קצרצרים גדולים. ידיעות
אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, א' בטבת תשס״ד, 26 בדצמבר 2003, עמ' 26.
גור, בתיה. כשהתעורר, הדינוזאור עוד היה שם.
הארץ, תרבות וספרות, ז' בשבט תשס״ד, 30 בינואר 2004, עמ' ה 4 <חזר ונדפס
בספרה מבלי דלג על דף : מבחר מסות ומאמרים /
עורכים פוני בז'זינסקי ואריאל הירשפלד (ירושלים : כתר,
2008), עמ' 161־164>
הרצוג, עמרי. מונטרוסו: רגעיה הגדולים של הספרות. הארץ, תרבות
וספרות, ט״ו בטבתתשס״ד, 9 בינואר 2004, עמ' ה 4.
מלצר, יורם. עשה מה שרצה. מעריב, מוסף
שבת - ספרות וספרים, י״ז בכסלו תשס״ד, 12 בדצמבר 2003, עמ' 24.
סמיט, שהם. ההומור הוא גרסה קיצונית של הריאליזם.
הארץ, מוסף ספרים, גל' 572 (י״ט בשבט תשס״ד, 11 בפברואר 2004), עמ' 6.
ריקין, אירי. קצר, אבסורדי ומפתיע. מעריב, מוסף שבת - ספרות
וספרים, ח' בטבת תשס״ד, 2 בינואר 2004, עמ' 26.
מוצ'ניק, מלכה. על ההנהרה בתרגומים לספר ״המנהרה״ לארנסטו סאבטו.
בתוך: העברית שפה חיה : קובץ מחקרים על הלשון בהקשריה החברתיים-תרבותיים
בעקבות כנס אורנים תשס״ד / עורכים, רינה בן-שחר וגדעון טורי (תל-אביב : הקיבוץ
המאוחד : המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע״ש פורטר – אוניברסיטת תל-אביב), כרך
ד' (2006), עמ' 243־258.
סמיט, שהם. אין אור בקצה. הארץ, מוסף ספרים,
גל' 557 (ג' בחשוון תשס״ד, 29 באוקטובר 2003), עמ' 7.
סערי, רמי. אהבה מקודשת בדם. הארץ,
תרבות וספרות, י' בכסלו תשס״ד, 5 בדצמבר 2003, עמ' ה 4.
ריקין, אירי. העולם נורא ואין צדק. מעריב, מוסף שבת - ספרות
וספרים, א' באלול תשס״ג, 29 באוגוסט 2003, עמ' 26.
על ״דון קישוט איש למנשה: ההידאלגו החריף - דון קיחוטה דה לה
מאנצ'ה״
משוררת, מתרגמת, ועורכת. נולדה ביפו, התגוררה בין השאר בבואנוס איירס,
בבוגוטה ובניו יורק.
בעלת תואר ראשון בתולדות האמנות ובלימודים ספרדיים ולטינו-אמריקאיים, ותואר שני בספרות
כללית והשוואתית, באוניברסיטה העברית.
עורכת את סדרת ״לטינו״ (הוצאת הקיבוץ המאוחד) לספרות היספאנית מתורגמת, ואת כתב העת
״אורות״ ליצירה בהשראת יוצרים. מלמדת תרגום שירה בחוג לספרות באוניברסיטת תל
אביב. סיפורים פרי עטה פורסמו בכתבי-עת ובמוספים ספרותיים.
על שירתה ועל תרגומיה זכתה בצרור פרסים: על תרגום שירתו של המשורר המקסיקני אוקטביו
פאס, חתן פרס נובל, זכתה בשני פרסים (הפרס לספרות ע״ש הארי הרשון של האוניברסיטה העברית,
והפרס לספרות ע״ש רוסאריו קסטיאנוס); ב-1995 וב-2005 זכתה בפרס היצירה למתרגמים מטעם
שרת המדע והתרבות; ב-1998 בפרס האשה היוצרת מטעם ויצ״ו, וב-2004 זכתה במדליה של כבוד
מטעם נשיא צ'ילה, ריקרדו לגוס אסקובר, על תרגומה לשירת פבלו נרודה, לרגל מאה שנה להולדת
המשורר. על שירתה זכתה ב-2001 בפרס שר המדע והתרבות למשוררים בתחילת דרכם. מנימוקי
השופטים: ״שירה מודרניסטית מובהקת המתארת את בדידותו של האדם בג'ונגל האורבני...
ישראל, ובעיקר תל אביב, זוכות בשירים אלה למבט רענן מפרספקטיבה ייחודית... שלמות שירית
הבאה לידי ביטוי מרשים בשלל סוגות-שיר... זהו כתב-יד של משוררת בשלה המתגלה בעוצמת
כתיבתה המקורית.״ ב-2002 זיכה אותה ספר שיריה ״דומסטיקה״ בפרס שר המדע והתרבות
לספרי ביכורים. מנימוקי השופטים: ״ספר שיריה, למרות היותו ראשון, נושא אופי של ספר
שירה בשל... שירה לירית דקת ביטוי... עולם רגשי הנע בין חרדה עמוקה לבין חוסר אונים
ותחושה דחופה להגן על הקיים. לכאורה תיעוד ועיסוק בפרטי היומיום אך למעשה, חיפוש הגבול
הרגשי והעלאת הפרטי היומיומי לפיוטי.״ ב-2007 זכתה בפרס אקו״ם לשירה ע״ש נתן יונתן,
ליצירה שהוגשה בעילום שם. מנימוקי השופטים: ״זוהי שירה בה המופשט והקונקרטי דרים
בכפיפה אחת ויוצרים מטאפורות במיטבן. שירה לירית רכה, ועם זאת נוכחת, דעתנית ואמפטית.״
וב-2008 זכתה בפרס ברנשטיין לשירה, על ספרה ״ערב רגיל״. מנימוקי השופטים:
״ 'ערב רגיל' מביא את תפיסת השירה מתוכה נכתב לידי מיצוי נקי ושלם. בקובץ זה השיגה
ניצן מימוש חד ומזוקק של הנורמות השיריות שהיא מגבשת: שירה לירית חשופה, היונקת מכל
מישורי המרחב והקיום הישראלי השירי, העירוני, המשפחתי, הביתי; שירה שהפוליטי והאישי
אחוזים בה זה בזה ללא מחיצה.״ ב-2012 הוענק לה פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת לשנת
תשע״ב ״על עבודת תרגום מגוונת של שירה ופרוזה מספרות העולם, בעיקר הספרדית, עבודה
המתאפיינת בכישרון פואטי, בחיוניות וביצירתיות לשונית״. טל ניצן מתגוררת
בתל-אביב. אחיה הוא הסופר 
